אחת ולתמיד - מה יש לחרדים נגד ביאליק?


שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד

1 2 3 4 6 7 8

סך הכל 8 דפים.

הצג תגובות לאשכול מהסוף להתחלה

נשלח ב-13/12/2004 15:14

אם לסכם את האשכול בו פתחתי:

מואדיב, אמנם צדקת ממני ו'אם יש את נפשך לדעת' נכתב בצעירותו של ביאליק. עם זאת וכנגד זה, 'שירי בית מדרש' אחרים שלו נכתבו בזקנותו, וממילא נמצאנו למדים, כי חיבוטי הנפש הקשים של ביאליק היו מנת חלקו כל ימיו. האם שבחו אנו למדים מכאן, או שמא גנותו? נדמה לי שהתשובה ברורה.

לצערי, לא התפתח כאן דיון פורה מדי, ולו בשל העובדה (המשמחת כשלעצמה) לפיה כמעט כל הכותבים כאן, למעט מיימוני, אינם לוקים ב'שנאת ביאליק' ממשית. ובאשר למיימוני, הרי שכבר עמדתי בתשובתי האחרונה אליו על כך שלדעתי מושפעת דעתו באופן חריף מהלך החינוך החרדי המתקשה לקבל את המורכב והדיאלקטי, ובשל השפעה זו (שנראה כי פעלה עליו פעולה רבה) הפך להיות בוטה כל כך בשיפוטו בהסוגיה דידן, וזה חבל.

עכ"פ, לכשיהיו עיתותי בידי, אאריך בדעתי בסוגיית ביאליק באשכול זה או באשכול נפרד.

חנוכה שמח

נשלח ב-14/12/2004 00:16

עוד בהקשר ביאליק וחרדים...

במושב הכנסת המיוחד שהתקיים השנה ביום הזיכרון ליצחק רבין, נאמו כרגיל כל נציגי הסיעות, ומטעם יהדות התורה עלה לנאום כרגיל הרב אייכלר שדיבר על הצורך להתחבר למסורת עם ישראל, ולפתע מה אוזני שומעות?
הדובר הנכבד בחר להקריא כתנא דמסייע את השיר " אם יש את נפשך לדעת"... וציטט מתוכו כמה קטעים.

נשלח ב-14/12/2004 02:05

מה עוד חדש? זו הדרך להרשים חברי כנסת חילוניים, ע"י ציטוטי ביאליק.

נשלח ב-3/1/2005 12:59

.

חוק זכויות היוצרים על יצירותיו, מתיר אותן לפרסום, ופרוייקט בן-יהודה העלה לרשת מספר רב מיצוירותיו.

הזדמנות ראויה למי שמתעצל להקליד בעצמו, להעלות לכאן דגימה, לתועלת המתווכחים:

=============

אֶל הָאַגָּדָה

בָּכֶם דַּפֵּי תַלְמוּד, בָּכֶם עָלִים בָּלִים,

אַגָּדוֹת נֶחְמָדוֹת וּקְדוּמוֹת,

בִּימֵי חַיֵּי הֶבְלִי כִּי אֶהְגֶּה נְכָאִים –

בָּכֶם נַפְשִׁי תִּמְצָא תַנְחוּמוֹת.

בִּנְקִיק סֶלַע אָפֵל וּבְמַחֲשַׁךְ חֹר עָפָר,

שָׁם תִּחְיֶה, תִּשָּׂגֵב תּוֹלֵעָה –

וּבְסֵתֶר חֶבְיוֹנְכֶם מִתִּגְרַת עַרִיצִים

תַּרְגִּיעַ שָׁם נַפְשִׁי הַנְּכֵאָה.

וּבְאֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה כִּי חֹשֶׁךְ אֵלֵכָה,

לִי תִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי רָקִיעַ,

וּלְלִבִּי הֶחָלָל מִבַּעַד לָעֲרָפֶל

אוֹר חָדָשׁ, אוֹר עוֹלָם יַבְקִיעַ.

אָז אָשׁוּב מֵרְדֹף אַחֲרֵי צִלְלֵי תֹהוּ,

וְצִלְּכֶם, הֶעָלִים, אֶחֱמָדָה;

שָׁם אֶבְכֶּה וְאֶשְׁקֹט וְשָׁם גַּם-תַּנְחוּמוֹת

אִינָקָה מִשֹּׁד הָאַגָּדָה.

הָהּ! שָׁפָל וּבָזוּי בַּגּוֹיִם נִתַּתִּי,

גַּם לִבְכּוֹת לֹא יִתְּנוּ בָּרָמָה;

לוּא לִבְכּוֹת דֵּי שִׂפְקִי נָתָנוּ – בָּכִיתִי

עַד-רוּחַ בְּקִרְבִּי לֹא-קָמָה.

גַּם-לִי כִּנּוֹר הָיָה וּתְלִיתִיו עַל-עַרְבֵי

הַנַּחַל שֶׁשָּׁמָּה יָשָׁבְתִּי;

וָאֵבְךְּ הַרְבֵּה בֶכֶה, וּבְנַחֲלֵי דְמָעוֹת

הַכִּנוֹר מִיָּדִי עָזָבְתִּי.

הוֹי, כִּנּוֹר יְשֻׁרוּן, נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל,

זֶה כִּנּוֹר לְדָוִד וּשְׁלֹמֹה;

בְּךָ רָאָה יָהּ דָּוִד, וּשְׁלֹמֹה בַּקֹּדֶשׁ

בְּךָ חָזָה שׁוּלַמִּית בַּחֲלוֹמוֹ...

וּמֵאָז וְעַד-עַתָּה אֵין מֶלֶךְ בִּישֻׁרוּן,

אֵין מֶלֶךְ – אֵין כִּנּוֹר וָנָבֶל.

עוּגָבִי קוֹל בֹּכִים, כִּנּוֹרִי כַּיּוֹנָה

יֶהְגֶּה עַל אֲפִיקֵי בָבֶל.

אַךְ הָיוּ מִלְּפָנִים בְּבָבֶל גִּבּוֹרֵי

הָרוּחַ שֶׁנַּגֵּן הֵיטִיבוּ,

שֶׁיָדְעוּ נִיב כִּנּוֹר, הֲמִיתוֹ וּבְכִיתוֹ,

הֵבִינוּ בַשִּׁיר וַיַּקְשִׁיבוּ;

שֶׁיָּדְעוּ לֵב עַמָּם, מַה-שֵּׂחוֹ הִגִּידוּ,

הֲגִיגוֹ בַּגִּיל וּבִרְעָדָה –

וַיְמַלְּטוּ הַקּוֹלוֹת שֶׁבָּקְעוּ מִמֵּיתְרֵי

כִנּוֹרוֹ – וַתְּהִי הָאַגָּדָה!

וּמֵאָז וְעַד-עַתָּה כִּי אֶהְגֶּה נְכָאִים,

אַגָּדָה לְכִנּוֹר אֶקָּחָה –

בָּהּ אֵבְךְּ עֱנוּת עַמִּי, בָּהּ אָשִׁיר תַּנְחוּמוֹת –

אֲנַגֵּן – וּתְהִי לִי הָרְוָחָה.

אָז רֹאשׁ עַמִּי אַחַז מַה-שַּׂגִּיא, מַה-כַּבִּיר,

שִׂיא חָסְנוֹ וְעֻזּוֹ בַשְּׁחָקִים;

אָבִינָה אַחֲרִיתוֹ, כִּי עַם-זוּ תוֹלַעַת

עוֹד יָשׂר וְיוּכַל עֲנָקִים.

נשלח ב-3/1/2005 13:47

מואדיב,

בלי לינק?

לא יפה!

http://benyehuda.org/bialik/

תוקן על ידי - לבדד_ישכון - 03/01/2005 13:53:02

נשלח ב-3/1/2005 14:20

שתי אנקדוטות קטנות בשולי הדיון:

מישהי שאני מכיר סיפרה לי שבעבודה שהיא הגישה לרב מן ההר היא ציטטה מספר האגדה והרב מן ההר העיר לה שלא מצטטים מספר תורה שכתבו מין!!!

עד כדי כך.

מאידך, באיגרות הראי"ה יש איגרת ברכה מלאת שמחה לביאליק לרגל הגעתו ארצה.

כרגיל, מלוא הספקטרום של הדיעות קיים בתוך עולמנו הצר.

נשלח ב-27/1/2005 12:28

.

והנה, כדי שאוכל להצדיק את דעתי אודות איכות שיריו מחד גיסא, אך דוגמא לדעותיו שלא היו ממש בעד עולם התורה מגיסא אחרא, הנה שירו מתי מדבר האחרונים.

נקודת המוצא לשיר, אגדתא על רבה בר בר חנה שהראהו אותו בדווי את מתי המדבר. מקור לאגדתא זו, כמדומני, הפסוקים בדבה"י אודות בני אפרים שותלח וברד.

כהבנתי, מדמה ביאליק בשיר את עם ישראל שבגולה למתי המדבר. הוא מגנה את מי שרוצה להמשיך ולזכור את שנות הגלות ומה שנעשה בה, ומפנה את המבט לכיוון ארץ ישראל. אלא שמתוך שבחו של מי שרוצה להעלות יהודים לא"י, אתה למד גנותו, שבפומבי יורק לבאר ממנה הושקה ושתה, וכנראה לי - לעולם היהודי-הדתי של אירופה מכוונים דבריו, או אף לעולם הישיבתי בו צמח.

====================

מֵתֵי מִדְבָּר הָאַחֲרוֹנִים

"מֹשֶׁה מֵת יְהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס"

קוּמוּ, תֹּעֵי מִדְבָּר, צְאוּ מִתּוֹךְ הַשְּׁמָמָה;

עוֹד הַדֶּרֶךְ רָב, עוֹד רַבָּה הַמִּלְחָמָה.

רַב-לָכֶם לָנוּעַ, לָנוּד בָּעֲרָבָה –

וְלִפְנֵיכֶם פְּרוּשָׂה דֶּרֶך גְּדוֹלָה, רְחָבָה.

רַק אַרְבָּעִים שָׁנָה נֵתַע בֵּין הֶהָרִים –

וּבַחוֹל טָמַנּוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא פְּגָרִים.

אַל-נָא יַעַצְרוּנוּ פִּגְרֵי הַנֶּחֱשָׁלִים,

שֶׁבְּעַבְדוּתָם מֵתוּ – נִפְסַח עַל-הַחֲלָלִים!

יִרְקְבוּ בִקְלוֹנָם סְרוּחִים עַל-צְרֹרוֹתָם,

שֶׁבִּכְתֵפָם נָשְׂאוּ מִמִּצְרַיִם אוֹתָם.

יִמְתַּק לָמוֹ חֲלוֹמָם, חֲלוֹם רֹב בְּצָלִים, שׁוּמִים,

דְּוָדִים מְלֵאֵי בָשָׂר רַבִּים וַעֲצוּמִים.

עוֹד הַיּוֹם אוֹ מָחָר יַחֲלֹק רוּחַ קָדִים

עִם הָעַיִט גּוּפַת אַחֲרוֹן הָעֲבָדִים.

וְהַשֶּׁמֶשׁ תִּשְׂמַח אֱלֵי-גִיל לִשְׁלֹחַ

בָּרִאשׁוֹנָה אוֹר עַל-פְּנֵי דוֹר כַּבִּיר כֹּחַ.

וּבִתְרוּעָה יַצְהִיל גַּם-הַדּוֹר רִאשׁוֹנָה

פָּנָיו לִקְרַאת שֶׁמֶשׁ וַהֲדַר גְּאוֹנָהּ.

קוּמוּ אֵפוֹא, נָדִים! עִזְבוּ אֶת-הַשְּׁמָמָה!

אַךְ אַל-יַעַל קוֹלְכֶם, דִּרְכוּ עֹז בִּדְמָמָה!

פֶּן-צַעַדְכֶם יַרְגִּיז מִדְבָּר וְנִרְדָּמָיו –

אִישׁ וְאִישׁ בִּלְבָבוֹ יִשְׁמַע הֵד פְּעָמָיו!

אִישׁ בִּלְבָבוֹ יִשְׁמַע קוֹל אֱלֹהַּ דֹּבֵר:

לֵךְ! הַיּוֹם אֶל-אֶרֶץ חֲדָשָׁה אַתָּה עֹבֵר!

לֹא! לֹא לֶחֶם קְלֹקֵל, שְׂלָו וּדְגַן שָׁמָיִם –

לֶחֶם עֶצֶב תֹּאכַל, פְּרִי עֲמַל יָדָיִם!

לֹא! לֹא אֹהֶל תֹּהוּ וַעֲלִיּוֹת שְׁחָקִים –

בַּיִת אַחֵר תִּבְנֶה, אֹהֶל אַחֵר תָּקִים!

כִּי מִלְּבַד הַמִּדְבָּר תַּחַת הַשָּׁמָיִם,

עוֹד לֶאֱלֹהַ עוֹלָם גָּדוֹל רְחַב יָדָיִם.

וּמִלְּבַד יְלֵל הַיְשִׁימוֹן, דְּמִי הַצִּיָּה –

תִּרְגַּשׁ תַּחַת שִׁמְשׁוֹ אֶרֶץ יְפֵה-פִיָּה."

וְעַל-פִּסְגַּת נְבוֹ מוּל הַשֶּׁמֶשׁ הַבָּא,

נוֹרָא הוֹד כִּפְנֵי מַלְאַךְ הַקְּרָב,

יַעֲמֹד יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן יִתֵּן קוֹל

עַל-רֹאשׁ צְבָאוֹ הֶעָצוּם וָרָב.

קוֹלוֹ יֵצֵא כַּחֵץ, מָלֵא עָצְמָה, עֱזוּז,

דְּבָרוֹ יִבְעַר כַּלַּפִּיד, כָּאֵשׁ;

גַּם-הַמִּדְבָּר הַנּוֹרָא, הַמִּדְבָּר הָרֵיק,

עוֹנֶה אַחֲרָיו: "יִשְׂרָאֵל! קוּם רֵשׁ!"

וּמִלְּמַטָּה כַּכְּפִיר, עַם עֲלוּמִים וּדְרוֹר,

מַחֲנֶה כָבֵד כְּחוֹל שְׂפַת הַיָּם,

הַקְשֵׁב יַקְשִׁיב בְּדִמְמַת קֹדֶשׁ לַקּוֹל

הַמִּתְפּוֹצֵץ עַל-רָאשֵׁי הָעָם.

וּכְבָר תָּקְעוּ בַחֲצֹצְרוֹת לַמַּסָּע, וּכְבָר

רַד מִפִּסְגַּת נְבוֹ גַּם-הַשָּׂר –

וּמַדּוּעַ לֹא-יִסַּע יִשְׂרָאֵל? עַל-מָה

נִצָּב דּוּמָם כְּפוּף-רֹאשׁ מוֹל הָהָר?

אֶת-מָה יֵצַר עֲזֹב לוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה?

מַה-מְּשׁוֹטְטוֹת עֵינָיו בַּגָּיְא?

לָמָּה דוּמָם תִּבְכֶּינָה, תִּטֹּפְנָה? אֶת-מִי

תְּבַקֵּשְׁנָה עַל רֹאשׁ הַר-נְבוֹ?

הֵן מְבַקְשׁוֹת אֶת-מֹשֶה, אֶת-מֹשֶה הַמֵּת!

וּכְאִישׁ אֶחָד כֹּל פִּנּוֹת הָעָם

כָּרְעוּ פִתְאֹם מוּל רוּחַ אִישׁ הָאֱלֹהִים,

אֶל-מוּל רֹעָם הַנֶּאֱמָן, הָרָם.

תשרי, תרנ"ז

(הועתק מאתר פרוייקט בן יהודה: http://benyehuda.org )

נשלח ב-27/1/2005 13:12

ומיהו משה שבשיר, אם כן?

(ושמא הכוונה גם בנמשל היא למשה בן עמרם?)

נשלח ב-27/1/2005 13:12

לטעמי, הזיקה של ביאליק אל התנ"ך אינה מוסיפה ליוקרתו.
נהפוך הוא.
בעיני היה תמיד ביאליק שודד התנ"ך.

הוא גנב פסוקים וביטויים, והשתמש בהם לצרכיו. והרי סגנונו של התנ"ך בא לתאר רוח קודש, אמונה, מחוייבות לאלוקים, וביאליק שדד את התנ"ך, לעתים גזל פסוקים שלמים, בהשתמשו בו להטפותיו המעומעמות שיש בהן נסיון ליצור עולם חדש.

מה גם שעירוב הקודש בחול - הביטויים התנכיי"ם עם המילים העבריות, נעשה בצורה מוטלאת וגסה, באופן שמורה גם הוא על השוד שביצע חיים נחמן בתנ"ך. ביטויי הקודש שבשיריו הם חיקוי תנכ"י, שלא לומר פלאגיאט ממש, ועימם משתלבים ביטויי החול הצורמניים המחללים את הקודש.

אני מסכים שבחלק מהשירים ניכר כישרון ויראוטוזי, אך ביאליק לא היה "מחדש השפה העברית", אלא השודד הגדול, שניכס לעצמו את מילות התנ"ך ועשה בהן קרדום לחפור בו.

נשלח ב-13/4/2005 06:27

בס"ד
בספר על בעל הסולם מסופר שרבנו האר"י אשלג זצ"ל
אמר כי אילו חי ביאליק בימיו היה לו כח להחזירו בתשובה.
הספר נכתב ע"י הרב אברהם מ.גוטליב שליט"א.

נשלח ב-30/6/2011 20:35

http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=29260

נשלח ב-30/6/2011 20:52

מי שמכיר את חוש ההומור המפותח של ביאליק יש להניח כי רצה להוכיח כי מאמרו של רש לקיש -אינו נכון

עירובין דף יט. והאמר רבי שמעון בן לקיש: רשעים אפילו על פתחו של גיהנם אינם חוזרין בתשובה

נשלח ב-6/7/2011 14:23

ואיך אפשר בלי להזכיר את השיר האלמותי הזה:

מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: דניאל סמבורסקי
שנת כתיבה: 1906
שנת הלחנה: 1935
*-- מילים לחן וגרסה עברית *

נַד, נֵד, נַד, נֵד
רֵד, עֲלֵה, עֲלֵה וָרֵד!
מַה לְמַעְלָה?
מַה לְמָטָּה? –
רַק אֲנִי,
אֲנִי וָאָתָּה;
שְׁנֵינוּ שְׁקוּלִים
בַּמֹּאזְנָיִם
בֵּין הָאָרֶץ
לַשָּׁמַיִם.