אוצר בלום מקוון של 16,000 ספרים סרוקים>>

שלמה, אכן אליה אך קוץ בה.

רוב השימוש בספרים אלו הם בטקסט (אפשרויות חיפוש, העתקה) ולא בסריקה סתמית. הסריקות עצמם (לפחות בדמו) נשמרו משום מה בפורמט BMP שמנפח לאין ערוך את גודל הקבצים, ותואם רק למחשבי ווינדוס. כמובן שעבודת נמלים ב- OCR כפי שנהגו בבר אילן היה מאריך את העבודה, אבל הופך המאמץ לשווה. כך ש.. כפי שכתבו שם "המהפכה הגדולה מהמצאת הדפוס" ככה לא עושים מהפכות.

'אליה וקוץ'. זה רק קוץ בלי אליה. מה אתה מתלונן על פרט זה או אחר של פורמט הקובץ, הם לא נותנים לך כלום שם. ברגע שאתה לוחץ על ספר זה נכבה, זה רק לגרות אותך שתשלם אלפי שקלים, דבר שכמובן לא משתלם כי בכסף הזה אפשר כבר לקנות את התוכנה עצמה. אם להתלונן על בעיות, הבעיה העיקרית שהדף נפתח לך בגודל גדול מאד כך שמוצג על המסך רק רבע מהדף ואתה צריך לעשות הרבה פעמים זום עד שהוא מוצג טוב, ועד שאתה עושה את הזום זה כבר נחסם.

אם כבר נבין מה פשר הביטוי 'אליה וקוץ בה'.
האליה היא החלק הרך והמשובח שבבהמה ('מאליה קא ספו לך?'). דא עקא שבשל מיקומה באחורי הבהמה, קורה שנכנסים לשם קוצים והבהמה אינה מרגישה את הקוץ בחלק זה, מה גם שהוא מכוסה שיער וקשה להבחין, כך קורה (בזמנם) שמי שרצה לנגוס בנתח משובח של אליה, עלול היה למצוא את עצמו (כמו כל הדברים הטובים בעולם) נתקל בקוץ. מכאן פשט הביטוי לכל הדברים האלה במציאות עולמנו.

לכך יש להוסיף שכל אפשרות החיפוש, שזה הדבר העיקרי, לא שווה שם.
נסו לדוגמא לחפש 'אחד' ב'חיפוש בתוכן הספרים'. בבר-אילן שמכיל עשירית מכמות הספרים, זה נעצר כשהגיע ל-32,000 תוצאות שבהם מופיעה המילה אחד, ובאוצר החכמה זה מוצא 621 דפים כשבכל דף 9 תוצאות. אבל הלוואי שהיה נותן לפחות את התוצאות האלה, כי מתברר שזה מביא סתם מקומות כאילו שכתוב שם 'אחד' ואילו התוכנה 'מצאה שם את המילה אחד, זה מוצא גם מילים דומות וקרובות שנראות לתוכנה כמו אחד. הם לא השקיעו בזה כלום אלא מסתמכים על תוכנות לזיהוי טקסט שאמינותם מפוקפקת ביותר. גם כשבאמת כתוב בטקסט אחד, זה לא נותן את השורה בה נמצאה המילה כמו בכל תוכנות החיפוש, שהרי זה לא נמצא בטקסט, כל מה שיש לתוכנה זה דפים שלמים מצולמים, והיא יכולה להביא את כל הדף. אמנם התוכנה יכולה לסמן את המיקום בדף בו מופיעה המילה, אך את זה היא לא עושה אלא מסמן בריבוע גדול איזור גדול בדף הכולל מאות מילים בהם המעיין צריך לחפש לבדו את המילה, כמובן עד שהוא ימצא אותה זה נמחק, אך אם כך זה פועל, גם לקנות את התוכנה לא שווה.

בחר:
<חיפוש לפי נושאים>
נושא: <קבלה>
נושא משנה: <כתבי קבלה לפני האר"י ז"ל>
זה מציג 12 ספרים בסך הכל. מתוכם גם 'תלמוד עשר הספירות לרבי חיים וויטאל' שהוא כידוע 'לפני האר"י'.
נשארו 11 ספרים. מתוכם ארבע הם של הרמ"ק - רבי משה קורדובירו, מהם שלוש מהדורות של פרדס רימונים ועוד ספר, רמ"ק כתב עשרות ספרים ולא 2.
גם ספר של גרשון ליינר מניו-יורק (לפני האר"י כאמור) שכותב על 'שרשי הקבלה' זכה להיכלל, יחד עם הרמ"ק באותם 12 ספרים. אך אם כך, ספרים כאלה המציגים את תולדות הקבלה מראשיתה יש הרבה ולמה דוקא ליינר?
ועל זה לשלם אלפי דולרים לעותק?

איני מכיר את התוכנה, אך כמדומה שקשה לשפוט מן ה"דמו" על הדבר עצמו.

בוודאי צדק נונו, ועיקר התועלת בתוכנות כאלו הוא מנגנון החיפוש. ואם צדקו דברי אלימאיר, והדמו מעיד על המקור, זה באמת חלש מאד.

מצד שני - יש לדעתי מעלה גם בכינוס ספרים, ולו בפורמט תמונה ולא טקסט. אפשר ואפשר לקרוא ספרים במחשב, למרות שצריך להתרגל לזה (ואולי אי אפשר לעשות זאת כמו בספר רגיל, במשך שעה ויותר). אבל כאשר מדובר בספרים שצריך לעיין בהם מפעם לפעם, זה חוסך מקום רב בספריה בבית. שנית, אפשר לקחת את הספריה הזו לכל מקום, לכולל, לאוניברסיטה (להבדיל?), לאוטובוס (בעיני ראיתי אדם מעיין במחשב בקו 402 של ערבית), למטוס. תיקון טעות: כמדומה שהספריה יושבת על דיסק חיצוני, ולכן לא ברור אם זה אפשרי.

לפי מה שכתבו במודעות, היו להם תצוגות בקהילותינו, ואפשר היה לבוא ולהתרשם אישית.

בח"ח כתבו עליהם בשעתו עלילות דברים שיש שם ספרים שנכתבו בידי משכילים, למשל, אם זכרוני אינו מטעני, אוסף בדיחות דרוייאנוב. בסופו של דבר, מישהו משם הצליח ללחוץ עליהם כך שיסלקו את הספרים החשודים אבל עדיין נותרו שתי מהדורות, מהדורת "בני תורה" הנקיה מכל חשש, והמהדורה הרגילה, כי יש כאלו שיעדיפוה למרות הכל.

יש להביא בחשבון שהספרים שלהם כוללים גם ספרי ראשונים וגם ספרי אחרונים ואוספי מאמרים שלא ברור שיש להם ערך רב אם בכלל. כמו כן, הם סופרים כל כרך של ספר בנפרד, אך זו בעיה שמאפיינת גם מוציאי תקליטורים אחרים.

המחיר, עד כמה שאני זוכר, מרקיע שחקים. מישהו יודע כמה? סיפרו שהם נותנים תשלומים רבים מאד, אפילו לכמה שנים.

למישהו יש נסיון עם התוכנה ולא עם ה"דמו"?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

עוד על המאגר, מתוך "מקור ראשון", כולל התייחסות של הבלשן (אאל"ט) פרופ' יעקב שוויקה

http://www.makorrishon.net/article.php?id=2768

סליחה על ההתפרצות, אבל בקישור הנ"ל אין התייחסות של הבלשן פרופ' יעקב שוויקה, אלא של רוני שוויקה, דוקטורנט במחלקה לתלמוד של האוניברסיטה העברית.
אני מניח שיש קצת הבדל ביניהם.

סליחה טעות

מס' הערות

1. לא ברור לי למה מדברים על דמו - ברשת נמצאת התוכנה המלאה, למעט אפשרות סריקה ושמירה.

2. אי אפשר לעלות עם התוכנה לאוטובוס, כי היא דורשת הארד דיסק מפלצתי, הבא לחוד בקופסא לא קטנה.

3. באתר נמצאים ספרים ישנים, וכן ספרים שנתקבלה עליהם הסכמת המחברים להפצה - למשל ספרי הר"ח קנייבסקי, או הרב ארז סלע (נו טוב - הוא בעל החברה...).

4. רוב הספרים לא סרוקים, ומכאן שאי אפשר לעשות בהם חיפוש.

5. העתיד יראה, האם ב"אוצר" יהיו כל ספרי מדעי היהדות, או רק ספרים שעברו את אישור בעלי "ההשקופה". אין לי אלא ללמוד מספרית הרבי מליובאוויטש (הקטלוג ברשת), שלמעט ספרי תועבה, הוא לא נרתע להכניס לספריתו ספרים מכל סוג, גם אם שמות מחבריהם זה שפינוזה, מנדלסון, שולמית אלוני וכו'.

...ואפילו כשפים.

...אבל למד אתה להבין ולהורות.

וכו'

מאירקה

"לא ברור לי למה מדברים על דמו - ברשת נמצאת התוכנה המלאה, למעט אפשרות סריקה ושמירה".
הם הוסיפו כעת הגבלה על זמן הצפייה במסך. (עד אתמול זה לא היה).

האוצר הוא הכן אוצר לכל חפצי דעה ודעת.
מנוע החיפוש טעון שיפור.
חסרונו העיקרי הוא מחירו שאינו שווה לכל נפש וחבל. במיוחד בקרב בני התורה.
נכון לעכשיו זמן הצפיה הוא קצר מאוד וגם אפשרות רכישה (לגלישה) אין וגם זה חבל מאוד.

לא הצלחתי להיכנס. תנו הדרכה לאידיוטים מתוסכלים שלא מסתדרים עם נפלאות המחשב.

אידך גיסא