* "כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת"... *
את אירועי ארבעים ושמונה השעות שחלפו עליו מרגע שהגיש את מכתב ההתפטרות, לא ישכח גדעון יפת במהרה.
יפת, איש נקי כפיים, שכל "חטאו" היה, רצונו הכן להתנתק ממסכת הסיאוב הפוליטית המקומית, מצא עצמו באחת, כמי שניצב בעין סערה פוליטית כלל-ארצית.
בכירי סיעת ש"ס הארצית, השקועים עד צוואר בביצה הפוליטית של "עיר הנדחת - אלעד" (כלשונם), שמעו על התפטרותו של יפת ונעמדו על רגליהם האחרויות בנסיון של הרגע האחרון "נגד מחוגי השעון", להניא את יפת ממימוש כוונותיו.
באספקלריה הפוליטית הבהירה של בכירי התנועה, הרי שלמהלכיו של יפת יש משמעות ישירה ברורה וכואבת:
"חיזוק מחנה המרא", ובמקביל, החלשתה של סיעת ש"ס במועצה המקומית.
שלא לדבר על הנזק התדמיתי האדיר העלול להיגרם ל"משיח השלום הטברייני" בן חסותו של יו"ר התנועה "רדוף ההצלחות", אלי ישי, לכשיתפרסמו בשער בת רבים, הדיה של התפטרות "נציג העדה התימנית", על רקע אפלייתם של אנשי עדתו בעיר.
ממסרים "אוף-דה-רקורד" שהועברו לעיתונאים במשך יום רביעי, על ידי דובר התנועה, אף נוצר בשלב מסויים הרושם, כי יפת עומד למשוך את מכתב ההתפטרות.
ה"מסרים האנונימיים", דלפו חיש מהרה, לאוזניהם הכרויות של "נערי המרא".
הנערים, המורגלים ב"ספיגת שערי הפסד בזמן פציעות" לא האמינו ש"זה שוב קורה להם".
בהוראת ה'בוס' החרד, שעודכן אונליין במתרחש, ניסו הנערים ללא ליאות, ליצור קשר טלפוני עם יפת, על-מנת לעמוד מקרוב על כוונותיו, אך יפת המבוהל ניתק מגע ו"ירד למחתרת" ולאיש לא היה מושג באשר למקום הימצאו.
לשמחתם של הנערים הצוהלים ולמגינת ליבם של הש"סניקים, התברר, בסופו של יום, כי יפת, "כדרכם של תימנים", עמד בעיקשות על דעתו אל מול מסכת הלחצים ולא חזר בו מהתפטרותו.
 |
|
|
$שזה כמובן חיסרון לנערי המרא$
ובחודשים האחרונים הוא קצת נוטר טינה לחברו לסיעה בקדנציה הקודמת על כך שלא עשה דבר למען הכנסתו פנימה.
