סקר - אילו נושאים כאן מושכים תגובות

לאחר כמה שנים של קיום הפורום, ולאור ריבוי החומר שבו, דומה שחשוב יהיה לערוך סקר סטאטיסטי, אילו מן הנושאים מושכים יותר תגובות של המשתתפים כאן ('רייטינג'). כמובן שיש להכניס לקל וחומר גם את ההבחנה בין המשיכה והגירוי שבשם האשכול לבין המשיכה שבתוכן וברמת הדיונים שבאשכול.
לפי שעה אולי יש מי שיכול להציע ציונים פרילימנריים, ארעיים וראשוניים להעדפות כאלו (לכאורה היתה גישה מבריקה בהסבה שעשו אפילו חוקרים, כגון בויארין וקוסמן, להתעסק תחום ממין מסוים, לעבר תחום שזכו בזכותו לתהודה עצומה בצבור בחוץ).

א. שאלות של מחשבה יהודית - 8
ב. שאלות של התנהגויות חברתיות. - 4
ג. שאלות עיוניות תורניות - 10
ד. מחקרים היסטוריים. - 6

דעתי האישית:

א. שאלות של מחשבה יהודית 10
ב. שאלות של התנהגויות חברתיות 9
ג. שאלות עיוניות תורניות 5
ד. מחקרים היסטוריים 10

בנוגע ל"שאלות עיוניות תורניות", אני פשוט סבור שהפורום לא מהווה במה מוצלחת לסוגיות כאלה. כדי להשתתף בעיונים הלכתיים טהורים צריכים להיות מאוד בקיאים בסוגיות הנידונות, וכן יש צורך בנגישות לספרות שעוסקת בנידון. לדעתי המציאות הוכיחה שנסיונות לעורר דיונים הלכתיים טהורים בדרך כלל לא עולה יפה.

תוקן על ידי - רב_צעיר - 23/12/2004 15:54:11

יש פה כמה כותבים שניכר מכתיבתם שהם יודעים את ההלכה לעילא ולעילא (וזה כולל אותך), גם ביחס לסנטנדרטים חרדיים שהם גבוהים במיוחד.
אמנם קשה שכל אשכול ייראה כמו תשובה מה'יביע אומר' שם כל צד אפשרי מכוסה.

דגים,

אתה ממליץ לנו ללכת בעקבות בויארין וקוסמן? אם כך, הנה העדפותי:

1. יחסי מין הומוסקסואלים בין אפרו-אמריקאים ללבנים – מקורותיהם בתורה, בש"ס והשפעתם על ספרות השו"ת.
2. קריאה חתרנית בספר קהלת וחשיפת המשמעויות הדכאניות והשוביניסטיות של מושג ה"הבל", תוך השוואה עם ספר היובלים וכתבים מן המגילות הגנוזות.
3. הצדקת רצח יהודים .
4. כל נושא שעלה במדור "גלריה" של העתון לאנשים חושבים מן השבוע החולף.

אתה בטח מתכוון להצדקת רצח יהודים בידי יהודים וד"ל.

בתגובה להערות מפי
ישנה הערה באגרות החזו"א,ולטעמי היא הערה נפלאה מאוד, נוגעת בשורשי הדברים ויסוד לכל עיון ודיון,והיא במסגרת הצעת דעתו נגד שיטות מסויימות במוסר, להצקת מעשי אישים במקרא, שחלילה להבין שעשו מעשים רעים ונוראים, אלא אישים דגולים, עוותו רק בנקודות דקות בנבכי הנפש, והמקרא הציג זאת כחטאים גדולים. בעלי האירוניה היו אומרים שר' אייזיק היה אומר שיחות על עשיו הצדיק.
כותב החזו"א (לגבי חטאים שנתפרשו במקרא על עבודת ע"ז וכדו'), שאם נפרשם כך (הכוונה בדרכי האליגוריה) עקרת כוח הלשון! וכאשר אכן רוצים לספר על עבודה זרה ניאוף ורצח, מה יעשו, וכיצד יספרו, הלא הדברים המפורשים ביותר אינם מספיקים, מה נשאר לעשות.

סברתי לתומי, שכאן לכתוב גם בדרך אירוניה, ובלשון נופל על לשון (או לצון נופל על לצון), בדרך רמז ובדרך סוד, אך אני רואה שאם לא אפרש הדברים באר היטב הם עלולים להתפרש ההיפך מכוונתם. דעת לנבון נקל להבין שבויארין וקוסמן לא נזכרו לשבח בנטייתם לעסוק במה שהם עוסקים (ולא חשוב אם הם עושים זאת בכשרון לא מבוטל), אלא להיפך, היתה כאן לגלוג על ריצה אחר הרייטינג אפילו בדברי מחקר. ואיך הובנו הדברים להיפך!

זה קצת מייאש, ומנין אדע כמה באמת אינם מבינים אלא שאינם יודעים לשאול, ונשארים בטעותם, ושבשתא לא ממילא נפק. פרופ' שלום התבטא בויכוח עם א' יערי ('בחינות') אודות טיבו של הספר חמ"י, שהצרה אצל יערי, שאם אינך מותח את שב"צ על השולחן, הוא אינו רואה אותו! ועל משקל זה שואל אני את שלום, אדם של"ע ול"א סובל מבעיות שסבל השב"צ, וכבר הולך לדוקטורים, והם אינם יודעים לאבחן כראוי. והולך לגדולים יותר, ואף הם אינם יודעים. מכנסים קונסיליום, והחולה מונח על השולחן ומסביבו כל הגדולים, ועדיין אינם יודעים לאבחן כראוי. והנה בא הפרופבור הנכבד (שלכל הדעות אינו איש מקצוע בפסיכיאטריה, על אף שאת ההצגה שעשה בפני שלטונות הגיוס של הצבא הגרמני, ובזכותה שוחרר על הסעיף המתאים, שבחו אחר כך, שהסימנים שהציג אכן התאימו לכל כללי האיבחון של משובש בדעתו...!), ומנתח את הסימנים אצל השב"צ ויודע לאבחנו בדיוק גמור, איזו מחלת נפש הייתה לו. ועם כל זאת לא נמנע, בסתר לבו ובין קמטי דבריו, להתפעל ולהתלהב מהשב"צ, כפי שהראה לנכון ב' קורצוייל.
עכ"פ, מפי, מתון מתון ארבע מאות זוז שוויה!

ואני דווקא הייתי הולכת על אקטואליה

איפה אנחנו חיים?לאיזה מציאות הבאנו את עצמינו?
וציקלה ברוב טובו כבר הזכיר את נאמני הר הבית.
המשך חוכמה מפריד באיזה דרש שלו בין עבודה זרה של מצרים, לבין עבודה זרה של בני ישראל במצרים, חברה! אנחנו הגענו למצב שאנו עובדים את אותה העבודה הזרה שעבדו המצרים במצרים.

מקריבים למולך!

בחיי, תאמינו לי

יש אנשים שמדביקים על ילדיהם טלאי צהוב, כשהם מצולמים מעבר לגדרות תיל.

הנושא הזה לא מספיק הילכתי, אין לתורה מה לומר עליו?

נושאים מעניינים הם, מה שעל קו העיון או החידוש, והוא שלא ידרוש העמקה ועיון מעבר למעט.

והוא שלא ידרוש העמקה ועיון מעבר למעט.

למה?

לאמת רבדים רבדים, ואם יש דברי עמקות למה לא לומר אותם, מי שתופס תופס, הרי לא מדובר פה בסמכויות, אלא בדעתם של חברים לבית מדרש בו לומדים.

אפשר לדעתי לומר על כל מה שיש בתורה, ועד כמה שידי מגיעה אין בו דבר שאינו מתחדש, וחייבים לעיין הרבה מעבר למעט - עד אחרון סיבותיו של הדבר כדי להבין

איפה נתעמק ונבין? בתיבה האישית?

יהוסף

חוששני שהביקורת הרמוזה בדבריך אין לה על מה לסמוך.
ברור שיש אפיל לנושאים מסויימים אבל לאו דוקא נושאים שאינם מזקיקים עיון.
יש כאן בפורום, ועדיין נעשה דבר יום ביומו אוצרות עיוניים ממדרגה ראשונה. ורבים רבים תורמים בכל תחום.
כל היופי הוא הגיוון והעושר.
---------------------
ולנושא האשכול הזה עצמו.

הייתי מגדיר את האפיל האשכולי בצורה כזו.
נושא שבוער בעצמות רוב המשתתפים. לא כל נושא חברתי\דתי הוא אכן כזה.
אבל דומני שאם מביא משתתף נושא שמעמיד מראה אל מול פנינו,ומחייב אותנו להתעמת עם נושאים כאובים, אשכול כזה יגרור תשומת לב.
ואלו העיקריות.
יהדות. [בקורת המקרא, סמכות חז"ל וכדומה]
חברה.[קבוצות בעם ישראל, בפרט אלו שניתן ל"כסח"]





הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!