בני ברק, 2050.
קיר לבנים.
קיר לבנים אדומים ארוך. גבוה קר ומנוכר, מבתר את בני ברק לשנים.
הקיר ארוך ארוך, לא נותן לחמוק. כך הוא נבנה, הוא ממלא את משימתו.
שער קטן עשוי ברזל מעלה חלודה. שער קטן שובר את הביתור, פוער בו חור.
זקיפים,עבדקנים, חלקם קשישים תשי כח. חלקם צעירים מלאי מרץ.
עומדים, בדממה.
שותקים, בוהים באוויר, מילה אינה נשמעת.
הלומות חזקות נשמעות. מהדלת הן מהדדות.
זקיף קשיש, פניו חרושת קמטים אינן מסגירות את רגשותיו, אל השער ניגש.
קול חריקה צורמנית מהדדת, הדלת זזה הצידה, נפתחת כדי הצצה חטופה.
שק שחור, בדמות אדם, נשקף. כמציץ פנימה, או החוצה.
זו עלמה, צעירה.
עיניה מכוסות, קולה בקושי נשמע. בורקה, היא חובשת. ניצבת בדממה.
פתק צהוב, עם חותמת רשמית היא חתומה.
סרטיפיקט - מעבר אושר.
העלמה, מדדה פנימה, עינה משוטטת מבעד לחרכי הבורקה.
נער, בחור צעיר. עטוף טלית. ציציות מתבדרות, מתבלבלות בפאות.
מצפה לה, מחכה זה שבועיים, מעבר לגדר.
היא מהרהרת.
אולי הפעם זה יקרה, היא רוצה גם. כל חברותיה חובקת אחד או אחת משלהם.
[קרדיט לניק אחר בשינויי עריכה קלים]
תוקן על ידי מרכא_טפחא ב- 18/01/2010 00:58:09
|
|
