הפולמוס הפונוביז'אי בראי ההלכה

הרב מיכי,

1. טיעוניך חסרי רבב.

2. לדמעותיך -- אני שותף מלא.

3. אע"פ כן אסור להמית מקום תורה. גם אם הוא פצוע ומדמם.
יה"ר שישלח לו קוב"ה רפואה שלמה.

4. אע"פ שאין לי כרגע ראיה לדבר, זכר לדבר מצוי באיסור מסרס אחר מסרס, ואכמ"ל.

5. אם הקב"ה בחר לסגור את וולוזין בגלל המלחמות על מינוי בן הנצי"ב כר"מ, (פרטים מובאים גם בספרו של אטקס וחב' על ישיבות ליטא), בהדי כבשא דרחמנא למה לך?




ר"מ



תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 27/12/2004 23:56:12

מישהו הזכיר כאן רעיון על רבנות ראשית ובית דין עליון?
להזכירכם, הרב אלישיב ישב בבית הדין העליון בבנין שנאסר ע"י הרב מבריסק וקבל לחלוטין את סמכותו של הרב הרצוג.
מושג דעת תורה הפך לאבסורד, כי אלו החלטות בלתי מנומקות (בלתי ניתנות להפרכה במובן הפופריאני) בניגוד לפסק ההלכה הקלאסי. ומכיוון שכך ההכרעה בין דעות תורה סותרות יכולה להעשות אך ורק באלימות.

לא אאריך כאן במקום שיש הרבה להאריך ומהווה קו פרשת מים בהתפתחות ה"חרדיות" של ימינו ואכמ"ל. ואנו זקוקים לדברי מורינו סיינפלד שיאיר לנו עיניים בעטו המבורך.

אך זאת אומר שבעיני "פונוביז" אינת מסמלת עבורי תורה אלא שנאה. בעשרים שנים אחרונות שיווקו משם שנאה לכל מה שזז שלא על פי "דעת תורה" שלהם. שני מקומות היו אחרי השואה שכל מטרתם היתה לשווק שנאה תחת מעטת היהדות: סאטמאר ולאחריו פונוביז בעידודו של הרב שך וחבר מחבלים. ומילא סאטמאר שמעשה אבותיהם בידיהם. אבל בליטא סגנון הדרסני הזה מנין?

אין לי שמחה לאיד, יש לי שמחה של גאולה. אצלי מה שקורה, שהיתה כאן שבירת מנגוני השנאה והגמוניה המטופשת של 'דעת תורה' מרושעת ודורסנית. זה שמחה לכל יהודי אוהב ישראל ואוהב ארץ ישראל.

דבר גדול קרה בישראל אתמול. כאשר גדולי ישראל פסקו לפי ראות עיניהם בלי להיכנע לשלטון הדמיוני והדמוני של דעת תורה מלאכותית (ואין אני מדבר על הפסק בעצמו, אלא דרך השלטת הפסק כאילו שיש איזושהי חובה כלשהי לקבל פסקו של הרב אלישיב? כאשר כל הגישה היא אחיזת עיניים). יש פשוט להשתומם על ההווא אמינא שיש על תלמידי חכמים מובהקים לציית לפתק חיוור של הרב אלישיב,הדבר מדהים. ותודה לא-ל שלא נכנעו.

בכלל יש מחלוקת שהיא ברכה לעולם, כאשר אנשים שעד כעת פחדו לבטאות דעתם, קיבלו אומץ ואינם נכנעים, זוהי מחלוקת של ברכה, מחלוקת המונעת תיוג של כופר לאחר, מחלוקת המונעת טרור, מחלוקת שהאמת לא נקברת. מחלוקת המאפשרת לכל אחד להתבטאות.

לא כל המחלוקת שוות כשם שלא כל המלחמות שוות. יש הבדל בין מלחמת כיבוש למלחמת שחרור ורק פציפסט נוצרי לא יודה בכך. כך יש הבדל בין מחלוקת כיבוש ומחלוקת שחרור. כעת אנו רואה מחלוקת שחרור מן עולה הכבד של "השקופה" של ציות עיוורת של עדריות. להיפוך, יש לקוות שעם פעולה זו פוניביז תתנקה ותתטהר מן הרעל שבעורקיה. הקולות הם קולות שבירת הקרח שאחרי החורף הקשה. וזה נעים לי לאוזן.

(מיכי, אני מתפעל כל פעם על הגישה הנוצרית של הדת"לים של הושטת הלחי השני' למחרפייך ולמגדפייך, ועוד להתכופף בפניהם וד"ל ואין אני זקוק לתשובה ממך).

(ואני כעת מוכן לכל העוטים ומגלגלי עניים ושונאי חב"ד. בואי והתקיפו)

תוקן על ידי - מסתברא - 27/12/2004 14:58:22

לידידי חברי הפורום,

בימים כהרגלם הנני נמנע מקריאת עיתונים (כי הם ממש לא מענינים אותי) ובכך נחסך לי המון לשון הרע ושפיכות דמים.
בימים אלו (אפילו אם הייתי קורא עיתונים בד"כ) לא הייתי פותח יתד נאמן ולו מסיבות אלו. אין אדם הנוגע בדבר נקי מלשון הרע.
בפורום זה שמחתי שהנושא לא עלה כלל על הפרק. החברים והמנהלים כאן לא חשודים כנוגעים בדבר ולכן כשזה עלה "בכיסוי" הלכתי ניחא.
אבל דחילק, הפכתם במה זו להתקיף את המוסד ורבניה ובכך גם גלשתם להתקפות על מוסדות ורבנים בכלל (ועוד יד הדמיון נטויה) כל אחד לפי מחשבתו ללא עצירה.
נדמה לי שכאן הוכיחו הכותבים שלא תמיד יכולים לעצור .
אותי הנושא הזה מחליא בפרט שאין כאן תועלת כלל והנושאים שהועלו לא חייבים לעלות בהקשר הזה וכבר עלו לדיון בכל מיני צורות.
מהסיפור הזה כל אחד לומד מה שהוא רוצה להוכיח לעצמו.



אינני חושש מבקורת ומי שרוצה אייטם חדשותי ורכילותי, יודע שזה מצוי בשפע אצל השכנים פא בשכונה.למה להכניסו הביתה? איפא הבושה?

שלוימלע,
רק כעת הגיע אליי הספר בדואר, ונזכרתי שגם אתה עידכנת אותי פעם בעובדות החדשות (בעיקר בגלל זה קניתי אותו). ועל אף הכל, מה שקובע הוא המיתוס. ואם למיתוס כולם מסכימים (שהיה צריך לסגוןר בגלל לימודי חול), כי אז הקו"ח שלי אין עליו תשובה.

מסתברא,
כשאמרתי 'ידידי' התכוונתי לכל מילה, ואולי לא הבנת אותי נכון. ובכל זאת, אני לא בקואליציה עם כל ידידיי, וייסלח לי על כך.
באשר לסיווגים, דומני שיותר מפעם אחת הבעתי כאן את עמדתי שאין לי מאומה עם ד"ליות יותר מאשר עם חרדיות. כל אלו אבד עליהם הכלח (או הקלח). מעבר לכך, אין לי שופ נטייה להושיט לחי שנייה, ואפילו לא את הראשונה, ודומני שסגנון דבריי לא ביטא גישה 'נוצרית' שכזו. פוניבז' אינה מקום שחירפו אותי כד"לי, שכן אני מצטרף לחלק גדול מן הביקורת (לא לחרפות), ואינני ד"לי. גם לא 'חרדי'. אני מ'הדרך השלישית'.
באשר ל'מקלחת' שזכיתי ממך, אומר: אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרים (אלא אם תאמר שגם זוהי נצרות, שמקורה הוא כידוע מ'השליח השלושה-עשר': עקיבא בן יוספוס, להבדיל מליון הבדלות כמובן).
ההבלד מן הנצרות הוא שאם אני חש שהביקורת באה ממקום אמיתי, חריפה ככל שתהיה, והמבקר באמת ובתמים לא מסכים אתי (כמוך, למשל), כי אז אני מגיש גם לחי שלישית (בד בבד עם מתן מענה לטיעונים, והמשך מנהגי כפי מיטב הבנתי). במקרה כזה ממש לא מעניין אותי הלשון שהוא נוקט בה בדם לבו. אין לכך בעיניי שום נפ"מ. אולם אם הביקורת היא יציאה למלחמה, ולא משום מחלוקת לשם שמים, כי אז לא אגיש שום לחי. סוף הדבר, הלשון אינה קובעת מאומה בעיניי. זו רק שאלה של נימוס. אולי חשוב, אך לא ממש חשוב.




מיכי

ועוד משהו אחד,
אני לא מסכים לתפיסה של 'דעת תורה' הליטאית המקובלת כיום. ממש לא. אולם השבר שלה הוא כה גדול, עד שאנו עלולים להגיע לכאוס של ממש (כמו חוה והנחש עם עץ הדעת). ועל דא קא בכינא. על כן לענ"ד אין כאן גאולה משום דבר. יש כאן רק הרס ושבר.
ועוד, שעל אף שאיני מסכים לתפיסת דעת תורה, אני לא מזלזל בדעתם של יהודים גדולים, ובודאי כאלו שאינם נוגעים בדבר. ולכן יש בהחלט מקום לקבל דעתו של מי שמחליטים שהוא הגדול בעינינו. האם רק משתמשים בו כ'גדול' לצרכים פוליטיים?
דווקא בעיני, שלא שמוע לאף אחד באופן אבסולוטי, ולא מצביע בעד אף אחד (בניגוד ללחצים של כל סביבתי מכל הכיוונים), זהו בהחלט שבר חינוכי.
קשה לכפור במשמעות שיש להוראה של יהודי גדול, גם אם סמכותו היא לא אבסולוטית. ואם לא מקבלים אותה רק משום האינטרס, ולא מטעמים מנומקים, זהו גופא ההרס.
ושוב, אין כוונתי למאומה קונקרטי, שכן באמת אינני מכיר שום פרט ממה שמתרחש (פרט להשפעה על נוער שגדל מבולבל ונהרס).



מיכי

פונוביז'רים

מה שמסתברא מנסה לומר לכם במקום שבו לא האריך, הוא כך: רביכם ומוריכם התקיפו את חב"ד ונלחמו בה לא לשם שמיים, ועל כך אתם נענשים היום! ואין פה בכלל שמחה לאיד...הוי כמה משעשע, כמה צפוי היה שנגיע לזה...

רבותיי זוהי תגובה עניינית או סגירת חשבון?


אי אי אי איזה שעשועים...אמא אמא הרמב"ם מנצח!

אני קוראת לסגור את האשכול הזה,לפני שהיהודי הנודד יאלץ לחלק לנו שקיות הקאה. למי שרוצה אקשן..יש לנו פורום שכן שיציץ שם.




תוקן על ידי - riv - 27/12/2004 15:37:02

מסתברא,
עד כמה חב"ד באמת מפרגנת לזרמים שאינם חב"ד, האם היא מכירה בקיומם הכרה אמיתית או שמצפה ליום שכולו חב"ד?

אריק יקירי.

שאלה נכונה ומתבקשת שאלת.

נכון שבחב"ד יש נטיה ואף רצון להפוך את כל העולם לחסידים וכל העולם לחבדניקים, ואיני רואה בכך כל פסול כשם שאיני רואה כל פסול שהציונים הדתיים מעוניינים לשכנע את כולם להפוך לציונים. או כל אידלוגיה אחרת לרכוש אוהדים. איני חושב שזה מציאותי אבל זה בהחלט לגטימי.

אך הכל שאלות של מיתודות.

מאז שאני הצטרפתי לחב"ד - על ידי אנשים יקרים מחסידי חב"ד - שקיבלו על כך מכות רצח על שהעיזו וכו' ואכמ"ל שאני מודה להם עד היום, לא נוכחתי בשום תכנית חבדית לכבוש את העולם על ידי סתימות פיות, מעשה טרור, וונדליזים.

(אך יש אנשים שסבורים שחב"ד היא אכן כת נוצרית ואכן מצוה מדאורייתא להלחם נגדו כמו המסיון וכו' וכו' וכו' וכו')

אך מהמקום שהגעתי אני זוכר טרור אלים למי שאינו הולך ב"שיטת"ה. וכך אני יודע מפונוביז והדברים ידועים מאד. ועל כך אני מדבר.

(לאחרונה צמחה קבוצה ממארת משיחסיטית שרח"ל בתוך חב"ד נוקטים מעשים כאלו ויש להוקיעם ולהחרימם בכל האמצעים כולל משטרה וכל האמצעי כשרים להדביר נגע זה)

מסתברא נכבדי,
וודאי שזכותו ואולי אפילו חובתו של כל אחד לנסות לשכנע שדרכו היא הנכונה, אולם במסגרת אלו ואלו דברי אלוהים חיים, קיימת האפשרות להכיר שגם החולקים עליך כוונתם לשם שמים ויש להם על מי לסמוך. כפי שוודאי עלה מבין דברי אני מייצג עמדה ד"לית ואעפ"כ בתרגיל סימולציה שערכתי לא מזמן עם חברים יצגתי את העמדה החרדית הליטאית בצורה די משכנעת עד שאפילו אני כמעט השתכנעתי.
אני שמעתי מחסידים שלא כולם חייבים להיות חסידי אדמו"רם כי כל אחד נמשך לאדמו"ר המתאים לשורש נשמתו.
ולכן אני שואל עוד פעם, היכן חב"ד בנידון.

מסתברא חברנו החב"דניק

"מי ששנה ופירש קשה מהכל"

"שנה ופירש - תלמיד ששנה ופירש מן התורה, ויודע כמה תלמידי חכמים מגנים את עמי הארץ, וכמה הם שפלים בעיניהם - שונא יותר מכולם", (רש"י פסחים דף מט עמוד ב).

"כמוך, למדו עוד הרבה באותם הישיבות/חב"ד אליהם הגעת ולמדת. והזלזול במי שאינו מסכים ל"דרכנו", שבו אתה נוקט, אינו חדש אצליהם".

וכבר הזכיר חברנו מפיסטו את המשוואה שעולה בגימטריא
"יחי אדונינו.." וכו' = "אני ואתה נשנה את העולם"

אך גם אל תשכח, שה"גר" קשה כספחת.
והוא הקשה מבין שני ה"קשים".עד כדי 'התנזרות' ממי שחולק על דעתו. ומציב את המציאות אל מול פניו...
וד"ל.


אי אי אי איזה שעשועים...אמא אמא הרמב"ם מנצח!





תוקן על ידי - riv - 27/12/2004 17:24:31