תכלת הפורפור בעד ונגד

התוספתא מדברת על בגדי כהונה וגם הרמב"ם הביא הלכה זו רק בבגדי כהונה. לכן יש מי שדייקו מכך שבציצית אין זה לעיכובא.

תוקן על ידי מדף ב- 02/08/2010 00:21:07

בעניין התכלת, ישנם שני נקודות אותם צריך לברר בכדי לוודא את נכונות התכלת

א] נכונות החילזון כחילזון התכלת.

ב] נכונות הצבע המופק ממנו כצבע התכלת.

והנה בעוד כולם מקדישים את עיקר הפולמוס לדיון בזיהויו של המורקס האם הוא חילזון התכלת או לא, ומזניחים את נושא בירור נכונות הצבע, אני חושב שבירור צבע התכלת הוא לא פחות חשוב, ולכאורה אף יותר, וכדלהלן.

כולם מניחים הנחת יסוד, שיש חילזון ספציפי, שרק הוא כשר לתכלת, וכתוצאה מכך גוברת אי הוודאות האם המורקס הוא אותו חילזון ספציפי שכשר לתכלת או שמא הוא שימש רק לתכלת העולמית, בעוד התכלת של מצווה הופק מחילזון אחר,

 מעיון בכל המקורות התלמודיים, לא נמצא רמז כלשהו שישנו חילזון ספציפי שהוא הוא הכשר לתכלת, להפך מסתימת הלשון משמע שכל חילזון אם יופק ממנו צבע התכלת, הצבע יהיה כשר.

א] הצובע טלית לעצמו, אם לכסות בה הרי זו פסולה. צבעה ארבע או חמש פעמים פסולה, שאין צובעין תכלת אלא בחלזון. חלזון למה הוא דומה, בריאתו דומה לדג, וגופו דומה לרקיע. ואינו עולה אלא לשבע שנים, לפיכך דמיו ביוקר. [מסכתות קטנות מסכת ציצית פרק א] התנא סתם בלשונו שאין צובעין תכלת אלא בחלזון, המעכב היחיד הוא חלזון,

ב] ת"ר: חלזון זהו גופו דומה לים, וברייתו דומה לדג, ועולה אחד לשבעים שנה, ובדמו צובעין תכלת, לפיכך דמיו יקרים. [תלמוד בבלי מסכת מנחות דף מד עמוד א]  נאמר "חלזון זהו", כלומר התנא מתאר את בע"ח הנקרא חלזון, שגופו דומה לים וכו', וכן מדמו צובעין תכלת. לא נאמר מלה על חלזון מסוים,

ג] תכלת אין כשרה אלא מן החלזון הביא שלא מן החלזון פסולה שנ' תולעת מן התולעת שבהרים הביאה שלא מן התולעת שבהרים פסולה:  [תוספתא מסכת מנחות פרק ט] זהו המקור שמתייחס בצורה המפורשת ביותר לכך שהמקור החלזוני לצבע התכלת מעכב בכשרות התכלת, ושוב התנא סותם בלשונו "תכלת אינה כשרה אלא מן החלזון", משמע, הקריטריון היחיד הוא שהתכלת יופק מבע"ח ששמו חלזון ותו לא, אילו היה חלזון מסוים שרק ממנו התכלת כשרה, התנא היה צריך לומר "תכלת אין כשרה אלא מחלזון פלוני" ולפרט את מין החלזון כמו שפירט בסיפא גבי שני תולעת, שאינה כשרה אלא מן התולעת שבהרים,

וכן בכל המקומות בש"ס שהוזכר החלזון בהקשר לתכלת, הוא בלשון כללי כגון "אמר ליה אביי לרב שמואל בר רב יהודה: הא תכילתא היכי צבעיתו לה אמר ליה: מייתינן דם חלזון וסמנין ורמינן להו ביורה" וכו' [מנחות דף מב עמוד ב]

א"כ כל מה שעלינו לברר בהקשר לנכונות החלזון לגבי כשרותו לתכלת, הוא, מה הוא הבע"ח שנקרא "חלזון" בזמן המשנה, ובהנחה שמה שאנו קוראים לו חלזון, חופף למה שנקרא כך בזמן המשנה, כל סוגי ומיני החלזונות אם זה מורקס או ינטינא או מה שזה לא יהיה, במדה ונוכל להפיק ממנו את הצבע שהוא צבע התכלת, פשוט שיהיה כשר לציצית.

                                          המשך יבוא בעז"ה