מקור למדרש על ברית מילה...?

אולי מכאן יבוא המקור..?
אני מחפש מקור למדרש על ברית מילה. המדרש הולך בערך כך:
לאחר שאליהו הנביא 'מתחייב' לבוא לכל ברית מילה, הוא פונה לה' ואומר: הרי אני קנאי(פינחס זה אליהו), אם אראה שיש עבירות בידי אבי הבן - אהרוג אותו.. עונה לו הקב"ה: אני מוחל על עוונותיו של אבי הבן, ממשיך אליהו הנביא: ומה עם העבירות שיש בידי המוהל, הקב"ה עונה: אני מוחל גם לו, וכך הלאה, עד שאליהו אומר: ומה אם אראה עבירות ביד מישהו מקהל המשתתפים, והקב"ה שוב מוחל לכל המשתתפים.
מניין המדרש הנ"ל?

אין הדבר מופיע במדרשים המצויים.

בספר חמדת ימים ח"ב סוף פ"ז מזכיר בקיצור למה שאמרו אליהו שואל כפרה הנמצאים שם אצל כסאו. ומוזכר בספר שלחן גבוה לר' יוסף מולכו ח"ג על ש"ע יו"ד סימן רס"ד נדפס בשאלונקי בשנת תקמ"ד, שמעתי שיש במדרש שאם יש איזה רשע באותה מלה אומר אליהו להקב"ה איני הולך לשם משום פלוני הרשע שיש שם והקב"ה מוחל כל עוונותיו כדי שילך אליהו לשם, א"כ אין אנו צריכים לבקש איש תם וישר להיות סנדק או מוהל דכל העומדים שם מוכפר..

ומובא בספר 'בני יששכר' תשרי מאמר ד, דרוש ב, סי' ז שמעתי שיש באיזה מדרש שאמר אליהו רבש"ע וכן מביאו הנ"ל בספרו אגרא דפרקא סימן קמו בשם "קדוש ישראל ה"ה הרה"ק מה"ר שלמה מקארלין שאמר בשם המדרש.."

ראה על כל הנ"ל בספר אלפא ביתא קדמיתא לר' שמואל אשכנזי עמ' 64