|
|
| נשלח ב-23/2/2005 21:45 |
 |
| |
שמעתי מאחורי הפרגוד אז טענדלער גייט אין קארט וועגען דיסקרימינעישאן
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2005 19:51 |
|
| |
את ההצעה ללימוד דף יומי אחיד ועקיב הציג הרב הגדול והדגול, הרב יהודא מאיר שפירא מלובלין זצ"ל, בפני ועידת "אגודת ישראל" בווינה, תרפ"ג. ההצעה כבשה את הלבבות. מחזור הלימוד הראשון נפתח בראשות האדמו"ר ה"אמרי אמת" מגור, בערב ראש השנה תרפ"ד ונמשך עד ט"ו בשבט תרצ"א. הסיום הראשון היה גם הסיום היחיד שהר"מ שפירא זצ"ל, ראש ישיבת "חכמי לובלין" ורבה של לובלין, השתתף בו. הסיום המרכזי הזה נערך ברוב שמחה והתרגשות בהיכל המפואר של הישיבה החדשה "ישיבת חכמי לובלין" אשר נחנכה ביום כ"ח בסיוון תר"צ.
בכל אתר ואתר נערכים עתה עשרות אלפי יהודים ליום הסיום וליום התחלת מחזור הלימוד החדש אשר יצוין ביום כ' באדר א' הבא עלינו לטובה. לאחרונה פורסם (במדור זה ש.ש.) כי תיערך חגיגה מרכזית בהשתתפות אישי תורה ואישי ציבור רבים בבניין "ישיבת חכמי לובלין" אשר בלובלין. במעמד זה צפויים להשתתף כאלף אורחים המגיעים מישראל וממדינות רבות אחרות. טקס זה, דווקא בגלל סמליותו הרבה, דורש זהירות ומחייב הסתייגות.
זהירות על שום מה? על שום שמיררו הגויים את חיי אבותינו בפולין ובכל מקומות גלותם ושפכו את דמם כמים ועבדו בהם בפרך. על כן ציוונו מי שגאלנו וגאל את אבותינו משם שלא נשוב לשם עוד. על כן חייב אדם בכל דור ודור, ובוודאי בדור הזה, לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, מפולין ומכל גאיות ההריגה והביאו ה' ברחמיו וברוב חסדיו לשבת בארץ ישראל אשר הוריש לנו והיטיב עמנו מאבותינו.
לעתים ישנה נטייה אצל אנשים יהודים לרומם ולהלל את ימי ישיבתנו במצרים ואת הטוב והחסד שהיו מנת חלקנו שם. ובפרט, לרומם ולקדש את עולם התורה הגדול שהיה ואיננו. חשש גדול יש בלבי כי יקומו אנשים טובים, אשר מתוך פרץ של נוסטלגיה ומשיכה אל העבר, יבקשו לחדש לימוד ופעילות ב"ישיבת חכמי לובלין" אשר בעמק הבכא. משל למה הדבר דומה? לנסיעה לשם עריכת סדר פסח בקהיר על גדת היאור, כדי "להראות" למצרים ולעולם. או להזמנת "נופש פסח" על גדות הדנייפר או הדנובה האדומים ממכת דם של יהודים. ישנה "אופנה" כזו, להתרפק בערגה על פשמישיל וברסלב ולחשוב "הימים הראשונים היו טובים מאלה" ח"ו.
ביום ז' במרחשוון תרצ"ד נפטר בחטף הר"מ שפירא. שלוש שנים וחצי לאחר ייסוד הישיבה. הוא נאסף לפני בוא הרעה הגדולה. "כי מפני הרעה נאסף הצדיק" (ישעיה נז). פחות מעשר שנים מאז היווסדה, בחודש אדר ת"ש, נסגרה הישיבה בפקודת הצורר. כל ספרי הישיבה "עקד ישיבת חכמי לובלין" עשרות אלפי ספרים יקרי ערך ונדירים הושלכו החוצה אל החצר. עשרים שעות השתוללו הלהבות ולקול בכיים של אלפי יהודים הוצת הכול. התלמידים נפוצו לכל עבר וגורלם היה כגורל כל בית ישראל להרג ואובדן.
כאשר קוראים את מכתביו ואת כרוזיו של הר"מ שפירא זצ"ל נוכחים לראות כמה גדולה הטרגדיה. כמה הושקע הכול במקום הלא נכון ובעיקר בזמן הלא נכון. וכך כתב: "הישיבה העולמית בלובלין תרים שוב, עם פתיחת שעריה את קרן התורה, תחדש מסורת קדומים מפוארה של לובלין המעטירה. היא תיהפך למרכז התורה אשר במסגרתו יתלכדו טובי ובחירי הכוחות הרוחניים הצעירים של עמנו... עצום ורב משמעות הוא רגע נשגב זה... מה גרנדיוזי היום המאושר, הנה הגיע היום הגדול, הגיעה השעה ההיסטורית שאחרי נדודים ארוכים חוזרת תורה לאכסניה שלה, שוב מתמקם אוהל מועד באכסניה של תורה עתיקת יומין, בתוככי לובלין עתירת היחס...".
לרגל חנוכת הישיבה, שלח הר"מ שפירא מכתב הזמנה למרן הראי"ה קוק זצ"ל. המכתב נפתח בתוארי כבוד אלה: חכימא דיהודאי, רב האי גאון ודגול מרבבות קודש, שר התורה ופאר הדור, מרא דארעא ישראל וכו'. הכותב מבשר לראי"ה על יום חנוכת הישיבה בלובלין ומבקשו: "יאציל נא כבוד גאון תורתו מהודו עלינו... ישא נא כפיו הטהורות בתפילה ויברך גבולנו בתלמידים הגונים וגדול יהיה כבוד הבית שיגדלו בו תורה ויראה".
בשולי מכתב זה נכתב (כנראה על ידי מזכירו של הראי"ה): "נשלחה טלגרמה: מז"ט יגדיל תורה ויאדיר". זו התייחסות רשמית קצרה.
לפני הוועידה בתרפ"ג שלח הראי"ה איגרת ארוכה ונרגשת אל גדולי ישראל ופעילי אגו"י אשר התכנסו בווינה. האיגרת כולה רצופה דברי חיבה והתקשרות, כדרכו, לכינון שיתוף פעולה אמיתי בין "אגודת ישראל" שהוא נמנה על "מועצת גדולי התורה" שלה לבין הבניין והתחייה של היישוב המתכונן בארץ ישראל. בין יתר דברי האיגרת הוא כותב לאמור: "הנני מלא תקווה שתדע הכנסייה הקדושה לתקן לימים הבעל"ט שקשר הקודש שבינינו יהיה איתן ומסודר...
והנה לא אמנע מלהעיר את כתר"ה כי אחד המפעלים שהזמן גרמא לחדש אותם בא"י כעת ובעקו"ת ירושלים ת"ו בייחוד, הוא ייסוד ישיבה גדולה מרכזית בעד כל בני הגולה, וכבר ביארתי... קצת מהנימוקים הגדולים המכריחים אותנו לדרוש כעת מכלל עם ה' שישתדלו לעשות את ירושלים עיר הקודש להאכסניה של תורה היותר גדולה והיותר מפוארה בישראל. ומה נכבד יהיה הדבר אם מאת כנסייתכם הקדושה תצא עזרה ותעמולה לכונן את היסוד הקדוש הזה אשר ממנו תוצאות כל אחרית ותקווה לבית ישראל ולתורתנו הקדושה בהר צבי קודש, בע"ה".
והנה מה רבה הייתה אכזבתו ושברו של הראי"ה בראותו את החלטות האספה הנ"ל ואת העידוד הרב להקמת "ישיבת חכמי לובלין". בכרוז ה"היסטורי" כתב הר"מ שפירא: "בעזה"י פה בלובלין נושאים אנו מבטנו אל ימי קדם. אל תקופת הזהב שבה חי ועד ארבע ארצות ונתקיימה אז בפה ישיבת תבל ששימשה למרכז התורה בפולין וגם יצאה ממנה הוראה ותורה לכל בית ישראל".
לובלין תחת ירושלים ופולין תחת ארץ ישראל וכעבור כמה שנים אפר תחת פאר לאסוננו כי רב. היו גם רבים וטובים מראשי הישיבות בליטא שהתנגדו לישיבה החדשה והמפוארת אשר תקום בשעה שהישיבות הוותיקות ועתירות היחס נאבקות על קיומן מתוך מצוקות קשות מאוד. אולם התייצבותם החד-משמעית של אדמו"רי פולין ובראשם האדמו"ר מגור והאדמו"ר מצ'ורטקוב מאחורי הר"מ שפירא חתמה את הוויכוח.
את כל אלה יש לזכור בבואנו עתה לציין את חג שמחת התורה של סיום הדף היומי. התורה ב"ה כבר איננה מרחפת בעולם ללא בית. יש לה בית, בית מפואר בארץ ישראל ובירושלים. כבר לא "גווילין נשרפים ואותיות פורחות באוויר" אלא שני "עצי חיים" מימינה ומשמאלה אשר נוטעים את התורה בארץ ישראל. הכינוס בלובלין צריך להעלות את זכרו המבורך של מייסד הדף היומי ולהודיע לכל עולם התורה והיהדות "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", מעתה ועד עולם. אמן.
הרב אברהם גיסר (עפרה)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2005 22:36 |
|
| |
א פרישער ליגנט צו רייניגן און הייליגן דעם נאמען פון דעם עוכר ישראל, וועלכער איז אזוי געווארן געסטעמפלט דורך אלע גדולי ישראל, און וועלכער האט פארשמירט זיינע הענט מיט דעם בלוט פון באלד אזויפיל אידן ווי היטלער !
"גדול המחטיאו יותר מן ההורגו".
תוקן על ידי - טוב_לכל - 25/02/2005 22:40:03
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2005 22:50 |
|
| |
נעכטן האט די אגודה געשיקט א בריוו צו רב טענדלר ווי מ'בעט איהם אז ער זאל נישט קומען צום סיום הש''ס
תוקן על ידי - natrul - 25/02/2005 23:01:48
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2005 17:32 |
|
| |
איך בין שאקירט אינגאנצן פון דער טוב-לכל!
אמת מיר זענן זייער שארף אנקעגן אותו אי"ה וואס דער ראגאטשאווער גאון האט שוין געשריבן אז זיין נאמען איז פון אן עוף טמא. מיר ערליכע אידן האלטן אז ער האט אגרויסן חלק און דעם גרויסן אומגליק פון כלל ישראל דאס ציונות הארורה וואס ביי אונץ איז דאס גלייך הארב ווי די נאציזם.
אבער פון דא ביז גלייכן הרב קוק צו היטלר איז נאך ווייט ווייט!!!!!!!!!!!!!!!!
הרב קוק האט ביי זיך זיכער געמיינט לש"ש, נאר זיין פאלשע אהבה צו אידישע קינדער קלקלה את השורה, און השוגג האט ער גורם געווען צו אביטערן אומגליק, און אפשר האט ער נישט א'דין פון שוגג, ווייל היה לו ללמוד ולא למד. אבער היטלר?????????????????????????????????????????
מרן הגה"ק ריו"ח זאנענפעלד ירושלימער רב וואס איז געווען דער ריכטיגער קנאי, און האט געפירט די מערכה אנקעגן קוק, האט איהם פערזענליך מכבד געווען, נאר נישט אלס ירושלימער רב. רוב רובם פון גדולי ישראל וואס האבן נישט געהאלטן פון זיין וועג, אבער אלס גדול בתורה וביראה האט מען איהם שטארק מכבד. אפילו ביי אונז סאטמערע חסידים וואס מיר גייען אין די שיטה הקדושה וואס אסר'ט התחברות לרשעים אפילו אויב זיי גייען א'גאנצע טאג מיט ר"ת תפילין, מיינט דאס נישט אבער צו מאכן איהם היטלר רח"ל. דער רבי זיע"א אליין שרייבט אויף איהם אין א'תשובה "הרב קוק".
א ביסל ריכטיגע פראפרציע! אויף הרצל ימ"ש איז נישטא קיין חשש צו זאגן וואס מ'וויל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2005 06:27 |
|
| |
סגייט זיין אויף טעלעווישאן? אויב יא וועלכע טשענעל?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2005 08:04 |
|
| |
טעלעוויזשאן? וואס פאלט דיר איין?
א הייליגע זאך אויף טעלעוויזשאן?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2005 02:50 |
|
| |
אויפן אינטערנעט?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2005 04:43 |
|
| |
sim89
יישר כח פאר מגין זיין אויף די נערמאלקייט. מ'דארף נישט מגזם זיין
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2005 07:02 |
|
| |
ווער ווייסט ווער גייט אלעס רעדן ביי די סיום הש"ס?
פארוואס שטייט נישט אויף די עדווערטייזמענט א רשימה פון די רעדנער'ס ווי ביי יעדע כנס?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2005 00:54 |
|
| |
ווער עס זאגט אז קוק איז נישט אזוי שלעכט ווי היטלער, איז אדער געכאפט אויף דער ווענדקע, אדער הייבט ער נישט אן צו קענען קיין היסטאריע.
היטלער ימ"ש האט אויך ביי זיך בארעכטיגט אלע זיינע מעשים, און דער באקאנטער דייטשער תירוץ איז געווען אז זיי האבן נאר געפאלגט באפעלן.
אונזער פראבלעם מיט קוק איז נישט ווייל עס איז דא עפעס א עוף טמא מיט זיין נאמען ...
איך גלייב באמונה שלימה אין די ווערטער פון די חכמים "גדול המחטיאו יותר מן ההורגו".
און ווען מען מאכט א חשבון וועט מען זען אז קוק ימח שמו וזכרו האט אראפגעפירט פון וועג פיל מער ווי 6 מיליאן אידן בעוה"ר.
ווער עס קען היסטאריע ווייסט, אז ווען נישט קוק וואלטן הערצל און זיינע נאכפאלגער אנגעקומען דארט וואו אלע ערליי כיתות שונות זענען אנגעקומען.
דאס וואס 90 % פון כלל ישראל זענען פארכאפט צו ציונות, איז נאר אדאנק אים און זיין השפעה. און דאס וואס 95 % אפשטאמיגע פון אידן זענען היינט פריי איז אויך אסאך אים צו פארדאנקען.
און אזוי ווי איך גלייב אויך אין די דברי חז"ל פון "אני מתיר את בשרכם", און דאס איז ליידער מקוים געווארן במילואו דורך היטלער ימח שמו וזכרו, ווי רביה"ק ברענגט ארויס אין ויואל משה.
קענסטו צורעכענען צו זיין קאנטע אויך די 6 מיליאן אידן וועלכע היטלער האט גע'הרג'עט !!!
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2005 08:39 |
|
| |
March 2, 2005
Orthodox Jews Celebrate End of a True Sabbatical
By ANDY NEWMAN
Like Orthodox Jews the world over, Simcha Friedman, a Supermarket owner from Borough Park, reads a page of the Talmud every day. And every seven and a half years, at the end of the synchronized reading of the 2,711-page text of Jewish law and lore, Mr. Friedman joins thousands of Jews at a huge celebration.
In 1982, at the age of 9, he was in the crowd at the Felt Forum in Madison Square Garden, praying and dancing. In 1990, he celebrated in Israel. In 1997, when the event, known formally as Siyum HaShas, was held upstairs in the much larger main arena at the Garden, he was there.
But last night, Mr. Friedman and two of his sons had to settle for watching the festivities on a video screen at the Jacob K. Javits Convention Center. All the seats at the Garden were sold out, as well as those at the Continental Airlines Arena in the Meadowlands.
"It's a shame," Mr. Friedman said on the subway to Manhattan. "Maybe next time if they build a stadium on the West Side we'll be able to go."
With every repetition of the cycle, begun in 1923, the crowds seem to grow. Last night's, the 11th installment, was the biggest yet, according to the organizers, with more than 100,000 Jews packed into arenas and auditoriums in North America and about that many more around the world. Names of cities flashed on the overhead screens at the Garden - Calgary and Caracas, Cleveland and Columbus, Bethlehem (the one in Pennsylvania) and Buenos Aires.
And all around the Garden, beneath the retired basketball jerseys of Frazier and Reed and the signs reading Bud Lite and "This Is Our Town" (the slogan of the MSG television network), thousands of men and boys in black sat rapt as Orthodox Judaism's most prominent rabbis took turns on the dais singing the praises of the Talmud and Torah. Women, who do not usually take part, were confined to the upper tiers.
In the hallways, clusters of latecomers called out to passers-by "mincha, mincha" (afternoon prayer service), hoping to get together a 10-man prayer group, or minyan, because they had missed the prayers at the beginning of the program.
On stage, the mood was defiant and celebratory. "It's delicious, but we want more!" shouted Ephraim Wachsman, a rabbi from Monsey, N.Y. "We want to daven with millions!"
Another speaker, Rabbi Yaakov Perlow, noting the imminent publication of a 73-volume English translation of the Talmud, predicted the further spread of the teachings.
The Talmud, a vast and dense compendium of laws expanded with commentary, covers every conceivable aspect of observant Jewish life, "from cutting your toenails to menstruation," said Rabbi Avi Shafran, public affairs director for Agudath Israel, the event's organizer.
The entire last book of the Talmud is devoted to deions and proions regarding impurities, many of them involving bodily fluids. Yesterday's final teaching addressed the question of when a woman is considered unclean. Shortly after 7 p.m., as silence fell on the Garden, an aged rabbi named Chaim Stein read the last lines of the Talmud: "Whoever learns the laws every day is assured that he is destined for the world to come."
Then with a great flutter of black coattails and program pages, the congregants stood and recited a prayer that addresses the Talmud directly. "We will return to you, and you will return to us."
Soon - in about half an hour in fact - the 2,711-day process would start again, with the reading of the first page of the Talmud.
But first, it was time to rejoice. "Siman Tov, Mazel Tov" ("Good sign, good luck"), a song often played at weddings, boomed over the speakers, and men and boys linked arms and danced in the aisles.
Some were too moved to dance. "I cannot express my joy at seeing this," said Michael Jacobovits, 79, a retired steel worker who fled Germany and France during the Holocaust. "I remember a time when Jews could not walk in the street."
Mr. Jacobovits stood unmoving by his seat, taking in the spectacle. Finally, he said, "This makes me cry."
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2005 03:28 |
|
| |
(03/04/2005)
Tens Of Thousands Mark Talmud Completion
Siyum HaShas celebration at Garden, and around the world, emphasizes Jewish unity.
Adam Dickter - Staff Writer
Shmuel Mermelstein found the time during a vacation in Anatalia, Turkey.
Jay Radin took a meaningful pause outside the elephant cage of the Bronx Zoo.
Abraham Biederman often indulged his spiritual pursuit at City Hall, when he was the city's commissioner of finance in the 1980s.
At Madison Square Garden Tuesday evening, a handful of the 25,000 people there taking part in the 11th Siyum HaShas Daf Yomi celebration recalled some of the more unusual settings in which they have demonstrated their commitment to the daily study of Talmud, which was completed — and renewed for a new seven-and-a-half-year cycle — this week.
''I may have missed a few days here or there, but I always caught up,'' said Mermelstein, 21, a mortgage broker from Brooklyn. ''After leaving yeshiva, it gives you something to hold onto. Instead of learning here and there, there is a set goal.''
Radin, 37, an administrator at Brookdale Hospital in Brooklyn, recalled the day he was running late during an outing with his kids to the zoo, and paused to take out his Artscroll edition of the tractate Yevomos, which deals with prohibitions on marriage, among other matters. ''Everyone was staring at me,'' said Radin, who was celebrating his second Siyum HaShas Tuesday. ''You make sure the day doesn't go by until it's completed. It's the commitment to learning that is the most successful part about doing the Daf.''
In all, an estimated 50,000 people, primarily men, observed the milestone locally, including 20,000 at the Continental Airlines Arena in New Jersey's Meadowlands and 5,000 at the Jacob Javits Convention Center in Manhattan. The Siyum HaShas Daf Yomi festivities are arranged by Agudath Israel of America every seven and a half years, the time it takes to complete the study of all 2,711 pages of the 63 Talmudic tractates, at one page per day.
Attendance this year was up from the 45,000 who packed the Garden and Nassau Coliseum in 1997, a stark illustration of the vibrancy of modern Talmudic scholarship.
''Every ticket in every arena was sold'' this year, said Biederman, a member of the steering committee for the event and who was marking his third Siyum HaShas. ''I had people calling me this morning asking me if they could come. The unity is the draw.''
There were celebrations in 71 cities around the world, but the New York event — which was beamed via satellite to other locations — was by far the largest.
''To see so many Yidden come together at the same time and place for the purpose of learning is phenomenal,'' said Yosef Davis, 60, a health care consultant from Chicago, who flew in with his son, Yehoshua, 35, for the New York event, although there was one closer to home — attended by 3,000 — at the Allstate Arena in Rosemont, Ill. ''This is bigger, with more enthusiasm,'' said Davis.
Daf Yomi, or daily page, was introduced in 1923 at the First International Congress of Agudath Israel in Vienna by a young Polish rabbi, Meir Shapiro, as a way to bring uniformity to the worldwide study of Shas, an acronym for the names of the six orders of the Mishna, on which the Talmudic sages recorded their commentaries around 200 C.E. Agudah said 120,000 North American Jews were taking part in the celebration this year.
''It's an awesome thing to see so many Jews here at once,'' said Mermelstein, outside the Garden before the event began. Sipping coffee as he stood beside a police officer with a barking canine, Mermelstein added that he was proud so many people had turned out for the event in an age of high concern over security. ''It shows that even after 9-11, we're not afraid,'' he said. ''You do what you have to do. It's a kiddush Hashem,'' or sanctification of God's name.
Inside, the atmosphere at the sporting arena (and frequent rock concert hall) was notably transformed for the event. The electronic scoreboard posted above center court informed the crowd that ''Mincha can be found in the Yiddish portion of your program.'' Hot dogs and Nachos at the snack bar were replaced with kosher Reisman's brownie bars and Paszkes gum. At the few open gift shops, Knicks and Rangers merchandise were set aside. Instead, wireless receivers for simultaneous translation from Yiddish were available for $10, provided by The Buzz, a chasidic-owned electronics store in Flatbush. (The devices may be saved for the next event in 2012, according to the packaging.)
At 5:30 p.m., the typically clamorous arena was enveloped by a silence rarely seen when the Garden is filled to capacity, as mincha commenced. During the silent Amidah prayer, virtually the only sounds in the room were the gentle sobs of Shmuel Yosef Rieder, chair of the event's steering committee, who emotionally led the prayer service. The men wore mostly black hats or felt yarmulkes, although a few knitted kippot were seen, and women were restricted to the upper levels.
Cameras on booms transmitted the proceedings via satellite around the world, although the organizers reportedly forbade the event from being broadcast via cable TV or the Internet, media proscribed by many rabbis. (Others, though, allow the Internet for Torah study, and some celebrants studied Daf Yomi via Web sites, CDs or DVDs, or on their Palm Pilots. Fliers distributed at the event advertised the new ShasPod, a version of Apple's IPod digital recording device pre-loaded with lessons of the complete cycle of the Daf Yomi.)
In their addresses, prominent rabbinic leaders spoke of the unity of the Jewish people and their desire to see greater participation in study. ''When one Jew learns Torah, he lifts up every single neshama [soul] in klal yisrael [the nation of Israel],'' said Rabbi Ephraim Wachsman of Yeshiva Meor Yizchak in Monsey.
Other speakers emphasized that the Siyum was a ceremony of beginning as well as one of completion. ''This represents not only what we have finished but what we have started,'' said Rabbi Levi Yitzchok Horowitz, the Bostoner Rebbe, of Brookline, Mass., and Jerusalem. ''The children must finish our learning. We will not be able to finish it until the kedoshim [martyrs] come back with Moshiach.''
Rabbi Avi Shafran, a spokesman for Agudath Israel, noted in the Garden's press box that every Talmudic tractate begins with page 2, a reminder to scholars that complete knowledge is unattainable. The actual Siyum, the reading of the last lines of the final tractate of Niddah, which concerns the laws of menstruation and ritual purification, was officiated by Rabbi Chaim Stein.
The head of the Telshe Rabbinical Seminary near Cleveland, Rabbi Stein was completing his 9th Daf Yomi cycle. His studies date back decades to prewar Lithuania, and were uninterrupted even when he was imprisoned by the Soviets in a Siberian labor camp.
Noting that the Talmud says terrible events will be the ''birth pangs of the messiah,'' Rabbi Stein said he hoped such events were behind the Jewish people, with the messianic era on the horizon. Following his Siyum, the Garden was filled with singing and dancing in the aisles, with groups joining in a circle on the floor level.
The new cycle of Daf Yomi began this week with the tractate of Berachot, which analyzes prayers and benedictions, beginning with the recitation of the Shema. n
Here is a list of other articles in this section
Cardinals: Catholics, Jews Worship Same God
Catholic-Jewish conference here affirms progress in interfaith relations.
Community Is Where The Jews Are
Jewish Studies Comes Of Age
Largest donation ever earmarked for Jewish studies given to University of Michigan.
The Last Reform Jews Of Boro Park
Against all odds, two merged temples are keeping liberal Judaism alive amid the chasidim.
The Winter Of His Content
Amid Middle East studies mess, Columbia President Lee Bollinger seizes chance to remake department.
United By Horror
Two survivors — one from the Holocaust and one from the Rwandan genocide — have struck up an unusual friendship.
|
|
|
|
|
|
