|
|
| נשלח ב-4/11/2008 23:35 |
 |
| |
אני מסכים ששאלתו של ציבוני אינה ממוקדת ולכן קשה לענות עליה. מה שכן אפשר לנצל את העלאת הענין לבירור כללי שלפעמים צף אצלי והוא האם העיסוק בעצכח מגביר אצלי יראת שמים. הוא בוודאי מספק ענין ולפעמים גם אתגר אינטלקטואלי אבל האם הוא מגביר יר"ש. ואני ממש לא מבקש להתחיל להתפלסף מה היא יראת שמים וכו' אלא באמת ברמת ההרגשה הפנימית הבסיסית ביותר של כל אחד האם הוא יוצא מחוזק מהגלישה בפורום או לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2008 00:18 |
|
| |
עשו פה פעם סקר - באשכול ישן - האם בעקבות עצכח אתה מרגיש שינוי ביראת שמים. תוכלו לעשות סקר חדש, כמו גם לפתוח דיונים בענייני לא תתורו.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2008 08:37 |
|
| |
אולי באמת צריך לברר מהי יראת שמים, והאם ההרגשים למיניהם הם אכן יראת שמים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2008 00:27 |
|
| |
בעל
אני חושב שישנם דברים שאם אתה צריך לברר מהם אתה כנראה מחמיץ אותם. דוגמא טובה לכך היא אהבה. ונראה לי שבמידה מסויימת גם יראת שמיים. מה שכל עם הארץ ידע פעם בכל רמח אבריו אנחנו צריכים היום ללבן ולברר. כמובן שניתן לברר על מה באמת מדברים חז"ל כשהם מזכירים יר"ש אבל אני מדבר על יר"ש במובנה הכי ראשוני ואמיתי אותה יר"ש שמרגישים אחרי לימוד לעיתים או בתפילת יו"כ או בנוכחות צדיקים אמיתיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2008 09:13 |
|
| |
מישקולצר
כידוע לך האמינו גם בעוד הרבה דברים ופחדו גם מדברים שאסור לפחד מהם.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 06/11/2008 9:09:17
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2008 09:36 |
|
| |
מישקולצר,
אותה "יראת שמיים" שמרגישים לאחר תפילה זכה או לימוד תורה או שהות במחיצת איש בעל גדלות, היא בעצם..... "אהבה" - זהו הרגש. פרץ של אהבה אדירה.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2008 09:50 |
|
| |
לעוף ברוח
האם תוכלי לפרט מה כוונתך?האם אין הבדל בין אהבה ליראה?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2008 10:35 |
|
| |
צענעענע
של ואהבת את ה' אלוקיך,--- ויראת הרוממות- יראת כבוד
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2008 11:07 |
|
| |
צענע,
1) גם אם יש הבדל, ישנן מקומות בהן האהבה היא פועל יוצא של היראה - ובכלל, יש את מאמרם "מתוך שלא לשמה יבואו לשמה"
2) ראי רמב"ם הלכות יסודי תורה פרק שני א : מצווה לאהבו וליראה אותו..והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו - בשעה שיתבונן במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהם חכמתו שאין לה קץ -
דומני שזה מה שנסתה לעוף ברוח לומר.
תוקן על ידי נאחז_בקש ב- 06/11/2008 11:06:57
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2009 19:36 |
|
| |
אחר מבוא השלו' לכב' הרה"ג ספרנא רבה שליט"א
הלא מצאנו בהרבה מקומות בש"ס ובפוסקים את הביטוי "ודבר זה אסור לאמרו בפני עם הארץ" וכן הרמב"ם סוף הלכות תשובה כתב "לפיכך כשמלמדין את הקטנים ואת הנשים וכלל עמי הארץ, אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר, עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתרה, מגלין להן רז זה מעט מעט". גם בכתבה עצמה מצוטט הרב שרלו כאומר "יש לפסוק הלכת אמת ולצמצם כמה שיותר את הפער שבין הפסיקה הציבורית לפסיקה הפרטית." הרי באמרו "כמה שיותר את הפער" מודה שעל הפער להתקיים וממילא שכל הויכוח הוא רק על קיום הפער אם כמה שיותר או כמה שפחות. א"כ כל שלא נברר את ההבדל בין הכמה שיותר והכמה שפחות יכולים שניהם להיות קרובים זל"ז כך שלא לימדנו מאומה. מן הסתם שלא ניתן לקבוע מסמרים בענין והוא נשאר להכרעת החכם בכל מקרה לגופו לפי תנאיו המורכבים.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2009 20:07 |
|
| |
לכב' הרה"ג חסיד דינגה רבה שליט"א -
"אני חושב שהנוהג הזה הוא נוהג מזיק ופסול", כתב, "הוא פסול כי למעשה בראש ובראשונה הם מלמדים תורה שאינה נכונה. הם מביאים את דבר ההלכה לא בצורה האמיתית, וזו הבעיה החמורה הראשונה. כך לא נהג הקב"ה בתורתו, כך לא נהגה הגמרא, כך לא נהגו פוסקי ההלכה וכך לא נהגו פוסקי השו"ת למיניהם".
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2009 04:36 |
|
| |
אל החסיד החוסה בצל רבן ש"י הקוה"ט שליט"א
לענ"ד נתכוון אותו המודערנע רב כנגד המגזימים לכוון ההפוך, ומציגים את ההלכה לפני עם ב"י ככזו שאינה תורת חיים ח"ו, וכבר אמרו בירושלמי סנהדרין "אלמלא נתנה תורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה" ובעיקר הדבר אני הק' מצטרף לדעת כת"ר, שלמעשה אין כאן נ"מ גדולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2009 11:16 |
|
| |
האם לא מן הראוי והנכון, בימינו אלה דור דעה- בו אפילו הריקנים שבנו - לפעמים יודעים יותר מהרבה עמי הארץ וגם ת"ח שבתקופת הרמב"ם והגמרא,, שאז היו כמעט רובם אנלפבטים- להקיש וללמוד מאז על היום? תמיהני.
|
|
|
|
|
