בעולה ריחה נודף. מה הפשט?

Abstract

A number of drugs undergo extensive first-pass metabolism after oral administration, necessitating large doses for effective therapeutic responses in the body. Buccal administration of drugs is becoming more popular because the drugs diffuse into the systemic circulation directly, circumventing the first-pass metabolism. Lower concentrations thus need to be administered and side effects may be minimized. In this study, one of the classic models for human buccal permeability, i.e. the porcine buccal mucosal model, is compared with the more recent human vaginal model and both these are in turn further compared to porcine mouth floor mucosa. To determine the permeability of the different markers (arecoline, 17β-estradiol, water and vasopressin), a continuous flow-through perfusion system was used (20 °C, 24 h). Mean steady state flux values were compared statistically using a t-test at a significance level of 5%. Porcine buccal mucosa showed a consistently lower permeability towards all the markers than the other mucosae tested. Porcine mouth floor mucosa was found to be more permeable than porcine buccal mucosa. From these studies we concluded that human vaginal and porcine mouth floor mucosae were superior models for human buccal mucosa than porcine buccal mucosa, using in vitro permeability studies with various chemical markers.


לשאלתך, בעניין התייבשות בתי,
פשוט נתנו מנות של חצאי כפיות כך שגם אם חלק מהנוזל שלא נספג בריריות הפה יגיע לוושט, סביר שהוא יסָפג בירידתו לכיוון הקיבה. ואם בכל זאת טיפות בודדות יגיעו לקיבה, לא בהכרח יגרמו להקאה, כפי שכבר הוצע בדף קודם.

תוקן על ידי דר_הלפרין ב- 18/09/2007 22:54:44

כשציינתי את יחס המזיגה הקדום ביין – שני שליש / שליש  – התבסססתי על זיכרון אנוש, כשברקעו המשנה בסוף פרק שני של מסכת נדה: "וכמזוג – שני חלקים מים ואחד יין מן היין השרוני".

אף שזכרתי כי יש מחלוקת בדבר, התרשלתי מלבדוק והסתפקתי בביטוי הכיסוי "כמדומני".

התוצאה היתה הטעייה באי דיוק. אנסה לתקן כאן.

 מקור המחלוקת

המחלוקת מופיעה בכמה מקומות בש"ס, ולראשונה בשבת עו,ב-עז,א:

" אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: כוס של ברכה צריך שיהא בו רובע רביעית, כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית.

אמר רבא: אף אנן נמי תנינא: המוציא יין כדי מזיגת כוס, ותני עלה כדי מזיגת כוס יפה. וקתני סיפא: ושאר כל המשקין ברביעית.

ורבא לטעמיה, דאמר רבא: כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא - לאו חמרא הוא.

אמר אביי: שתי תשובות בדבר.

חדא: דתנן, והמזוג - שני חלקי מים ואחד יין, מן היין השירוני.

ועוד: מים בכד ומצטרפין?

אמר ליה רבא: הא דקאמרת שני חלקי מים ואחד יין מן היין השירוני - יין השירוני לחוד, דרפי.

אי נמי, התם משום חזותא, אבל לטעמא - בעי טפי.

ודקאמרת מים מכד ומצטרפין - לענין שבת מידי דחשיב בעינן, והא נמי הא חשיב." ע"כ

ובתוס' שם ד"ה  דאמר רבא כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא כו' - והא דאמרי' בפ' אחד דיני ממונות (סנהדרין לז.) גבי סנהדרין אל יחסר המזג אם הוצרך אחד מהם לצאת אם יש כ"ג יוצא כו' דהיינו שליש מסנהדרין משמע דמזיגה על חד תרין אומר ריב"א דרבא דוקא הי' מוזג כמשפט המזיגה על חד תלת כדאמר בהזהב (ב"מ ס.) אמר רבא מזיגה דידי מידע ידיעא ובכיצד מעברין (עירובין נד.) דמי האי מזיגה למזיגה דרבא בריה דרב יוסף בר חמא אבל שאר העולם האוהבים יין חזק אין מוזגין אלא על חד תרין." ועיי"ש בהמשך בדעת ר"י.

האם חוזק היין יכול להשפיע על בדיקת ר"ג?

"הרמב"ם בפי"א מה"א סתם וכתב בודקין אותה ולא פירש במה.

 כתב המ"מ דלאו דוקא בדיקה זו הנזכרת בגמרא דה"ה לאחרת עכ"ל.

 ולי נראה דס"ל לרמב"ם דאין היין שלנו חזק כ"כ בזמן הזה שיהא בעול' ריחה נודף"

(חלקת מחוקק סימן סח ס"ק ג)

מעניין אבל עדין אין בכך בכדי הוכחה.

מהו יין חזק?

במשנה ברכות סוף פרק שביעי: "אין מברכים על היין עד שיתן לתוכו מים, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: מברכים"

הרמב"ם בפירוש המשנה שם כתב: "היה יינם חזק אינו ראוי לשתיה עד שנמזג הרבה, ולכן אין ראוי לברך עליו בורא פרי הגפן לדעת ר' אליעזר עד שימזגנו, לפי שקודם המזיגה אינו נחשב יין כיון שאינו ראוי לשתיה."

בעקבותיו הלך הרע"ב, וכן הבין רבנו ירוחם - תולדות אדם וחוה נתיב טז חלק ז דף קמט טור א: " ועוד פשוט בשבת דצריך רובע רביעית לוג מפני שאחר שימזוג במים שהן שלשה חלקים מים ואח' יין יעמוד על רובע לוג בין הכל ביין חזק שאינו יכול לשתותו בלא שלש' חלקי מים"

הרי שהמזיגה איננה רק כדי להפוך היין למשקה קל, אלא כדי שיוכל אדם לשתותו.

ויעויין בבית הבחירה למאירי מסכת עירובין דף סד עמוד א: ": וכן הדין ביין חזק ומשכר הרבה כגון יין האטלקי."

 משמע שמדובר בריכוז גבוה של אלכוהול "משכר הרבה"

לסיכום: עדין צריך תלמוד:

א.      מהו יין חזק,

ב.      ב.האם היו בימי ר"ג שיטות להגדלת רמת האלכוהול ביין.

המשמעות על הבנה מדעית של ניסוי השפחות

 
למרות הערתו של החלקת מחוקק, לדיון על ריכוז האלכוהול ביין של ר"ג יש משמעות שולית לגבי עיקר ההסבר המדעי לנסיון השפחות של ר"ג. עיקר העיון צריך להתמקד, לענ"ד, בנתונים שהביאו מואדיב, יצחק יונתן, ורוח דרומית, וכל המוסיף מוסיפין לו.