|
|
| נשלח ב-5/12/2004 15:35 |
|
| |
איש פארק,
מי שבורח מהמציאות ומתעלם ממנה הם לא
אחרים ממנסחי התקנונים למינהם..
האם צבע הגרביים קשור איכשהו לצניעות?
האם נעלי ספורט נוגדים את כללי הצניעות?
האם חצאית ארוכה(!)איננה צנועה?
לו היה כתוב בראש התקנון כי מדובר
בדרישות של המוסד החינוכי גרידא
ולא "בכללי הצניעות לבת ישראל ע"פ התורה"
לא היה הדבר נורא כ"כ לטעמי..
אך שיוך כללים מוזרים אלו לצניעות
ועוד ע"פ התורה דבר זה מהווה סילוף חמור,
ומה שגרוע יותר,הורס את רגישותן של הבנות
לצניעות אמיתית,שיסודה בהתנהגות יותר מאשר
בלבוש..
תוקן על ידי - אגוטען - 05/12/2004 15:39:14
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2004 20:45 |
|
| |
אגוטען,
יש"כ על דבריך.
הערה רק על הסיפא - צניעות אינה דבר שבהתנהגות, צניעות בראש ובראשונה היא עניין שבתפישה, שבמערך הנפשי ושבגישה לחיים.כל אלה אכן באים לידי ביטוי בהתנהגות.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2004 22:10 |
|
| |
מודאיב
בא כדי לעזור לך, כן, אני כמו כל בן אדם בר אנוש נמשך אחרי עיני וכן אני לא מרגיש טוב עם זה בניגוד אליך ואחרים שמנסים לדחוק את זה ובפירוש הדברים שמוזכרים בכללים של הסמינר הם הדברים שגורמים לגבר להסתכל על על אשה ולא יעזור לכם כל ההדחקות כן גינס ונעלי ספורט ועגילים ארוכות ופאה ארוכה זה הגורם ותפסיקו להיתמם.
ולכן אני בעד כל המגבלות האלה בניגוד אילך.
אגוטען
בעובדה רוב הנשים שהולכות מודרני פרוץ וחשוף או צמוד רובם לא עדינות וצנועות אנושית גם תבדוק ותחזור לספר זו מציאות
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2004 22:19 |
|
| |
אני בעד לחתוך לגנב את הידיים, אם זה לא עוזר, לחתוך לו גם את הרגליים שלא יוכל לשוטט בפארקים.
אני גם בעד לחתוך חתיכה קטנה למטומטם מהמון הרבנים את הלשון בכל פעם שיאמר דבר שטות.
אחרי שיקבלו את דבריי, אני אסכים להיות בעד כל המגבלות שאתה בעדן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2004 22:27 |
|
| |
אכן, פאה ארוכה מביאה לכל מיני קלקולים - ילכו בנות ישראל בשיער שנתן להן בוראן, ובא לציון גואל.
וכפי שאמרתי בעבר - העיסוק האובססיבי בצניעות, הוא זה שבלתי צנוע. חוסר צניעות מניה וביה יש בכל השאלות של כמה סנטימטרים לכאן או לשם.
האם העיונים האינטנסיבים בשאלות כגון כמה החולצה "הדוקה" או "מבליטה" או "מדגישה" או שאר המילים בטרמינולוגיה החולה הזו מביאים לצניעות יתר או לקומפלקסיות יתר??
למען השם? מי מאיתנו חשבה בכלל על הדברים האלה בילדותנו הרכה????
העיסוק האובססיבי הזה הופך את הבנות המסכנות לגוף גוף ועוד פעם גוף.
עזבו אותן לנפשן!!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2004 22:31 |
|
| |
פה מתגלה פרצופו האמיתי של הוויכח אתן כופרות בכלל בעצם המושג שהתורה נותנת מגבלות על בנות ישראל לדעתכן גם את המגבלות המוסכמות והברורות צריך לבטל כמו שלא חותכים ידים לגנב אז אולי שבחורה תלך חשופה לגמרי?!
אבל אני מדבר אל אנשים שמקבלים את מרות ההלכה ששם למשל יש מגבלה על בגדים אדומים ועוד זאת אומרת שיש מושג להתרחק מדברים המושכים את העין כדי לא להכשיל
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2004 22:40 |
|
| |
תשמע איש משוטט פארקים
במקום לשוטט
אולי תתעטש
ותפלוט
את שאריות הארס של הנחש
שפיתה את אדם וחווה.
הנחש הזה יושב לך בראש ומכשיל אותך
ואתה מאשים בנות ישראל כשרות?
על כן גם הייתי מציעה
שכל איש פארקים משוטט
במקום לשבת להגות יומם וליל
על כל דקת איבוד תלמוד תורה
יקבל מכת חשמל
לעורר לו את הכוח המתעורר
כדי שיוכל להתנגד ברצונו
ליצרו הרע.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2004 22:41 |
|
| |
פארק, לא חשפתי את פרצופי האמיתי, שכן מעולם לא הסתרתי אותו. כך נכתב בספר הספרים של העם היהודי:
"הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' מבקש ממך
עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם א-להיך" (מיכה ו)
לא זכור לי שנכתב שם על כך שצריך לחנוט ילדה בת שלוש בגרביונים עבים למען לא תעלה בדל מחשבה רעה על דעתו של מישהו.
איני כופרת בערך הצניעות. חלילה.
אני אומרת רק שהביטויים החיצוניים והריקים שלו עשויים להיות הרסניים (באשכולות אחרים צועקים על כך שהילדות האלה כשמגיעות לפרקן, לא מצליחות לתפקד כראוי במערכת זוגית ומסרבים לראות את הקשר ואכמ"ל).
אני אומרת גם שכל העיסוק האובססיבי הזה, חזקה עליו שלא יכיל את עצמו ושכל פעם יצמחו נורמות יותר ויותר מגבילות, יותר ויותר מעקרות.
ופארק, הצבע האדום, בוהק ככל שיהיה, אינו מעלה אפילו עשירית מהמחשבות הרעות שמעלים כל עפעופי העיניים הקדושים האלה בדיונים על צניעות האישה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2004 22:47 |
|
| |
אני חושב שאני לא צריך להוסיף כלום על דבריכן של ריב אתן מחזקות את דברי בצורה הכי טובה
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2004 00:14 |
|
| |
איש_פרק, יש לך חוסר הבנה מאד בסיסי אם אתה חושב שצניעות האשה קשורה במשהו לגברים, למחשבותיהם וליצריהם.
הצניעות היא עניין פנימי, שיש לו גם ביטויים חיצוניים, ומצווים בו גם גברים וגם נשים. בצד המצוות השונות הקשורות ללבוש, יש גם מצוות, לא פחות חשובות, הקשורות בנקיון המחשבה וזכות הלב, כדאי שתבדוק שוב לפני שאתה משתלח בבנות ישראל.
אם לך היתה איזושהי צניעות מחשבתית ורעיונית, אם היית נוקט בשמירת עיניים בסיסית, הרי שכל ההתפרצות שלך לעיל היתה נמנעת. היא לא לכבודך, אולי, בודאי לא לכבודם של גברים רבים, שאינם רומזים, במשתמע, שהם חסרי כל יכולת התנגדות ושליטה עצמית, ואינם מסוגלים לשמור על נקיון מחשבותיהם כמוך, כאשר הם רואים נעל ספורט.
יש משהו סר טעם בהאשמת נשים בלזות העיניים והמחשבות שלך. תן להן לעסוק בצניעותן, זהו ללא ספק נושא חשוב, אך אינו נוגע אליך, ואתה – הקפד על צניעותך שלך, על מקומות שעיניך תועות אליהם, וחשוב יותר – על מקומות שמחשבותיך ויצריך תועים אליהם.
קשוט עצמך.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2004 17:35 |
|
| |
איש פארק
סתם שאלה. מה המקור לאיסור (לשיטתך) על בגדים אדומים.
והאם חוץ מזה מצאת במקורות עוד הגבלות על בגדים.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2004 17:42 |
|
| |
וגם סיפור קצר.
בתקופה שאמי תחי' חזרה בתשובה, מישהו אמר לה פעם שאסור לה לשיר כשהוא נמצא. היות שהדבר היה נשמע לה מוזר היא הלכה לאחד מגדולי הדור (לא אנקוב בשמו, רק אציין שזה היה לפני כ40 שנה בארצות הברית) ושאלה אותו אם זה נכון. הרב ענה לה שלא, זה לא נכון. האיסור הוא על הגבר לשמוע קול אשה ולא על האשה לשיר.
בנושא הנידון אפשר לומר האיסור הוא על הגבר להסתכל באשה, וכך זה בכל המקומות שהעניין מצויין בחז"ל, אין בשום מקום בחז"ל (למיטב זכרוני) איסור על האשה בקשר לבגדים (אל תצעקו לי "פרועת ראש דאורייתא" כי שם זה נושא לגמרי אחר)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2004 17:14 |
|
| |
הנה מקור "קטן" הגמרא בברכות דף כ' ע"א
(מצויין שם בצד פירוש הערוך).
"....אמר ליה קמאי הוו קא מסרי נפשייהו אקדושת השם אנן לא מסרינן נפשין אקדושת השם כי הא דרב אדא בר אהבה חזייה לההיא כותית דהות לבישא כרבלתא בשוקא סבר דבת ישראל היא קם קרעיה מינה אגלאי מילתא דכותית היא שיימוה בארבע מאה זוזי א"ל מה שמך אמרה ליה מתון אמר לה מתון מתון ארבע מאה זוזי שויא" ע"כ הגמרא.
*כרבלתא: [פי' בגד אדום כגון כרבלתא דתרנגולתא שאין דרך בנות ישראל להתכסות בו שהוא פריצות ומביא לדבר עבירה. ערוך].
ולהסבר בקצרה: רב פפא שואל את אביי מה נשתנו הדורות האחרונים מהראשונים שהדורות הראשונים זכו לכך שמיד כשהתפללו נענו והיום אין אנו נענים בתפילה השיב לו אביי שהדורות הראשונים מסרו את נפשם על קדושת השם והיום לא, וכדוגמא מביאים חז"ל את מסירות נפשו של רב אדא בר אהבה שקרע בגד יקר מעל איזו אשה בשוק שסבר שהיא בת ישראל ובסוף התברר שטעה והיתה זו כותית. בכל מקרה לפי פירוש הערוך מדובר בבגד אדום שאין דרך בנות ישראל ללכת בהם בשוק ומשראה אותה ללכת כך לא היסס וקרע את בגדה מעליה.
וכעת למקור בענין הבלטת הבגדים כגורם של פריצות,
אמנם לא מוזכר בפירוש ענין הצבע וכדומה אבל בכלליות מוזכר שאשה שהולכת עם בגד או תכשיט שמראה על פריצות נקראת עוברת על דת יהודית ויצאת ללא כתובה.
ומדובר בקישוט שהיו נוהגות הנשים הגוייות ללבוש בנוסף לבגד כדוגמה שאביא בהמשך.
שימו לב!
שולחן ערוך, שו"ע אה"ע סימן קטו סעיף ד
איזו היא דת יהודית, הוא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל. ואלו הם הדברים שאם עשתה אחת מהם עברה על דת יהודית: יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אע"פ ששערה מכוסה במטפחות, או שהיתה טווה בשוק וורד וכיוצא בו כנגד פניה על פדחתה או על לחיה, כדרך שעושות העובדי כוכבים הפרוצות, או שטווה
בשוק ומראה זרועותיה לבני אדם (ורגילה בכך) וכו' בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה,
כך, שאולי יש כן מקור לזה? אולי.
תוקן על ידי - azsx1234 - 08/12/2004 17:45:33
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2004 21:10 |
|
| |
מאגדות לומדים על מקור להלכה?
נו גם כן מקור.
וכדוגמא נביא את מסירות נפשו של רב אדא בר אהבה שקרע בגד יקר מעל איזו אשה בשוק שסבר שהיא בת ישראל ובסוף התברר שטעה והיתה זו כותית.
הרי התנהגות ספציפית של חכם בתורה היא ביחס ל"זמן ולשעה" בו עשה את המעשה, לדקויות האלה אתה לא מגיע?
אם לדוגמא תבוא איזה אחת שמנהלת פורום פורנוגרפי שמתיימרת להיקרא חרדית, ואני אתנפל עליה ואומר לה שהיא חולת נפש, יהיה ראוי להביא את התנהגותי כדוגמא ומופת להתנהגות ראויה בין בני אדם?
ככה להלבין פניו של אדם?
תוקן על ידי - riv - 08/12/2004 21:20:54
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2004 21:36 |
|
| |
azsx1234,
האם תוכל להסביר לי היכן מסתתרת מסירות הנפש במעשה קריעת הבגד (שיש המפרשים, כי הוא בגד של שעטנז, ובעוונותי איני זוכרת המקור לכך) מעל אשה בפרהסיה?! מה עוד שברי לכל (לנו הקוראים ולמספר הסיפור, והיוצא מן הכלל הוא הגיבור) שהיא אינה מחוייבת במה שחשב רב אדא בר אהבה שהיא מחוייבת בו. בקיצור, הסיפור מתאר את טעותו של החכם, ואת העובדה שקיצוניותו (ומשנכויתי ברותחין, אני נזהרת מלומר "קנאותו") מובילה אותו למעשה של הלבנת פנים והשפלה של אדם אחר. ישמרני א-להים ממסירות נפש שכזאת.
יותר ממה שמלמד הסיפור על איסור הכרבלתא (תהא אשר תהא) לנשי ישראל, הוא מלמד על אלה המתייחסים אל עצמם כאל בעלי "מסירות נפש", אשר צדקנותם מעבירה אותם על דעתם, עד שמרוב רדיפה אחר הצניעות והמוסר, ינהגו בחוסר צניעות ובניגוד למוסר.
|
|
|
|
|