ראשונים כמלאכים - ירידת הדורות

זריחת_עץ?:

כשעוקבים אחר רצף הספרות היהודית, במקום שהמסורת טוענת שיש ירידה, יש בעצם עלייה - התנ"ך אינו מכיל דיונים אינטלקטואליים בכלל והמשנה מכילה בעיקר דינים יבשים. הגמרא מלאה בויכוחים ודיונים, אבל בצורה הפשוטה שלהם, לפני שבוחנים אותם בעיני המפרשים - אין בהם לרוב עומק רב וחלקם ממש טריוויאליים.  אפשר היה לטעון שהגמרא תמציתית וטיעונים מסוימים שמובאים בצורה סתומה, בעצם מכילים עומק רב, שהיה פשוט לאמוראים כך שהם נמנעו מלפרטו. אבל למעשה בשום מקום לא כתובים בגמרא טיעונים מתוחכמים ומעמיקים מהסוג שרווח בדורות שאחר כך, ואילו תשובות פשוטות כתובות בשפע.  

את מימד העומק ניתן למצוא בעיקר אצל המפרשים, בעלי התוספות ושאר הראשונים. גם אצלם נדירות הברקות עצומות כמו שיש אצל ר' עקיבא איגר למשל. והספרות התורנית מהדורות האחרונים מלאה באבחנות מתוחכמות ודקיקות מן הדק.

רבות מאוד מהסברות שבגמרא ואף בראשונים היו נדחות בישיבות בדורנו בזלזול בטענה שהן "בעלבתיות".
אז האם יש ירידה או עלייה ומה משמעותה ומקורה?

ז"ע
אביא לך דוגמא נוספת. הרמב"ם בפרוש המשניות אומר סברא ומתאר אותה כנקודה נפלאה.
אין ביכולתי לצטט אותה כעת, תואיל לעיין שם ותגיד לי כמה סברות נפלאות כאלו ראש ישיבה ממוצע שולף ביום.

[איני יודעת אם כבר העלו כאן את הדברים -

בבבלי ערובין נג ע"א נאמר - 
אמר רבי יוחנן: לבן של ראשונים כפתחו של אולם, ושל אחרונים כפתחו של היכל - ואנו כמלא נקב מחט סידקית.

מעבר לקריאה הפשוטה של ירידת הדורות, נראה לי שאפשר לקרוא כאן גם קריאה שונה (חתרנית?) - אמנם התיאור מצמצם את גודל הלב עם התקדמות הדורות, אלא שהדברים מושווים למרחב הבית מקדשי, וככל שהגודל מצטמצם כך מתמקד התיאור אל פנים המקדש, אל קודש הקודשים. אפשר, אם כן, לקרוא כאן תיאור של מיקוד ועליה בדרגת הקדושה, ולא רק של התמעטות והתקטנות.]
 

אמשלום

מהי נקב מחט סדקית?

[מאיר,

מהו "פתחו של אולם", כשהשלב הבא הוא "פתחו של היכל"? אולי החור הוא הריק שישנו בקודש הקודשים של ביהמ"ק השני במקום המקום בו היה פעם ארון?
אני לא טוענת שזה בהכרח הפשט, אבל אני חושבת שהקריאה הזו נמצאת כאן. יכול היה רבי יוחנן להשתמש באלף דימויים אחרים של התקטנות, והוא בחר דוקא בתיאור ההולך ומצטמצם של הכניסה אל פנים המקדש.]

אמ"ש
הרעיון שלך נראה לי , אבל  יש לו גם צד "לחומרא" :"פיתחו לי פתח כחודה של מחט ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם".הפתח שצריך לפתוח הוא קטן כמותית, אבל זה לא קל כמו שנשמע, כי הוא צריך להיות נוקב עד עמקי הלב.

זילבר,

אני מסכימה מאוד. זו כוונתי - הקוטן מעיד על האיכות הגבוהה, על הקדושה היתרה.

אולי אכן ראשונים כמלאכים ואנו כבני אדם, (או אולי אף כחמורים...)
אך אולי מדרגת בני אדם גבוה ממדרגת מלאכים?
גם לזה יש איזכורים במקומות מסוימים

האין
ודאי שדרגתו של המלאך נחותה מדרגתו של האדם.
 למלאך אין זכות ואפשרות בחירה.
למלאך אין יצרים שהוא צריך להתגבר עליהם. למלאך אין שאיפות.  ואין רצונות,
 המלאך לא צריך מעצמו לקיים מצוות. ואין לו כמובן כל רצון לעשות עבירות.
יחזקאל הנביא מתאר אותם רגליהם רגל ישרה. כלומר שאין להם ברכיים, וכשאין ברכיים אי אפשר להתכופף,
 וכשאי אפשר להתכופף, גם אי אפשר לקפוץ לגובה, אי אפשר להגיע לדרגה גבוה יותר,
  המלאכים המוזכרים בתנ"ך אינם הולכים,  אין מלאך הולך, הם מהעומדים והניצבים,
 הם במקום אחד בלי התקדמות, ובלי יכולת להתקדם.
אז מי בדרגה יותר גבוהה המלאך או האדם?