| נשלח ב-19/12/2004 19:02 |
 |
| |
הערב שו"ת עם חברנו "החבוי"
קצת גיוון:
הערב מ7:45 עד 9:45 יהיה חברנו החבוי, איש אשר רוח בו, זמין לענות לשאלות בכל תחום עיוני וכללי. השו"ת ייערך באשכול זה.
על השאלות להיות ענייניות, לא אישיות אשר מקומן בתיבה האישית. כן יש למקד את השאלה ולהשתדל שהשאלה לא תהא כזו הדורשת תשובה ארוכה מדאי, והמיעוט באריכות משובח.
זו פעם ראשונה, והדבר לא קיבל אישור מכלל החברים, בהנחה שאין בכך בעייתיות.
אם זה יצלח ויהיה מעניין, יהא זה מודל לקביעות מדי פעם.
נא לשמור על רמת הדיון ונקיות השיח בכבוד והתחשבות.
הנשאל, יש לו יד + בתחומי מחשבת ישראל ופילוסופיה, תפיסות מדיניות ועוד. תרגישו חופשי.
תוקן על ידי - מבחן - 19/12/2004 19:07:52
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2004 19:15 |
|
| |
כדי להוציא מטעות את השאלות כותבים כאן ישירות.
שאלה שנשלחה בתיבה האישית מ:
החפץ בעילום
*מה היחס לדעתך בין הבקיאות לעיון בלימוד התורה ?
*מה היחס לדעתך בין לימוד החכמות החיצוניות (לימודי חול) ללימוד התורה ?
תוקן על ידי - מבחן - 19/12/2004 19:20:52
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2004 19:20 |
|
| |
מי הוא החבר החבוי? ומהיכא תיתי שהוא מסוגל לענות על כל מיני שאלות יותר משאר חברי הפורום שיש ביניהם מלומדים מאד?
ואתחיל בשאלה ראשונה, מה היתה השפעתה של סיפורו של ויקטור הוגו The Hunchback of Notre Dame על מעמדה של הכנסייה הקאתולית? מה היתה תגובתה של הכנסייה הקאתולית לספר ההוא אם בכלל?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2004 19:24 |
|
| |
צ'וטנג
החבוי לא נבחר משום החלטה שהוא עדיף מאחרים, אלא משום שהוא היה זמין, והוא גם מסוגל.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2004 19:27 |
|
| |
הנני קורא בסיפורי הבעש"ט שקיבץ פנחס שדה את הפיסקה הזו:
"אמר, אלוהות הוא הכל, והכל הוא אלוהות".
מה לדעתך טמון במימרא כזו, כי הלוא ודאי אין כוונתו לפשטות הדברים כפי שיבינוה ההמון, כי אז מה נזקק לחדש, אם-כן, מהי כוונתו.
ומה דעתך בכלל על דמותו של הבעש"ט?
בשולי הדברים ייאמר, שהיוזמה ראויה בהחלט. תח"ח.
תוקן על ידי - ivri - 19/12/2004 19:53:53
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2004 19:30 |
|
| |
שאלה לשאלה, מה ענין ספרו של הוגו והשפעתו על ההתפתחויות בכנסיה הקתולית, למחשבת ישראל, או לפילוסופיה?
באותה מידה,אפשר לשאול, לנוכח הנטיה לפעמים האובססיבית, אצל היסטוריונים חדשים וגם ישנים לחפש השפעות, האם היו היתה השפעה לשינויים בכנסייה הפראבוסלבית על מחשבתו של הרבי מבעלז, או של ר' חיים מבריסק?
כדי שלא להרחיק העדות, יש לאחרונה ש'מצאו' איזה כת דתית תמהונית אצל הפראים בערבות רוסיה, ובקשו למצוא נקודות מגע והשפעות שלהם על החסידות בימי הבעש"ט (אליאך?)
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2004 19:35 |
|
| |
האם הקדוש ברוך הוא יכול להרים אבן שהוא לא יכול לברוא אותה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2004 19:38 |
|
| |
אמונים עליי דברי "מבחן" שכוונת כל ה"אירוח" הזה אינו אלא לנסוך רוח מחודשת וגיוון מה בפורום נכבד זה, אני מניח שבמגמה זו טמונה גם העניין שראה הנ"ל לנכון לזמניני לפתוח פינה נאה זו, ולו רק בשל העובדה שאני דוקא עונה לתואר "החבוי" מה שבוודאי מעניק גם אופי "אוקסימורוני" לאשכול זה.
אך בוודאי שחובתי למסור מודעה באופן הברור: כי אין כאן כל יומרה כלשהי מצידי להעמיד את עצמי במרומי אולימפוס נשגב אשר שם שוכנות כל התשובות לפסיפס השאלות האינסופי שמכיל חלל קיומנו. אודה ולא אבוש כי אצלי הפרוץ מרובה על העומד, ומעות רבות יש לי אשר אני מחזר אחר חנווני לפורטן. {אני מצפה להמשך הפינה אשר בה יתארחו אני מניח חנוונים ראוים אשר אולי יהוו הם כתובת הולמת למעות בלתי פתורות אלו..}.
ומכאן לעבודה..
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2004 19:42 |
|
| |
החבוי
הנה שאלתי הראשונה. איך אתה מפרש את "ההכרעה הערכית" של ליבוביץ ביחס ליהדות ואמונה ואם אתה מתייחס לגישתו בחיוב או בשלילה.
אני מודע לקושי להאריך, לכן די לי שאך תתן את פירושך למונח ולכוונת ליבוביץ, ובכמה מילים אם זה בעייתי, חיובי או שלול.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2004 19:49 |
|
| |
החפץ בעילום
א. איני רואה כל פשר ב"בקיאות" לכשעצמה, אלא עד כמה היותה משכללת ומעמיקה את הפרספקטיבה העיונית של הדעת. מלבד כמובן נושאים ותחומים אשר בהם ההכרעה הנה מחוייבת להיות מעוגנת במקורות כלשהם.
ב. השם "חכמות חיצוניות" הנו כוללני מידי. אם הדברים אמורים ל"פילוסופיה" בוודאי שמדע זה "פותח את עיני המשכיל" כהגדרתו של יום {חיי האדם הנעדר פילוסופיה כחיי האדם שלא למד לפקוח את עיניו} להבדיל למדעים ריאליים אחרים. {לעניין מדעיים "הומניים" היחס שונה ואכה"מ.} התורה בוודאי תופסת מקום עליון בהחלט באשר כי ע"פ ראייתי התורה אוצרת בחובה "אמיתות אלוהיות" אשר הנן הקוד היותר פנימי להתחברות של אמת לנקודת ה"סיבה" האלוהית האצורה ביסוד המציאות כולה. אבל כאן כבר באנו לסוגייא ארוכה ונכבדת אשר שזורה בסוד ה"נבואה" ואכה"מ.
ניק עצכח מתקן אך שגיאות טקסט -
תוקן על ידי - עצכח - 19/12/2004 19:51:07
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2004 19:55 |
|
| |
חוסטנג
אם יורשה לי אני מצטרף לשאלתך הראשונה, אשמח אם תוסיף את חתימתי לחתימתך בתמיהה רבתי זו.
לעניין ויקטור הוגו , קטונתי אך אוכל לומר עכ"פ כי "עלובי החיים" הנו מן היצירות שהשפיעו עליי עמוקות. {הספר, לא ה"מחזה"..}.
ובכלל דומני שבשאלות טריוויה יקל לך להביך אותי.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2004 20:14 |
|
| |
החבוי שלום
שאלה אחת לי שמתחלקת לשלושה
האם היו ביהדות חושבים והוגים מקוריים {מהפכניים} דוגמת אלו שהיו באומות העולם כמו ניטשה ואחרים
שאלת המשך: האם יש מקום לאנשים מקוריים בתוך דת ותורה כמו היהדות שמוגבלת ליסודות שכבר ניתנו בעבר והיום הכל הוא בעיקר פרשנות.
שאלת המשך: האם מקוריות וגאונות מהסוג שהיה אצל ניטשה מוביל תמיד לשגעון וחולי ועל כן אשרינו שאין אלו מבני דתנו.
מסקנה אפשרית - מקוריות ויצרתיות הם מהתכונות שכדאי לרכוש אבל גם להעביר אותם הלאה לאחר השימוש
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2004 20:15 |
|
| |
איש עברי
הגם "סיפורי בעש"ט" בכלל ו"שבחי בעש"ט בפרט ידועים בחוסר אמינותם, עכ"פ בוודאי שמשפט מסוג זה יכול לשמש אולי אף כ"מניפסט" של תורת החסידות בכלל. הורדת החוויה האלוהית לחיי היום היום והצעתה בפני ההמון ואנשי המעש כנגישה וזמינה. כמובן שניתן לייחס לאמירה זו אלמנט פילוסופי צרוף ולייחס לבעש"ט עמדה "פנתאיסטית" מובהקת כפי שהיו מן החוקרים שניסו לעשות. אך דומני כי לפחות כאשר הדברים אמורים לגבי הבעש"ט הרי יש לראות את הדברים בבואה חוויתית אקסטטית, ולא בבואה פילוסופית תאיסתית כזו או אחרת {אם כל תורת ה"צמצום" המיוחסת לבעש"ט. ואכה"מ}. כמובן שהדברים שונים מן הקצה כאשר הדברים אמורים לגבי תורתו של תלמיד תלמידו של הבעש"ט ה"ה רש"ז מלאדי "בעל התניא" שאצלו התורה הפנתיאיסתית מוצעת בצורה דידקטית להפליא ב"שער היחוד והאמונה" שבספר התניא.
דומני שבכך עניתי לשאלתך מדוע נזקק לאמירה שכזו {ע"פ האתוס הבעלשמאי..} ובוודאי כי אמירה זו הורידה את האל ממרומי הטרנסצדנטיות ההלכתית הקרה והסינטתית שבה היה נתון בזכות המסורת היהודית השמרנית והקפדנית, אל מקום שבו ניתן ליישם באופן בלתי אמצעי את הצו "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום"..
ישנם כידוע אלמנטים ותופעות היסטוריות נוספות אשר אירעו במאה השש עשרה והשבע עשרה שהשפיעו על רוחו של הבעש"ט וייסוד תנועת החסידות, אבל אהכ"מ.
אין ספק אגב שהבעש"ט הוא הדוגמא היותר מופתית למיתוס צרוף שהיהדות אימצה לחיקה {בסופו של דבר }כדמות הירואית של גדלות רוח ונפש, אך בוודאי שמיתוס בערבו של יום אינו אלא "מיתוס".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2004 20:17 |
|
| |
לדעתי הבחירה בהחבוי מצויינת, לו נאה ויאה.
אבקש ממך, החבוי היקר, שתתן לנו הגדרה שלך, הגדרה פשוטה ועממית, שתעביר את המושג של יראת שמיים באופן פשוט ונוח להשלכה יישומית. מי כמוך יודע כמה אפשר להעמיס בכל מונח ובפרט שכזה, אשר על כן השאלה נראית לי חושבה ונחוצה.
יישר כוח
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2004 20:18 |
|
| |
נמחק מהיותו עניין שאינו נוגע לשו"ת.
תוקן על ידי - עצכח - 19/12/2004 20:19:24
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2004 20:18 |
|
| |
אני רואה שאני בסימן מזל דגים היום. 
|
|
|
|
|
