בעולה ריחה נודף. מה הפשט?

במלחמת מדין נצטוו בנ"י להרוג את "כל אשה יודעת איש למשכב זכר". הפרשנים התלבטו בשאלת איתור הנשים הללו, שכן הבדיקה נראית עפעס בעייתית. רש"י מציע פיתרון המבוסס על ההגדרה "הטף בנשים" - כל הראויה לביאה, היינו מעל גיל 3 [ומאין יודעים את הגיל המדוייק? - שאלה בפני עצמה]. התרגום מיוחס ליוב"ע מציע, העברת הנשים מול האורים והתומים [מענין איך חפץ מקודש ומיוחד שכזה הופך להיות בורר בענין... איך לומר? קצת בעייתי הקטע].

ואני שואל: לא נשארו להם כמה עצי שיטים לבנות מהם חביות?

[נכתב במוצ"ש מטות - מעניני פרשת השבוע]

[מואדיב,

רק עתה ראיתי דבריך.
על הסיפא, שאינו שולי כלל, למרות הגדרתו - תודה!]

שכן

הגמרא מספרת שבמדבר עמוד האש שמש  גם לבדיקת כשרותם של הבהמות לפני השחיטה לקרבן,

אולי זה היה האולטרא הסאונד של זמנם?

_________________

מודה ועוזב

ירוחם, נזכרתי שהיה על זה אשכול של נישטאיך:

בדיקה שתמנע שחיטות שווא

_________________

[קראתי רק עד עמוד 5]

עד כמה שזכור לי מהמשנה, רבן גמליאל אומר, שבמקרה של טענת בתולים, מאמינים לאישה גם בלי בדיקה, והבעל הוא שצריך להביא ראיה.

זה מחזק את הפירוש של אמשלום, שכל הבדיקה היתה הצגה כדי להרגיע את הבעל.

הוא העדיף לבייש את האשה לכמה דקות, כדי להשכין שלום בית לאורך זמן.

אראל סגל
זה נחמד שהוא העדיף לבייש את האישה לכמה דקות על מנת להשכין שלום בית.
חבל רק שהוא לא שאל את האישה עצמה. יתכן, רק יתכן, שהיתה מעדיפה לוותר על הבדיקה המכובדת ובאותה הזדמנות גם לוותר על שלום בית עם בעל למופת שכזה...

סליחה, טעיתי, זה לא אותו רבן גמליאל שבמשנה, אלא רבן גמליאל מאוחר יותר, בנו של רבי.

אמבר: ההצעה שלך אנכרוניסטית. אילו היא היתה מתגרשת מאותו "בעל למופת" ונשארת חשודה בניאוף, סיכוייה למצוא בעל טוב יותר היו יורדים לאפס, ולכן גם סיכוייה לחיות חיים ברמה סבירה.

תוקן על ידי אראלסגל ב- 24/03/2009 11:05:08

מניין לך שהיא לא הסכימה ל"בדיקה"?

אראל סגל

ההצעה שלי אינה ברמה המעשית. פשוט, לאור העובדה שלא סביר שהאישה היתה מעוניינת בבדיקה מעין זו כדי להשיג שלום בית עם בעל מעין זה, ההגיון אומר שפירושה של אמשלום כנראה אינו נכון, ור"ג ככל הנראה האמין בכל ליבו שהוא עורך ניסוי מדעי.
השאלה אם השפחות שמחו לשמש כחיות המעבדה של ר"ג אינה רלוונטית, שכן הרמב"ם טוען שעבדים משולים לבהמות, ולפיכך- כמו שלא שואלים את הקופים במעבדות האוניברסיטה, כך השפחות לא נשאלו ככל הנראה לדעתן בנושא.

"לא סביר שהאישה היתה מעוניינת בבדיקה מעין זו כדי להשיג שלום בית עם בעל מעין זה" - מדוע לא? בגלל שהוא לא נותן אמון באשתו? זה חלק מהאנכרוניזם - בימינו מקובל להכיר זמן רב לפני החתונה, כך שיש מספיק זמן ליצירת יחסי אמון בין בני הזוג, ואם האישה תגיד לבעלה שהיא בתולה, הוא מן הסתם יאמין לה ולא יקח אותה לבית משפט כדי לבדוק אם זה נכון. אבל בעבר היה נהוג להתחתן בלי להכיר באופן אישי, לפעמים גם בלי להיפגש כלל (עד שחז"ל היו צריכים להגיד שיש מצוה להיפגש לפחות פעם אחת לפני החתונה), ולכן אפשר להבין אדם שחושד באישה שאינו מכיר, ואפשר להבין מדוע האישה רוצה לנקות את עצמה מחשד.

אראל

אתה חושב כמו בן המאה העשרים ואחד, על מחשבתו של בן המאה הראשונה.