מקורם של השדים

ליתכן

גם היום יש ח"ז (חכמי זמנינו) שסבורים שיש שדים ורוחות .

תמיד טוב להזכר באשכולות ישנים כדי לבדוק עם מי אנחנו מתווכחים ומהן ההוכחות שלהם.

נסה לנחש מי כתב את הדברים הבאים:






"אני מסכים שקיומם של כל אלו הוא אפשרי .. אולם רוצה לטעון מעבר לכך, שקיומם הוא אף סביר מאד אפריורי.
 
ואלו נימוקיי: 1. העדויות של חכמים (מהתלמוד), ושל אנשים מתרבויות לא מערביות. חלקם מעידים שדיברו בעצמם עם הכנופיה הזו. רק כדוגמא, שאינה עוסקת ממש בענייננו: אני אישית שמעתי מסבתא של אשתי (ממרוקו), שהיא אישית ראתה פעמיים תינוק שנולד מדבר עברית (לשון הקודש, בשביל 'דעת אמת'), האחד מת והשני שכח את תלמודו כשהגיע הרב ו'כישף' אותו.

אני מפנה את הציבור לשיחה של דורותי עם הקוסמת הטובה מהצפון, מייד לאחר הנחיתה. שם מתבאר בטוטו"ד שבארצות התרבות לא מכירים קוסמים ומכשפים, אך זה נו"ן שלהם, ע"ש היטב. האם עליי לדחות עדויות אלו בגלל שלא ראיתי. להיפך, אם אכן הדבר סביר, או לפחות אפשרי (כדעת רמבמז"ל), אזי נראה שיש להאמין לעדויות הללו.

למעשה, אומר יותר מכך. התרבות שלנו מכחישה תופעות כאלה (עושה להן רציונליזציה כל אימת שהן מופיעות), מסיבות מאד ברורות. תופעות אלו נתפסות כעדות לרוחניות כלשהי שקיימת בעולם, רעיון שאינו חביב על יושביו (לפחות המערביים) בהווה. אגב, הרמב"ם וסיעתו שנמשכו אחריו, לענ"ד גם הם הכחישו זאת בעיקר בגלל חכמה יוונית, שהיא אבי אבות אי האמונה הזו, שחשבו שהיא מדע בלתי מעורער, וכיום אנו יודעים מה מידת האמפיריות שלה, אף במדדים מדעיים.

2. הפעולות הטיבעיות, מה שקרוי 'חוקי טבע', אינם אלא ניסים גלויים. כמה דוגמאות: א. התיאור של נפילת אבן לקרקע בגלל חוק המשיכה, הוא תיאור ולא סיבה. כשנדבר על סיבה, הרי נמצאנו מדברים על כוח המשיכה, ולא על חוק המשיכה. אולם כוח זה מה טיבו? הרי איש לא ראה אותו, אלא רק את תוצאות פעולתו (י"י, האם מישהו ראה גרביטונים באופן ישיר?). אולם זו יכולה להיות באותה מידה גם תוצאת פעולתם של מלאכי מרום ושדים. כדי להימלט מהרכיב הלא-אמפירי הזה של המדע, נוקטים פילוסופים רבים בדעה שהתיאוריה המדעית היא רק ארגון יעיל של מכלול העובדות, ולא טענה על המציאות. וכן לגבי היישים התיאורטיים, שאינם אלא פיקציות נוחות לתיאור המדעי.
 
אולם לפי שיטה זו הבעיה רק מתחדדת. אם כן, בכל זאת עלינו לבחון מהי הסיבה האמיתית לכל ההתרחשויות הפיסיקליות? זוהי כפירה בעקרון הסיבתיות (שכידוע כיום הוא מקודש יותר מאשר בוראו, וכדכ' הרמב"ן: שכל המקודש מחברו חרב מחברו). ב. ואפרופו 'חרב',
 

דוגמא נוספת היא החוק השני של התרמודינמיקה. חוק זה מתאר שכל מבנה נוטה להתפורר עם הזמן (במינוח מדוייק יותר: ככל שהזמן חולף, כל מערכת נוטה לעבור למצב פחות מסודר). מה גורם לתופעה זו? לדעתי זהו האי גברא רבה דמתקרי (ראה רפ"ב דב"ק): 'שאייה יוכת שער'. שאם לא כן, התהליך הזה מתרחש ללא סיבה (תיאור מתמטי אינו סיבה). אגב, החוק השני של התרמודינמיקה אינו מתממש רק ע"י האי גברא רבא, אלא גם עם חבריו שמצויים ביומי דכלא, שבגללם המכנסיים מתבלים (אלף ורבבה סביבנו, כי אוגיא לכיסלא).
 

ג. נעבור כעת לדוגמת הפסיכולוגיה. כעת עלינו לשאול את עצמנו מדוע תחושת הדוחק ביומי דכלא. חז"ל מספרים לנו שזה בגלל אותם גנגסטרים שתוארו לעיל. מה האלטרנטיבה: לתאר את אופן ההתרחשות הפסיכולוגית (כמו בדוגמת הפיסיקה לעיל). אולם תיאור אינו סיבה. וכן לגבי פחד בלילה. ייתכן שישנו תיאור פסיכולוגי של היווצרות הפחד, אולם הוא לא נותן מענה לשאלת הסיבתיות. לענ"ד אלו רק השדים והמזיקים.

לשון אחר, לכל התופעות הללו אנו מספקים תיאורים מדעיים ולא הסברים סיבתיים. אולם עקרון הסיבתיות מחייב אותנו לחפש סיבות. סיבות אלו אינן חוקי הטבע, שהם יצורים לא קיימים אלא צורות תיאור שלנו למציאות. סיבות אלו הן יישים. כלומר יצורים קיימים כלשהם, שמתווכים בין עצמים באינטראקציה גרביטציונית, או שמשרים עלינו פחד בלילה, ובעיקר במקום חשוך בודד ואפל וישן (חורבא, דברא ועוד).
 
גישים כרגע יצורים אלו אינם נ(ואולי תמיד) למכשירי המדע, ואנו יכולים לכנות אותם 'שדים' או 'מזיקים'. 3. בניגוד להם, הגלגלים ושאר ירקות, נראים לי טובים לסלט ירקות ותו לא מידי. המצאות אריסטוטליות, שאינן מבוססות על מאומה פרט למיתוסים שונים.
 

4. השפעת הכוכבים גם היא אינה נראית לי נדרשת משום שיקול שהוא, ועל כן אין לי סיבה להניח אותה (אף שכפי שכ' רמבמז"ל אין לשלול את אלו על הסף).
 

העולה מכל זה: שתי נסיבות עיקריות להופעת שדים ויישויות לא-מדעיות, ולא-אמפיריות: התחומים החוץ מדעיים (ניסים). והבסיס הסיבתי לאירועים המדעיים עצמם. הסיבה מדוע אלו לא ניתנים לאישור אמפירי נובעת מעצם הגדרתם, וכמושנ"ת לעיל. "

http://is.gd/QKAilE

[ שח לי הגאון ר' חיים צימרמן ז"ל: כשבא בן ישיבה לשוחח עימי, אני מגלגל מיד את השיחה לנושא השדים. אם אני רואה שבן שיחי מאמין בהם, הנני מסיים את שיחתנו באחת ... ]

[ צענע, שיהיה. שח לי אחד מחכמי ירושלים ז"ל : כאשר הגיע לביקור האדמו"ר ממונקאטש רח"א שפירא בעל מנח"א זצ"ל, נבחרתי ללוותו אף שהייתי צעיר לימים. פעם בעברנו באחת מסמטאותיה של העיר הפנה האדמו"ר את תשומת לבי לדמות לא מזוהה שנכנסת במהירות לאחד החצרות. ואמר לי: ראית, זה היה שד. ואני שכבר אז הייתי מפקפק בכל הנושא, העזתי ועניתי כנגדו: רבי ס'דוכצעך אייך  ( = נדמה לכם ) ... ]

ייתכן,

מיד כשהגיע לארץ, כיבדהו הגרי"י קנייבסקי זצ"ל מאד. סיפרו שכשנכנס הגר"ח לבקרו, קם לפניו מלוא קומתו, כמחבר "אגן הסהר" (שמוכיח כשיטת החזו"א בענין קו התאריך) אז השכימו לפתחו בני תורה רבים. יותר מאוחר, חבר לחוגי המזרחי והציונות ואז נתפרדה החבילה.