|
|
| נשלח ב-28/7/2002 17:52 |
 |
| |
כמה פלסף...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2002 22:41 |
|
| |
סגירת מסמך ומחיקת מסמך סגור שיש בו שם השם, כביעתא בכותחא דשרי.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2002 22:43 |
|
| |
אין הכי נמי. האם רצונך שעל סמך הכרעתך, שמקובלת גם עלי, נתיר להשתמש בשם השם בפורום? לי יש הרגשה "טבעית" שמתנגדת לזה, אבל אכוף אותה ביד ברזל להכרעת ההלכה.
מה אתה אומר?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2002 23:08 |
|
| |
לא.
לא לכך התכוונתי, אלא לעצם הסגירה והמחיקה לאחריה. אבל וודאי שאין זה מן הראוי לכתוב כתיבה העומדת למחיקה וכן יש לחשוש שאיכשהו יגיעו לידי מחיקה על המסך ממש.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2002 23:09 |
|
| |
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2002 10:36 |
|
| |
מזמן לזמן, אני מתבונן באשכולות ולומד מתוכנם. בתחילת אשכול זה היה דיון על "חטא הציטוט". לאחר התבוננות חוזרת, חשבתי יותר על הנושא.
נכון שראוי לחכמים לדון לגופו של עניין ולא להישען על ציטוטים. אבל נוכחתי להבין שהטלת סמכות הציטוטים, כמו שהיא שלילית לבאים מכיוון אחד כך היא חיובית לבאים מביוון נגדי [בדומה לפרה אדומה].
כאשר הציטוט בא להטיל פחד מאי קבלת הדעה המצוטטת [כאומר: "אם לא תחשוב כך, אתה אפיקורס וכדומה"] אז הוא שלילי ומושחת.
[קוני הראה לי דוגמא אופיינית לכך, בפורום אחר.]
אך כאשר הציטוט בא להפיג פחד קדום מלחשוב כדעה המצוטטת [כאומר: "גם אם תחשוב כך אתה לא אפיקורס"] אז הוא חיובי ומשובח.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2002 13:30 |
|
| |
וטו
העלית רעיון שימושי מאד.
באמת היה ראוי לפתוח אשכול, שבו יכונסו מראי מקומות ליהדות החושבת.
יש ספרים בנושא זה, כמו שני הכרכים העבים שהזכיר אקדמאי, לקט מן המקורות שלנו על המחלוקת בהלכה, על הזכות והיכולת לחלוק.
נראה לי שבאמת כדאי לפתוח אשכול כזה, ובו מראי מקומות, ולינקים לאתרים שמחזיקים את החומר. למשל, הציטטות הידועות מרבנו אברהם בן הרמב"ם על אגדות חז"ל, שקורא ללכת אחרי האמת, ולא לציית לדעות גם אם חז"ל חתומים עליהן אם הן נוגדות לאמת. הציטוט הזה הובא לפחות פעמיים, ולא רק על ידי, בפורומים שכנים.
וטו, אם תרצה, תפתח אתה, אם לא, אקיים "במקום שאין...".
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2002 16:05 |
|
| |
שלום לכולם!
שימו לב בדף הראשי של הפורום למעלה, ניתנת אפשרות לדבר בצ'ט של הפורום.
זה יכול להיות מאד מעניין כאשר עולה נושא "תוסס" שהדיון בו דורש תגובות קצרות ומיידיות.
מיימוני,
רעיון מצויין! נקוה שיתיישם בימים הקרובים!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2002 18:16 |
|
| |
שאלה בנקודה שדובר עליה למעלה.
אני נוהג שכאשר כתוב המלה אלו ---/// הים, להחמיר שלא למחוק אותה ישירות בדרך מחיקה, אלא ביצירת מסמך חדש ללא המלה ואח"כ למחוק את כל המסמך הקודם כאשר הוא סגור.
חשבתי על דרך אחרת, שלכאורה אינה פוגעת בכבודה ובקדושתה. היינו, לבחור במלה ול"גזור" אותה, כך שאין זו מחיקה [וכך אני נוהג כאשר אני מעתיקה למיקום אחר] אלא שבמקרה הנידון איני מעתיקה אח"כ, כך שהיא נמחקת מאליה על ידי סגירת המסמך או על ידי "גזור" ו"העתק" חדשים, המעבירים את ה"גזור" הקודם.
מה דעתכם?
תוקן על ידי - ווטו1 - 8/15/2002 6:18:43 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2002 21:09 |
|
| |
בואו ונחזיק זכות לאור בערפל שפתח את האשכול עם מראי המקומות ליהדות החושבת.
באשר לשאלתך, וטו, הלא זו לכאורה חומרא בעלמא. יש לי גם כן מנהג חומרא בזה, אבל הלא הפורום שלנו אינו נוהג לתמוך בחומרות ללא בסיס הלכתי...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2002 19:04 |
|
| |
אמרה נאה, בפרט לימי החשבון.
כאשר אנו מבקרים את זולתנו, זה מראה הרבה יותר על הצורך שלנו לבקר, מאשר על מהות הזולת - ריצ'רד קרלסון
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2002 19:28 |
|
| |
ועוד אמרה נאה מאד:
חיסרון שבאדם הוא כמו אשפה בפח. כל עוד היא במקומה, היא לא מפיצה את ריחה. אך כאשר מותחים ביקורת, זה כמו לטלטל את האשפה ממקום למקום, ואז היא מדיפה את ריחה בכל מקום.
(המקור: ר' נחמן מברסלב)
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2002 19:37 |
|
| |
הודעה למבקרים חדשים
יש כאן נושאים רבים ומגוונים, וחלקם נמצאים בדפים האחוריים. כדאי מאד להציץ בהם, ותמיד אפשר להוסיף תגובה לאשכול ישן.
דברי תורה אינם מאבדים את טעמם עם חלוף הזמן. וכמו עץ תאנה, תמיד ניתן למצוא בהם פירות חדשים, כל פעם שמפשפשים בהם.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2002 21:41 |
|
| |
נתקלתי לראשונה באשכול זה עכשיו, ואני מתפעל מהרעיונות היצירתיים.
אודה לכם אם תשאירו לינקים לאשכול מראי מקומות ליהדות החושבת ולאשכול הסיכומים.
בהקשר להודעות אחרות כאן באשכול, ראשית, בהגדרת המלאך נכנסים כל באי הפורום שהינם בבחינת השכל הנעלם. ללא גוף.
שנית, מי יודע אם לא בעוד 100 שנה, יקום החוקר שיקבל את פרס ישראל על כך שגילה קטעי גניזה מהפורום, שמיתוס המלאך שכליאל החל להתפתח כאן.
ושלישית, כבעל חוש היסטורי, אני מתבונן כל הזמן ביצירה ההולכת ונוצרת כאן בפורום, של דינמיקה חיובית, ערכית ועל רמה.
רבותי, יש לנו עתיד.
אם אין אני לי מי לי
וכשאני לעצמי מה אני
ואם לא עכשיו אימתי
[:-)]
|
|
|
|
|
