ח' בטבת - יום תרגום התורה ליוונית

לגבי המימד ההיסטורי (לא ההלכתי) – רק מזכיר שההנחה המקובלת במחקר לפחות היא שהאגדה על תרגום השבעים בחז"ל (המבוססת כנראה על איגרת אריסטיאס) היא, ובכן – אגדה. התרגום נכתב עבור יהודי התפוצות, ולא עבור מלך כזה או אחר, כמוכח מלשונו – וכפי שהארכתי כאן:

תרגום השבעים – בין חושך לאור

***

למען אלו שסבתא שלהם לא מרשה להם ללחוץ על לינקים, הנה בקצרה שלוש עובדות בסיסיות לגבי תרגום השבעים:

1. התרגום אינו עקבי, ויש בו גם טעויות מביכות: "ואולם לוז שם העיר לראשונה" מתורגם [בתעתיק אנגלי] – Veulam-Luz, כאילו "ואולם" הוא חלק משם העיר, ועוד. מכאן שלא כל הכותבים היו מגדולי חכמי ישראל...
2. ביטויים רבים בתרגום כתובים ביוונית, אך הם 'העתק' ממבנה הלשון העברית, ולאדם יווני הם יישמעו מוזרים ואף לא-מובנים, למשל: "בלכתך" מתורגם: ב+לכת+שלך, "נאסף אל עמיו" מתורגם מילולית, ועוד. 
3. חז"ל מונים 14 שינויים שהכניסו שבעים הזקנים בתרגומם – רובם המוחלט אינו נמצא כלל בתרגום השבעים שבידינו, על נוסחיו השונים, לרבות השינוי הידוע מכולם - אלהים ברא בראשית, וכפי שהארכתי (שוב...) כאן:

אלהים ברא בראשית – על תולדות האמונה הישראלית

סדר המילים לא תמיד משנה, אבל מה לעשות שכתוב בפירוש: ἐν ἀρχῇ = ב + ראשית, וממילא הרעיון המוזר של חז"ל ש'בראשית' הוא שם עצם בפני עצמו – אין לו על מה שיסמוך.

על זה נאמר "לדידי חזי לי אורזולא... רמי כופתיה וסכר לירדנא":)
א. לגבי חז"ל - לא הבנתי מה אתה רוצה. אם אתה טוען שדברי חז"ל בזה אינם נכונים - אז זה בדיוק מה שכתבתי, אלא שגם טרחתי להוכיח. ואם לדעתך היה להם נוסח אחר של תה"ש - היכבד ומצא אותו...
ב. לגבי היידיש וכו' - ?! אתה מודע לזה שלא כל השפות ההודו-אירופיות (150 בערך) מתנהגות אותו דבר? https://he.wikipedia.org/wiki/שפות_הודו-אירופיות
ג. את דברי שנרב כנראה לא הבנת - הוא לא טען לגבי סדר המשפט, אלא ניסה לחדש שאולי חז"ל התכוונו לכך שתה"ש השתמש בלשון רבים במקום יחיד - אלא שגם הוא, כמוך, לא בדק מה דעת היוונית בנושא...  

טוב, ברוב דברים לא יחדל פשע - שכן אחרי כל הפלפול בדעת ה'אור צבי' אליבא ד'תכלת מרדכי' עמש"כ התוס' לפי הרמב"ן, בסוף נשארנו עם עניין פשוט שלא עמדת עליו, ואחלקנו לסעיפים להקל את עול ההבנה:
א. חז"ל טענו שהבעיה היתה שמא יחשבו שבראשית ברא את אלהים. 
הקשה שנרב: והלא ביוונית אי אפשר לפרש 'בראשית' כשם עצם, אלא ב+ראשית!

ב. חז"ל תירצו שהשינוי שעשו הזקנים היה להפוך את הסדר ל: "אלהים ברא בראשית".
הקשית אתה: והלא ביוונית אין חשיבות לסדר!

ובא שנרב ותירץ את א + ב בחדא מחתא: חז"ל חששו למשהו אחר לגמרי: שמא יפרשו את הפועל "ברא" בלשון רבים: אלהים בראוּ בראשית (שהרי בכמה שפות אין הבדל בין פועל ביחיד לרבים). ותירצו חז"ל שהשבעים הקדימו את 'אלהים' ל'ברא' כדי שהקורא יבין שהפועל הוא ביחיד, או לפחות ב'ריבוי מלכותי' - ולא יחשוב לרגע שיש כאן כמה בוראים.

ג. או-אז באתי אני הקטן והזכרתי שביוונית יש הבדל בין פועל ביחיד לרבים, וממילא זו לא הבעיה וזה לא התירוץ. ואם תאמר שחז"ל לא ידעו יוונית - אז קושיה מעיקרא ליתא, ואין מקום לא ל-א ולא ל-ב!

ד. אשר על כן מלאני ליבי להציע הסבר גאוני בפשטותו ומבריק בחידושו (נדבקתי ממך, סליחה) לפיו חז"ל ידעו יוונית לפחות ברמה בסיסית* ושמו לב למה שנעלם גם מעיניך וגם מעיני שנרב - שתרגום השבעים חידש חידוש עצום בכל המקרא ותרגם אלהים בלשון יחיד: θεὸς = אלוה. כיוון שכך, קצרה הדרך להציע תיקון קטן בנוסח המדרש ולפיו הזקנים תרגמו לתלמי "אלוה ברא בראשית" וזה החידוש שלהם - אלא שבא תלמיד טועה והוסיף 'ים' ויצא העגל הזה... 

ויה"ר שתחת "עֵינִי מְעוֹלֶלֶת בִּיוָנִית נְכוּיָה" נזכה ל"עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן", ואם לא ה', אז לפחות משיחו... 

* לא אנקוט נימה (מיוונית: νήμα) פולמוסית (מיוונית: πολεμος), רק אתן מספר דוגמאות (מיוונית: δογμα):

מדהים הטמטום של אדם לכתוב קושיות חמורות ולהכניס בהן היקש מאנגלית ויידיש לשאר לשונות אירופה. ואף אם פסו יודעי יוונית מהעולם שיהיה אפשר לשאול אותם, מאיפה באה ההנחה הטיפשית הזו. הן צורות הפועל והן סדר המילים במשפט שונים מאוד בין אנגלית וידיש לבין יוונית. במקרה יצא לו למקשה שגם ביוונית זה יהיה נכון, אבל אפשר ללמוד מכאן כמה יהירות וטיפשות אפשר להכניס באדם אחד, והרי הוא גוזלא החושב עצמו לאורזילא.

אברם
חז"ל לא היו מקשה אחת. ברור שלחכמי א"י הייתה ידיעה כלשהי ביוונית. לעומת זאת, סביר ביותר שידיעתם של חכמי ביוונית הייתה דומה לזו של רובזולא שלנו, ומסתבר גם שלא הכירו כלל את תרגום השבעים - ומדוע שעותק של התרגום יסתובב לו בבבל?!
אמנם מסתבר שהם לא בדו לעצמם שינויים, ובמיוחד שחלק מהשינויים שמנו אכן נמצאים בתרגום השבעים. מסתבר אם כן שהשינויים הגיעו אליהם בדרך זו או אחרת. אשר על כן בהחלט יש מקום לדבריך בקשר לדרך שבה הגיע אליהם השינוי. הם ידעו שהתרגום שינה משהו כדי למנוע מחשבה על ריבוי, והם ידעו שהשינוי הזה נמצא (כבר) בפסוק הראשון. השינוי המדויק נעלם מהם והם טעו לחשוב שזה קשור לסדר המילים.
לגבי נוסח התרגום, אינני חושב שמישהו צריך למצוא נוסח כדי לטעון שזה לא מה שעמד לפניהם. במיוחד שהתרגום נמסר בעיקר אצל נוצרים. אמנם, כפי שכבר כתבת במקרה הזה גם אם היה נוסח שונה אין זה משנה דבר.
אגב, בלטינית יש מצבים שבהם אכן אפשר לבלבל בין הנושא למושא, ועל זה מתבססת נבואתה של הפיתיה לפירוס לגבי הניצחון במלחמה עם הרומאים (הבעיה היא כמובן שהפיתיה הייתה אמורה לדבר ביוונית ולא בלטינית). אמנם גם במקרים כאלה סדר המילים אינו משנה כלום.