|
|
| נשלח ב-5/12/2004 16:14 |
 |
| |
רב צעיר,
קראתי על כך בשעתו בספר של האוניברסיטה הפתוחה. אשתדל למצוא את הספר ולתת הפניה. בינתיים, אפנה אותך לאתר של סיכומים לבחינות בגרות בהיסטוריה (ואני יודע היטב שזה אינו מקור אקדמי), שם מובא התאור הזה של התקופה שקדמה למרד:
להלן פירוט המאבק בירושלים. המאבק רשום בסדר כרונולוגי, מהדבר שקרה קודם עד למה שקרה בסוף.
שמעון ממשפחת בילגה שימש כנגיד בית-המקדש (האחראי על הכספים) וביקש מחוניו ה-3, הכהן הגדול למנות אותו לתפקיד האחראי על השווקים (ביוונית – "אגרונימוס"). תפקיד זה הבטיח לשמעון הכנסה נאה ולכן רצה אותו. חוניו סירב לבקשתו של שמעון.
לאחר שחוניו סירב, פנה שמעון למושל היווני של האזור – אפולוניוס והבטיח למלך, אנטיוכוס השלישי, מאוצרות בית המקדש אם ימנה את יאסון, אחיו של חוניו (שהיה מתיוון) לכהן הגדול.
אנטיוכוס ה-3 הסכים ומינה את יאסון לכהן הגדול במקומו של חוניו ה-3. בצעד תקדימי זה, נפגע מעמד משרת הכהן הגדול ובמקום שמשרה זו תישאר משרה שמייצגת את המנהיגות הרוחנית של העם היהודי, היא הפכה ל"משרה נוספת" בממשל היווני שניתן לקנות אותה בכסף. בתגובה לפיטוריו, חנויו נוסע למלך הסלווקי כדי לנסות ולהשיג שוב את משרתו, אך בדיוק המלך מת ובמקומו מתמנה אנטיוכוס ה-4, אנטיוכוס אפיפנס.
יאסון נמצא במשרת הכהן הגדול במשך 3 שנים והמתיוונים הקיצוניים מתאכזבים מתיפקודו ומציעים לאנטיוכוס ה-4 כסף רב יותר בכדי למנות כהן חדש.
אנטיוכוס ממנה את מנלאוס, אחיו של שמעון בילגה לתפקיד הכהן הגדול. זאת למרות שאין לו זכות להיות כהן גדול (כי אינו שייך לבית-צדוק, המשפחה ממנה מונו כוהנים גדולים). מנלאוס פגע במסורת, חילל את בית המקדש ופגע ברגשות העם.
169 לפנה"ס - אנטיוכוס יוצא למסע למצרים ולמרות הצלחתו שם הוא נאלץ לסגת ע"י רומי שהופכת בהדרגה לממלכה החזקה באזור. בדרכו חזרה הוא עובר בירושלים ובוזז את אוצרות בית המקדש (ביניהם גם מנורת הזהב).
168 לפנה"ס - אנטיוכוס יוצא למסע נוסף למצרים ובארץ ישראל מתפשטת שמועה שהוא נהרג. בתגובה פורצות מהומות בירושלים נגד מנלאוס והוא מודח ע"י העם. יאסון חוזר לירושלים ומעוניין לחזור למשרת הכהן הגדול, אך העם אינו מסכים והמתנגדים משתלטים על השלטון ולא ממנים כהן החדש.
השמועה על מותו של אנטיוכוס מתבררת כשמועת שווא, אנטיוכוס חוזר לירושלים מתוסכל ומושפל ומדכא את המהומות בצורה אכזרית, הורג את מתנגדי מנלאוס ומחזיר אותו לתפקיד הכהן הגדול. שר הצבא, אפולוניוס בונה בעיר מצודה בשם "חקרא" (פירוט בהמשך) וכמו כן מנפץ את חומות ירושלים ומיישב אותה בזרים שמביאים איתם פולחן זר, מגרש מהעיר יהודים רבים כדי לפנות מקום לזרים.
167 לפנה"ס - חודשיים לאחר המהומות, מטיל אנטיוכוס על היהודים גזרות שמטרתן הייתה להשמיד את הדת היהודית – גזרות השמד.
כתובת האתר:
http://www.sikumim.co.il/sikumim/grade10/history4.htm
אם כן, על פי תאור זה, הגזרות היו תגובה למהומות ולהדחתו של מנלאוס, הכהן-מטעם של אנטיוכוס; אם כך הוא הדבר, אזי השאלה היא האם ניתן לראות במהומות אלה את ראשיתו של המרד.
תוקן על ידי - גם_וגם - 05/12/2004 16:23:42
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2004 12:30 |
|
| |
גם_וגם
כפי שמן הסתם שמת לב, אלו הם פחות-או-יותר הדברים שכתבתי לעיל. כמובן שהיתה התנגדות מסויימת למנלאוס, דבר שבסופו של דבר גרם להריגתו של אחיו. אולם לפי המקורות ההיסטוריים ההתנגדות לא הייתה כלפי התיוונותו, אלא בעיקר משום שהוא היה מושחת ולקח את אוצר בית המקדש כדי לשחד את אנטיכוס, וזאת משום שהוא הבטיח לו להעלות מיסים כפולים על מה שהוא קיבל קודם מהכהן הגדול הקודם יאסון. עול המיסים הכבד והעזתו לגנוב את אוצר בית המקדש היו מן הסתם הגורם העיקרי להריגת אחיו.
יתר על כן, לפי המסופר זקני ירושלים עלו אל אנטיוכוס כדי לרצות את פניו ולהסביר לו שהמעשה לא היה מרד כלפיו, אלא עניין יהודי פנימי, אולם כאמור הוא לא האמין להם והרג אותם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2004 13:49 |
|
| |
.
אני מתנצל על כי אני מחזיר את הדיון מעט לאחור, אך בדף הראשון נשאלתי על ידי יצחק_יונתן אודות מלחמות דת/תרבות של היוונים, שלא כנגד היהודים.
היו רבות כאלו, אם כי אנו, מטבע הדברים, מתמקדים בהיסטוריה הפרטית שלנו.
אזכיר שתי דוגמאות, רחוקות גאוגרפית:
הראשונה:
מואסיה (MOESIA ) ממלכה מצפון למקדוניה, עברה "הלניזציה" בכפיה, כמקומות רבים אחרים.
השניה, מזרחה יותר, ו"קרוב" יותר ללבנו:
אנטיוכוס אפיפנס (המשוגע שלנו), הנהיג מדיניות של הלניזציה בכפיה לא רק ביהודה. בין השאר, את בבל עצמה הוא העביר תהליך דומה, כולל הכנסת אוכלוסיה הלנית גדולה פנימה (חיילים משוחררים וכו'), דבר שקודמיו לא עשו (בם, בד"כ, נותרו בתוך סלווקיה שעל החידקל - עיר הבירה שהקים מייסד השושלת).
(דומני שגם הרחק משם, בתחומי אפגניסטאן של היום, במחוז בלח' (בקטריה בתקופה ההלניסטית), נתבצעה הלניזציה כפויה של הזורואסטרים שבמקום, אך אינני בטוח לגמרי אם זכרוני אינו מטעני כאן.)
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2004 15:31 |
|
| |
גם_וגם
ייתכן אולי ואגב שיטפא החלפת בין מרד החשמונאים למרד בר-כוכבא ? בנוגע לאחרון אכן חלוקים ההיסטוריונים, יש כאלה שאומרים שהגזירה על המילה הייתה אחרי המרד וכתוצאה ממנו, ויש כאלה שאומרים שהיא קדמה למרד והיתה הסיבה לו. חשוב לזכור שבנוגע למרד זה אכן אין לנו מקורות היסטוריים רבים מאותה תקופה, מה שגורם לעירפול ולחוסר הידע שלנו לגביו, מה שאין כן לגבי מרד החשמונאים בו מצבינו טוב יותר (ראה למשל: אהרון אופנהיימר, 'מרד בר כוכבא', בתוך: א"י מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי, עמ' 47). אולם כאמור בנוגע למרד החשמונאים, כמדומני שמוסכם על הכל שאכן הגזירות היו הסיבה למרד.
תוקן על ידי - רב_צעיר - 08/12/2004 15:39:39
|
|
|
|
|
