|
|
| נשלח ב-29/12/2005 17:49 |
 |
| |
ymy
יצחק יונתן כתב
< נראה די"ל דהרמב"ם לשיטתיה (פ"ג מתו"מ) שהדלקה בין בלילה ובין ביום, וא"כ כשנכנסו להיכל ביום כ"ה הדליקו תומ"י, וכשחשכה כיבו והדליקו שוב כדח לקיים מצוות הדלקה של ערב.>
בבית המקדש לא הדליקו לאחר השקיעה הדלקת המנורה היתה תמיד בין הערביים , ולכן הדלקת כ"ה בכסלו היתה בבית המקדש ביום כ"ה בין הערביים וזה היום הראשון של חנוכה .
בבית המקדש הלילה הולך לאחר היום . ולכן הדלקת כ"ה בכסלו היתה בין הערביים של יום כ"ה . ואילו אצלנו היום הולך אחר הלילה ולכן כ"ה בכסלו אצלנו מתחיל בליל כ"ה ואז אנחנו מדליקים
ואכן קושית הפ"ח אינה קושיה כלל
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2005 18:23 |
|
| |
תלמיד.
תודה.
אגב,הלילה הולך אחר היום במקדש היא אכן סברה מקובלת, ונמצאת כמדומני גם באור שמח, אך אינה מוכחת.
שדין אכילת קדשים ליום ולילה הוא משום שנאמר 'לא תותירו ממנו עד בוקר' ודין חלבי יום קריבים בלילה הוא משום שאפשר להקטיר עד שיפסל בלינה, ואם לינה אינה מועלת בראשו של מזבח אפשר להקטיר גם למחר,
רגילים אמנם לתרץ בזה את המדרש יכול מבעוד יום דמאי תיסק אדעתין שיהיה אפשר לאכול הפסח בי"ד אלא משום שזמן אכילתו באמת בי"ד בלילה שלאחריו, נו נו...
ולענינו אין צורך לזה אלא כיון שמצות ההדלקה היא ביום די בכך להסביר למה נקבע כ"ה ולא כ"ו.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2005 19:23 |
|
| |
ymy
מה אתה רוצה זו גמ' מפורשת
תלמוד בבלי מסכת חולין דף פג עמוד א
גמ'. ת"ר, את זו דרש ר"ש בן זומא: לפי שכל הענין כולו אינו מדבר אלא בקדשים, ובקדשים לילה הולך אחר היום, יכול אף זה כן? נאמר כאן יום אחד, ונאמר במעשה בראשית יום אחד, מה יום אחד האמור במעשה בראשית - היום הולך אחר הלילה, אף יום [אחד] האמור באותו ואת בנו - היום הולך אחר הלילה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2005 13:04 |
|
| |
דגים,
כדי לקבל את הרעיון שהפך לא הספיק אפילו ליום אחד, יש ליישב תחילה את הבעיה הפשוטה: לשם מה החזיקו פך שכזה מלכתחילה?
אם הפך לא היה מיועד להדלקת המנורה, לשם מה הוא היה חתום בחותמו של כהן גדול?
אגב: מאותו טעם קשה לקבל תירוץ שהציעו אחרים, שהכמות של יום אחד היתה רק בפך, אך כשנמזג השמן אל המנורה פחתה הכמות, כיון שנותר שמן בדפנות הפך.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2006 18:59 |
|
| |
את הפך החזיקו בשביל להדליק בשניים כאלו
או בשביל מנחות או בשביל לוג של מצורע.
[להדלקת יום אחד היה נצרך 3 לוגין וחצי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2006 19:24 |
|
| |
דגים
אני חושב כי התירוצים הכי פשוטים מצויים בנוסחיו השונים של הסכוליון למגילת תענית, מהדורת ו' נעם, ירושלים תשס"ד, עמ' 103-105: "בדקוהו ומצאו בו שמן טהור והדליקו בו את הנרות כל אותן ימים שהדליקו בהם את הנרות עשאום יום טוב...". או: "מצאו פך אחד בחותמו של כהן גדול ונעשה נס והדליקו ממנה עד שמנה ימים". הנוסח האחרון דומה במידת מה לנוסח השאילתות!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2006 00:07 |
|
| |
אני ממש לא מבין מדוע יהיה זה משונה להדליק רק שבעה ימים.
הרי אם כך היה, כי אז כל התמונה היתה מוצגת באופן אחר.
נדמיין לעצמינו את הצגת התמונה בצורה זו: בבוקר שלמחרת יום הנצחון, התכנסו החכמים לדון כיצד ידליקו הערב את המנורה הרי השמן אמור להיגמר, (ומן הסתם החליטו להדליקה בשמן טמא)והנה, בעת גשתם לעת ערב אל המנורה גילו כי יש להם שמן ליום נוסף, וכף היה במשך שבעה ימים.
אם כך היתה מוצגת התמונה הרי שהיה מאוד מובן וחד לחגוג שבעה ימים.........
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2006 00:21 |
|
| |
חזקי
אם חנוכה היה 7 ימים והיינו שואלים למה לא 8 כי אז התירוץ שלך היה טוב.
הבה נדמיין את הסיטואציה הבאה:
החכמים התכנסו עם הכניסה לבית המקדש וחשבו איך להתמודד עם המחסור בשמן להדלקה,
העם ידע על הענין והדאגה הפכה לנחלת הכלל,
והנה למרות שהשמן הגיע רק כעבור 8 ימים לא נחסר אפילו יום הדלקה אחד.
יש גם הסתברות שהתיאור הזה יותר קרוב למציאות, שהרי חנוכה נוהג 8 ימים...
|
|
|
|
|
