|
|
| נשלח ב-6/12/2004 22:10 |
 |
| |
שחרית
סליחה, אך עד שכתבתי הודעתי ושלחתיה התפרסמו דבריך. ורק עתה ראיתים.
א. הטעם של האיסור להזכיר שם עבודה זרה, ואפילו "שלא יהיה נשמע על פיך" כלומר שלא יזכירוהו עקב גרמתי, הוא כדי שלא לייקר שם עבודה זרה.
אכן, נטית הלב המיידית שלנו היא לומר: אני מודע לעצמי. אין שום חשש שאתפתה. וכיו"ב. אז מדוע שאיסור זה יחול גם עלי?
אבל התורה אוסרת דברים גם על הרוב משום המיעוט, וגם על אנשים יחידי סגולה למרות מעלתם, מפני השלכות דקות ועדינות שלכאורה היו צריכות להיות בטלות במיעוטן.
כלומר, כל היהודים אסורים להזכיר שם עבודה זרה שעדיין נעבדת, גם משה רבנו, גם הרמב"ם. למרות שמסתבר שמשה רבנו והרמב"ם לא יחזקו באיזכור זה את הנטיה הנפשית לעבודה זרה שמצויה אצל רוב הבריות.
בדומה לכך, אדם אסור להזכיר שם עבודה זרה או שייזכר על פיו למרות שמה כבר ישתנה בתודעתו, במודע או לא במודע, עקב האיזכור הזה.
זה קו עקבי בכל הנהגות התורה, כפי שהיא מתפרשת אצלנו וכפי שקיבלנו. ניתן כמובן להציע פרשנויות אחרות, ונלמד ונבדוק אותן לגופן.
ב. כיון שחג המולד הוא חג של גויים עד היום הזה, נראה לי שאין לברך בו גם את מי שאינו חוגגו. (וסליחה ששכחתי את הטעם הפשוט הזה לעיל, וכתבתי כאילו זה תלוי ביחס האינדיבידואלי). אמנם מצאנו שאחד האמוראים שלח מנה יפה לחברו ביום זה, ונימק שאותו חבר אינו עובד עבודה זרה. אך נראה ששם רק המתנה היתה באותו יום, אך לא היה איזכור.
על כל פנים, לפי דרכנו למדנו שמותר לתת מתנה ביום זה לגוי שאינו שותף לאותה עבודה זרה. אולם איני יודע אם רשאים לתת מתנה במסגרת הנהגה ציבורית של אותו יום, כגון מסיבה פומבית. זה לא שמענו מן הסיפור הזה בגמרא.
ממילא, אם היה לי חבר נוצרי, לא הייתי מברכו בלשון "חג מולד שמח".
ג. אילו היה לי חבר מוסלמי, לא נראה לי שהייתי מברכו ב"עיד אל פיטר שמח" או ב"צום רמדאן קל" (פרפרזה על דרך הבדיחות על ביטוי שגור אצלנו, בימי צום, "צום קל"). אך זו תחושת הלב בלבד, וצריך לעיין אם זה נכון.
הענין הוא שהאיסלם, למרות שאינו עבודה זרה כלל, הוא עדיין דת מומצאת. ואיני יודע אם מותר להביע הכרה בה. הכרה במובן זה שהביטוי יתפרש כהסכמה שיש בה אמת.
לכן, התשובה לשתי שאלותיך היא שלא הייתי מברך את הנוצרי כלל, ולגבי המוסלמי איני יודע כיצד לנהוג, ולכן מן הסתם הייתי מחפש משהו אחר לומר.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2004 08:37 |
|
| |
מדוע לא הבחינו בדיון הזה בין כריסטמס, שהוא חג שמקורו דתי, ובין סילבסטר, שאם כי השם הזה על שם איזה אישיות נוצרית, אבל הוא אינו בהדיא חג דתי, אלא ציון של תחילת שנה.
לגבי השימוש בתאריכים הנוצריים שלדר כל כך, עד שאי אפשר להמנע ממנו, דן בזה הגר"ע יוסף שליט"א בספרו שו"ת יביע אומר, ח"ג יו"ד סימן ט, ומסקנתו שמותר להשתמש בתי\אריכי השנה הלועזית, שאין בה משמעות דתית (להולדת אותו האיש), אך להמנע משימוש בחדשים הנוצריים בצורת מספרים, כיוון שלדעת הרמב"ן זה נוגד את הציווי, החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון לחדשי השנה. שימוש בשמות החדשים אין בו בעיה, שהרי גם שמות החדשים היהודיים הוא ג"כ עלה מבבל, והוא ג"כ מציין שמות אליליים (לתשומת לב, השם הקדוש 'אלול', שנדרש כל כך יפה, הרי הוא המלה אליל, או כפי שהציעו שזה 'אלולו' האליל הצידוני).
תוך כדי הדיון מברר שם הגרע"י שליט"א את השאלה מתי חי ופעל אותו האיש, שכן מן המקורות היהודיים כידוע יוצא שחי כמאה וארבעים שנה לפני התאריך המקובל על פי הנוצרים (את הסתירה בין שתי הדעות הללו, ציין כבר בעל ר"א ן' דאוד, בעל ספר הקבלה), עד שצריך לומר שאולי היו כמה אישים בשם זה.
ישנה דעה, בין היסטוריונים שאינם יהודים, שאותו האיש כלל לא היה ולא נברא, והיא דמות מיתולוגית שנבראה בידי ממשיכיו, וכידוע אין מקורות היסטוריים אמינים לקיומו (חצי השורה בספרו של פלביוס, חשודה כמזוייפת ותוספת מאוחרת). [אמנם, גם לדעה שאותו האיש לא היה ולא נברא, אך בלא ספק ובבטחון גמור, היהודים הרגו אותו...]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2004 12:41 |
|
| |
.
מימוני,
הערבים המסלמים פטרו אותך מהתחבטות לגבי ברכה לרגל עיד אלפיטר, משום שהברכה המקובלת היא "שנה טובה" (כֻּל עָאם וַאנְתֻם בְּחֵ'יר) .
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2008 15:05 |
|
| |
חזרתי כעת מתפילת שחרית (פק"ק מאנסי) ושמעתי אחד מחביריי חולץ תפיליו בשמחה על שאינו צריך לרוץ לעבודתו ולטרחת הדרך (דרך הבאס למאנהעטען) ואומר בקול: "א דאנק דיר יושקעלע וואס דו האסט אונז גימאכט א וואקיישען" (תודה לך יושקע שעשית לנו חופשה). חשבתי בדעתי האם אין זה בכלל מה שאסרו חכמנו להודות לע"ז שלהם ועוד יותר מכן שאסרו להטיב עם עובדיהם ג' ימים לפני כן שמא יודו על ההטבה. גם לפי הראשונים שחגאות הנכרים אינם בכלל האיסור להודות להדיא לכאורה לכו"ע אסור או שמא לא ואולי כשנאמר בבדיחותא שאני וצ"ע.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2008 15:25 |
|
| |
לחוג יום הולדת ליהודי. מה עבירה יש בזה? באותה שעה של לידה כשר היה!
ולהיות ביום פגרא ביו אידיהם, יום א. כשר הדבר?
להשתמש בשמות קודשיהם, לחודשים כשר? אוגוסט מאי וכד'
להשתמש בשמות אלילים לחודשנו שלנו. כשר? תמוז. כסלו סיון
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2008 17:06 |
|
| |
לדגים:
1. יום האחד בינואר הריהו יומו של הקדוש סילבסטר, וזהו חג דתי לכל דבר. אכן, כמעט כל יום בלוח השנה הקתולי הוא חגו של קדוש זה או אחר, ואין לכך משמעות מיוחדת. לפני היותו חג קתולי, היה זה חג רומאי בשם קלנדא [וכל שום וחניכה דאית ליה], ומכאן לוח השנה הקלנדרי = המתחיל ביום קלנדא, להבדיל מלוח השנה הרומי העתיק, שהתחיל באחד במרץ.
2. אלול מסתמא קשור באליל השומרי- בבלי אנליל. הנו"ן נבלעת בלמ"ד בקריאה הבבלית המאוחרת.
3. אין דעה רצינית שישו לא היה קיים כלל. המחלוקת היא אם מה שמסופר עליו ומיוחס לו, אכן קרה, ויותר מכך - אם לא איחדו בדמותו של איש אחד, סיפורים ואגדות ששייכים לדמויות נוספות. דבר כזה אירע הרבה, וראה אשכולי [שלינקי ישמח מן הסתם לקשר הנה] - מי הרג את גוליית.
חסיד,
הוא בסך הכל הודה לישו על עוד יום חופשה. אחרת החופשה היתה מתחילה מחר - לא היה יומולדת לחגוג...
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2008 20:12 |
|
| |
לכאורה לנוצרי לותרני אין בעיה כיון שרובם הגדול אינו מאמין בשיתוף
וגם נוצרי רגיל אין בעיה מ.ב. סיבות
א. כיון שרובם לא מאמינים וכל מה שהם נוצרים וחוגגים זה מסיבה לאומית ולכן גם יהודי אמריקאי מרגיש שמח בחגים (הספר רקויאם גרמני מסביר זאת על יהודי גרמניה מדוע חגגו חגים נוצרים
ב. שבן נח אינו מצווה על השיתוף אז מה הנעייה????
|
|
|
|
|
