תכלת הפורפור בעד ונגד

טוביה

כדאי לשאול כאן
http://www.tekhelet.com/hebweb.htm

_________________

נתעוררתי בספק מעניין

הנה יש מחלוקת במנין חוטי התכלת,
לרמב"ם חוט א', לראב"ד שנים, לר"ת ורא"ש ורש"י ארבע,

קרוב לודאי שאם היה זה למעשה בזמן הטוש"ע אזי הטור ובעקבותיו הרמ"א היו פוסקים כהרא"ש והב"י כהרמב"ם,
ועתה השאלה האם חשבון זה מחייב אותי [ אשכנזי בעוונותיו ] לנהוג עפי"ז,
או שכל שבפועל לא נפסק וננהג כן אצל עדות אשכנז הנני רשאי לנהוג כהרמב"ם או ראב"ד,
[ בפועל רוב מטילי התכלת נוהגים כהראב"ד].

אשמח לשמוע דעת חכמי אתרא הדין.

תוקן על ידי חרפת_אדם ב- 14/08/2008 0:59:14

נוהגים כראב"ד מכח הכרעת הגר"א
ואתה ה'אשכנזי' תוכל להשען עליה.

הגאון הכריע שלש הכרעות בשלוש מקומות
פעם כרמב"ם פעם כראב"ד פעם כר"ת [ בדוק ותמצא ],
פעמיים בספרי קבלה [ ספד"צ ואור יהל ] פעם בביאורו,
היות ואיני חסיד גדול של הכרעות הלכתיות עפ"י קבלה אני מעדיף את הכרעתו בביאורו כר"ת,
מה עוד שזה ספרו היותר מוסמך שמפי עצמו ולא מתלמידים,

נ.ב. הסיבה שנוהגים כהראב"ד הינה פשוט הכרעה כלכלית,
[ רמב"ם וראב"ד עולים 200 ש"ח ור"ת עולה כפול ].

תוקן על ידי חרפת_אדם ב- 14/08/2008 9:34:11

בשיחתי הנ"ל עם הגר"ש פישר עלה גם הנושא הזה, והוא טען בתוקף שהייחוס לגר"א ביהל אור (ולא אור יהל כדבריך) מוסמך הרבה יותר מהביאור לשו"ע, ותמה על הרדזינער שפקפק על כך.
מה גם שבביאורו הוא לא בא כמכריע הלכה אלא רק מתייחס באגביות לדברי השו"ע שמכריע כר"ת (נכתב מהזיכרון, אין עמי כעת ספרים לוודא זאת, אשמח אם יתקנוני).

אני מתנדב לתקן אותך,
ראה בביאורו סימן יב ולהדיא הוא דעת עצמו [ "אבל הענין כך הוא"] ולא בדעת התוס' או השו"ע,

מה שהבאת מהגר"ש פישר האם אנו מחויבים לו מבלי נימוק אך מפני שטען בתוקף ??
[ הוא גם טוען בתוקף נגד הזיהוי בלי נימוק של ממש !].
בכלל מה שייך מוסמך יותר מהביאור שכתבו בעצמו. מה עוד שזה ספר הלכה ולא קבלה כפי שכבר ציינתי.

הביאור הוא עריכת תלמידים ולא "כתבו בעצמו". לעומת היהל אור.

כמה חבל להתווכח על הידוע לכל,

אצטט לשון הגר"ח מוולאזין בהקדמתו לביאור השו"ע:"לא רצינו לשנות לשון רבינו הגדול הנמצא בכת"י ממש".

איך שיהיה פסיקת הגר"א איננה סוף פסוק, [ לפחות למי שאינו זילברמני הנוהג בכל כהגר"א ]
ישנם עוד פוסקים [ ראשונים במקרה דנן ] ולא בטלה דעתם מפני דעתו.

תוקן על ידי חרפת_אדם ב- 14/08/2008 14:25:36

לעניות דעתי, אין מסורת אשכנזית לפסוק תמיד כהרא"ש, אלא שאילו היה הרמ"א נזקק לשאלה זו היה כנראה פוסק כהרא"ש. לא נראה לי שזה יכול לחייב אשכנזי, היות שזה לא נפסק בפועל.
בפרט, שדי לנו באותו הצער, שיש תורה אשכנזית ויש תורה ספרדית. קשה לי להבין שלספרדי אסור לקנות כרטיס פיס ולאשכנזי מותר, רק משום שמרן פסק שאסמכתא לא קניא והרמ"א פסק שקניא.
או שלאשכנזי מותר לתת אוכל למי שאינו מברך ולספרדי אסור.
נראה לי שהמקסימום ששייך לדבר עליו, הוא אל תיטוש תורת אמך בדברים ממשיים של יום יום שכך אכן נהגו בפועל. אין שום סיבה לחייב כל אשכנזי לנהוג תמיד כהרמ"א משום שהוא היה אשכנזי. ולהיפך.
לסוגיה הנידונה, אם אתה רוצה שיקול כלכלי, אזי רמב"ם יכול לצאת זול יותר אם תקנה חוט המספיק לשבע חוליות בלבד. חצי מחיר.
אם שיקול הלכתי, אזי רבי זלמן נחמיה טוען למשל, שהלא לשיטת תוס' בזמן שאין תכלת, שניים הם של לבן ושניים הם להשלמת התכלת. אם כך, אפשר להשלים את התכלת גם בלבן וגם בתכלת. נמצא שהמטיל כהרמב"ם או כהראב"ד, קיים מצות לבן לכו"ע, גם לתוס'. אבל המטיל כתוס', לא קיים אפילו לבן לשיטת הרמב"ם ואולי גם לשיטת הראב"ד.
הרב רפפורט כתב מאמר לצדד בשיטת הרמב"ם. שני המאמרים נמצאים באתר.
כמו כן, המשכנות יעקב הכריע כהרמב"ם, ואומרים שמישהו אמר, לא זוכר מי, שהוא הסמכות בהלכות ציצית. משכנע, נכון???
בקיצער, למה לא לעשות כהרמב"ם?

_________________