חידה: מי היה האיש?

שהעיד על עצמו בזכרונותיו :

- שלאחר שנשא נוכריה,המשיך לשלוח לאביו,גאון מפורסם,

מחידושי תורתו,על מנת שיחשוב שנשאר בן-תורה.

- שלאחר נישואיו אלה,ערך לעיתים תיקון חצות בבכיות.

- שהיה מבאי ביתו של ר' חיים מבריסק וידיד קרוב

של אלברט איינשטיין.באחד מספריו הרבים,הקדיש

מדור מיוחד לר"ח ולאביו בעל "בית הלוי" אף שהספר

עוסק בענייני חולין.

- בדורנו הופיע מחדש ספר חידושיו על מסכת מסדר מועד,

המו"ל המכובד,כנראה,לא ידע על הרקע של המחבר.

- מספרים שפעם בשבת,ראה בעד החלון את דמותו של אביו

המתקרבת.לא היה כבר פנאי לטשטש את עשן וריח הסיגריות

שמילאו את חלל החדר,ולכן מיהר להניח תפילין...

- שמו לא נזכר אף פעם באשכולות הפורום.

ספרן,
דבריך מעניינים מאד. אני נתקלתי בו לראשונה דרך תרגומו לאתיקה של בן הקוץ (=שפינוזה). ועוד קראתי את מסותיו היפות על האינפיניטסימל, ומאד התרשמתי (ואף השגתי את הכתבים באקראי בחנות למשומשים).
הגעתי לכתביו מתוך הפנייה מרומן כלשהו של אהרן מגד (לא זוכר איזה: אולי 'היינץ ובנו והרוח הרעה').



מיכי

קלוצקין זה היה מגזע חב"ד, וכשהגיע האדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לנ.י. ביקר אצלו קלוצקין, ובהמשך לזה היתה בינם התכתבות.

בקשתו הראשונה היתה שהאדמו"ר ישלח לו מהספרים הנדפסים ע"י האדמו"ר, והאדמו"ר משיב לו בר"ח סיון תש"ב:
בהמשך לבקורו, הנני בזה למלאות חפצו לשלוח לו את רוב הנדפס במשך היותנו במדינה זו.

אח"כ התלונן מדוע החרדים אינם יוצאים בהפגנות נגד גזירות הנאצים ימ"ש, והאדמו"ר משיב לו בין השאר (כד אד"ש תש"ג):
עד שהוא אומר אלי כי נצא אנחנו החרדים עטופי טליתות וספרי תורה בזרועותינו בתהלוכה בחוצות קרי', יאמר להפוקרים האמריקנים והכופרים הפלשתינאים, אשר יניחו טלית ותפילין בבתיהם וישמרו את השבת והכשרות ואל יוסיפו למרוד בה' בתורתו ובמצותיו ולהרוג ולאבד את ילדי ישראל בבתי ספריהם, בתי הכפירה והשמד.
... באשר לבבו כואב על מצבו של ישראל ורואה הוא העצה הנכונה להלוך בקרית חוצות עטופי טליתות וספרי תורה בזרועותיהם, שזהו מדרכי ההתעוררות לתשובה, הנה אות הוא אשר לא פג טעמו - טעם יחס אבותיו גדולי התורה נ"ע - בו, הנה עליו החובה לעמוד בראש הסתדרות חבורת אנשים רציניים מבני גילו מחבבי תורת ישראל ושומרי מצוה מפלגות המתקדמים לבחור ועד סופרים - באידיש ובאנגלית - אשר יבאו לעזרתינו להציל את הילדים והילדות ילידי פולין אשר ברובם הם ממשפחות יראים וחרדים מלהטמע בחנוך של כפירה.

הלבן,

האם אח שלו הוא הרב אלי' קלצקין מירושלים, משפחה של כמה אחים?

מסתברא,

בעמ' 304 של "כתבים" הנזכר,מופיעה המסה:

אבי,ר' אליהו קלצקין.

[כמדומני שבאזור מגוריך,אין הספר מצוי,אבל הוא בודאי

בהישג ידו של הלבן "הסמוך לשולחן"]

מה דינם של חידושי התורה שכתב לאחר המעשה
האם כתבם לשם מצוות כיבוד אב ואם , או למען שלוות נפשו עם אביו , ואי רצונו להכעיסו ,

כמדומה, שהרב נפתלי קלוצקין, וכל בניו: הרב אברהם, דוד, הרב ישראל איסר יעקב, הרב שניאור זלמן, הרב משה צבי הירש, כולם התייחסו לחב"ד, חוץ מהבן הרב אליהו, שלא הבליט את יחוסו לחב"ד. גם הוא, כאביו ואחיו, חיבר כמה ספרים. ואולי הוא הגדול שבינם בתורת הפלפול.

בזמנו היתה סידרה, כמדומני בעיתון הבוקר ז"ל, מפרי עטו של אייזיק רמבה, שנקראה 'אבות אכלו בוסר', שעסקה באנשים דגולים שבניהם סטו ונשאו גויות או המירו וכיוצא בזה. שם יש גם מאמר על יעקב קלצקין (לא: קלוצקין). אביו הוא הגאון ר' אליהו קלצקין, שהיה רבה של לובלין ובסוף ימיו רבה של העדה החרדית בירושלים (כולל אגו"י לפני שפרשה מהעדה). אחד הסיפורים המושחזים שסופרו עליו בירושלים, על רקע התחפשותו של בנו יעקב, שאביו לא ידע ממעשיו (הוא לא התחפש לעשיו), היה שבאחת השיחות, אמר אמנם שמעתי שבני אינו כל כך מונח בתורה ואולי אף מזלזל פה ושם אך עדיין אינו מגיע למעשיו של הרב קוק ...
אגב במדור שיחותי עם איינשטיין, ב'כתבים', הוא מספר שניסה פעם לשאול מאיינשטיין לפתור חידה שמספרים שר' חיים מבריסק פתר מיד. והנה לתדהמתו, לא זו בלבד שאיינשטיין לא הצליח לפתור את החידה, אלא אף התקשה להבין אותה...!!! ועל כך מגיב קלצקין, מי יודע דרך הרוח, וכיצד פועלים מוחותיהם של גדולי עולם. (לטעמי, וכמדומני שקלצקין לא הדגיש את זה, פתרון החידה קשור קצת בהגיון שמאחורי תורת היחסיות (זוהי חידה על שלושה אנשים מפוייחים, ששלושתם צוחקים על רעיהם המלוכלכים, והשאלה איך צריך היה כל אחד מהם להוכיח שגם הוא מלוכלך, ולא שהשני צוחק על השלישי).

דגים

מעניין שכל פעם שיש דיון על אישיות מענינת ש'יצאה' מתוך היהדות. סופו שהוא מגיע לסיפורים על הצדיקים הנודעים בגדלותם המוכתמים בזכר צאצאיהם.

רצון האדם היוצא מחלציו של צדיק ככל שיהיה - הוא הבוחר לעבוד את השם - עצם העובדה שאדם מודע לזה שיצא ממסגרת ובכל זאת ממשיך לקיים כפי כוחו מעידה על גדלותו של אביו מולידו-

ואם בניו של משה רבינו סרחו, אנחנו ננסים על גבי ענקים בנושא הנידון.