|
|
| נשלח ב-22/1/2012 22:28 |
 |
| |
האם לאחר בבל לא היו צריכים לזכור יותר את יציאת מצריים,? האם גלות מצריים והגאולה- היתה פחותה מזו של בבל.
הרי מעניין את גלות בבל לא מזכירים כלל וכלל. רק את יציאת מצריים.
ואיך בכלל מזכיר חודש על שם האל תמוז למשל את גלות בבל?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2012 22:49 |
|
| |
ירוחם, אלה שאלות טובות. רבינו בחיי כתב את פירושו על סמך נבואת ירמיה: ולא ייאמר עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את בני ישראל מארץ צפון. נראה לי שמאחר שגלות בבל היתה גם בעוון עבודה זרה, ואנשי כנסת הגדולה ביטלו יצר רע של עבודה זרה, הרי שקריאת החודשים בשמות אשר בהם היו נקראים בבבל היתה זכרון לגלות בבל ולגאולה משם.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2012 23:09 |
|
| |
80
השאלות יותר חזקות מהתשובות. הכרתי את נבואת ירמיהו, היו לו הרבה נבואות, אבל בכל מקרה למרות זאת ובכל זאת מזכירים יציאת מצריים בלילות ובימים. מה שאין כן גלות בבל.
ביטול הע"ז היתה לאחר 600 שנה ויותר, במחילה מחכמנו היא לא כל הצליחה. עד היום יש ע"ז בתפארתה.
מה שמפריע לי מאד כי את גלות אירפה ואת השואה הגדולה. לא טרחו חכמנו להזכירה, בשום צורה שהיא
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2012 00:10 |
|
| |
ירוחם, מסכים אתך כי אלה שאלות חזקות. נראה לי שיציאת מצרים היתה אירוע מכונן של האומה הישראלית, ועל-כן מזכירים את יציאת מצרים בימים ובלילות. באשר ליצר עבודה זרה, יצר עבודה זרה נתבטל (אולי יש לפרש נחלש מאד), אולם עבודה זרה לא נתבטלה לגמרי מהעולם. באשר לגלות אירופה והשואה, ראה מהרש"א חידושי אגדות לברכות יג ע"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2012 08:51 |
|
| |
מקס- שלום
קרבנות נועדו להכפפת היצר והגאוה,זה מתאים לכל דור. שום מצוה שניתנה בתורה לא ניתנה לדור אחד בלבד,רעיון זה די סותר את דברי התורה עצמה (למשל "מִי-יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם, לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת-כָּל-מִצְוֹתַי--כָּל-הַיָּמִים: לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם, לְעֹלָם" דברים ה:כה ,"וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת...כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם...וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם." דברים כט:יג-יד)
"להאמין באלוקים הוא עיקר תורה ? לא ולא אומרים חז"ל "הלוואי אותי עזובו ותורתי שמורו""
למה אתה מעדיף להבין את זה כאילו הקב"ה אומר שעדיף שהם יתרכזו בפולחן ולא בפנימיות? אני תמיד הבנתי את חז"ל זה כרעיון שעדיף שישמרו שלא לשמה מאשר בכלל לא ,וכי מתוך זה יגיעו לעבודה לשמה .
"ולכן טענתי העיקרית היא, כל ניסיון להפוך את היהדות וחוקיה לדת היא בעצם אלילות ואלוהים אחרים"
תגדיר בבקשה מה היא דת לדעתך ,ומדוע למשל לקדש את כל מצוות התורה (אם זה מה שאתה טוען) היא עבודת אלילים? זה בסך הכל עבודת השם בצורה שבה הוא רוצה שנעבדהו.
אולי נדון בנושא זה? (אין לי מחלוקת אמיתית איתך על הסנהדרין,אני גם חושב שצריך להחזיר את הסנהדרין בלי קשר לטענות שלך על שהחכמים גרמו לגלות ח"ו )
"הוא רואה שכל חכם עובד אלוהים אחרים, זה מתפלל בסידור אשכנז וזה בספרד וזה ברש"ש וזה באריז"ל ובעיקר אף חכם לא נפגש עם השני לעולמים כי הם משני עמים כנראה,"
לדעתי זה לא תיאור הוגן של המציאות,זרמים ביהדות שעוסקים בעיקר בדקויות הפולחן לא מפרידים בין הרוח מאחורי שניהם,וחכמים מזרמים שונים נפגשים כל הזמן.
אגב ,אפשר להמשיך כאן,זה הרי המשכי למה ששוחחנו כבר,לא חייב לפתוח דיון חדש,ואם תרצה,מכיוון שמדובר בעניינים שאתה רוצה להעמיד לדיון,עדיף שהניסוח יבוא ממך
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2012 10:08 |
|
| |
מ80 מצוות עשה מדאוריתא לקרא לחודש הראשון חודש ראשון ולא בשם אחר. ראיתי מהפוסקים כי הצריך להשתמש בתאריכים אזרחיים- מוטב לו לקרא ולכתוב חודש ינואר ולא 1. הנביא גדול שיהיה אינו רשאי ואין כוחו גדול ממצוות הכתובות בתורה. מה עוד שלא הוא אמר להחליף את שמות החודשים. החודש הראשון =ראשון לגאולה, ניחא אם היו קובעים בשיבת ציון את החודש של הצהרת כורש כחודש ראשון היה לזה אולי הגיון, חודש חדש הוא החודש הראשון לגאולה, ולא היא. אשמח אם תגלה את עייני היכן ועל ידי מי שינו בצורה הלכתית את שמות החודשים? עיינתי במרש"א
מהרש"א חידושי אגדות מסכת ברכות דף יג עמוד א
מדמה מצרים לזאב ובבל לארי כמ"ש בבבל עלה אריה מסבכו ומלכות הרביעית מדמה וכו' ואמר שכח מעשה שניהם ולעיל גבי פגע בו ארי לא קאמ' שכח מעשה זאב משום דלא היה זמן רב כ"כ בין זה לזה משא"כ בהאחרון קאמר נשכח מעשה שניהם והיינו דבצרות וגלות אחרון נשתכחו צרות משעבוד מלכיות הראשונות עד לעתיד לימות המשיח במהרה בימינו:
איך אתה לומד מזה על איך שאנו מציינים את השואה? הרי הדברים הפוכים- לפי המהרש"א רק על השואה אנו צריכים לדבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2012 17:04 |
|
| |
דיברה תורה בלשון בני אדם. לא ציותה התורה איך לקרוא לחודשים אלא מה סדר החודשים. חז"ל למדו מהתורה שחודש ניסן ראש השנה למלכים ולרגלים ולחדשים ולעיבורין ולתרומת שקלים. מבית שני ואילך זו תקופה של התורה שבעל-פה, והלשון יצירה של כלל ישראל. בפרט נאמר במגלת אסתר: בחדש הראשון הוא חודש ניסן. כלומר, התעורר הצורך לתת לחודשים שמות, והשתמשו בשמות בו היו קראו לחודשים בבבל. כמובן, טוב יותר היה לו היו קוראים לחודשים בשמות מקוריים.
בזמנו הרב הרצוג רצה לקבוע יום תענית לאומי לזכרון השואה, אלא שהחזון איש, הרב משה פיינשטין, הרי"ז סולובייצ'יק, ועוד מגדולי הדור, התנגדו לכך מטעמים שונים. לבסוף הרבנות הראשית החליטה שצום עשרה בטבת יהיה יום זכרון לשואה, אלא שהדבר לא הצליח להתממש בפועל. במלים אחרות, לגדולי התורה בדורות האחרונים לא היה די כח תורני כדי לקבוע זכרון ראוי לשואה, או שחששו מכל חידוש שמא ההלכה תיחשב לרפורמה, ולכן מי שהנהיגה יום זכרון לשואה היתה הכנסת הראשונה של מדינת ישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2012 19:37 |
|
| |
מ80
נדמה לי כי אין הבדל בין דעתך לדעתי.
מבחינתך לזכות יחשב לא לבקר ולא למתוח ביקורת על פעולות או מחדלי חכמי העבר.
מבחינתי זה יחשב לחובה .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2012 20:08 |
|
| |
מותר לבקר טעויות של דורות קודמים אם עושים זאת מתוך עומק הבנת התורה כדי לתקן את הטעויות, כך היו מבקרים חז"ל את קודמיהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2012 12:27 |
|
| |
| מ80 כתב: |  | דיברה תורה בלשון בני אדם. לא ציותה התורה איך לקרוא לחודשים אלא מה סדר החודשים. חז"ל למדו מהתורה שחודש ניסן ראש השנה למלכים ולרגלים ולחדשים ולעיבורין ולתרומת שקלים. מבית שני ואילך זו תקופה של התורה שבעל-פה, והלשון יצירה של כלל ישראל. בפרט נאמר במגלת אסתר: בחדש הראשון הוא חודש ניסן. כלומר, התעורר הצורך לתת לחודשים שמות, והשתמשו בשמות בו היו קראו לחודשים בבבל. כמובן, טוב יותר היה לו היו קוראים לחודשים בשמות מקוריים.
|
|
על זה בדיוק אני רוצה שהחברים והגולשים לכאן יעצרו לחשוב, איזה צורך התעורר ?
התשובה הפשוטה היא כי החליטו על תשרי כראש השנה, על הכל בעצם, (לא הכל כי בר- מצווה היום עושים לפי יום ההולדת,)
מונים שנים וחדשים בכל עניין ועניין לפי ראש השנה בתשרי, בעצם הפכנו את תשרי לחודש הראשון, ושומרים את חודש השביעי שיצא דווקא באביב, כלומר ניסן חייב להיות באביב סביב יום השוויון האביבי,
ולכן לפעמים יוצא שניסן הוא בחודש השמיני באותו שנה,
בכל אופן מונים שנים מראש השנה (תשרי) וכן מספר החודשים מתחיל בעצם מתשרי, במילא אין לנו היום ראש חודשים בניסן,
זה לא משנה אם סופרים או לא, זה כך בלי שתספור, אם יש כל שנה 12\13 חודשים אז במילא לכל חודש יש מספר, אם יש כל שש ימים שבת אז כל יום יש לו מספר,
טיפש הוא שיקרא לשבת ביום שלישי ואז יום רביעי זה יום הראשון בשבוע,
אותו דבר טיפש הוא שיקרא לניסן ראשון לחודשים,
פשוט שביום יש 24 שעות ואז תחליטו מתי מתחיל שעה ראשונה, ואחריו כל יום הוא מספר אחד בימי השבוע, אז מחליטים מתי יום ראשון, ואחריו יש חודשים, בכל שנה 12\13 חודשים, אז תחליטו מתי החודש הראשון ואחריו מכאן השנה,
ומחליטים מתי מתחיל השנה,
ולכן המספור היא מעצם ההחלטה (ולא בגלל שהחלטנו לספור אנו יכולים לספור הפוך זה לא יעזור) מתי מתחיל היום המחולק ל24 שעות, כך יש לנו 24 שעות עד היום החדש,
אותו דבר בהמשך, יום הראשון ממוספר מעצמו מעצם שקבענו לחלק כל שבע ושבע ימים לשבוע,
וכן החודשים כלפי השנה, ממוספרת מעצמו מעצם שהחלטנו מתי ראש השנה,
ולכן ביום שקבעו שראש השנה היא בתשרי אז תשרי הוא חודש הראשון, אם נרצה או לא נרצה,
התורה אמרה לנו לא ולא ראש החודשים זה ניסן, אז אל כורחינו שראש השנה הוא ניסן,
וכך באמת ספרו שנים מיצאת מצריים, ולכן שרוצים לספור שנות מלכים לא סופרים את היום שנהיה מלך (כמו הבר מצווה,) רק סופרים בניסן, שזה ראש השנה, אותו דבר לגבי רגלים, ועיבור שנים שצריך, כי ניסן מתחיל השנה וניסן חייב להיות באביב, אחרת עונות השנה לא יהיה במקומם,
אז מן התורה בעצם ראש השנה היא ניסן, וכך אמורים אנו לספור שנים, בכל עניין ועניין, וכן חודשים,
מכאן נמשיך לשבת, מתי מתחיל שבת ??
בתורה אין זכר לעניין, וחייב להיות איזה משהו להיתלות בה,
בסיני נאמר רק שמור\זכור את יום השבת, (ולכן באמת חז"ל אומרים ששמרו שבת לפני מעמד הר סיני,)
אוקיי נשמור שבת אבל מתי מתחיל הספירה של היום הראשון בשבוע ??
התשובה לזה לפי חז"ל (והמגילות) היא שסופרים מאז בריאת העולם,
וכאן יש לשאול כמה שאלות,
1, מי ספר ? צריך איזה רצף של אנשים שספרו, כלומר היו מחוייבים בשבת בכדי לספור, ולא מצאנו מי התחייב לשמור שבת לפני מעמד הר סיני,
2, המבול בזמן נח שיבש את הספירה, (השמשות לא שמשו = כלומר נח לא ראה את היום והלילה ושעונים עוד לא היו)
שוב: בכדי לספור שנים התורה פתרה את הבעיה, מתחילים מניסן והיא ראש החודשים של השנה,
לכאורה היו צריכים קודם להחליט על יום ראשון (בשביל השבת) ואחר כך על חודש ראשון בשנה וכו',
והתורה אומרת לשמור את היום הזה = השבת, היא לא אומרת איזה יום וזה מאוד מוזר,
לכאורה היה ידוע לכולם לפני כן, אז מהי היום הזה ?
בלתי אפשרי שזה ספירה מתחילת הבריאה כנ"ל, ואם נאמר שכן,
כלומר שאנו סופרים את יום הראשון אחרי שבת של האלוקים בתחילת הבריאה,
אז קשה מאוד למה סופרים מניסן חודשים ושנים, היינו צריכים לספור מתשרי חודשים ושנים, כי בתשרי נברא העולם,
והיות שיש מחלוקת מתי נבראה העולם, סימן שלא ספרו שבתות, מתחילתו,
רק באיזה יום נצתוונו לקיים שבת, ומהי ומתי היום הזה ?
חייב היה להיות כתוב מתי מתחיל שבת, כמו שהתורה קבע שניסן ראש לחודשים ושנים, כך היה צריך לקבוע את יום השבת,
התורה אומרת שהשבת הם זכר למעשה בראשית (בשמות) וזכר ליצאת מצריים (בדברים)
והיות שיצאת מצריים ברור שלנו שהיה בניסן, כך לכאורה גם בריאת העולם היית בניסן,
הרי באותו מעמד הר סיני נאמר לנו לשמור שבת זכר לבריאה וליציאת מצריים בנשמה אחת, מכאן שחד הם בתאריך,
במילא ברור לנו עכשיו
1, מתי בריאת העולם, = ניסן = אביב = יום השיוויון האביבי, = שבת
2, נאמר לנו לא רק לשמור שבת במובן לא לחלל, רק נאמר לנו לשמור את היום המיוחד שמכאן מתחיל שבת ומכאן סופרים שש ימים חול ושוב שבת,
3, התורה אומרת לשמור ימי השבוע,
4, התורה אומרת לנו לשמור ראש חודשים בשנה,
5, התורה אומרת לנו לספור שנים מיצאת מצריים,
והנה לנו לוח בתורה, יש יום מיוחד שמתחיל שבת, (ולא אמרו לנו מתי זה באיזה יום מתחילים לספור שש ימים, ואז כנראה סמכו שאנו יודעים, כלומר היה ידוע לכולם ) ויש חודש מיוחד שמתחיל שנה, ויש שנה מיוחדת שמתחיל הספירה,
התורה לא אמרה לנו באיזה יום בשבוע\אסטרונומי שנתי מתחיל ראש חודש הראשון,
וכאן המקום לחלוק, יש שיאמרו במולד, ויש שאמרו ביום השיוויון האביבי,
לאומרים המולד הירח, יצטרכו להסביר אז מה הקשר בין אביב לראש החודשים, כמו שסתו נשמרת מעצם ששומרים את האביב כך נשמרת האביב מעצם שהסתו נשמרת וחוזר חלילה, אז למה ניסן ראש החודשים ?
לאומרים יום השוויון האביבי היא יום ראשון לחודש הראשון, ויום ראשון לשנה ובריאת העולם וליצאת מצריים,
בעצם מסביר לנו את הלוח התורה כפשוטו,
מצד שני למה נקרא חודש מלשון "חדש" הרי ברור שחדש הכוונה לירח המתחדש כל חודש מחדש,
ולפי לוח שמשי לא נראה את הירח מתחדשת דווקא בראש חודש וכל ראשי החודשים היו מקריבים קורבנות, כלומר ציון ראש כל החודשים צריך איזה יום אסטרונומי מוכר לכל,
מצד שני גם העונות פסח סוכות חייבים להיות בימים אמיתיים,
שהחכמים באים לבחור מה מוכר יותר לההמון, ברור שהחודשים יותר רלוונטיים, 12 פעמים בשנה יש ירח חדש שהולך וגודל מיום ליום עד חצי חודש וחוזר עד סוף החודש, כלומר רואים ממש כל יום איפה אנו בחודש, מול ארבע עונות השנה שבכל מצב לא כל כך מורגש מידי יום, רק אם יעבור שלוש שנים ולא נוסיף חודש אז נרגיש שהעונות לא במקומם,
מצד שני כאן מתחיל הבלגן, כל חודש צריך להוסיף או להוריד יום, וכל שלוש שנים צריך להוסיף חודש שלם לשנה,
בלוח שמשי רק כל שבע שנים מוסיפים שבוע, ואין קשר בין החודשים לירח המתחדש ואז נשאל למה כל ראש חודש היא מן חג אם כך ?
הרי כל חודש זה רק מספור של שלושים או שלושים ואחד יום בלי שום סימן אסטרונומי,
יוצא לנו שלפי לוח שמשי אין טעם לחודשים למה לא חלקו את השנה לארבע עונות וכל עונה 91 יום, למה צריך חודשים בכלל ? אם הירח לא מדבר כאן אז לא צריך אותם כלל, יש לחלק את השנה לעונות ונשמור על האביב כמובן,
ולפי לוח ירחי שמשי, אין טעם לראשון לחודשים, כלומר למה התורה מתעקשת שניסן יהיה ראשון ולא שביעי או שמיני, התורה אומרת 1, ניסן חייב להיות באביב 2, היא ראשון לחודשי השנה,
וכל שבע שנים מוסיפים שבוע בהקל בסוכות, וכל 28 שנים מוסיפים שבועים, (כי הרי השנה היא 365 ורבע יום, ולכן עשו כל שנה 364 שיהיה השנה מחולק לארבע עונות וכל עונה 91 יום, כפול ארבע = 364 ולכן כל שמיטה\שבע מוסיפים שבוע,
וכל 28 שנים מוסיפים שבועים לרבע היום, 28 כפול רבע = שבע ימים,)
לפי חנוך הוא בעצם קבע את הלוח על פי שבע, שבע ימים שבע שנים ויובל,
וכן השמיטות הידועות לגבי שית אלפי שנין גם מגיע מאותו חשיבה,
ופתאום בחז"ל מתהפך העניין השמיטות והם מתחילות דווקא מתשרי,
אוקיי אם תשרי אז כנראה נבראה העולם בתשרי, (וזה יסוד המחלוקת בחז"ל מתי נבראה העולם בתשרי או בניסן),
בקיצור בלגן שלם,
לסיכום מה שאפשר להבין כאן מכל הבלגן,
1, שבת מתחיל משבת בראשית (מתי זה האם ניסן או תשרי לא יודעים כלומר חלוקים אז אייך שבת נשמרה מאז אדם הראשון ? בזמן שרק משה נצתווה על שבת, אפי' אם נאמר שהאבות שמרו שבת אז לפי מה קבעו שבת ? הרי אנו לא יודעים מתי נבראה העולם כנ"ל)
2, חודשים חייב להיות ירח, בלתי אפשרי להגדיר חודשים בלי אות משמים כמו הירח, ואין טעם לקראו לחודש מלשון חדש,
ולכן לדעת הצדוקים יש בעיה רצינית, החודשים שלהם לא היית תלויה בכלל בירח,
ההמון צריך להרגיש בחודש, מילא שבת שזה רק שש ימים לא צריך אות משמים, אבל חודש ברור הרי שהירח כיוון את ההמון איפה הם עומדים בחודש, הרי כל לילה אפשר לדעת איזה יום בחודש אנו רק מהסתקלות על הירח,
במילא לא נראה לי שחנוך (שהאמין בחוקות השמים) לא קידש חודשים על פי ירח,
וכאן הצדוקים לדעתי בבעיה גדולה,
3, שנה מחולק גם על חוקות שמים שהם העונות, אביב קיץ סתו וחורף,
וכאן אין טעם לשמור אביב אם היא לא ראש השנה, תשמור את סתו, הרי מה ההבדל ?
במיוחד שהשמיטות נספרות בסתו, והעולם לפי זה נבראה בסתו,
וכאן למסורת יהיה בעיה רצינית כנ"ל, איך נפל בכלל מחלוקת מתי נבראה העולם אם שמרנו על השמיטות והיובלות כל השנים מאז חנוך, ואם נאמר ששמרנו אך ורק ממשה, אז גם כן לא ברור לנו מתי שמיטה בניסן או בתשרי,
יש כאן ברי ושמא ברי עדיף, הצדוקים וחנוך והמשמרות כהנה של מאות שנים ומזמורי התהילים של דוד כל אלה מתעקשים שניסן נברא העולם, ואצלינו במסורת יש מחלוקת, והנה לנו ברי ושמא,
מצד שני בכלל לא נשמע מהתורה שיש איזה עניין בשבע שבע, חוץ משמיטה ויובלות וספירת העומר, כלומר לא זכור לי שהתורה עושה איזה קשר ישיר כמו שחנוך עושה למעשה בראשית, התורה יותר הולכת בכיוון של שמיטה לעניים ושיחרור עבדים וקרקעות,
4, לוח על פי הירח ועל פי ראיה מצריך הרבה שיתוף פעולה של ההמון, וכאן משום מה אין היזכור בתורה על כך,
5, אם עשו שינויים ואם לא, צודקים חז"ל בשינויים בכל מקרה, בלתי אפשרי מבחינת חברתית שכל יום כיפור יצא ביום שישי, ואצל חנוך לעולם יצא יום כיפור ביום שישי, אותו דבר לגבי השמיטות בלתי אפשרי מבחינת חברתית ששמיטה יתחיל בניסן, ראו באבן עזרא איך מוכיח שזה בלתי אפשרי מצד הפסוקים בתורה, אבן עזרא ויקרא פרק כה (ט) והעברת שופר תרועה. יש מחלוקת אם נברא העולם בניסן או בתשרי. ואין צורך להאריך כי מעתיקי הדת תקנו לנו בתפלות ראש השנה זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון. ועוד ראינו תקיעת שופר בשנת היובל בתשרי בתחלת השנה. ועוד בפרשת הקהל את העם לקרוא בתורה בחג הסוכות, וכתוב: למען ישמעו ולמען ילמדו (דבר' לא, יב), ולא יתכן להיות אחר חצי השנה. ועוד: וחג האסיף בצאת השנה (שמות כג, טז), וכן תקופת השנה (שם לד, כב). והעד הנאמן שנת השבת, שכתוב לא תזרעו (יא), ובמרחשוון יחלו בא"י לזרוע. ואם היתה תחלת השנה מניסן, הנה לא יקצרו אשר זרעו בשנה הששית ולא יזרעו, כי הנה שנת השמיטה היא, ואחר שלא יקצרו זרע שנה ששית לא יזרעו פעמים, והכתוב אמר לא תזרעו (יא) - בשנה השביעית לבדה. ויהודה הפרסי אמר, כי ישראל היו מונים בחשבון השמש. ואילו היה זה נכון, הנה לא פירש משה מהלך שנה תמימה, כי חכמי המזלות לא יכלו עד הנה להוציאה לאור, כי חכמי הודו מוסיפים על רביע היום חומש שעה, ותלמי וחביריו אומרים, כי יחסר חלק משלש מאות ביום, והוא קרוב ממהלך העבור. והבאים אחריו אמרו, חלק ממאה ושש, ואחרים מאה ועשר, ואחרים מאה ושלשים, גם מאה ושמונים, כי יש מי שהוא שנתו להשלמת המזלות מנקודה נראית, ויש מנקודת הגלגל הנטוי לימין ולשמאל. ואנחנו צריכים לקבלה. ועוד כי פי' חדש יכחיש הפרסי, והצדוקים אומרים שהדת על שנת הלבנה. דע כי אין ללבנה שנה כלל, רק בקשו המחשבים מספר חדשים קרובים לשנת החמה ומצאום י"ב כאשר אין לחמה חדש. והמחשבים בקשו מספר לחדש שיהיה נחלק קרוב לחדש מימות חדשי הלבנה, על כן חדשינו הם ללבנה, ושנותינו ישובו בסוף לשנת החמה, ע"כ העתיקו חז"ל, כי לעולם היה ב"ד עושה שבעה עבורים בכל מחזור הלכה למשה מסיני, אעפ"י שהיו קובעים בכל חדש עפ"י ראיית הלבנה, וסוד המחזור ידוע מחכמת המזלות. וטעם תעבירו. שיתקעו שופר בכל המזלות:
בקיצור כך זה שכל אחד מחזיק בקרנות המזבח,
הגיע הזמן להבין שאך ורק החכמים עם סמכות הציבור תחליט מה ומי, ואין לעבוד שום אלילות,
תוקן על ידי maxmen ב- 24/01/2012 12:37:47
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2012 13:16 |
|
| |
מקס
מאמרך מעניין- אבל לדעתי כל העניין של מתי בדיוק היה בבריאת העולם השבת, כלומר אם השבת שלנו היא מבחינה כרונולוגית שבת בראשית,
התשובה היא ודאי שלא. יותר נכון יכול להיות שבמקרה זה אותו יום, בסבירות של אחד ל15. אבל זה באמת לא רלוונטי ולא מעניין כל וכל.
בתורה כתוב ששת ימים תעבוד וביום השבעי שבת לה' אלוקיך, אתה -יותר נכון החכמים מרגע שקבעו את השבת לאותו יום, זה הפך לשבת לכלל ישראל ולעולם,
זה לא חייב לחול באותו יום ממש של ששת ימי הבריאה. זה רק זכר לשבת בראשית- רק זכר.
הבעיה שאני ראיתי בשינוי השמות של החודשים, היא בזה שהודש הראשון= ניסן. לא נקרא ראשון אלא ניסן.
כשם שלא שינו את שמות הימים, ולא התעורר הצורך לתת לימים שמות-למה באמת לא התעורר הצורך?
הצורך התעורר! אלא חז"ל קבעו למרות שהצורך התעורר- את זה לא משנים!
כי כל יום כשאמרים היום יום שלישי- שלישי למה? שלישי לשבת וכו'
בדיוק לשם כך נקרא החודש הראשון- ראשון למה? ראשון לגאולה. שני למה? שני לגאולה. הוציאו את הגאולה מסדר היום.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2012 15:02 |
|
| |
ירוחם, רבינו בחיי הסביר ששמות החודשים ניתנו כדי להזכיר את הגאולה מגלות בבל. עבורם הגאולה מגלות בבל היתה אירוע משמעותי, וכשם שתהית מדוע לא מציינים את זכר השואה, הרי שבזמנם היה לחכמים כח לתקן תקנות,
וזה הכח של התורה שבעל-פה.
מקס,
א. המלה שנה מלשון הישנות. שנה תמימה, פירש רד"ק: נקראת כן לפי ששבה השמש שנית אל הנקודה שהחלה ממנה. אולם בגמרא יש מחלוקת אם השנה שנת חמה או שנת לבנה (ערכין לא ע"ב): ת"ר שנה תמימה רבי אומר מונה שלש מאות וששים וחמשה ימים כמניין החמה, וחכמים אומרים מונה שנים עשר חודש מיום ליום ואם נתעברה נתעברה לו.
ב. מדברי ראב"ע מסתבר שהצדוקים מנו שנת לבנה, כדרך המוסלמים, ומדברי רבינו חננאל שרצו לקבוע חודשים על-פי ראיה ולא לפי חשבון.
ג. בימי קדם וגם בתקופת ימי הביניים היה מנהג של סופרים מפוקפקים לכתוב ספרים בשם חכמים קדומים יותר כדי שהקוראים יקראו אותם. לפיכך, מי שסובר שספר חנוך נכתב ע"י חנוך או שספר חכמת שלמה נכתב ע"י שלמה,
ועל סמך זה מסיק מסקנות, מפריח מגדלים באוויר. רק לתת דוגמא עד כמה חכמי ישראל נזהרים בלימוד מקורות,
רב האי גאון לא הסכים להשתמש בפירוש המיוחס ליונתן לתורה, כי להבדיל מפירוש יונתן בן עוזיאל לנביאים, אין עליו מסורת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2012 15:14 |
|
| |
80
וכשם שתהית מדוע לא מציינים את זכר השואה, הרי שבזמנם היה לחכמים כח לתקן תקנות,
למה? החכמים של היום הרבה הרבה יותר חכמים ויודי תורה מחכמי עבר. למה אין להם כח לתקן?
איפה בדיוק מצאה רבנו חיי את התשובה שחכמנו תיקנו את החודשים לזכור את הגלות? הרי לדבר כזה חייב להיות מקור תלמודי! מתי ? על ידי מי? ואיפה? התקיים דיון והחלט על כך.
אני חושב שהדברים הם הרבה יותר פשוטים ופרוזאים, העם ששב מבבל וודאי אלו שנשארו בבל. המשיכו לדבר ולהתנהג כבבבל.
לא היתה שום החלטה- אלו דברים בדיעבד- זה היה המצב וחכמים נאלצו לקבל את המצב.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2012 15:41 |
|
| |
ירוחם, המחלוקת על שמות חדשים כבר מצויה בירושלמי ראש השנה (א, ב):
אמרין חברייא קומי ר' יונה ויהא תמוז, אמר לון: כתיב בחודש השביעי ואתון אמרין הכין?
אמרין ליה: ויהא תמוז, אמר לון: מיכן והילך על שמות חדשים אתם רבים עלי דא"ר חנינה שמות חדשים עלו בידם מבבל. (פירש הפני משה שבתקופת עזרא הסופר עלו עמם שמות חדשים מבבל).
לענ"ד רוב החכמים סברו שהמחשבה והכוונה עיקר והשפה כלי, ועל-כן בלשון חכמים יש גם מלים מלשונות פרסית, יוונית ורומית.
כל גדולי ישראל בדורות האחרונים אמרו על עצמם שחכמתם קטנה יחסית לראשונים (כל שכן יחסית לחז"ל) ושכוחם קטן בלתקן תקנות, האם עדותם איננה נאמנה עבורך?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2012 15:55 |
|
| |
מ80 לא היה מתאים יותר שאכתוב לך מ.פ.
ראשית דבריך מאשרת מה שכתבתי כ לא היתה תקנה בפועל. שינוי השמות היה בדיעבד.
בענין עדותם של האחרונים- מרוב ענוה או חינוך אומרים כך, בפועל זה לא נכון. רמת הידיעה שיש היום שוה אלף מונים למה שהיה לפני אלף או אלפיים שנה.
אולי לא ענוה יש כאן. רק מורא מהוראה. ולכן הם נקראים מוראי הוראה.
ואם זו ענוה- אמרו לי פעם- מאך דיך נישט אזוי קליין, דו ביסט נישט אזוי גרויס!
אם אדם מרשה שיקראו לו רבי רבן או גודוייל. הוא חייב לחתוך ולפסוק ולהוראות- כי לכך הוא נוצר.
כל נביא הכולא את נבואתו נקרא חוטא, כל אדם שצריך לפסוק ולהחליט וכולא את פסיקתו עאכוכ
|
|
|
|
|
