| נשלח ב-22/11/2004 02:07 |
 |
| |
כבר מלידה יש לחרדים את נשק הציניות, בלעדיו אי אפשר לשרוד.
כל התלמידות יודעות שהמנהלת יכולה לדבר ולכתוב מה שהיא רוצה, אנחנו כבר נסתדר. כולם יודעים שמחוץ לשעות בית הספר ניתן להקל בעניני לבוש, הענינים ימשיכו כרגיל, אל דאגה.
אלא שבתי הכשרה חששה: איך אחתום, בעוד אני יודעת שלא אעמוד בכל החוקים האלה? אולי אוסיף את המילים 'בלי נדר, אשתדל'?
היועצת המשפחתית שלנו, גם היא בוגרת בית יעקב, הזהירה: שלא תעיזו! חיתמו וגמרנו.
כלומר: לעזאזל מידת האמת, העיקר "הצניעות".
לפי המנהלת, מדובר מעתה ב'יעד' של בית הספר. זהו. אני באמת שואל את עצמי האם זהו גם היעד שלי.
החינוך בבית יעקב הולך ונהיה היסטרי. המחנכות מתפקדות תחת פאניקה. מבחינתן, יש הצדקה לכך: אם הן מרפות לרגע את האחיזה, הבנות מתירות את הרצועה ומתחילה תחרות אופנה בכיתה (עדיין במושגים של בית יעקב, אל דאגה)
שמעתי שישנן סמינרים בהן עומדת מורה 'שוטרת' בכניסה לבית הספר, ובודקת את לבושן של הבנות.
יעדו של החינוך החרדי כיום הוא סוציאליזציה נכונה של היחיד. חיברות נכון למקום הנכון, לא יותר מכך. בחינוך הבנות זה חד משמעי: הדגשים הם אך ורק על הפנמת הקודים החברתיים, וכמעט שום דבר מעבר לכך. ליעד זה מכוונים כל השיעורים, שיחות פרשת השבוע, שיחות מחנכת, דרשות רבנים, וכו' וכו'. החינוך הוא לא להתמודדות, כי אם להקטנת חיכוכים עם השונה והאחר, ובריחה ממצבי דילמה.
את מעגל הפאניקה יצרה המערכת בעצמה. העיסוק המוגבר ב'צניעות' פיתח תודעה מוגברת לעניני לבוש אצל הבנות. כל חניכה מנהלת כעין מלחמה יומיומית קטנה עם המערכת בכל הנוגע ללבושה. הבנות עסוקות ללא הרף בגיוון ותיגבור המלתחה האישית שלהן, בכדי להתמודד עם מגוון המצבים בהן ניתן לעקוף את האיסורים הפרטניים של המערכת.
ל'בית יעקב' ישנו יתרון גדול, והוא ה'ראש השקט' של ההורים מבחינת הסכנות הרבות האורבות בזמננו לפתחן של הבנות. אכן, תמיד יש יוצאים מן הכלל, ואסור להזניח ולו לרגע את תפקידנו החינוכי, בבית ומחוצה לו. אולם בית הספר והאוירה שסביבו מקילים בהרבה את כאב הראש של הורים לילדה מתבגרת. כשאני רואה בקניון את בנות ה-13 המסתובבות עד השעות הקטנות של הלילה, עם הפופיק בחוץ, אני שמח בחלקי. כך גם כשאני רואה את המיזרוחניקיות בגיל בתי עסוקות בתליית שלטים בצמתים, או מצחקקות עם בחורים במטות-מאבק למיניהם. ברגעים כאלה אתה מוכן לשלם ל'בית יעקב' את מחיר 'טרור הצניעות' שלו.
ועוד לא אמרתי מילה על מושגי ה'הלכה' המעוותים, שאחריתם מי ישורנו, ואני מדבר בעיקר על הנזק הפנים-הלכתי שזה יביא בעקבותיו. הדברים נוגעים לאשכולו של מיימוני 'הבה נפרידה'.
מעבר מחינוך חרדי לחינוך דתי אחר:
הסוציולוגיה של 'מעברים' - לסוגיהם - מוכיחה שלעולם השאיפה החלומית אינה מושגת במלואה. ההעתקה לעולם אינה מושלמת, בשל העובדה שהעובר נכנס בעל כרחו לסיטואציה של תגובה, המשפיעה באופן בלתי מודע על כל פרט מחייו. לעולם אינו יכול להיות 'טבעי' ככל אחיו לדעה החדשה, והיוצאים לשאלה ולתשובה יוכיחו.
בתחום החינוך הדתי הבעיה רק מחמירה. מלבד המשבר הטבעי עם ההעתקה והמפגש עם החדש, עם המעבר נפגש החניך קודם כל עם הפן החיצוני של החינוך הדתי האחר, הנראה על פניו כמתירני יותר. אצל החניך זה יכול להתפרש כנסיגה בחומרה הדתית, וכמתן לגיטימציה לבריחה מהתמודדות. ישנו קושי רב בהכנסת החניך לזירת התמודדות חדשה לגמרי, עם המורכבות הדתית שאינה מוכרת לו, ועם המעבר שאינו בא להקל ראש אלא להחמיר. ספק בעיני אם ניתן לבצע בגיל כה צעיר מעבר מההתמודדות עם מערכת חיצונית כופה, להתמודדות קיומית יותר, עם צו פנימי, עם מצפון.
אפשר להרחיב עוד בתחום ההתמודדות החברתית, אולם אין כאן המקום. נאמר רק את זאת: במעבר המתבצע עקב נימוקים אידיאולוגיים, מלבד החזיתות הנזכרות נפתחת חזית נוספת, והיא החזית הסברתית, שהיא מורכבת ומתישה מטבעה ואף אינה ראויה לכל אוזן.
תודה שהקשבתם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2004 02:09 |
|
| |
לא מקנאה בך
רק בגלל הרוח....
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2004 02:17 |
|
| |
שלויימעל,
אמנם אני מוצא עצמי מזדהה מאד (ואתה גם יודע מה עשיתי בנדון), אולם בכ"ז עולה בי נקודה מעניינת למחשבה. מדוע בצבא הכללים המגוחכים שגם הם הולכים עד לסנטימטר, ללא שום רקע אידיאולוגי או מהותי, אינם מעוררים את אותה התנגדות טבעית (בודאי לא באותה צורה)? אולי דווקא בגלל היעדר הרקע? או ששם בין כה וכה הכל מטומטם?
יש מקום לחשוב על כך.
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2004 02:24 |
|
| |
לבטיו של אב?
לגוף הענין, מכיון שתגובה מושכלת מצידי תהיה שלא לפי רוח הפורום,אציין כמה מקורות !
עיין:
רש"י איכה ג ס"א.
רשב"ם ויקרא טז י.
אבן עזרא בראשית לח ט.
" " שמות ד כג.
ובעיקר [למי שאין כח לבדוק בכל המקומות]
אבן עזרא ויקרא יא כו ד"ה וטעם.
אבן עזרא קהלת ו ב ד"ה איש
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2004 02:24 |
|
| |
מיכי
סליחה, אין מה להשוות, גם בהרבה בתי ספר חילוניים ממלכתיים ישנו משטר התילבושת האחידה ה'מגבילה'(וגם שם ישנו העדר רקע) ובכל זאת, ההבדלים ענקיים בכל קנה מידה -
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2004 02:39 |
|
| |
מזכיר לי שלפני הרבה שנים כבר הועפתי מבית יעקב על פשעים אלה:1. לבישת חצאית ג'ינס, לאחר הלימודים 2. רכיבה באופניים
על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנה....
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2004 03:48 |
|
| |
אמנם אין לי מה להוסיף בעניין, שכן הנהגות הצניעות המחמירות הנהוגות בביתנו הם למעלה מכח סבלו של רוב ציבור הקוראים (צ'דורה וכו' – כן זאת במאה שערים זו אשתי). יתר על כן, מדובר בהנהגות קדושה ייחודיות לעדתנו המבטאות תחושת שליחות רוחנית (לתקן את הפגימות שפגמו אחרים) ולא סטנדרטים הלכתיים מינימליים הנוהגים ברמת הכלל. למרות ''האין לי מה להוסיף'', הרי שהאשכול עורר נושא חשוב הראוי לדיון: ''הכרעה בין גישות חינוך אלטרנטיביות במוסדות חינוך כלליים''.
השיח החרדי בנושא זה מתאפיין בטענות שניתן לסווגן בהכללה כמשתייכות לקטגוריות הבאות:
1) צידוק מהותי למדיניות החינוך לצניעות הנוכחית (חינוך מתחיל בגיל 3 וכו')
2) הפניה לסמכות-על רוחנית (הוראות הרבי XX ז''ל ועוד ספרים)
3) הטיעון המנהלי (מובן מאליו שכל הנהלת מוסד יכולה לקבוע את כללי ההתנהגות בו ומי שאינו מרוצה שירים את רגליו ויסתלק)
אכן יש בטענות אלו לתמוך בהנהגת אמות-מידה מחמירות בענייני צניעות ובענינים אחרים. טיעונים אלו מספקים העיקר בסיס להקמת מוסדות חדשים ולכללי התנהגות במוסדות של זרמים מסוימים.
למרות האמור, אין בטיעונים האמורים להצדיק באופן גורף יוזמות צניעות מקומיות של כל גננת, מורה, רב מתוסכל שלא הצליח להשתחל למערכת החינוך הגברית, עוזר מנהלן, וכל קנאי מזדמן בעל תובנות ייחודיות בעניני אופנה וצניעות.
טיעון 1
אם כי כולם מסכימים (אני מקווה) עם העקרונות הכלולים בטיעון 1 - קרי חשיבות הצניעות והעקרון לפיו חינוך מתחיל בגיל הרך, הרי שיש דעות רבות ולגיטימיות באשר לאופן ישומם (בין להחמיר ובין ולהקל מהנוהגים הקיימים). בטוחני שמרבית מהמשתתפים יסכימו בקיומו של מנעד דעות לגיטימיות הנובעות ממסורות שונות של הנהגה, רקע תרבותי שונה, מוצא גיאוגרפי, ודרגות רגישות שונות.
Correct me if I am wrong
על כן, השאלה הפרקטית היא לא הדיון המהותי – שכן יש דעות לכאן או לכאן – אלא כיצד יש להכריע בין הדעות הקיימות בטווח הלגיטימיות. (נתעלם לרגע מהעובדה שטווח הדעות הלגיטימיות מצטמצם מרגע לרגע ונתמקד בנוהג הנכון ביחס לטווח הדעות הנוכחי).
טיעון 2
טיעון זה מהווה סיבה מספקת (ואף מחייבת) להנהגת מדיניות מסוימת במוסד פרטי שלדידו הסמכות המצוטטת מהווה סמכות על. אך כאשר מדובר במוסדות בעלי אופי כללי יש לשקול את דעתם של סמכויות רוחניות נוספות המשקפות את טווח הדעות הלגיטימיות. ואלו כידוע לכם – יודעי דברי הימים – מגוונים כגווני זקנו של יאסר ערפאת זצוקלל'ה.
טיעון 3
כטיעונים הקודמים, טיעון זה נכון ביתר שאת בהקשר של מוסדות פרטיים כבית מלכה ובנות חנה ואף בהקשר של מוסדות בעלי אוריינטציה אידאולוגית ברורה ושהוקמו במטרה ליישמה ולהטמיעה. אך בהקשר של מוסדות בעלי אוריינטציה כללית הרי שברור שסמכויות ההנהלה אינם בלתי מוגבלות וכי ישומם לגיטימי אך ורק בטווח מסוים.
טווח הדעות הלגיטימיות צריך שישקף את הרכבה של האוכלוסייה המקומית וסמכויותיה הרוחניות. המוסדות אלו מוקמים למטרת שירותו של ציבור מקומי - באופן ''שישקף'' את ערכיו ולא בכדי ''לשנות'' את ערכיו. תהיינה כוונות ההנהלה אשר תהיינה באשר לחזון החינוכי של חינוך האוכלוסייה מחדש, הרי שהגילוי הנאות מחייב את חשיפתם לציבור היעד המממן באופן (ישיר ולא ישיר) את המיזמים החינוכיים הללו והתומך פוליטית בתשתית המאפשרת את קיומם.
אלא שבנסיבות הנוכחיות, כל בעל תובנה יחודית בענייני צניעות מזדרז לכפות אותם על יושבי סביבתו והקריטריון הנוכחי להכרעה בין מגוון דעות הוא כל דאלים גבר (אלימות לא במובן הסיציליאני והגוראי של המילה, אלא במובן של עמדת כח חברתית ופוליטית) עם נטייה בולטת לכיוון המחמיר.
לא יעלה על הדעת כי מורה- מנהלת האמונה על משנתה של הרבנית שפירא מהסמינר הישן תכפה את פרשנותה האישית (לפרשנותה של הגב' שפירא, לפרשנותם של חסידי גור של דיני הצניעות) בבית יעקב הר נוף בו ציבור התלמידות מורכב בחלקו מעולי ארה''ב ובנות למשפחות המכונות ''מודרניות'' (פרשנות מרחיקת לכת - אך לגיטימית - לתופעת נהיגת נשים ברכב).
יתר על כן, יש להפסיד את הנוהג הנפסד בו מזדחלת לה קבוצת מורות לביתו של אחד הגדויילים ותוקעת תחת אפו פיסת גרביון ואומרת לו בהאי לישנא: בגד זה מכשיל, רחובי, ובעל תכונות בדוקות הגורמות ב99% מהמקרים להתדרדרות לזנות ולשימוש בסמים קשים. האם בדעת כבוד תורתו כי יש לבקש מבנות מוסדותינו להמנע מלבישתו של מלבוש מדוחים זה? גם אני בעברי הרחוק כחבר מועצג''ת הייתי בשני ידים על כל פצ'קעוויל מעין זה.
כמובן שישנם כללים הלכתיים שיש לישמם באופן אוניברסלי. אך על מדיניות ''צניעות''' של בי''ס פלוני להיות מוכרעות בוועדת הורים ואנשי חינוך עם יועץ הלכתי שיביא בפניהם את טווח הדעות ההלכתיות. באופן חילופי ניתן להקים וועדת רבנים המקובלת על ציבור ההורים ואשר הרכבה ישקף את ציבור ההורים בזמן נתון.
למרות האמור לעיל, דעתי האישית היא שעל מוסדות החינוך החרדים להיות זהירים במשנה זהירות בבואם לקבוע מסמרות שלאחר מכן יקבעו כנורמות המינימליות והמחייבות של החברה החרדית ובטווח הארוך כמגדירות את גבולותיה. נחיצותה של מדיניות הססנית זו נגזרת מהגדרתה העצמית של החברה החרדית כמייצגת לגיטימית בלעדית של היהדות האותנטית ולא כגרסה אלטרנטיבית של אורח חיים לגיטימי (כפי-שתת קבוצות תרבותיות / אידיאולוגיות בציבור החרדי מגדירות את עצמן) . הגדרה עצמית זן מחייבת את הרחבתו של מרחב הלגיטימיות ולא את צמצומו.
להבדיל מחברות אחרות היכולות לתת בטוי להעדפות תרבותיות שונות, לחברה החרדית הכללית (הרואה את עצמה כחברה כוללנית, ממשיכת העבר על גרסותיו השונות, ושאינה קיימת אך ורק בכדי לשמר את הפולקלור של קבוצה פלונית או את ישומה של תיאוריית פרשנות אלמונית) אין את הלוקסוס הזה ועל כן עליה להיות מינימליסטית בדרישותיה וזהירה במתן דריסת רגל לסטארט-אפים רוחניים הדוחקים את רגליהם של רבים וטובים שנמנו על שורות המחנה החרדי ההיסטורי ועדיין מעונינים להמנות עליהם.
החדרתו של רובד תרבותי נוסף מעבר למקובל עד כה בציבור החרדי (ובמידה ורובד זה דוחק גישות קיימות) כורתת תל הענף עליה היא יושבת ושומטת את טיעון ההמשכיות הבלעדית. שכן מעתה יאמרו הפורשים ''אתם היהדות המקורית פלוס X ואילו אנו היהדות המקורית פלוס Y או מינוס X''.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2004 03:53 |
|
| |
ועל ארבעה לא אשיבנה.... על שלא הבטחתי שאני לא אעשה את זה יותר
כל הכבוד לבת של שלמה
ולגבי היועצת, לא תגורו מפני איש\ה.
שאלה למה שולחים את הילדים לבית ספר עם ערכים כל כך שונים משלך.
תוקן על ידי - kisarita - 22/11/2004 4:02:01
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2004 09:40 |
|
| |
כדי להבין את הכללים האלו נכונה, צריכים לקחת בחשבון שמקורם לא רק בציבור החרדי, אלא מאשה בציבור החרדי.
טבע האשה להיות יותר קיצונית ויותר חד משמעית ואולי גם יותר אכזרית. וכללים אלו משקפים היטב מיזוג האשה והחרדיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2004 10:00 |
|
| |
איזה חינוך טוב יותר במגזר החרדי, של הבנים או של הבנות?
נראה שהבנות מקבלות חינוך טוב יותר, הן במקצועות קדש כגון תנ"ך והלכה ובוודאי במקצועות חול, ואעפ"כ כל בת בבית יעקב מפנימה שייעודה בחיים הוא הוא להתחתן עם בן תורה, אין זו הצלחה כבירה של המערכת?
|
|
|
|
|
