| נשלח ב-26/5/2002 19:25 |
 |
| |
אאורלינו,
לא "ערוך" עדיין. אמנם הגיעה לידי רשימה חלקית בסיסית אך אני מצפה להשלמתה ומנסה גם להגיע לידי כך באמצעות הדיון הנוכחי.
את ההיבטים הטכניים של הנושא, אני משאיר לתיבה האישית.
נכון, רשימה תיאורטית מוכנה
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2002 08:29 |
|
| |
ווטו,
יש להבהיר את ההצדקה לגישה שלך בפירוש המצוות. (מסתבר שלכך אתה מתכוין אבל לא הבהרת. אולי משום שזה כה פשוט לך.)
אני מתייחס לפירושך את מצות המילה כשמירת הברית והאות שלה, ולא כמכשיר רפואי או הורמונלי, גם לו היה ברור שאכן כריתת הערלה מועילה לבריאות ולמיגור התאווה.
א. כשאומרים "הבא את המים" אין הכוונה מתפרשת שמבקשים את הכד וביקשו את המים כעילה לכד. לכן הפירוש הנכון הוא המסתמך על לשון המקרא.
ב. כשאומרים "הבא את המים" אין הכוונה מתפרשת שיש צורך במים בשביל להביט בהם אם אין הוכחה מיוחדת לכך. ללא הוכחה, הפירוש הנכון הוא לשתיה או לרחיצה, דהיינו הטבעי ביותר.
לכן מתפרשת מצות מילה כשמירה ואות לברית. העובדה שהיא שמירה ואות לברית, גם מפורשת במקרא וגם טבעית לברית נצח. אין ברית גדולה מזו הנעשה בדם והנחרטת על ידי הטבעת אות בגוף.
לאחר שזה הובן, ניתן להתקדם לנתח למה דווקא בחלק זה של הגוף. בפשטות, כי זה חלק מוסתר שלא מזוהה לו תפקיד מיוחד. נדמה שכתב הרמב"ן ששם אות הברית באבר רב החטא והמהומה שגם בו תשלוט מצות השם. היינו שמתאים לקבוע את האות במקום שמזכיר את ייעוד הברית להיות זרע אברהם נאמנים למצוות הא-ל. זה דווקא גם מתאים להכחשת התאווה שכתב הרמב"ם. זו לא הכחשה פיזית (ואין סיבה להניח כך על כל פנים לגבי תאוות הגבר) אלא בדרך פסיכולוגית (הגיונית).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2002 14:10 |
|
| |
תודה בוגי,
אכן "מתלוננים" עלי שאינני מבהיר מספיק [ראה אשכולו של אקדמאי על המצאת הגלגל].
לאט לאט אני מקוה ללמוד לכתוב ברור יותר. אך לפעמים אני מעדיף את הדיוק על הבהירות כמו לדוגמה עם "התאמה", כי ההתבהרות תבוא עם הזמן ואי הדיוק עלול להיות "שבשתא כיון דעל על".
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2002 11:33 |
|
| |
הצעה !
מעוניינים ברשימת ספרים ומאמרים אקדמיים(אורתודוקסיים לגמרי) אודות התפתחות/השתלשלות (מחק את המיותר, לפי הרגישות) ההלכה?
באמתחתי חומר רב.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2002 12:27 |
|
| |
אקדמאי, העבר לי נא דגימה מתמצתת בתיבה האישית, ונראה אם החומר מתאים לפורום.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2002 17:45 |
|
| |
כנ"ל ותודה מראש
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2002 22:12 |
|
| |
באופן אישי מאד מעניין אותי מה שנאמר בפורום הזה.
אמנם קצת קשה לי לקרוא הודעות ארוכות ומלומדות באינטרנט בכלל, אבל אני משתדל.
אלא מאי?
רוב הנושאים העולים כאן מצריכים עיון עמוק ומתון, מול ספר ומול עצמך.
אני חש שאנחנו מפספסים כאן הרבה בגלל התפלספותינו העצמאית, שעם כל הכבוד למקוריות, אין נקודה שלא נכתבו עליה ספרים ומאמרים מלומדים רבים, ודוקא מאנשי דורינו. כוונתי בעיקר לאלה הבאים מבית המדרש, מתוככי האורתודוקסיה, ואשר שאלותיהם הביאום לפתחו של המחקר, ובכל זאת נשארו שלמים ביהדותם.
יהדות מושכלת ומלומדת זו, ראוי לה שתשמש דוגמה לחרדים תוהים שכמותינו.
(בקשר לחומר כתוב, ראו את הודעתי באשכול 'דרשות חז"ל' של בוגיעלון)
תוקן על ידי - אקדמאי - 5/28/2002 10:42:50 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2002 00:19 |
|
| |
אקדמאי
אני חושב שהדברים שלך הם מחמאה רצינית למה שנכתב פה...
ולכן אני מבקש להעלות רעיון. בינתיים איני מעלה אותו כאשכול עצמאי, מפני שאני צריך לחשוב עליו, ואולי כולנו. הפורום שלנו צעיר מאד, ולמרות שדנו בנושאים חשובים, צריך לראות לאן הולכים איתו.
המטרה הראשונית היתה לעורר פתיחות ולבחון ביושר אינטלקטואלי את התורה והמסורת שלנו, מתוך נאמנות.
האם יש כיוון המשך? למשל, ניסוח חדש של עקרונות ומתודה של היהדות האורתודוכסית? רוב מה שנכתב כאן לא יתקבל בברכה, דומני, אפילו על החרדים שמשוטטים באינטרנט, וכל שכן בציבור הרחב, אבל עם הגישה הנכונה, לאט לאט, וכו'.. אולי.
יש לי תקוות גדולות. האם יש לי שותפים?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2002 00:39 |
|
| |
מיימוני,
יש לך שותפים לייחול, אבל מייחול לתקווה יש כברת דרך. אבדתי את תמימותי באשר יימסרו אידיאולוגית, הרבים ביד המעטים. אין לבני אדם מספיק אנרגיה ורצינות להתקדמות אינטלקטואלית מעשית יתירה.
בלאו הכי גם איני מהחושבים שהאלוקים אינו יכול להסתדר בלעדיי. בתי הקברות מלאים מכאלו.
בכל זאת, מי יודע???!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2002 08:30 |
|
| |
הופה, יומרנות ותקוות!
לאט לכם.
מי בכלל רוצה לתקן את העולם? את האורתודוקסיה?
מיימוני, אם בניסוח עקרונות חפצנו, הלוואי שננסח זאת לעצמנו ונחיה על פיהם, והיה זה שכרינו.
בחינת עקרונות היהדות בכנות, זו משימת חיים, ומי שלא משתדל במשימה זו למה לו חיים?
הפרגמטיזם היהודי הפרטי מתגבש לו לאיטו, ואף פעם הוא לא 'המלה האחרונה', תמיד יש לחדש ולחשוב מחדש.
האדם החושב אינו מתנהג על פי עקרונות רציונליים מנוסחים. הוא יכול לכתוב את הגיגיו לתועלת אחרים, אבל לא להכתיב דוקטרינה מחשבתית, ובודאי לא מעשית.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2002 08:39 |
|
| |
אקדמאי,
נראה שלא קראת את מטרת וטו בתחילת אשכול זה. הוא אמנם עדיין מכסה טפחיים, אך כבר גילה טפח בהצגת עקרון היהדות "התאמה".
התבונן וראה כי יש לראות בזה את דוקטרינת המוסר המחשבתי והמעשי בכללותו, הכולל את אידיאולוגיית היהדות.
ללא התבדחות, הייתי מריץ את וטו (או את רבו בענין), לקבלת פרס נובל עבור גילוי זה, אם לא היה הפרס נחשב לבזיון.
תוקן על ידי - בוגיעלון - 5/29/2002 8:43:56 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2002 09:05 |
|
| |
הוהו בוגי,
תודה על המחמאה!
הקומפלימנט שלך בוגי העירני להסתפק ברעיון הלכתי [או אגדי לשיטת מיימוני ב"שלושת השבועות"] שאמרו חז"ל: "אין אומרים כל שבחו של האדם בפניו", אם הכוונה שגם לא יוודע לו מכך לאחר מכן. כנראה שהרעיון הוא שיש חשש הבאת מי שנאמר עליו, לגאווה. בכל זאת, כשהוא לא שומע את זה בשידור חי, אולי יורדת דרגת החשש. כמובן שיש לדון כל מקרה לגופו ובא לא נקבע עוד הלכה משאלת הקיטבג שלי.
בכל אופן במקרה שלי אין בעיה, כי כפי שרמזת דבריי נובעים ממובהקיי.
תוקן על ידי - ווטו1 - 6/20/2002 10:48:41 AM
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2002 13:01 |
|
| |
הלא כבר גילה החכם כי המוח לא יצליח ללא שיתוף הכוח, במילים אחרות: "חכמת המסכן בזויה".
אאורלינו, איפה אתה?
גילית עניין בדוקטרינת ההתאמה וברחת!
הועלתה מצות ברית מילה, בזה זה התחיל ובזה זה נגמר!
וטו, האם ייסגר האשכול? שהוא אגב הכי מבוקר
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2002 14:25 |
|
| |
יענטע...
תודה על התעניינות...
עיתותי הפנויות פחותות לאחרונה ולצערי אני גם מוצא, הן את אריכות הדברים בה לוקות
פה רוב ההודעות, והן את ריבוי הציטוטים כמייגעים מדי עבורי.
איננו כותבים פה מאמרים לספר או נושאים הרצאה פרונטלית בפני קהל (שגם בה אני משתעמם
בקלות..) ויש להתחשב באופיו של המדיום האינטרנטי שאינו סובל אריכות יתר. מה גם
שלעיתים היא באה על חשבון בהירות המסר.
ובקשר למצוות, כשתגיעי לתרי"ב תקראי לי..:)
תוקן על ידי - ווטו1 - 7/16/2002 3:59:13 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2002 17:17 |
|
| |
אאורלינו,
הרשימה מחכה לך.
כולנו היינו רוצים לשבת על כורסת מלון חמש כוכבים ולקבל את סיכומי החכמה הטהורה בניסוח הכי מדוייק וברור שכל ציטוט יהיה מיותר. נקוה שנגיע לכך בהמשך בקרוב ממש. אבל בינתיים אנו משתדלים להגיע לידי כך על ידי דיוננו שלפעמים מתארכים. כטבע נקיון החומר כך נקיון הרוח. דרוש עמל רב כדי להכין שטח זורם.
|
|
|
|
|
