|
|
| נשלח ב-7/10/2008 14:57 |
 |
| |
ה אדם הוא יצור חושב (לא תמיד ולא כל אחד) וככזה, הרציונל שלו הוא לחיות חיים טובים ונוחים, כפי שמתאים לאדם
ולא לחיות לפי חוקי הטבע שמתאים לחיות .
ולזכותם של החיות יאמר, חיה לא טורפת רק כשהיא רעבה או מאוימת, להבדיל מהאדם, שטורף, בכל זמן שהוא יכול..
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2008 15:19 |
|
| |
מהו הרציונל של אדם חזק, לא לפעול לפי העיקרון של החזק שורד?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2008 15:53 |
|
| |
רוצה להבין
רצונו של אדם חזק זה לשרוד, אבל אם הוא אדם =בר דעת- הוא יודע, כי אם אלו יהיו החוקים, למרות שהוא גיבור וחזק, תמיד ימצא באיזה שהוא שלב בחיים, שיפגוש חזק ממנו והוא לא ישרוד.
ולכן הרצינאל מכתיב לו לקבוע חוקים של לא תרצח, נכון שהחוקים יגבילו אות משימוש בכחו הגדול, אבל מצד שני יבטיחו לו את השלוה והבטחון ממפגש עם חזק ממנו,
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2008 16:35 |
|
| |
עצם הרצון לחיות כאשר אין כוחות האדם במיטבם, והריסות הבניין ניכרים בו, אינו רציונלי,
(לבד זה שתמיד עומדת בפניו האפשרות, להכין בעודו צעיר את האדם החזק הבא שיגן עליו)
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2008 16:43 |
|
| |
אני ממליץ בפניך לגשת למושב הזקנים הקרוב לביתך, והעלה שם את השערתך, הרציונלית ותראה עד כמה שאתה טועה.
זו מחשבה לא רציונלית של צעיר לא רציונלי.
הברירה העומדת לפניו להכין צעיר שיגן עלין, ובהעדר חוק של לא תרצח, מי יבטיח לו שהצעיר המבטיח הזה לא ירצח אותו סתם כך?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2008 16:49 |
|
| |
זה שיש אינסטינקט בסיסי לכל אחד לחיות, גם לזקנים, אינו הופך את זה לרציונלי יותר,
עצם הרצון לחיות, לכל אחד, אינו רציונלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2008 17:14 |
|
| |
רוצה,
אז מה בעיניך כן רציונלי? האם לרצות עוד כסף זה רציונלי? האם לא לגנוב זה רציונלי? האם לקרוא ספר זה רציונלי? רציונליות עניינה הוא פעולה למען מטרה שהגדרת לעצמך בדרך המיטבית. המטרות עצמן לעולם אינן רציונליות, שהרי אין דרך למדוד ערך של מטרות. רק אמצעים נמדדים לפי התאמתם למטרות שאותן הם באים להשיג. רציונליות עוסקת באמצעים ולא במטרות. לכן הרצון לחיות אינו פחות רציונלי מכל מטרה אחרת. מי שרוצה את זה רוצה את זה, וזה הכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2008 17:18 |
|
| |
אתה צודק, טעיתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2008 14:24 |
|
| |
רב_סיינפלד: אמת לא מגלים לכולם 14/11/2003
אמת לא מגלים לכולם / סתירה והסתרה בהגות היהודית בימי הביניים, מאת דב שוורץ, הוצאת אוניברסיטת בר אילן
חיותה דויטש
כתיבה אזוטרית היא כתיבה המצניעה את דעותיו האמיתיות של המחבר בטכניקות שונות ומשונות. טכניקה חשובה של הצנעה היא, למשל, הצגת דעות הסותרות זו את זו באותו חיבור עצמו. הכתיבה האזוטרית מאפשרת לקורא הנבון וחד העין לרדת לעומק דעתו של המחבר מחד גיסא, ומתעתעת בקורא הפשוט מאידך גיסא. ספרו של פרופסור דב שוורץ, ראש המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן, סתירה והסתרה, בוחן את הכתיבה האיזוטרית כפי שהיא מופיעה בהגות היהודית בימי הביניים אצל חכמים כגון: הרמב"ם, ר' יהודה הלוי, ר' שלמה אבן גבירול, רלב"ג ועוד.. המחבר פורש את האפשרויות השונות של סוגה זו של 'כתיבה מצפינה', מנתח תופעות שונות שלה, ומתעכב על שיטת הצגת דעות הסותרות זו את זו, ועל טכניקות נוספות בה.
בעולם פוסטמודרני כשלנו, שהולך ומבטל את ההיררכיות, קשה לעכל גישה המבקשת להעלים דעות ורעיונות אמיתיים מן הציבור. על האמת להיות, לכאורה, חשופה בפני כולם. מדוע הסתירו החכמים הנ"ל את דעתם האמיתית מן ההמון? בהקדמתו מונה פרופ' שוורץ את המניעים להסתרה: האחד – הגנה על ציבור המאמינים הרחב. בדעות הפילוסוף ישנו רדיקליזם פילוסופי, העלול לפגום באמונתו של האדם הפשוט. השניה – הגנה על הפילוסוף עצמו. באמצעות כתיבה שיש בה סתירות, תוסתרנה מעיני הקורא הפשוט דעותיו האמיתיות של הכותב, וזו תאפשר לו, במידת הצורך, 'פתח מילוט' אם יאשימוהו בכפירה. המניע השלישי הוא עצם טיבה של ההשגה הפילוסופית, שהצגה שיטתית ומדויקת שלה אינה אפשרית.
בפרק על הרמב"ם, מציג שוורץ פתרון רדיקלי לאי בהירויות שונות הקיימות בדברי הרמב"ם על אופיה של נבואת משה. לפי גישתו, הסותרת עמדתם של רבים, סבר הרמב"ם שמשה ניכר על פני הנביאים בכוחו המדמה דווקא. כוח זה, בהיותו 'חזק ובלתי מונע', הוא הסיבה להתמדתה של נבואת משה, אשר הוא 'אדון הנביאים' ולא קם נביא כמוהו. כאמור, חוקרים רבים סבורים להפך, שיתרונו של משה, לפי הרמב"ם, הוא דווקא ביתרונו השכלי.
הספר, כנאמר בכריכה, מיועד לחוקרים בתחום הפילוסופיה הכללית והיהודית, ולכל המתעניין באלה. (והמתעניינת שואלת: האם נעלמה הכתיבה האיזוטרית לבלי שוב, אי שם בימי הביניים, או שמא, ניתן למצוא שרידים לה גם בקרב כותבים בני זמננו?)
http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=17952&Word=&gilayon=1641&mador=
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2008 14:25 |
|
| |
איקה:
הקורא הנבון חד העין הוא הוא :
"הצדיק שיכיר את נפש הכותב מהכתב"
ר' נחמן מברסלב
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2008 14:26 |
|
| |
יהוסף:
[רבינו..., ברוך השב...
כמה מתאים מאמר זה להבעת הרעיון שבאשכול האקדמיה.
אני חושב שהעניין של "כתיבה אזוטורית", לא הופיע בעולמנו רק מתוך כוונת הצנעה, אלא נוצרה גם מקו בו נוקט המחבר עצמו כלפי דעותיו. כלומר, אין כאן רק עניין של הצנעה, אלא שאכן אצל הכותב, יום ולילה, אור וחושך, דרים בכפיפה אחת כב' שיטות, ועל כן גם אם המחבר מרחיב את הדיבור על מושג x כדעה המקובלת או המעניינת אותו, אין המאמר בהכרח עיקבי בהשלכות אותה הדעה [x], שכן כאמור באשכול האקדמיה, יש מצב בו למרות שאיקס מקובל, y לא מאבד את הלגיטימציה שלו כדעה, והוא נלקח בחשבון עדיין. וזהו סוד חטא הפלורוליזם, במובנו היישומי.]
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2008 14:27 |
|
| |
בוגיעלון:
סיינפלד
ניתוח יפה!
אפשר להשיב לכותבת שבפורום הזה היא תמצא הרבה מסוג הכתיבה המנותח במאמרה!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2008 14:28 |
|
| |
השכן:
עוד דוגמא לכתיבה כזו הוא אב"ע בפירושו לתורה, בכמה מקומות.
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2008 14:29 |
|
| |
זריחת_עץ:
לעיתים קרובות כתיבה אזוטרית מסתירה בתוכה רעיונות מהפכניים. שוורץ מראה בספר שלו שלעיתים כתיבה אזוטרית באה דווקא להצפין עמדה שמרנית. הוא מתייחס לכוזרי, וטוען שלמרות שריה"ל עושה שימוש במושגים פילוסופיים, כוונתו לסתור אותם מתוכם.
|
|
|
|
|
