|
|
| נשלח ב-12/12/2004 18:20 |
 |
| |
ההפטרה הנדירה ביותר (לפי מנהג רוב האשכנזים) היא הפטרת "ואתה בן אדם התשפוט", בפרשת קדושים. בשנה פשוטה אחרי וקדושים תמיד מחוברים, וההפטרה היא "הלא כבני כושיים". בשנה מעוברת הפרשיות תמיד נפרדות, אך ברוב השנים ישנה הפטרה מיוחדת לאחת מהן: או שאחרי חלה בשבת הגדול, או שקדושים חלה בראש חודש, או שקדושים חלה בערב ראש חודש, ובכל המקרים הנ"ל קוראים בפרשה האחרת "הלא כבני". רק בשנה שקביעתה היא זח"ג יוצאות שתי הפרשיות בשבת רגילה, ורק אז קוראים בקדושים "ואתה בן אדם". ואפילו אז, ישנה קהילה אחת (שכחתי איזו) שקוראת "הלא כבני" בשתי השבתות. (המסתכל בתוכן "ואתה בן אדם" יבין למה רצו למנוע מלקרוא אותה, ויתפלאו למה באמת נבחרה קריאה זו להפטרה.)
ולענין קריאת נשא לפני שבועות: בחו"ל זו תופעה די נדירה, כי היא באה רק בשנה מעוברת שבה ראש השנה הוא ביום ה', ושנה כזאת באה בממוצע פחות מפעם בעשר שנים. אבל בארץ היא באה גם בשנה מעוברת שפסח מתחיל בה בשבת, ולכן ברוב השנים המעוברות קוראים נשא לפני שבועות, ובממוצע זה קורה יותר מפעם בחמש שנים.
אגב, בשנה מעוברת שפסח מתחיל בשבת, הקריאה בארץ מקדימה את קריאת חו"ל בפרשה אחת במשך חמש עשרה שבתות, עד פרשת מסעי בארץ, שאז קוראים בחו"ל מטות ומסעי מחוברות.
תוקן על ידי - REIKA - 12/12/2004 18:38:01
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2004 19:39 |
|
| |
לא יודע בהשוואה להפטרות שהוזכרו, אבל הפטרת פרשת צו, שאותה קוראים השנה (רק בפרזים), נקראה בפעם האחרונה לפני 10 שנים, לפני 13 שנים, לפני 26 שנים וכו'.
קוראים את ההפטרה רק כשהשנה מעוברת (אחרת זו שבת הגדול), ורק כאשר ר"ח ניסן חל בשבת, או כשר"ח חל ביום ראשון, ואז יוצא פורים המשולש, וקוראים את הפטרת צו רק בפרזים.
פשוט זו פרשת הבר-מצווה שלי (כולל ההפטרה הנדירה), לכן אני זוכר אחורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2004 21:50 |
|
| |
עוד הפטרה נדירה, לפחות בחו"ל, היא הפטרת פינחס. בדרך כלל היא הראשונה של ג' דפורענותא, והיא נקראת רק כשמטות ומסעי נפרדים, דהיינו בשנה מעוברת שבה ר"ה חל ביום ה'. אבל בארץ הם גם נפרדים בשנה מעוברת כשחל פםח בשבת.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2004 10:25 |
|
| |
ריקה,
א. מוזר לי שאתה כותב משהו שקשור לפסח והוא תלוי ביום בשבוע של ר"ה, הלא מצב חשון וכסלו משפיע גם הוא.
ב. המנהג לקרוא פעמיים רצוף את הלא כבני כושיים הוא מנהג ירושלים והוא מופיע בלוח של הרב טוקצ'נסקי. (אם זכרוני אינו מטעה אותי זה מוזכר כמנהג שהיה נוהג בבית המדרש של הרב סלאנט, וכך נוהגים, גם כיום, בבתי כנסת שבהם ירושלמים "אסלים")
ג. דבר כזה קורה בירושלים פעם נוספת (ואלי זה הסמך למנהג הנ"ל) כמו השנה. שקוראים הפטרת פרשת זכור גם בפרשת זכור וגם בפורים דמוקפין שחל להיות בשבת (חלק מפורים המשולש) בפרזין זה לא קורה שכן פורים דפרזין אינו חל בשבת.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2004 10:31 |
|
| |
עויבר,
אני לא זוכר מה שאלתי אתמול,
אתה רוצה שאזכור מה שאלתי שנה שעברה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2004 11:00 |
|
| |
כשויקהל פקודי מחוברים לא יקראו הפטרה הרגילה אלא אחת מד' פרשיות וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2004 11:15 |
|
| |
מרכא
התלות של פסח בר"ה היא כמובן בר"ה שלאחר הפסח, ולא שלפניו.
לפי זה יש גם את הכלל של א"ת ב"ש בפסח - א' דפסח - תורה
ב' - שבועות , ג' - ראש השנה (שלאחר הפסח ) וכו' , וז' של פסח - עצמאות - כידוע ליודעי ח"ן ציויינים.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2004 15:45 |
|
| |
מרכא_כפולה
ההבדלים בין אר"י לחו"ל נובעים מחלות אחרון של פסח בחו"ל בשבת, שאז קוראים פרשת השבוע בארץ וקריאת חג (עשר תעשר) בחו"ל. מובן שהיום בו חל ר"ה, ומצב חשון וכסלו, הם הגורמים לפסח שיחול בשבת, אבח מה שנוגע לענינינו הוא רק הפסח.
מאירקה99
אינני מבין את הכוונה בסימן א"ת ב"ש שכתבת. מה זה א' תורה? איזה דבר הקשור במילה תורה חל באותו יום בשבוע שחל בו א' פסח? הסימן הנכון הוא א' תשעה באב.
אגב, הסימן אינו תקף כולו בארץ. ד"ק מרמז שביום בו חל רביעי של פסח יחול גם שמחת תורה (קריאה), ובארץ, כמובן, שמחת תורה הוא יום לפני כן.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2009 20:40 |
|
| |
ההפטרה הכי נדירה היא הפטרת קדושים שיוצאת בממוצע 1 ל - 19 שנה בערך, (בקביעות זחג מעוברת).
אך כאמור ישנם קהילות שלא קוראים הפטרת קדושים כלל, אלא במצבים אלו קוראים הפטרת אחרי 2 פעמים.
ההפטרה אחריה בנדירות היא הפטרת מקץ שיוצאת בממוצע 1 ל - 10 שנים, (זחא פשוטה, זחג מעוברת).
ההפטרה אחריה (וכמעט כמוה) היא הפטרת ויקהל שיוצאת גם היא בערך בעשירית מהשנים, (החא או השג בשנים מעוברות).
אך נדירות זו היא רק ביחס לשבת ויקהל, כי ההפטרה עצמה נקראת גם בשבת שניה של חנוכה כמו השנה, (וזה קרוב לחמישית מהשנים - בקביעות זשג פשוטה וזשה מעוברת).
הבאה אחריהם היא הפטרת צו שנקראת בממוצע 1 ל - 7 שנים בערך, (בקביעות בשז או גכז או החא בשנים מעוברות).
וזה רק בפרזים כי במוקפים ההפטרה היא יותר נדירה והיא רק עשירית מהשנים בערך, (כי בקביעות החא מעוברת זה יוצא בט"ו אדר ב')
אח"כ הפטרת תזריע (שישית מהשנים) ואח"כ הפטרת פינחס (בערך חמישית).
|
|
|
|
| נשלח ב-29/11/2010 12:31 |
|
| |
מתפעל, אמרתי לך בתחילת אשכול זה שכבר שאלת את השאלה :)
|
|
|
|
| נשלח ב-17/12/2011 21:28 |
|
| |
חבל שכיום אין אשכולות כאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2011 15:38 |
|
| |
הפטרת מקץ בשנים
תר"ץ תש"ג תש"ו תש"י תש"ל תשל"ג תשל"ז תשנ"ז תשס"א
תשפ"א תשפ"ד תת"א
הפטרת צו
תרצח תשח תשיא תשכה תשלה תשלח תשנב תשנה תשעו תשעט תשפב
ובשנים תשיד תשמא תשסה תשסח חל פרשת בפורים דשושן
דההינו בפרזים קראו הפטרת צו ובירושלים ועוד קראו בשנים הללו הפטרת זכור פעם שניה
|
|
|
|
| נשלח ב-18/12/2011 15:44 |
|
| |
אני ממש מתפעל מהתשובה הנדירה של מרכא כפולה ז"ל
|
|
|
|
|
