| נשלח ב-12/12/2004 08:15 |
 |
| |
למה עשו הפטרה לפרשת מקץ ?
הרי תמיד חל חנוכה בפרשת מקץ וקוראים את ההפטרה של חנוכה , הלא כן ?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2004 08:48 |
|
| |
לא תמיד
לעיתים נדירות קוראים את ההפטרה (משפט שלמה).
ואם כבר במשפט שלמה עסקינן.
מי יודע לומר לנו איך שלמה ידע את הפתרון הנכון?
(מאירי סוף פרק קמא דיבמות, מלבי"ם על אתר).
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2004 09:02 |
|
| |
כאשר ר"ה בשבת ובחשון כט ימים, שבת חנוכה יוצאת בפרשת וישב ומקץ היא אחרי חנוכה.
בכל שאר המקרים או ששבת חנוכה זה רק מקץ או שגם ויישב וגם מקץ הן שבתות חנוכה.
הסיבה לכך היא שיש "מעט" שבתות משמחה תורה עד חנוכה ולא "מספיקים" להגיע למקץ לפני חנוכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2004 09:02 |
|
| |
זכות,
אתה בטוח ?
באיזה שנה למשל זה קרה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2004 09:07 |
|
| |
איזה תזמון?
אתן לך רשימת שנים:
תשלז פשוטה
תשנז מעוברת
תשסא פשוטה
תשפא פשוטה
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2004 09:08 |
|
| |
יישר כח מאירקה.
רבים וטובים לא ידעו זאת.
ענו לי שכשהלוח היה על פי ראיה אז זה היה יכול לקרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2004 09:15 |
|
| |
יש שני סוגים שנים שזה קורה:
זח"א - פשוטה
וזח"ג - מעוברת
למי שלא בקיא: האות הארשונה מציינת את היום בשבוע שחל בו ר"ה. האות השנייה את מספר הימים בחשון וכסלו. (כ - חשון כט וכסלו ל, ח - שניהם כט, ש - שניהם ל) והאות השלישית את היום בשבוע בו יחול ראשון של פסח.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2004 09:57 |
|
| |
אין בחומשים הפטרות ללוח "על פי הראיה".
יש הפטרות יותר נדירות, בארבע פרשיות למשל (לא זוכר כרגע).
אבל כן יש בחומשים מקרים שאינם קיימים כלל בארץ ישראל - למשל חוקת-בלק מחוברים - שזה קיים רק בחו"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2004 11:08 |
|
| |
מרכא
כל הכבוד.
אבל אולי כדאי להסביר למה משמשת האות השנייה הזאת.
אות ח' זוהי המילה "חסירה" דהיינו שנה ששני החדשים חשון וכסלו הם כ"ט יום. אות כ' זוהי שנה של "כסדרן" דהיינו חשון חסר וכסלו מלא.ואות ש' "שלימה" כמובן שנה שגם חשון וגם כסלו עם ל' יום.
ולפי זה זח"א היינו ר"ה בשבת ח' חסירה ואז כמובן מקץ נקראת אחר חנוכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2004 11:11 |
|
| |
ולגבי שבת חנוכה שיוצאת בר"ח , עיינו בתוס' ד"ה הדר , שבת,כ"ג ב'.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2004 15:17 |
|
| |
מאירקה,
יש מהתימנים שקוראים בארץ חוקת-בלק מחוברים במקום מטות מסעי.
אם יש מישהו שיכול להוסיף פרטים - יבורך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2004 16:00 |
|
| |
מרכא
חידוש גדול ונכון חידשת לי, ואף מצאתי לכך מקור אינטרנטי (לא יודע מי כתבו) :
כאמור, מקור השם שמחת תורה במנהג בבל העתיק, לסיים את קריאת התורה פעם בשנה, והנהיגו, כנראה, לסיים דווקא בסוכות. ואולם, אף במנהג בבל לא הייתה אחידות בקרב קהילות ישראל לגבי החלוקה הפנימית.2 עד היום ישנם הבדלים בשבתות מסוימות, ובמנהג תימן ישנם שלושה מנהגים לגבי חלוקת הפרשיות בחומש במדבר. מנהג ה"שאמי" כמנהג הספרדים והאשכנזים, מנהג ה"בלדי" להפריד "חוקת" ו"בלק" ולחבר "מטות" ו"מסעי" , ומנהג ה"דרדעים" לקרוא פרשה וחצי בשבת אחת – "קורח" וחצי "חוקת" – ובשבת הסמוכה חצי "חוקת" ו"בלק".
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2004 16:07 |
|
| |
עיין לוח דבר יום ביומו
השנה היא שנה מיוחדת בהרבה ענינים
למשל פרשת נשוא נקראת לפני שבועות
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2004 17:18 |
|
| |
מתפעל
כמה כיף לראות שאפשר ללכת לעבודה.
אילו לא היה מי שיודע לענות על השאלות שלך, היה עלי להישאר כאן כל היום.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2004 17:40 |
|
| |
ר' מתפעל
אותה שאלה שאלת כאן בשנה שעברה. נכון?
|
|
|
|
|
