|
|
| נשלח ב-24/10/2003 11:39 |
 |
| |
מוישה כתב באשכול אחר:
"שלא יעלה על הדעת למצוא כאן דיון בשאלה אם לקיים נניח איסור מוקצה ואם ייעלה כזה דיון הוא יימחק על אתר."
הערתי ש"יימחק" לא בהכרח שגם על ידי. המחוייבות ליושר אינטלקטואלי של הפורום אמורה לעלות על "תדמית הפורום" ואם לא כן יאבדו אלף פורומים ולא יפגעו לא ביושר ולא באדם.
בדיוק כמו שאין הגמרא בה אמר ר' הלל "אין משיח לישראל" אינה נמחקת ורק נאמר על דבריו "שרא ליה מריה" [המובן "מרשה לעצמו מדי"] כך יש לעשות למי שיבוא לדון בטוב טעם ודעת על דין מוקצה. לדון בכובד ראש אך מצד שני להעיר "שרא ליה מריה" למי ששמירת המסורת חשובה לו וכפי ש"הטיח" בוגי לעברי באשכולו החדש על "בין מנהג להלכה".
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2003 05:51 |
|
| |
ווטו מינה אותי לתקופה לפקח על תעבורת הלינקים בהעדרו, מי שירצה לציין לינק בעילום שם יכול לפנות אלי.
בברכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2003 03:27 |
|
| |
לפי המלצת רבנו המיימוני, אני מעתיק את שקבלתי באישי מאחד מכותבינו היקרים "חבדניק".
ז"ל:
על זה שאתה וההנהלה מחקתם את האשכול המתועב אינני רואה צורך להודות. זה היה ברור ואלמנטרי
אני כן רוצה להודות על העירנות והדריכות שגיליתם
ובטווח של דקות העניין טופל
תודה לך למיימוני סיינפלד ושאר הנוגעים בדבר
עכ"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2003 02:31 |
|
| |
וזאת תורת הלינקים.
יש הבדל בין לינק לאשכול הנמצא עד לעמוד 10 ועד בכלל לבין אשכול הנמצא מעמוד 11 והלאה הנקרא ארכיון. (ישנם כמה הבדלים בין העמודים כמו הופעת אשכול עוגן, כיתובי הכותרת והשוליים ועוד ואכמ"ל)
לינק לעמודים הראשונים הוא כזה:
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=444792
לינק לעמודים האחרונים הוא כזה:
http://hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=305190
topic = נושא
topicarc = נושא ארכיון
בדרך כלל זה לא היה משנה אם כותבים עם או בלי arc לגבי כל העמודים. לאחרונה יש בעיות.
יוצא ככה, שאם קיבלו לינק לנושא שבארכיון שבינתיים הוקפץ בטרום-ארכיון, צריך למחוק את arc.
לכן אני בדרך כלל מכניס לינק בלי arc. שימו נא לב ושימחו בלינקים!
בברכה.
לבקשת הכותב:
תוקן על ידי - ווטו1 - 02/03/2004 10:45:48
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2003 02:35 |
|
| |
לינקזעצער
כדי לפתור את הבעיה אני מציע, שכל פעם שמוסיפים לינק, יוסיפו אותו לכתחילה פעמיים, פעם עם ה-ARC ופעמים בלעדיו. הכותב טורח קצת יותר, וחוסך הרבה הקלדות למעיינים.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2003 09:58 |
|
| |
ווטו, מסור נא לאלמוני באישי, שגם על דבר ברור ואלמטרי צריך להודות, והכרת הטובה אינה שמורה רק על השונה והמיוחד.
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2003 16:36 |
|
| |
השכן,
כדבריך נראה ממה שבפסחים כ"ב: משמע שנוקטת הגמרא שגם הושטת אבר מן החי לגוי נחשבת הנאה לגוי שעליה יכיר טובה וממילא ייחשב לאיסור הנאה וא"כ גדולה מידה טובה!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2003 16:44 |
|
| |
וטו
ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא!
רק צריך לדעת לחפש ולמצוא... ואשרי היודע.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2003 15:37 |
|
| |
מיימוני
בינתיים נפתרה הבעיה של עם ובלי arc.
גם בלי זה אני חושש שאם אזדקק כל פעם להכפיל את הלינק ולשנות את הכיתוב, לא אעשה את המלאכה ברצון ואולי זה ימנע ממני (בכל אופן עבור המשכורת הדלה שהציע לי וטו.)
אבל אולי דווקא יבוא מישהו אחר אחריי יעשה קליק על הניק שלי ויבצע את התיקונים. מוכן אפילו להתחלק אתו במשכורת.
בברכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2003 21:25 |
|
| |
חובה לא הכי נעימה לי היום והיא לגלות את אזניכם שאני היא זו שכתבה את ההודעה הכעורה להתבהרות.
עשיתי זאת בעידנא דריתחא.
השירים שהבאתי באשכול עוררו (כפי שכתב מיימוני) הרבה רגשות אצל הרבה כותבים, ולהרבה הודעות ממין העניין ולהודעות שלא ממין העניין. הבאתים כדי כפתח לדיון ונראה שהרגישות שעוררו חסמו את הדיון עד שבא המנהל ונעל את האשכול.
אני חשתי שדבריה של התבהרות היו מושחזים מדי בארס. שימו לב, הדעות לא היו חדשות, הן נאמרו בחריפות לא פחותה עוד קודם באשכול. אני עצמי הבאתי ביקורת חריפה ששלח לי אחד החברים בפרטי (הבאתיה ברשות) והייתי מביאה עוד אילו הייתי מקבלת רשות מכותבים אחרים. אילו הייתי רוצה לשוחח רק עם אנשים שמסכימים עמי ולהנהן יחדיו כל היום לא הייתי פה. כלומר לא הדעה בעייתית אלא הדרך.
ההתפרכסות ההדדית שבאה אחרי הודעותיה של התבהרות, לא היה בה שום דבר ענייני אלא שלילה לשמה והיא פגעה מאד ברגשותיי. הרגשתי שהכותבים תוקפים אותי באופן אישי על תחושותיי ודעותיי ולא היה כאן דיון ענייני בתופעה של אישה המבקשת להיכנס לעולמה של תורה. על כן כיניתי את הדבר "ריצת רגליים להרע".
עם כל האמור לעיל, לא הייתה הצדקה לדברים האישיים והלא מקובלים שכתבתי להתבהרות בפרטי. לא נלחמים בחושך בהוספת חושך. היפגעותי אינה מהווה לגיטימציה לפגיעה.
אני בושה שדברים כאלה יצאו ממקלדתי.
אין זו דרכי.
הדברים ביישו את הכותבת לא פחות מאשר את הנמענת.
אחרי עבור זעם, כתבתי מכתב נוסף להתבהרות ובו התנצלות כנה ומלאה.
הסברתי לה גם מה בדיוק פגע בי וביקשתי את סליחתה ומחילתה.
מה חבל שהיא לא מצאה לנכון לפרסם אותו !! או להתייחס אליו.
אני משתדלת מאד להקפיד לשמור על כללים של שיחה הוגנת בפורום גם אם מדובר בהקשר וירטואלי שבו אנונימיות יכולה לכסות על כל פשעים. המעידה שלי במקרה הזה מעידה יותר מכל על כך שאני רואה את השיח פה כדבר חי ואמיתי ולא "וירטואלי", מכאן הכעס על מה שחוויתי כיחס לא חברי.
העובדה שהתבהרות פגעה בי באשכול ופגעה בי אחר כך שלא מצאה לנכון לפרסם את התנצלותי, אינה משנה את העובדה שנהגתי בחיפזון ובחוסר הגינות ואני מתנצלת שוב על כך שפגעתי בה.
מבחינתי הפרשה סגורה ואיני רואה טעם להמשיך להעלות גרה
תוקן על ידי - שחרית - 27/11/2003 21:28:16
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2003 21:34 |
|
| |
ומודה ועוזבת תרוחם
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2003 00:35 |
|
| |
מיימוני,
לא הייתי משתמש בלשון המטילה את האשמה לצד אחד.
ראיתי קצת מה שהלך שמה לפני שמחקתם ונראה כי ההודאה והעזיבה ראויה לכל הצדדים
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2003 07:04 |
|
| |
שחרית ובוגי ,
אכן ההידרשות ללא תביעה אליה יצאה שחרית בויתור על כבודה היא ממידת הגבורה עליה יש להסמיך את הכתוב "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2003 08:00 |
|
| |
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2003 09:01 |
|
| |
הנה הודעתה של התבהרות:
רק הבוקר ראיתי את הודעתו של ווטו.
הודעה זו מכוונת בעיקרה לשחרית מתוך מגמה שחברי הפורום יראוה .
אכן שחרית קרה ביננו משהו לא נעים.
שלחת לי הודעות לא נעימות ובשלב מסויים קיבלתי החלטה לא לקרוא יותר את הודעותייך .
הרגשתי שפתיחתן תעורר אצלי זעם מיותר.
אולי היתה זו טעות באותו רגע ואולי הגנתי על עצמי מלהכנס למחשבות רעות אודותייך.
רק הבוקר ראיתי שבעצם שלחת לי בסוף הודעת התנצלות.
לצערי מחקתי את הודעותייך מראש ולא הגיע אלי הודעת ההתנצלות.
אני מלאת הערכה אליךך שעשית זאת.
נכון דעותינו שונות ,מחשבותינו לא דומות אך אם מצאת בנפשך את הכח להתנצל בתיבה האישית ואחר כך להתנצל בפורום אני מניחה שעשית זאת מתוך כנות דעת והרגשת אמת.
צר לי שמהירות ההתכתבות ביננו לא הותירה מרווח זמן שבו אוכל לקחת פסק זמן כלשהוא על מנת כן לקרוא תא הודעותייך ולהתקל בהודעה הכי חשובה שלך.
נידרשת כאן כנות רבה ויושר גדול על מנת לשלוח בפומבי התנצלות .
אם גרמתי לך איזו שהיא אי נוחות אני מתנצלת כאן גם על זה.
אני מקווה שנוכל להמשיך להיות קרובות בלבבות בלי שום קשר לשוני בדעות האובייקטיביות שלנו.
אני סבורה שעברנו בימים האחרונים נסיון מעניין שכל אחת מאיתנו תוכל לקחת ממנו משהו שהיא למדה על עצמה לגבי ההמשך.
בכל מקרה מהמקום הזה רק אפשר לצמוח.
תודה לחברים מסביב שנתנו לנו את הסביבה המתאימה לנהוג כפי שנהגנו.
שבת של הרבה שלום.
הית.
|
|
|
|
|
|
