|
|
| נשלח ב-7/2/2003 16:25 |
 |
| |
בןגי
תודה!
וטו,
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2003 09:33 |
|
| |
בתחילת הפרשה הבאה -ויקהל- מזהיר משה את העם על שמירת השבת לפני הציווי על בניית המשכן, למרות שלו נאמרה האזהרה על השבת כדבר האחרון בפרשה הקוודמת כי תשא.
שמעתי -נדמה בשם ר' ירוחם ממיר ז"ל- שיש ללמוד מכך שכאשר רוצים להציל את השומע אותנו מטעות, צריך להקדים את מניעת הטעות בצורה שלא יחשוב לרגע אחרת.
לכן אם כי מעיקר הסדר ההגיוני, ציווי השבת הוא צדדי לציווי המשכן ושייך לבסוף, אבל כדי שלא יטעו לרגע בשעת שמיעת הציווי על המשכן כאילו ניתן לבנות גם בשבת, הקדים להזהירם על השבת.
מכל שכן שיש לאמץ את הרעיון הזה לגבי כל "חשיפה עדינה" להקדים לפני כן את ההסתייגויות המבהירות, כדי שלא יטעו לו אף רק בשעת אמירת הדברים העומדים להיאמר!
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2003 10:23 |
|
| |
וטו
זה כלל חשוב ביותר, אך האם אפשר ליישם אותו?
ראה עם כמה בעיות אנו מתמודדים:
א. יש כאלו שאינם קוראים כלל, וחורצים דעה מראש.
ב. יש כאלו שקוראים רק חלק.
ג. יש כאלו שנכשלים בהבנת הנקרא.
ד. יש כאלו שמתקשים לעקוב אחרי הרצף, כיון שיש כמה הודעות, לפעמים ברווחים ביניהן.
אודה על האמת, שלא חשבתי כי ניתקל בכאלו בעיות עם ייסוד הפורום...
ובכל זאת, אנו כותבים עבור אלו שרוצים לדעת, שזקוקים לדעת, ואיננו יכולים להתחשב באלו שפוחדים מפני הידיעה.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2003 09:19 |
|
| |
הנני מעתיק מאשכול מעלת העקשנות שלוש הודעות [שלעת עתה הינן האחרונות] הנוגעות לכאן ועליהן אני מתכוין להוסיף בהודעה הבאה.
המקור:
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=2&topic_id=132598
ווטו1:
בהקשר נושא האשכול הטביע מיימוני משפט [ופיארו בוגי]:
"זו אכזריות להציג בפני אדם ידע שאינו מסוגל להתמודד עמו" [לא ציטוט מדויק - מנגנון החיפוש כאן, לא זמין].
הגיע לידי מאמר שכתב מתלונן על שחשפוהו לידע שנישל אותו מאמונות קודמות ללא מתן תחליף להן.
זה לשון המאמר:
"לקיחת אמונתו של אדם מבלי לתת לו תחליף, מהווה התאבדות רוחנית.
הריסת שנים של אמונה על ידי ציניות ולעג, משאירה את האדם כקליפת ביצה ללא תוכן. כחלל ריק מכל.
ללא דרך, ללא שאיפה, ללא כלום מלבד תחושת בוז על מה שהיה קדוש בעבר.
על פי רוב, מחפשים בני האדם שלווה ושלום. אם יש מספיק אחוזים לתחושה של אמת במבנה כל שהוא - אל נא יהרסו להם את זה. זה גורם לרציחתם.
כך משאירים אותם עפ ספיקות ושאלות ללא מענה. החיים מדי קצרים וקשים כדי להיבנות מחדש ולמלא חלל שנלקח שלא ברצון.
הפתרון היחיד לאחר טיפול כה אכזרי הוא רק מוות גופני.
האם בכך חפצים אלה המחפשים לשנות וגוררים אחריהם את אלה השמחים בחלקם?!"
******
מיימוני:
וטו
כרגיל...
אז המסקנה היא שצריך לסגור את הפורום שלנו? כדי לא להזיק?
לא, מפני שמי שמגיע לכאן, עושה זאת על אחריותו.
ושאר הסיבות כבר נתבארו באר היטב באשכול על גילוי סודות התורה ברבים.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
*****
ווטו1:
מיימוני,
המסקנה היא לדבר אך עם מי שרוצה לשמוע. הבעיה היא כאשר הבלתי רוצה לשמוע נמצא בקרבתך, האם על המזיק או על הניזק להרחיק את עצמו [או את פיו ואוזנו]?
וודאי שהצדק אתך שמצד הפורום על הניזק להרחיק את עצמו. לא זו בלבד שאין דרכם של [איך נקרא להם... אהה] ה"שמחים בחלקם" להתבונן בפורומים כמו שלנו, אלא מאחר וגילינו את מהות הפורום הרי אינו מיועד להם ואם ניזוקו הרי הם כניזק הנכנס לרשות המזיק שנזקו בראשו!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/3/2003 09:21 |
|
| |
רציתי לפתוח אשכול מיוחד להודעתי זו בשם:
"שיח חושבים" - "ואת צנועים חכמה"!
אלא מאחר ולא הספקתי להתייעץ עם רבנו המיימוני, אני מציג את הצעתי כהודעה פשוטה כאן!
לאור הדיון שלמעלה ובתוספת ה"טענות" הנשמעות מפיות שונות, אולי כדאי שנחמיר על עצמנו שלמרות שעל הניזק להרחיק את עצמו [מלבד שעליו הראיה שהוא ניזק, אבל נניח] ושעליו מוטל להימנע מלהקליק לפורום הזה, אולי בכל זאת נחמיר על עצמנו לדון את ה"ניזוקים" כ"בני אדם שאין דרכם להתבונן בקליקי אינטרנט" [אוי ואבוי] ונראה את עצמנו כפורסי מצודה בשוק?
אי לכך פשוט נבקש מהנהלת הפארק לתת לנו מעמד של פורום סגור ונרשה את הכניסה רק לראויים?
מה דעתכם???
תשובות שאינן מתייחסות לנושא האשכול על חשיפת סודות, אלא לענין הטכני שהצעתי, נא לתתן באשכול "הבהרה" -
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=119293&whichpage=7
תוקן על ידי - ווטו1 - 3/12/2003 9:23:36 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2003 09:53 |
|
| |
יש דיון הלכתי בשאלה האם רופא רשאי לומר לחולה אנוש מה מצבו האמיתי. המסקנה המקובלת היום היא שרצוי שרופא משפחה, המכיר היטב את החולה ואת המשפחה יבחן היטב מה החולה רוצה לדעת ומה אינו רוצה וכן יבחן עד כמה יש לחשוש שהוא יפגע מידיעת האמת.
תוקן על ידי - אבישאול - 6/23/2003 10:03:09 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2003 10:04 |
|
| |
אבי שאול:
אם אפרש את המשל (היה זה משל?) שלך:
אז אתה מסכים שהיהדות, מבחינת היחס לאמונות ודעות, היא במצב חולה.
אך השאלה היא מה יגיד הרופא=המומחה: אם לספר על המצב. וזו, לדבריך, קביעה אינדיבידואלית. בניגוד למה שכתבתי אני.
אפשר שאתה צודק. אבל ההחלטה להשאיר התייחסות לבעיות קשות במישור האינדיבידואלי היא למעשה החלטה להתעלם ולהשאיר את המצב בקדמותו. כי במישור הדעות והאמונות, בניגוד למחלה שאדם מודע לה, רוב הציבור חושבים שהכל בסדר. ואם יש מישהו שחש במצוקה, לא תמיד הוא יגיע אל המומחה, והרוב - גם האחראים לנושא מבחינה סוציולוגית - מחשיבים זאת לבעייתו האישית ולא לבעיית הדור!
כמה נרמסים ונשחקים והולכים לאיבוד, דווקא מפני שהם היו צריכים להיות המעולים שבינינו?!
אל תשכח גם שמקום גילוי הסודות, כפי שקראתי לו כאן - בראשית ימי הפורום - הוא באינטרנט. ממילא, אלו שמגיעים אלינו כבר מודעים להתנגשות בין אורחות חייהם וסף הידע שלהם לבין המסורת שהם אמורים לדגול בה ללא מחשבה והתבוננות.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2003 10:57 |
|
| |
למיימוני,
כידוע הנמשל אף פעם אינו דומה לגמרי למשל. רציתי רק להעיר כי השאלה אם לגלות סודות היא שאלה הנוגעת לא רק לפורום שלנו. לגופם של דברים מוסכם, לדוגמא, שאם החולה צריך לעבור טיפול קשה, אין מנוס מלומר לו גם את האמת המרה, שכן אחרת הוא לא ישתף פעולה או לחילופין יבין שמסתירים ממנו את האמת.
אני מסכים לדעתך שיש חשיבות גדולה לפורום משום שהוא מאפשר למי שרוצה לדעת את האמת למצוא נקודות אחיזה. גם מבחינה זו, אם נחזור למשל, יש הבדל בין חולה המבקש לדעת מה מצבו ובין חולה שמסתפק בתשובה סתמית ומכך נלמד שהוא אינו רוצה לדעת את כל האמת.
לפיכך, למעשה אני נוטה לומר כפי שמשתמע מדבריך, שמוטב שתהא לכל אחד גישה לאמת, גם אם יש חשש שיהיו כאלה שינזקו ואף יהיו כאלה שישתמשו בדברים שלא כראוי. למדנו זאת מדרכו של הקב"ה, שאמר "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" בלשון רבים, "ללמדנו דרך ארץ ומדת ענוה שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות מן הקטן" (לשון רש"י על בראשית א כו) למרות שכתוצאה מכך היה פתחון פה למינים.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2003 11:59 |
|
| |
אבי שאול
אני שמח לגלות מסכימים עמדי. מעתה נצפה להשתתפותך הערה בפורום!
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2003 12:02 |
|
| |
ולכולם -
הדיון עד כאן התמקד בעיקר בשאלה אם זה מסוכן או מועיל לדון בשאלות שנחשבו בעבר לאיזוטריות.
דיון כזה עלול להשכיח כי האמת היא בעלת ערך לעצמה. חשוב לסייע להגיע לאמת, גם אם היה מתברר שכל היהודים בעולם יכולים להישאר בבורותם ובאמונות הבל שונות ולהיות, פרט לכך, יהודים טובים (אולי מכאנית) לפי השולחן ערוך.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2003 15:48 |
|
| |
מיימוני,
תנוח דעתך!
כפי שכבר כתבתי בעבר [בתגובה להאשמה בליעלית] שאני יודע מעדות ישירה בשטח על כמה וכמה מקרים בהם הפורום היה שלב ראשון לשיבה לקראת היהדות [כפי שגם בוגי העיד על עצמו באשכול על נשק החרדיות] ושום עדות על קלקול ח"ו.
הסיבה היא פשוטה שכדי שהדברים כאן יובנו ישנו משהו בחיים צריך להיות מבקש אמת מלכתחילה!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2003 16:13 |
|
| |
מוזר לי, שלא חשים כאן, שאשכול זה קשור בקשר הדור לאשכול הסטיקרים (ושם הסברות הפוכות, שהרי חשיפת סודות ברבים בלי התכוונות לכל מאן דבעי הרי כהדבקת סטיקרים לחוזרי בתשובה.
והרי תולים כאן השינוי בין הרמב"ם לדורינו, בעובדא שבדורינו דברים השתנו, והרי השתנו הדברים רק בזכות עולם המערבי, ואילו שם גינו את המערביות שבפרסום.
כמה קולע דברי הזהר האומר, שחשיפת סודות ללא ראויים, יש בה משום גילוי עריות.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2003 16:18 |
|
| |
מסתברא,
כנראה שלא שמת לב לתגובת מיימוני אליך באשכול הסטיקרים על הנקודה הזו חוץ מהערת ahlon הקולעת. הרי הסיבה שהנך נמצא כאן אינה משום תאוות גילוי עריות אז מן היושר שלא לירוק סתם!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2003 16:28 |
|
| |
1)לא הבנתי איך זה מיישב.
בעיניי הנקודה של אין סודות, הינה תופעה מערבית בעליל, בתקופה הפרה מודרנית, היתה קיים מחיצה והפרדת ברזל בין מה שאנשי פנים יודעים לבין אנשי חוץ. ההפרדה בין שתי התופעות, זה שבירת החבית ושמירת על יינה. בעיני קשה להפריד.
2)מותר לי להצביע על הסתירה בלי לקבל כינויי של "רוק" (רק צד אחד כאן מותר לבקר וזה אלגנטי)
3)מכיון שידעתי את כל הסודות כאן ואף יותר יותר,לפני שבאת לכאן (ובינתיים לא התחדש לי הרבה), אין כאן שום גילוי מהותי, אלא עצם הפומביות מדברים שאין מגלים אלא לצנועים.
תוקן על ידי - מסתברא - 6/23/2003 4:34:12 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2003 16:35 |
|
| |
1.) יש שתי צורות של גילוי, א. בפרסום רועש של סטיקרים, ב. בדו-שיח פנימי בין חברים שמרשים גם לאחרים להקשיב.
2.) הביקורת החלה בהודעתך ולמה ההיתממות?
3.) אכן נראה כדבריך שבידיעה ידעת המון לפני שבאת לכאן [וואו!] וחבל שבהבנה זה שבאת לא שינה הרבה!
|
|
|
|
|
