| נשלח ב-28/11/2004 16:02 |
 |
| |
האם גן אנושי (פיזי/חומר במוח) גורם להאמין?
האמונה היא גנטית תכונה מולדת הנובעת מריאקציה של חומרים במוח כך קובע מחקר חדש המתפרסם היום במעריב
המחקר קובע כי ישו מוחמד כולם היו בעלי גן זהה הגורם לאדם להאמין באלוהים אחת הראיו היא שלפי הנביאים הנל סיפורי בריאת העולם זהים כמעט
מרווחים בכותרת
תוקן על ידי עצכח ב- 30/03/2008 3:15:49
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2004 16:17 |
|
| |
.
מעניין מיהו החוקר שההין בנפשו לחפור את קברו של מחמד בערב הסעודית, ולהוציא ממנו דגימת עצם או שיער, כדי להפיק ממנה DNA .
מעניין יותר, מהיכן לקח אותו החוקר דגימה משל ישו כדי להשוות את הגן הזהה אצל שניהם, מהדם הקרוש שנצבר על אחד ממיליוני ה- RELICS הפזורים בכנסיות העולם?
והרי אותו האיש נצלב וקם, ולא השאיר אחריו חומר גלם למיצוי DNA ?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2004 16:45 |
|
| |
ומעניין עוד יותר יהיה אם הוא יצליח למצוא את קבורתו של משה רבנו, ולהפיק גם ממנו דנ"א...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2004 17:18 |
|
| |
מתוך הכתבה:
אישים מהמגזר החרדי בארץ לא התרגשו מהמחקר. אחת התגובות האופייניות היתה: "הרי ממילא אמרו כבר חז"ל 'יהודים, מאמינים בני מאמינים הם', כלומר הנה הוכחה שידעו כי אמונה היא עניין תורשתי".
נו.. לכל מקרה, אם חלילה יתברר שצדק. חז"ל כבר ידעו מראש.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2004 17:35 |
|
| |
קעלעמר,
אתה חושב שיש סיכוי שהמחקר הזה שווה משהו?
ואתה עוד מגדיל את סיכויו בזה שחז"ל אמרו "מאמינים בני מאמינים"? ככה כפשוטו?
אתה בטח ציני, רק שיש כאלה שיקחו דבריך ברצינות ולכך אני חוששת, לחילול השם!
הרי המחקר הזה הוא בבחינת לעג לרש, ז"א בני האדם כולם מאמינים במשהו, בלי תקווה אדם לא יכול לחיות יום אחד בעולם הזה.
אדם אינו יכול לתפוס עצמו מת! האיך יוכל לישון בלילה
בכלל?
רב בני האדם המאמינים למשל בתחיית המתים, אין להם קשר לדת, ולא לתורה ומצוות - הבריחה לאמונה הזו כמפלט עוזרת להם לחיות את החיים.
השאלה היא מה זה אלוהים עבור האדם
היו זמנים שאפילו דמות פסל שימש לבני אדם האלוהים.
נו מה תאמר על זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2004 17:44 |
|
| |
ואם לסתור את המאמינים בני מאמינים בלי קשר לכותרת האשכול
אז מספיקה הצצה חטופה בתורה לדלות כמה דוגמאות בולטות - העם שהוא צאצא לאבות המאמינים בה' - רוקדים ומכרכרים סביב עגל הזהב, בעוד משה כותב את לוחות הברית דרך בניו בשר מבשרו של משה רבנו, עד לבני עלי הכהן וכלה במלכי ישראל מזרעו של דוד המלך משיח ישראל שעשו הרע בעיני ה' ועבדו עבודה זרה
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2004 18:00 |
|
| |
אני? ציני?
[היכן ראית כאן בפורום שהגבתי בציניות?]
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2004 03:01 |
|
| |
איזה גן מעוות גורם לאנשים לקרוא מעריב? ולכתוב בו?
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2004 08:11 |
|
| |
ברנהארד
אני סבור, אולי בניגוד לקודמי, שיש כאן שאלה חשובה.
כמו כן אני סבור, שיש להבדיל בין מה שנאמר במאמר בעיתון פופולרי, ולכן מנוסח בצורה מטעה, לבין עיקר הנושא.
עד כמה שידוע לי, הנושא הזה - הרקע הפיזיולוגי במוח כמשפיע על הנטיה לאמונה, ודווקא אמונה דתית - עלה מפעם לפעם במחקר המוח והופיע גם במאמרים בעיתונות בחו"ל.
זה כמובן אינו אומר ששם אין טעויות, או שהחוקרים לא טעו. אך סבורני שזה נושא שטעון בדיקה יסודית.
למעשה, זה חלק מנושא כללי, היחס בין גוף לנפש. האם מה שקורה בגוף משפיע על הנפש? האם יש אנשים שנוטים יותר להאמין מאשר להטיל ספק?
אפשר גם לדון מהצד המנטלי והפילוסופי? האם הכפירה אינה, מבחינה לוגית, אמונה, אבל אמונה בצד ההפוך? אם כן, מדוע שתהיה נטיה לאמונה דתית יותר מאשר להפך? כל אמונה היא בכלל זה.
נראה לי שדיון מקיף בנושא הזה יהיה לתועלת. אולם יש לדון בהנחות היסוד הבאות, שכל אחד מזקיקה דיון משלה.
א. יש לסכם את הנושא כפי שהוא במחקר.
ב. יש לדון בהנחה היסודית, לפחות בצורה מינימלית: האם יש השפעה בין גוף לנפש, גם אם איננו יודעים לומר מה טיבה.
ג. באיזה סוג אמונה מדובר? כפי שציינתי, כפירה היא אמונה בשלילת האמונה הדתית, אז מה העדיפות הלוגית של זו על זו?
על כל פנים, סבורני שכדאי לדון בנושא באופן זה מאשר לבטל זמננו בלצחוק למשבתו של מי שכותב טעויות בשל חיפושיו אחרי ניסוח מרשים (אני משער שזה מה שהיה שם בעיתון).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2004 08:31 |
|
| |
.
הכתבה:
http://www.nrg.co.il/online/15/ART/828/124.html
אלוהים הוא מוטציה גנטית
תיזה חדשה של גנטיקאי אמריקאי שטוען שמצא את הגן שאחראי על האמונה באלוהים מעוררת סערה תקשורתית בארה"ב
אלכס דורון
האם יש יסוד גנטי לאמונה הדתית? האם במערך הגנים של האדם, המורכב כפי שידוע היום מ-30 אלף עד 35 אלף גנים, מצוי גן אחד מסוים שאחראי על האמונה בקיומו של אלוהים, וגם על יצירת התנהגות דתית-פנאטית? האם אמונה דתית מוגדרת בכלל באמצעות מבנה גנטי ותלויה בפעילות של גנים הקשורים לחומרים כימיים מסוימים במוח? המדען האמריקני, ד"ר דין האמר (53), מומחה בגנטיקה התנהגותית ומולקולרית ומנהל היחידה העוסקת במבנה הגנים ובתפקודם במכון הלאומי לחקר הסרטן שבמסגרת מכוני הבריאות של ארה"ב - מהמוסדות רבי המוניטין והיוקרה בעולם העוסק כיום בין היתר גם בחקר נגיף האיידס, טוען שהאמונה הדתית מובנית בגנים שלנו. והוא גם כתב על זה ספר, "גן האלוהים" (הוצאת דאבלדיי), שזכה לאחרונה גם לכתבת שער במגזין "טיים".
בינתיים מתחוללת מהומה בתקשורת, מלווה בתגובות זעם מהקהילה המדעית, וגם מלא מעט גורמים דתיים, כמעט מכל הדתות. המדענים פסקו כי "אין כל בסיס מוצק לטענתו של ד"ר האמר וכי כל העניין מופרך". הממסד הדתי נוצרי דחה את עצם הרעיון שניתן לצמצם את המונח אמונה לריאקציות כימיות במוח, ואילו פילוסופים ואנשי הגות מסרבים בתוקף לקבל את הגישה שהדתיות היא עניין תורשתי מובנה אצל בני אדם.
"קרוב לוודאי שישו, בודהה והנביא מוחמד נשאו את הגן הזה"
ד"ר האמר הסביר בספרו ובראיונות שהעניק בעקבותיו כי בחן 2,000 דגימות של החומר הגנטי, דנ"א, וכך הגיע למסקנתו בקשר לגנים הקשורים לתגובות כימיות שמתחוללות במוח וקובעות את האמונה הדתית. לדבריו, הוא לא הסתפק בכך, אלא גם הזמין קבוצה של מתנדבים שענו לשאלון בן 226 שאלות במטרה לזהות כיצד אמונה דתית מכתיבה את רגשותיהם. בעקבות זאת סימן גן מסוים- 2VMAT - וקבע שככל שהאמונה גדולה יותר, יש יותר סיכוי למצוא אצל הנבדקים את הגן המסוים הנ"ל, והוא פעיל יותר.
ייתכן, הדגיש האמר כי יש כמה עשרות או אולי כמה מאות גנים שטרם זוהו שמעורבים בנטייה האוניברסלית הטרום הכרתית הזאת. "קרוב לוודאי שישו, בודהה והנביא מוחמד נשאו את הגן הזה". שלושתם עברו סדרה של חוויות מיסטיות או שינויים תודעתיים, ואלו נגרמו עקב אותו גן. אם היהדות, הנצרות והאיסלאם רואות באברהם את האב הקדמון המשותף שלהן - הרי שיש גם כאן עניין גנטי".
לדבריו , יידרש מחקר נוסף כדי לקבוע האם יש בסיס גנטי לעוד דתות והאם יש אב טיפוס מאחד לכל האנשים שמאמינים בדת. "עובדה שבדתות המונותיאיסטיות יש סיפור זהה לבריאת העולם ויש סיפורים אופייניים אחרים המשותפים לדתות".
עוד סבור ד"ר האמר כי לסביבה שלתוכה נולד אדם, ושבה התחנך, גדל ובגר, יש מידה קטנה בלבד של השפעה על האמונה הדתית שלו - וזאת בניגוד למה שסבורים חוקרים אחרים. "הנטייה לאמונה דתית ולרוחניות היא לכן חלק מהמבנה הגנטי שלנו. אבל את הנטייה הזאת אין יורשים מההורים באופן ישיר, יחד עם שאר הגנים הקובעים את שלל התכונות שלנו. ייתכן בהחלט שיש כאן תורשה, אבל עם דילוג על דור", מסביר האמר.
השאלה היא לא האם יש אלוהים אלא למה אנחנו בכלל מאמינים בו
אין זו הפעם הראשונה שד"ר האמר מחולל מהומה רבתי סביב ספר שכתב. ב-1998 הופיע ספרו "לחיות עם הגנים שלנו" שבו הוא בחן את הבסיס הגנטי לכמה תכונות התנהגותיות כמו חרדה, חיפוש מתמיד אחר מתח וגם הומוסקסואליות. הוא מצא אז תשעה גנים ספציפיים שממלאים תפקיד מרכזי ביצירת חלבונים מוחיים כמו סרוטונין ודופמין, שתפקידם לווסת ולפקח על תפקודים בסיסיים כמו מצב רוח ותנועה.
הספר הנוכחי הוא אפוא חיבור המשך לקודמו, ולדבריו העבודה שעסקה בחרדות עודדה אותו לחפש עתה את המקור לנטייה הגנטית שבאמונה הדתית. "מצאתי", הוא מספר, "כי חומרים כימיים במוח הקשורים לוויסות ביטויים של חרדה וביטויים רגשיים אחרים, כמו שמחה ועצבות, נכנסים לפעילות נמרצת בעת תפילה, שקיעה במדיטציה עמוקה ואפילו בטראנס מיסטי בהשפעת סמים הפועלים על המוח. "אני מאמין", הוא חוזר וקובע בכל הזדמנות, "שכל מחשבה שצצה במוחנו וכל רגש הם תוצאה של פעילות מוחית.
אנחנו בעצם עשויים ופועלים תודות לריאקציות כימיות. "אין זה אומר שהחומרים הכימיים המוחיים הללו מביאים אותנו לחפש תשובה לשאלות כמו האם יש אלוהים, אלא מדוע אנחנו בכלל מאמינים באלוהים. הגנים קובעים את הנטייה להאמין אבל הם לא מכתיבים לנו במי או במה להאמין". עוד הוא סבור כי יש אנשים שהם יותר רוחניים ומאמינים מאחרים, והסיבה לכך טבועה בגנים שלהם ולא בחינוך או בסביבה שבה גדלו. אפילו בקרב אנשים שרואים ברוחניות מין "השתוקקות להוקוס-פוקוס" יש הסבורים כיום, יותר מתמיד, שאילולא האמונה הדתית, בני האדם אולי לא היו שורדים.
הזוי וחסר בסיס?
התגובות לחיבורו הפרובוקטיבי של ד"ר האמר שפורסמו בארה"ב, אבל גם במדינות אחרות שבהן כבר הגיע הספר למדפים, היו בעיקר קטלניות. "אלוהים איננו 'משהו' שניתן להציגו ולהמחישו באופן הגיוני או חומרני", אמר פרופ' ניל גילמן, מומחה לפילוסופיה יהודית בסמינר התיאולוגי יהודי בניו יורק, "והרעיון בדבר קיומו של'גן האלוהים' מנוגדת להשקפה הדתית אישית שלי".
הרופא והכומר האנגליקני ד"ר ג'ון פולקינגהורן מליברפול, הגיב ל"טיים" ולעיתונים שונים בבריטניה במילים אלה: "לא ניתן לצמצם את האמונה עד למכנה המשותף הנמוך ביותר שבשרידות הגנטית. גישה כזאת רק מדגימה את עוניה ועליבותה של חשיבה מדעית מסוג מסוים".
"אלוהים איננו אלא יצירה שנולדה במוח האדם", התבטא בבוטות פרופ' מייקל פרסינגר, נוירולוג מאוניברסיטת סאדברי במחוז אונטריו בקנדה. רק מומחה אחד, פרופ' רוברט תורמן, מומחה לבודהיזם באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, אמר כי פילוסופים בודהיסטים, בעיקר בהודו, המאמינים בגלגול נשמות, השתעשעו ארוכות ברעיון לפיו אנחנו יורשים את הרוחניות שלנו מהאנשים שהיינו בחיינו הקודמים. אלא שהתיאוריה הבודהיסטית, לפיה גן רוחניות מסייע לאדם לתת אמון ביקום הסובב אותו, לא נבחנה מעולם על פי אמות מידה מדעיות.
ומה אומרים על כך בישראל? רוב המדענים העוסקים בביולוגיה ובגנטיקה פסלו את הרעיון כ"הזוי וחסר בסיס". פרופ' גיורא שמחן, מומחה לגנטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אמר שהעניין איננו נראה הגיוני. "אמונה דתית היא תכונה התנהגותית. יש בה מרכיב גנטי מסוים, אבל מכאן ועד ליכולת לסמן ולמפות גן שאחראי לכך המרחק רב. לצורות התנהגות יש מרכיב תורשתי, אבל בעיקר בהשפעת הסביבה. "בכלל, העיסוק בגנטיקה התנהגותית הוא בעייתי", אומר שמחן. "על המדענים הללו אומרים שהם בעיקר פסיכולוגים שמחפשים מרכיב גנטי במחקריהם. בעבר ניסו לומר שפשיעה היא תכונה גנטית, ובשנות ה-70 העלה פיזיקאי אחד את הטענה שגם מנת משכל, IQ, תלויה כולה בגנים, ועורר ביקורת קשה מאוד. אני באופן אישי מסתייג מהצהרה גורפת כזאת".
"קשה להתייחס לזה ברצינות", אומר אבי רביצקי, פרופ' למחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואדם דתי. "זו הנחה דטרמיניסטית שחומר, גנים, קובע את הרוח ואת האמונה דתית. במאה ה-14 כל בני האדם היו דתיים - לאן נעלם הגן שאחראי לכך? עבר מוטציה? לאורך רוב שנות ההיסטוריה של המין האנושי, בני אדם האמינו והיו בעצם דתיים. על פי השקפתי האדם הוא יצור דתי שתמיד עמד מול המוחלט והמופלא ממנו, האלוהים.
"בעבר רוב מניינה של האנושות, אפילו באופן מוחלט, היו דתיים. החילוניות היא עניין של דורות אחדים בלבד ורק בחלק מהעולם, וייתכן שהיא עתה אפילו בנסיגה במידת מה. היכן מעורבים כאן גנים? אני לא מקבל את הגישה לפיה גנים קובעים את השקפת העולם, האמונה של האדם, אם הוא דתי או רוחני. בני אדם הם בני חורין לבחור לעצמם את האמונה שלהם".
"הדת היא נברוזה"
למרבה ההפתעה, גם שר המשפטים יוסף (טומי) לפיד, ראש מפלגת שינוי ולוחם נמרץ בממסד הדתי, אינו מאמין בנכונות המחקר וממשיך לדבוק בעמדתו. "אלוהים איננו אלא הרהור הלב של אדם מבוהל", הוא אומר. "אני מסכים בהחלט בעניין הזה דווקא עם מה שאמר על כך זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה: אלוהים הוא אילוזיה ואילו הדת היא נברוזה. "פרויד הרי אמר שהאדם נולד לתוך מי שפיר חמימים ונהנה מחלב אמו וחושב שהוא מוגן ובטוח, עד שהוא מגלה שהעולם שאליו הגיח איננו די בטוח עבורו, וגם שאביו איננו כל יכול, ואז הוא נבהל ובורח לעולם הדת וחושב ששם אפשר לחיות לנצח, ומאחר שאביו אכזב אותו כי הוא איננו תמיד גיבור - הוא מחליף אותו במקלט ומפלט בדת ובאמונה באלוהים.
"המחקר הזה איננו אלא עורבא-פרח, מסוג העשבים הגדלים בגינת המדע עד שמישהו מנכש אותם ומעלימם מהאופק. מדוע המגזין החשוב 'טיים' הקדיש לכך כתבת שער? כי היום החיפוש אחר אלוהים הוא באופנה בחברה האמריקאית, וכשמשלבים בעניין הזה מישהו שעוסק בתחום המצוי עתה ממש ב'שפיץ' ובפסגה של המדע (חקר הגנים), הדבר קוסם לעיתון שמתיימר לדבר לציבור האמריקאי המתוחכם".
אגב , חודש לאחר שיצא הספר לאור גילה מחברו כי בחר בשם "גן האלוהים" בעיקר כדי למכור אותו היטב, והוסיף: "עכשיו מאמינים דתיים יכולים לומר שיש גן אלוהים או אולי גנים אחדים, וזו תהיה גישה חכמה לעזור לבני אדם בהבנה ובחיבוקה של הנוכחות האלוהית".
אישים מהמגזר החרדי בארץ לא התרגשו מהמחקר. אחת התגובות האופייניות היתה: "הרי ממילא אמרו כבר חז"ל 'יהודים, מאמינים בני מאמינים הם', כלומר הנה הוכחה שידעו כי אמונה היא עניין תורשתי".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2004 08:38 |
|
| |
.
סקירת Publishers Weekly
(מתור האתר של אמזון)
Editorial Reviews
From Publishers Weekly
This book's title is more rhetorical effect than factual accuracy: Hamer, who discovered the controversial "gay gene" in the 1990s, reports that he has now found a gene that may correlate in some people with their level of spirituality—not with belief in a being we would call God or with the performance of traditional religious practices, but with what psychiatrist Robert Cloninger called "self-transcendence." This trait is a capacity to feel at one with all life and with the universe as a whole, and Cloninger measured it with personality testing. The so-called "God gene" is a particular location in the human genome known as VMAT2, which affects the brain's neurotransmitters. Hamer admits that the gene probably accounts for less than 1% of the total variance in human spirituality. The book's later chapters become still more speculative, as Hamer, a molecular biologist at the National Cancer Institute, considers the scanty evidence of health benefits of spirituality, which would make faith an adaptive evolutionary trait. Hamer emphasizes that the existence of a "God gene" would neither prove nor disprove the reality of God. However, this gracefully written book may intrigue people of all faiths—or no faith—who wonder about the ultimate connection between science and religion.
Copyright © Reed Business Information, a division of Reed Elsevier Inc. All rights reserved.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2004 08:39 |
|
| |
.
(סקירה נוספת מאמזון)
From Scientific American
By page 77 of The God Gene, Dean H. Hamer has already disowned the title of his own book. He recalls describing to a colleague his discovery of a link between spirituality and a specific gene he calls "the God gene." His colleague raised her eyebrows. "Do you mean there's just one?" she asked. "I deserved her skepticism," Hamer writes. "What I meant to say, of course, was 'a' God gene, not 'the' God gene." Of course. Why, the reader wonders, didn't Hamer call his book A God Gene? That might not have been as catchy, but at least it wouldn't have left him contradicting himself. Whatever you want to call it, this is a frustrating book. The role that genes play in religion is a fascinating question that's ripe for the asking. Psychologists, neurologists and even evolutionary biologists have offered insights about how spiritual behaviors and beliefs emerge from the brain. It is reasonable to ask, as Hamer does, whether certain genes play a significant role in faith. But he is a long way from providing an answer. Hamer, a geneticist at the National Cancer Institute, wound up on his quest for the God gene by a roundabout route. Initially he and his colleagues set out to find genes that may make people prone to cigarette addiction. They studied hundreds of pairs of siblings, comparing how strongly their shared heredity influenced different aspects of their personality. In addition to having their subjects fill out psychological questionnaires, the researchers also took samples of DNA from some of them. Hamer then realized that this database might let him investigate the genetics of spirituality. He embarked on this new search by looking at the results of certain survey questions that measured a personality trait known as self-transcendence, originally identified by Washington University psychiatrist Robert Cloninger. Cloninger found that spiritual people tend to share a set of characteristics, such as feeling connected to the world and a willingness to accept things that cannot be objectively demonstrated. Analyzing the cigarette study, Hamer confirmed what earlier studies had found: heredity is partly responsible for whether a person is self-transcendent or not. He then looked at the DNA samples of some of his subjects, hoping to find variants of genes that tended to turn up in self-transcendent people. His search led him to a gene known as VMAT2. Two different versions of this gene exist, differing only at a single position. People with one version of the gene tend to score a little higher on self-transcendence tests. Although the influence is small, it is, Hamer claims, consistent. About half the people in the study had at least one copy of the self-transcendence-boosting version of VMAT2, which Hamer dubs the God gene. Is the God gene real? The only evidence we have to go on at the moment is what Hamer presents in his book. He and his colleagues are still preparing to submit their results to a scientific journal. It would be nice to know whether these results can withstand the rigors of peer review. It would be nicer still to know whether any other scientists can replicate them. The field of behavioral genetics is littered with failed links between particular genes and personality traits. These alleged associations at first seemed very strong. But as other researchers tried to replicate them, they faded away into statistical noise. In 1993, for example, a scientist reported a genetic link to male homosexuality in a region of the X chromosome. The report brought a huge media fanfare, but other scientists who tried to replicate the study failed. The scientist's name was Dean Hamer. To be fair, it should be pointed out that Hamer offers a lot of details about his study in The God Gene, along with many caveats about how hard it is to establish an association between genes and behavior. But given the fate of Hamer's so-called gay gene, it is strange to see him so impatient to trumpet the discovery of his God gene. He is even eager to present an intricate hypothesis about how the God gene produces self-transcendence. The gene, it is well known, makes membrane-covered containers that neurons use to deliver neurotransmitters to one another. Hamer proposes that the God gene changes the level of these neurotransmitters so as to alter a person's mood, consciousness and, ultimately, self-transcendence. He goes so far as to say that the God gene is, along with other faith-boosting genes, a product of natural selection. Self-transcendence makes people more optimistic, which makes them healthier and likely to have more kids. These speculations take up the bulk of The God Gene, but in support Hamer only offers up bits and pieces of research done by other scientists, along with little sketches of spiritual people he has met. It appears that he has not bothered to think of a way to test these ideas himself. He did not, for example, try to rule out the possibility that natural selection has not favored self-transcendence, but some other function of VMAT2. (Among other things, the gene protects the brain from neurotoxins.) Nor does Hamer rule out the possibility that the God gene offers no evolutionary benefit at all. Sometimes genes that seem to be common thanks to natural selection turn out to have been spread merely by random genetic drift. Rather than address these important questions, Hamer simply declares that any hypothesis about the evolution of human behavior must be purely speculative. But this is simply not true. If Hamer wanted, he could have measured the strength of natural selection that has acted on VMAT2 in the past. And if he did find signs of selection, he could have estimated how long ago it took place. Other scientists have been measuring natural selection this way for several years now and publishing their results in major journals. The God Gene might have been a fascinating, enlightening book if Hamer had written it 10 years from now--after his link between VMAT2 and self-transcendence had been confirmed by others and after he had seriously tested its importance to our species. Instead the book we have today would be better titled: A Gene That Accounts for Less Than One Percent of the Variance Found in Scores on Psychological Questionnaires Designed to Measure a Factor Called Self-Transcendence, Which Can Signify Everything from Belonging to the Green Party to Believing in ESP, According to One Unpublished, Unreplicated Study.
Carl Zimmer's books include Soul Made Flesh and Evolution: The Triumph of an Idea.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2004 11:13 |
|
| |
חברה תחשבו רגע,
מהו צלם הה' באדם, השכל - האמת כפויה על האדם.
ועל כן כבר אמר לנו הרמב"ם ש"כל אדם ראוי להיות צדיק כמשה רבנו"- ובהלכות יסודי תורה אומר לנו "שהאל מנבא את בני האדם" = שאם ירצה האדם יוכל להגיע לנבואה, והאדם הוא היצור המסוגל לכך - באשר במבנה נפשו טמון הפוטנציאל להגיע לכך.(כמובן שהנפש כוללת גם את החלק הזן- הגופני) ז"א לכל אדם יש את הכושר להגיע לקרבת ה' - וטענתו העיקרית היא שזאת הדרך הראויה לאדם להגיע לאמונה בה' שהיא הדרך המשולבת ביראה ובאהבה כמקשה אחת. דרך האמת האויביקטיבית אדם מסוגל להגיע אל האמת המוחלטת.דרך החלק השכלי בו יכול האדם לחשוב ללא עזרת החושים שלפעמים מתעתעים באדם.
אבל ה'גן' הזה כפי שמסבירים לנו אותם אנשי המחקר למיניהם, וטוענים ל'תורשתיות', והנמוק וההוכחה כביכול הוא בלשון המעטה, מגוחך, שסותר את המציאות האמיתית.שכל אדם 'ממוצע' מכיר. ה'גן' הזה תלוי ברצונו של האדם להביאו לידי פורקן.
ואידך זיל...
תוקן על ידי - riv - 29/11/2004 11:57:09
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2004 10:37 |
|
| |
גנטיקה בגרוש:
א] הנטיה לחשיבה לוגית היא גנטית.
יש לכך הרבה הוכחות, ביניהן: היא לא קיימת בבעלי חיים שה DNA שלהם שונה רק במעט מזה של האדם.
היא נפוצה יותר במשפחות מסויימות, ומחקר על תאומים זהים הראה שיש כאן בודאי גם מרכיב גנטי.
ב] השאיפה להעמיד צאצאים היא גנטית (לא רק בבני אדם).
הברירה הטבעית מסייעת להשתלטות בעלי הגן הזה על העולם. (האחרים לא שורדים).
ג] יכולת ההנאה האסתטית גם היא עם מרכיב גנטי. (הוכחות תמצאו בקלות ... לבד)
ג] הדחף להאמין, גם הוא בעל מרכיב גנטי, אם כי קיים גם דחף הפוך, שגם לו יש מרכיב גנטי.
SO WHAT?
|
|
|
|
|
מניסיון.
