שיחת דגים-העולם העגול

תחליטו כבר, הארץ שטוחה או כדור?

(אני אמור להפליג בים בשבוע הבא, ורוצה להתכונן לכל אפשרות)



אוי לשכן ואוי לשכנו

צ'או-טה-אונג:
<השיא של האסטרונומיה היוונית הגיע בשנת 140 לערך בהדפסת האלמגסט של פטולמי. תקופה זו חופפת לתחלת תקופת האמוראים.>

חידושים נפלאים ראו עיניי! מדהים לדעת שהדפוס הומצא כבר ב-140 [לס'? לפה"ס, כנראה אחרי ר' להלן]. והרי מכאן ראיה גדולה למהר"צ חיות, בהגהותיו ליומא, שחשב שבן קמצר, שידע ליטול ארבה קולמוסים ברווחים שבין ארבע אצבעותיו, ולכתוב את השם בבת אחת, כבר המציא את הדפוס (אם כי יש מקום לדון, אם זה כשר, שהרי יש לכתוב כסדרו, היינו אות אחר אות ולא בבת אחת). באמת, השיטה של כתיבה על ידי חותמת, היא קדומה מאוד והייתה כבר בימי קדם, גם במקרא, וגם במימצאים הארכיאולוגיים. החידוש שבדפוס היה בהמצאת האותיות המיטלטלות ומכונת הדפוס הקומפקטית והיעילה.

כמו כן יש לתקן, ששנת 140 אינה תקופת האמוראים, תקופת האמוראים מתחילה לאחר שנת 220 לסה"נ!

כתבו באשכול כאן בלגלוג על ידיעותיו של החזון איש זצ"ל ברפואה. בהנחה ש כ ל הסיפורים על כך הם שקר ודמיון! לפיכך מן הראוי להפנות את תשומת לב הקוראים והמעיינים, לדף שבו שירטט החזו"א תכנית לניתוח המוח, עבור הרופא המנתח, כהמלצה לדרך עשיית הניתוח. אם איני טועה היה זה ד"ר מרקוס מת"א. צילום הדף בידי, ואף נתפרסם בקובץ התורני הנהדר 'ישורון' (נ"י-ירושלים).
הנני מצרף את הצילום, בתקווה שיעבור.

נישטאיך תודה.

.



יש רגליים להסמך עליהם לאלו שטוענים כי כבר האצטגנינים הבבלים שיערו כי העולם הוא כדור, והוכחתם היתה קשורה לליקויי הירח והחמה (המתינו עוד כשלושה חודשים, וראו גם אתם כי רואים במפורש את צורת הצל על הירח).

גם הוכחתם של היוונים מתרני הספינות הבאות מרחוק, היתה מוכרת שנים רבות, עד כדי כך שאין להתפלא אם גם בתקופות קדומות בהרבה לימה"ב, היו אסטרונומים שידעו כי הארץ כדורית.

אבן עזרא כבר יודע לחשב הפרשי זמנים, ומזכיר כמה מעלות יש בין ירושלים לבין לוקא, וכן הלאה. ראו להרחבה גם את ספר העיבור ואת כלי נחושת.

<"כתבו באשכול כאן בלגלוג על ידיעותיו של החזון איש זצ"ל ברפואה. בהנחה ש כ ל הסיפורים על כך הם שקר ודמיון! לפיכך מן הראוי להפנות את תשומת לב הקוראים והמעיינים, לדף שבו שירטט החזו"א תכנית לניתוח המוח, עבור הרופא המנתח, כהמלצה לדרך עשיית הניתוח">

לדגים.

מי לגלג?

אני בטוח בסיפורים, לאחר שראיתי את הסיפורים במעשה איש.

"סיפור תרשים" (ללא תצלום)' מופיע במעשה איש, חלק א עמוד רח:

"*מלשכת הגזית* שבביתו יצא קביעת דיני נפשות החמורות להמוני בית ישראל, וגם טובי חכמי הרופאים סמכו עליו ועל חכמתו. בידי ר' משה רוטשילד מב"בשמור מסמך של לב האדם, מעשה ידיו של רבנו, בתוספת קווים של תוואי מסלול הנתיחה אשר הציע לרופאים במקרה מסויים".

האם הלב הפך למוח?

מצורף קובץ

זהו השירטוט שהזכרתי בהודעה קודמת, כמדומה לי שזה המוח, אך על פני הדברים לא נאמר בפירוש שזה המוח. לצערי איני מבין את השירטוט להבחין במה מדובר.

לדגים.

תודה.

התרשים נראה לי יותר כגו'ק חסר משוש שמאלי, מאשר תרשים הוראות לניתוח מח.

אין ספק, שהאשמה היא בי.

גדלתי בין חסרי מוח.

ויאמר נישטאיך:
<לא נמנעו מלהמציא המצאות, למשל, בראש ספר תהלוכת האגדות אות א כותב הרב יוסף זכריא שטרן, ש"טיסת" אלכסנדר מוקדון שבירושלמי, היתה בכדור פורח, ולא ידע שהסיפור אינו "ירושלמי מקורי", אלא מקורו הוא במתאולוגיה היוונית, שלפיה הועלה אלכסנדר מוקדון למרומים ע"י נשר, וכפי שהביא הפני משה.>

ברוב דברים לא יחדל פשע! מי שיסביר לי קטע זה אוביל מאניא לבי מסותא. הרי"ז שטרן, מגדולי הבקיאים בדורות רבים, שלא נמנע מלעזור למשכילים, מחכמתו ומבקיאותו (ראה הסיפור על עזרתו לויסטינצקי, במהדורת ס' חסידים שלו, בהערות רבות, ואח"כ הלה אף לא טרח, לא לרק להודות לו, אלא אף לא ליידע אותו אם יצא הספר ואם השתמש בהערותיו, עד שנאלץ הריז"ש לכלול את ההערות בספר השו"ת שלו), גאון אדיר ומופלא, מיחידי הדורות, שלא 'ידע' שזה לא 'ירושלמי מקורי' (מה זה? איכס!), אלא השפעת המתאולוגיה [למה הכוונה למיתולוגיה? או למטאלוגיה= תורת המתכות?] היוונית!

ומנין יודע נישטאיך יודע הכול, ידיעה נפלאה זו, לא חלילה מבקיאותו בחכמה יוונית, אלא מהפירוש 'פני משה'!!! זאת אומרת, הריז"ש היה כ"כ טיפש שלא ידע להסתכל בפירוש הפני משה (ואולי החרימו, מפני שלמד שנתיים באוניברסיטה, כדי שידע לפרש את החלקים הריאליים שבתלמוד, דבר שלא מנע ממנו להיות זמן מה רבו של הגר"א בהיותו בקיידאן, ואין להאריך, על אוזן לא שומעת).

כל הדיון שניהלו פה חכמים מחוכמים על קדמות הזוהר אינו נוגע לענין. יחיד היה מסתברא, שהבין שאין מדובר כאן על חז"ל ולא על הרשב"י, השאלה הגדולה היא, שבאותו זמן בו 'נתגלה' הזוהר ונתפרסם בצנעא, בתחילת המאה הי"ד, לא היה מי שחשב על הדברים הכתובים בקטע זה. אם היו כאלו, הוציאום אלינו ונדעם. אם יש למישהו טענות על אמינות הקטע ואם אינו הוספה מאוחרת, יואיל נא לבדוק בדפוסים הראשונים של הזוהר, ובכתבי יד של הזוהר, ויברר מבחינה פילולוגית את מצב הנוסח של קטע זה, מצד אחד, ויודיענו מצד שני מתי נתפרסמה, בדיוק, הדעה על ישוב של בני אדם בחצי הכדור התחתון, ונוכל לשקול הדברים. בינתיים מפורסמים הדברים שאף קולומבוס עצמו (כולל יועציו המדעיים ובתוכם רבי אברהם זכות מחבר ס' היוחסין שבו נכלל הקטע הפרובלמטי על קדמות הזוהר) לא ידע שהגיע כלל לישוב בחצי הכדור התחתון, וחשב כידוע שהגיע להודו. האם הוא לא ידע שזה ידוע, כמו שנישטאיך יודע היום? ואני חוזר שוב, ומציע לו שיקרא תחילה לכל הפחות את ספרו של פרופ' אנדרה נהר, לפני שהוא מחווה את דעתו המלומדת בבטחון רב כ"כ, מה היה ידוע המאה לאנשי המדע של המאה הט"ז.

רבותי! אתם דנים על שאלות אמונה מהיסודיות ביותר, ומצויידים בידע אינטרנטי שטחי ורופס יותר ממוחו של תינוק.

תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 09/01/2005 16:58:27

אילו ידעת כמה שמחה תגרום לי בהודעתך האחרונה, אין ספק שלא היית מודיעה.

מתוך יותר מ-2700 מלים שכתבתי באשכול זה, הצלחת למצוא מלה אחת! שלא "תרגמתיה" נכון מהשפה האנגלית, אם זה ישמח אותך, אני מודה בטעותי.

ואילו אתה כתבת 350 רק מלים והכנסת את עצמך לפלונטר שכזה, שאולי רק הודיני היה יכול להשתחרר ממנו.

ברוב דברים לא יחדל פשע! אך גם מיעוט דברים אינו ערובה לחכמה.

אסביר לך את ה"קטע הטפשי", ואנא עשה לי טובה, אם ברצונך ל"שלם" לי עבור הסברי, אל תוביל את בגדי למרחץ, ואל תספר לאיש שדיברתי אתך.

ידעתי גם ידעתי, שהרי"ז שטרן היה מגדולי הבקיאים בדורות רבים, ושלא נמנע מלעזור למשכילים, מחכמתו ומבקיאותו, אך הם לא טרחו להודות לו, או ליידע אותו.

ידעתי זאת לפני שידעתי שבעצור כאן חושבים, כותבים גם אנשים שלא מכבדים את האכסניה, ואינם עוצרים לחשוב.

בדברי טענתי, שהוא המציא את סיפור הבלון-הכדור הפורח, כי הוא לא ידע שסיפור הירושלמי על מעופו של אלכסנר מוקדון אינו 'ירושלמי מקורי', ובטוחני שכל קוראי דברי, הבינו למה היתה כוונתי: הסיפור אינו סיפור תלמודי מקורי, אלא הוא "סיפור יווני" שהובא בתלמוד, שרבים כמותו בירושלמי, ראה יוונים ויוונות של ר"ש ליברמן.



וכלימוד זכות עליך: ייתכן שלמלים פשוטות אלו-'ירושלמי מקורי'.ישנה משמעות שונה בשפתם של פרופסורים ואקדמאים, ולכן לא הבנת את דברי.

וד"ל. די לך להבין?

ידיעה נפלאה זו, לא ידעתיה, חלילה, מבקיאותי בחכמה יוונית, כי לא למדתי יוונית או חכמה יוונית, בקושי גמרתי כתה ח', אך כל זה לא מנע ממני לדעת, שסיפור מעופו של אלכסנדר מוקדון הוא במקורו, סיפור מיתולוגיה יווני, המספר שהוא התרומם בעזרת נשר, ידיעה זו ידעתי מקריאה בספרות "אסורה", וכן מלימודי את פירוש 'פני משה' על הירושלמי, המעיד, שכך כתוב בדברי הימים שלהם.

מה פסול מצאת בזה?

אתה כנראה מעדיף, מי שיודע את דברי ימי יוון מלימוד הירושלמי, או מי שהוא מעוטר בתוארים, אך אינו מבין את הנאמר בעצור כאן חושבים?

ההבדל בינך וביני.

אני משאיר את ההחלטה בידי ציבור הקוראים.

ברצוני לספר לקוראים סוד. לא ראית את הספר "תהלוכת האגדות", ובאם ראית אותו לא הבנת את הנאמר בו.

ראייתי פשוטה:

אילו היית רואה אותו, ומבין את הנאמר בו, לא היית כותב: "הריז"ש היה כ"כ טיפש שלא ידע להסתכל בפירוש הפני משה ? (ואולי החרימו, מפני שלמד שנתיים באוניברסיטהד, כדי שידע לפרש את החלקים הריאליים שבתלמוד".

ולמה לא היית כותב את אשר כתבת?

כי היית מוצא שהריז"ש כתב:

"הרבה עניינים נכלל בדבריהם מה שהגיעו בדורות האחרונים,... ונמשכתי קצת הלאה, מתכלית מאמרי לכבוד חז"ל, מהשתלמותם בכל החכמות, ובירושלמי ע"ג /עבודת גילולים/ בפ"ג: *הבאלון שעשה אלכסנדר וסלק עד שראה את העולם ככדור, *ובפני משה* שהוא הבלון שבימנו, וקיים שכן כתוב בדברי הימים שלהם...*.

"ובפני משה שהוא הבלון שבימנו, וקיים שכן כתוב בדברי הימים שלהם...*".

עוד הפעם:

"ובפני משה שהוא הבלון שבימנו, וקיים שכן כתוב בדברי הימים שלהם...*".

ועוד הפעם:

"ובפני משה שהוא הבלון שבימנו, וקיים שכן כתוב בדברי הימים שלהם...*.

ומה אתה כתבת?

"הריז"ש היה כ"כ טיפש שלא ידע להסתכל בפירוש הפני משה? (ואולי החרימו, מפני שלמד שנתיים באוניברסיטה, כדי שידע לפרש את החלקים הריאליים שבתלמוד".

לא החרימו אולי, ולא בטיח.

מה כן?

אני לא יודע!

ולסיום:

אין לי זמן או חשק להגרר אחרי דברי ההבל שלך, אך אסיים בהערה אחת לדבריך:

"אם יש למישהו טענות על אמינות הקטע ואם אינו הוספה מאוחרת, יואיל נא לבדוק בדפוסים הראשונים של הזוהר, ובכתבי יד של הזוהר, ויברר מבחינה פילולוגית את מצב הנוסח של קטע זה".

אילו חשבו בשבילך, לפני שכתבת את דבריך, היית יודע שבחינה פילולוגית, כל לשונו של הזוהר הוא בעייתי, מאחר והיא אינו ארמית ארץ ישראלית-סורסית, בעוד שהרשב"י היה בן ארץ ישראל.

די לעכשיו.

תבקש עוד, אתן לך עוד. איני בורח ממלחמה.

עצור כאן חושבים.





תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 09/01/2005 16:52:58

ויפתח נישטאיך את פיו ויאמר:
<לא נמנעו מלהמציא המצאות, למשל, בראש ספר תהלוכת האגדות אות א כותב הרב יוסף זכריא שטרן, ש"טיסת" אלכסנדר מוקדון שבירושלמי, היתה בכדור פורח, ולא ידע שהסיפור אינו "ירושלמי מקורי", אלא מקורו הוא במתאולוגיה היוונית, שלפיה הועלה אלכסנדר מוקדון למרומים ע"י נשר, וכפי שהביא הפני משה.>

בנובהרדוק היו אומרים, הגיד לך אדם, מה - טוב, 'מה' מסמל את המועט, אך אם זה 'ולא קרב זה אל זה', אם הפטפוטים אינם נדבקים זה לזה כי אז - כל הלילה. אין קץ לדברי רוח.

כל רוחו יוציא וגו'.

חשבתי להכנס למקלט, אך נזכרתי בסיפור על סוקראטס הזקן, שבאו וסיפרו לו, יודע אתה, כסינופה עומדת כעת ליד ביתכם ומחרפת ומגדפת אותך, אין טאטנס טאטנס אריין. חייך ואמר להם, שלא בפני לא איכפת לי, היא יכולה אפילו להכות אותי...!

אמרה מחוצפת במקצת אומרת, שיש שלושה ספרים קשים להבנה: אמ"ת, במשלי אין פרק אחד נדבק לרעהו, בתהלים אין פסוק נדבק לפסוק ובאיוב אין מלה אחת נדבקת לחבירתה. כעת אני רואה שיש שהגדילו עשו, שיש דברים מתורגמים שאז מלה אינה נדבקת אפילו לעצמה...!

הקוצף שחושב כנראה באנגלית, נדמה לו שלא תרגם היטב מלה אחת לעברית . בואו ונחשוב מה 'לא ידע' הגאון ר' יוסף זכריה. הוא לא ידע שהירושלמי הזה אינו 'מקורי' (איך זה באנגלית? מזוייף? העתק? גנוב?); הוא לא ידע שמקורו במיתולוגיה (מאי שיאטיה דמיתולוגיה לכאן, האם אלכסנדר היה אליל? ואולי מפני שבסוגיא משמע שעשו ממנו פסל עם דמות קערה ביד) היוונית; הוא לא ידע שכבר הפני משה ציין שמקור הסיפור הוא בדברי הימים שלהם.

מה אפשר לומר על כך?

לגבי הקטע מן הירושלמי שדנים בו כאן. חושדני שכל הכועס וגו' מסתלקת ממנו. המגיב אינו מבין מה הבעיה. אינו מבין שאין דנים כאן ברשב"י ולא בשאלה מי חיבר את הזוהר, ולא בשאלה על לשונו של הזוהר, כל אלה אינם ממין הטענה, טענו בחטים והודה לו בסמרטוטים. אנסה רק עוד הפעם. אדם הבא לערער על אמינותו של קטע בחיבור, ולטעון טענת מזוייף, צריך לבחון את החיבור, את הרקע, את התקופה, ואת הקונטכסט. פילולוגיה שנזכרה בדבריי אינה חכמת הלשון, אלא במובן ימינו בירור אמיתות הטכסט. על כן אם הקטע מופיע בכתבי היד הקדומים, אם הוא מצוי בדפוס הראשון (בשני הדפוסים הראשונים!), אם אין בו סימנים פנימיים המעוררים קושי, אי אפשר לטעון שהקטע נוסף מאוחר יותר. המגיב לא מבין שאין אנו דנים על תקופת רשב"י, אלא על תקופת התגלות הזוהר שהייתה אליבא דכולי עלמא בסוף המאה הי"ג או ראשית המאה הי"ד. השאלה הגדולה היא שהלא גם אז לא ידעו מה שכתוב בקטע זה!, אף בסוף המאה הט"ו, כשנסע קולומבוס להודו והגיע לאמריקה, לא ידע שהגיע לאמריקה. וכבר כתבנו על כך לעיל.

<הִקְשַׁבְתִּי וָאֶשְׁמָע, לוֹא כֵן יְדַבֵּרוּ, אֵין אִישׁ נִחָם עַל רָעָתוֹ, לֵאמר מֶה עָשִׂיתִי, כֻּלֹּהשָׁב בִּמְרוּצָתָם כְּסוּס שׁוֹטֵף בַּמִּלְחָמָה.>
והוא רחום יכפר...




תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 09/01/2005 17:10:29

דגים יקר,

הנה לוז ההוכחה שלך:
השאלה הגדולה היא שהלא גם אז לא ידעו מה שכתוב בקטע זה!, אף בסוף המאה הט"ו, כשנסע קולומבוס להודו והגיע לאמריקה, לא ידע שהגיע לאמריקה. וכבר כתבנו על כך לעיל.

ראשית, עצה ממי שראה כבר כמה התכתשויות וירטואליות: מאחר שהויכוח הפך טעון כל כך, כדאי לכבודו לברר היטב את העובדות כדי לא לספק תחמושת בידי יריבו. קולומבוס הפליג מערבה כדי להגיע להודו שבמזרח. האם זה מתיישב עם אמונה שהארץ שטוחה?

על לא דבר.

עכשיו לגבי עצם החידוש שיש בקטע המצוטט, ביחס לידיעות שהיו במאה הי"ב: אכן, לא שררה אז בעולם תמימות דעים לגבי צורת הארץ. גם כיום, אגב, לא שורר קונצנזוס כזה וקיימת אגודה בשם flat earth society שנלחמת בעוז ברעיון שהכוכב שלנו כדורי. אם קונצנזוס הוא אמת המידה, הרי שלזוהר היו ידיעות שגם במאה העשרים ואחת עדיין נפלאות מהאנושות והא לך ראיה לטבעו הקדוש.

מאידך גיסא, ייתכן שכדאי לך בכל זאת להידרש למה שנאמר כמה פעמים באשכול הזה, היינו שרעיון הארץ העגולה עלה הרבה לפני המאה הי"ב. למעשה, הסטוריונים קובעים שמאז ימי האימפריה היוונית, אנשים מלומדים באירופה ובמזרח התיכון ידעו שהארץ היא עגולה. נכון שהכנסיה הקתולית הכירה בכך רק במאה ה 16, ואולי על כך גאוותך - שהזוהר הקדוש הקדים כמה אפיפיורים וחשמנים?
באשר לפרטים שבאותו קטע בזוהר: את השינוי בשעות היום והלילה באזורים שונים, ידעו אנשים ממסעות. מה לגבי הנאמר שם על מקום בישוב שכולו יום חוץ משעה קטנה בלילה? האם אתה מוכן לקבל את הסברה הנועזת שבמאה הי"ב היו כבר כמה מלומדים שידעו מה קורה צפונה משוודיה, שבה, בחודש סיוון, השמש זורחת בשלוש וחצי בבוקר ושוקעת אחרי חצות?

לאתר החברה לארץ השטוחה:
http://www.alaska.net/~clund/e_djublonskopf/Flatearthsociety.htm

יבוסי יקר
ברצוני להרגיעך, אין לצפות לבליסטראות בנידון קולומבוס, שמשום מה נסע מערבה. פשוט, אילו היה נוסע מזרחה היה מגיע לכל היותר לחופי המזרח התיכון, ולא את זה רצה. להמשיך משם להודו לא היה יכול, בגלל שדומני שתעלת סואץ עדיין לא נפתחה, והאניות לא היו מסוגלות לנוע דרך היבשה. משום כך נאלץ לנסוע מערבה, גם כשמגמתו היתה הודו (זאת יודעים מיומנו).

לטובת הקוראים שמעוניינים בהרחבת העניין, הרי הקטע מספרו של:

אנדרה נהר
דוד גנז (1613-1541) וזמנו
מחשבת ישראל והמהפכה המדעית של המאה השש-עשרה, ירושלים תשמ"ב, עמ' 140-136:

הנחת כדוריותה של הארץ: הזוהר
בראש-וראשונה , ההנחה לגבי כדוריותה של הארץ - הנחה הכרחית למסע העתיד להקיף באמת ובתמים את הארץ ולא רק לעבור בה, הנחה יוונית עתיקה זו שנוסחה על-ידי פרמאנידס נדחתה על-ידי תלמי, ולפיכך נשתכחה כליל במערב-אירופה של ימי-הביניים שקשורה היתה בנאמנות דוגמאתית לתלמי. אולם התלמוד לא שכחה והוא קובע במקומות שונים שהארץ היא כדור. המלה העברית כדור יכולה לציין כדור עגול - וזו משמעותה המקורית - אולם גם מעגל שטוח, וחכמי-התלמוד של ימי-הביניים, והרמב"ם בראשם, הדגישו את שיתוף-המשמעים שבהם, כדי למנוע את שעבודו של התלמוד להכרזה שאינה מתיישבת עם השיטה האריסטוטלית שממנה שאב תלמי את השראתו, ואף-על-פי-כן השתמר רעיון כדוריותה של הארץ בדעת לומדי התלמוד, אולי בדעתו של האדם הפשוט , הלומד את דף-הגמרא היומי שלו מבלי להתלבט בבעיות המדעיות העשויות לעלות מתוכו , הרבה יותר מאשר בדעתו של הלמדן.

לפיכך לא ייפלא שדווקא בתוך ספר הזוהר , היונק ממעמקי המסורת העממית היהודית , והמאבק בשכלתנותם המופרזת של "הפילוסופים" , אנו מוצאים (ג: י ,א) את ההערה הנודעה , בעלת האופי האמפירי (ספר הזוהר נכתב סמוך לשנת 1300) , המרמזת על ההנחה המדעית של כדוריות הארץ:
ובספרא דרב המנונא סבא פריש יתיר דהא כל ישובא מתגלגלא בעיגולה ככדור אלין לתתא ואלין לעילא וכל אינון בריין משניין בחזוייהו משינויא דאוירא כפום כל אתר ואתר וקיימין בקיומייהו כשאר בני נשא. ועל דא אית אתר בישובא כד נהיר לאלין חשיך לאלין, לאלין יממא ולאלין ליליא. ואית אתר דכוליה יממה ולא אשתכח ביה לילא בר בשעתא חדא זעירא.

לדעתנו, לא נפריז כלל אם נאמר , כאדולף פראנק ( Ad. Fanck, La Kabbale, ed. 3, p. 75.( - שאפשר היה להאמין ששורות אלו נכתבו על-ידי אחד מתלמידיו של קופרניקוס , שהרי הביטוי "מתגלגלת" מובן רק במשמעות של סיבוב כדור-הארץ על צירו. אם כן הדבר , נמצא שחכמי הקבלה גילו מחדש , שלוש-מאות שנה לפני קופרניקוס , את המערכת ההליוצנטרית של ארימטראכוס מסאמוסי. אמנם דוהם , ההיסטוריון המלומד של הדוקטרינות הקוסמוגראפיות , הקדיש חמישה עמודים צפופים למאמץ ההוכחה שאין אמת בדבר , וכי "חכמי הקבלה לא חיפשו בכוכבים ובשמים אלא סמלים שיתאימו להופיע בתורותיהם התיאולוגיות והמיסטיות"
(P. Duhem, Le systeme du monde, tome 5, p. 143-147)

אולם מלבד מה שהביטויים הארמיים מתיישבים רק עם פירוש "ברוח קופרניקוס"
(Cf. S. W. Baron, History and Jewish Historians, p. 179-181 n. 35)
ניתן להשיב לדוהם , כי חכמי-הקבלה לא היו היחידים בימי-הביניים שעירבבו תיאולוגיה , מיסטיקה ותכונה נהפוך הוא: קשה למצוא בימי-הביניים הוגה-דעות מוסלמי , יהודי או נוצרי , שאינו מערבב תחומים אלו - עירבוב שהוא פונקציה טבעית כמעט של רוח-המקרא , השרירה והקיימת - יש להדגיש זאת שוב ושוב - עד לעיצומו של הרנסאנס , עד לדיקארט , ואולי עד לניוטון ולליבניץ. קופרניקוס עצמו , ואחריו טיכו בראהה , קפלר , גאליליאו ופאסקאל, כלום לא היו כפי שנראה עוד להלן , שבויים מרצון או שלא- מדעת בתוך אותה תפיסה , שהיא בו-בזמן דתית וחילונית , מיסטית ומדעית , "גיאומטרית" ו" עדינה" של יקום , שבו מתיחת קו-הפרדה בין התבונה לאמונה היתה דבר שפשוט לא היה אפשר להעלותו על הדעת ?

אף זאת: אפילו לא היה שמץ של "רוח קופרניקוס" בשורות הלקוחות מן הזוהר, בכל זאת ראויות הן לציון מיוחד של מקוריות , דבר שלא הדגיש דוהם די הצורך. ואמנם , אפילו מקבלים את ההנחה שהזוהר אינו יודע שכדור-הארץ סובב על צירו , הרי לפחות מכריז הוא באופן חד-משמעי לא רק שהארץ היא כדורית , הצהרה שכמה הוגי-דעות בימי-הביניים השמיעו קודם-לכן בקול ענות-חלושה (בזה ונרבילת במאה השמינית, ואחריו גרברט שעלה על הכס הקדוש ונתכנה סילבסטר השני, בשנת 1000 לערך) , אלא גם שמכדוריות זו מתחייב שהאנטיפודים מיושבים , "ועל דא אית אתר בישובא כד נהיר לאלין , לאלין יממא ולאלין ליליא" - הנחה אשר בזה שלל לחלוטין ונרברט התעלם ממנה.

הזוהר מתעלם גם מן הטיעונים ההגיוניים העתיקים , השוללים את אפשרות קיומם של אנטיפודים מיושבים (טיעונים שכבר הושמעו , לדוגמה , מפי לקטנטיוס: הרי לא יתכן שאנשים יהלכו וראשם כלפי מטה!) , גם מן ההשגות התיאולוגיות של בזה (מאחר שאין אפשרות גישה לאנטיפודים , אין תושביו כביכול צאצאיו של אדם הראשון). הזוהר מתאר את כדוריותה של הארץ, ואף-על-פי שרקע התיאור הוא בהכרח מיסטי ובלתי-ראציונאלי (המיתוס של העולמות האבודים הזהה, בלי ספק, לאגדת אטלאנטידה) , הרי התיאור גופו הוא בכל-זאת ראציונאלי וחדשני במיוחד, ומכל מקום נוגד בתכלית את הזרם האריסטוטלי השולט בשלהי המאה השלוש-עשרה , ומקדים בכמה מאות-שנים את התפתחות המושגים ששררו באותה תקופה לגבי הקוסמוס וצורותיו.

ההמצאות הטכניות: הלוחות האלפונסיניים , הקווארדאנט , מטה-יעקב
מלבד הידיעה על כדוריותה של הארץ וקיומם של אנטיפודים, שהועבר, כפי שראינו, באמצעות חיבור מיסטי, הרינו מוצאים את מכשירי-העבודה שעוצבו בכושר-המצאתם הטכני והמאתימאטי של מוחות יהודיים בימי-הביניים: הטבלאות האסטרונומיות ואבותיו של המצפן. אשר ללוחות , שיורדי-ים אינם יכולים בלעדיהם , ידוע שכריסטופר קולומבוס השתמש בלוחות של בן-זמנו יוסף וצ'יניו , שהיה תלמידו של רבי אברהם זכות , פרופסור באוניברסיטה של סלמאנקה ולימים איש חצר-המלכות של פורטוגל. אולם הלוחות האלפונסיניים היו אז - והוסיפו להיות עוד זמן רב לאחר-מכן - בין המסמכים שבעלי-האניות והכובשים עצמם חקרום וניצלום כדי לשפר את ידיעותיהם על האיזורים הבלתי- - מוכרים שבתוכם גיששו. הלוחות האלפונסיניים חוברו בשנת 1252, מאתיים וחמישים שנה קודם כריסטופר קולומבוס, בידי ועדה של מלומדים יהודים וערבים, שכינס אלפונסו העשירי, מלך קסטיליה, שכונה החכם. טיכו בראהה הגדול הוא שנזכר, בסוף המאה השש-עשרה, בעבודותיו של צוות זה של מלומדים, שפעלו תחת הנהגתו של רבי יצחק אבן-סיד מטולדו, ובגורל אותם הלוחות האלפונסיניים לאחר-מכן, הוא ידע כי הם שונו ותוקנו על-ידי חבר-מלומדים אחר , שכינס בנו של אלפונסו, פדרו. אבל אין התוכן הדני מסוגל לעיין בלוחות-פדרו אלו , משום שהעותקים ששרדו מהם כתובים ספרדית או עברית, שפות שאין הוא שולט בהן, אולם בזכות תלמידו היהודי, דוד גנז, המתרגם למען מורו מעברית לארמנית מה שהוא מוסיף לכנות "לוחות התכונה לאלפונסו", מתאפשר הדבר בידו. תרגום זה הוא מפעל שדוד גנז יכול להשתבח בו, והרי זו אחת מתרומותיו הנודעות לעבודותיהם של טיכו בראהה ויוהאן קפלר.

אשר למכשירי הניווט שכונו בדרך-בלל בימי-הביניים , קודם שנכנס לשימוש המצפן והמצפן הימי בשם הכולל אצטרולב, נמנה שניים מהם: האחד הוא קוואדראנט, שכל שידוע לנו אודותיו הרי זה שמו העברי רובע-ישראל (הקוואדראנט היהודי), וממציאו רבי יעקב בן מכיר, שלימד באוניברסיטת מונפלייה בשנת 1300. גם השני המציאו יהודי, כשלושים שנה לאחר- מכן, והוא לוי בן גרשון, הידוע במסורת הרבנית בכינוי הרלב"ג, אולם במקרה זה הן המכשיר והן ממציאו נכנסו להיסטוריה מלווים מסכת כה רחבה של טעויות שנשתמרו עד ימינו, שטוב יהיה אם נייחד עליהם את הדיבור כשנעסוק בדוד גנז המזכיר בעצמו את הרלב"ג, לא בהקשר הקוסמוגראפי של חיבורו אלא בחלקו האסטרונומי.

תן לחכם ויחכם... ואל תפזר פניניך ל...



תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 09/01/2005 17:01:22

ויפתח נישטאיך את פיו ויאמר:

לדגים.

ראיתי את הודעתך האחרונה, והרי תגובתי:.

מהודעתך האחרונה ניתן להבין, שאינך יחיד בדורך, וכי אתה מאלה, שאינם יודעים לומר "סליחה טעיתי".

, הנך חוזר על דברי, שהוכחתי לך שהם נכונים, ואילו הסברך, אינו אלא חלום שחלמת ואינך יודע מה הוא.




<"בואו ונחשוב מה 'לא ידע' הגאון ר' יוסף זכריה. הוא לא ידע שהירושלמי הזה אינו 'מקורי' (איך זה באנגלית? מזוייף? העתק? גנוב?)">

ידידי בודאי ידוע לך שאין ל"מקורי", כל קשר לזיוף או לגניבה, כל זמן שלא מוכרים אותו כ"אורגינל".


<"הוא לא ידע שמקורו במיתולוגיה, (מאי שיאטיה דמיתולוגיה לכאן, האם אלכסנדר היה אליל? ואולי מפני שבסוגיא משמע שעשו ממנו פסל עם דמות קערה ביד">

משכילי:

הקשר בין אלילות ולמיתולוגיה, הוא מקרי בהחלט, המיתלוגיה היא אוסף אגדות, על נסים ונפלאות שלא היו ולא נבראו, הן של גבורים והן של אלילים.

במילון אבן שושן, תמצא את ההגדרות הבאות ל"מיתלוגיה".

1. "אוסף האגדות וסיפורי הפלאות של עמי הקדם, בעיקר עלילות אלילהם וגיבוריהם.

2. "ספרות המחקר העוסקת בחקר האגדות הללו, באיסופן ובפירושן".

גם מותר לעיין במילון, כאשר הם אינם מבינים פירושה של מלה.

לדעתי, אילו היה החזון איש חי בימי היוונים, היה הספר "מעשה איש", נכלל במיתולוגיה, אם כי לא ברור אצלי, באיזו קטגוריה היה נכלל.

ואל תתחכם ותאמר: וגם.

כך היא גם דעתי.

<" היו בין חכמי ישראל שרצו להוכיח שחכמי ישראל "ידעו את הכל לפני כולם", ולא נמנעו מלהמציא המצאות, למשל, בראש ספר תהלוכת האגדות אות א כותב הרב יוסף זכריא שטרן, ש"טיסת" אלכסנדר מוקדון שבירושלמי, היתה בכדור פורח, ולא ידע שהסיפור אינו "ירושלמי מקורי", אלא מקורו הוא במיתולוגיה /מתוקן/ היוונית, שלפיה הועלה אלכסנדר מוקדון למרומים ע"י נשר, וכפי שהביא הפני משה">

הוא ידע מדברי הפני משה, שסיפור טיסתו של אלכסנדר מוקדון ע"י נשר הוא בדברי הימים שלהם, אך לא "ידע", או לא רצה לדעת שהפני משה כתב שהוא לא עלה ב"לופט בלון", אלא ע"י נשר.

מה אפשר לומר על כך?

אפשר לומר את הכל, גם את דברי ההבל שלך:

"ומנין יודע נישטאיך יודע הכול, ידיעה נפלאה זו, לא חלילה מבקיאותו בחכמה יוונית, אלא מהפירוש 'פני משה'!!! זאת אומרת, הריז"ש היה כ"כ טיפש שלא ידע להסתכל בפירוש הפני משה (ואולי החרימו, מפני שלמד שנתיים באוניברסיטה, כדי שידע לפרש את החלקים הריאליים שבתלמוד, דבר שלא מנע ממנו להיות זמן מה רבו של הגר"א בהיותו בקיידאן, ואין להאריך, על אוזן לא שומעת)".

המחשב אינו מבחין בין טוב לרע, בין שכל לסכלות, הוא סובל את הכל, אך אינו מעלים.

האם עלה בדעתך להתנצל, כשהוכחתי לך, שדבריך אינם אלא המצאת דמיונך המפותח?

אם עלה בדעתך, הוא לא ירד משם.

מה עשית?

סיפרת סיפורי נובהרדוק.

שמחת זקנתי בראש חוצות, שבנובהרדוק היו אומרים. אך אותי לא מעניין בשעת כתיבת הדברים או לאחריהם, מה שהיו אומרים, או לא היו אומרים בנובהרדוק, אלא מה שאני אמרתי ומה שאני אומר, ומה שאתה אמרת.

אם תחזור מספר צעדים לאחור, תראה שכתבתי:

<"כדי להביא ראיה מהזוהר על עיגול העולם, יש ל*הוכיח* תחילה, שספר הזוהר נכתב כולו על ידי הרשב"י, או שלפחות הקטע המספר על "העולם העגול" שצוטט על ידי דגים, ועל ידי כל האחרים, נכתב על ידי הרשב"י, ואינו קטע שנכתב או ששופץ בזמן מאוחר יותר, והותאם למה שהיה ידוע באותו הזמן">

מה בדברי כאן, הביאך לכתוב את דבריך בלשונך הטהור?

בטח לא שאילתי, שהתייחסה לשאלת כתיבת הזוהר או הקטע ע"י הרשב"י, והאם ההוכחה שעגול הארץ היה ידוע למחבר הזוהר, היא גם הוכחה לזהות מחברו וקדושתו, ואין לךי אלא להזכיר לך את מה שכתבתי בענין דברי הגר"א על היות הארץ שטוחה:

"ומעניין, שאף הגר"א שללא ספק היה "מקובל גדול", לא חשב שדברי הזוהר הם כפשוטם, שהרי הביע את דעתו, שהארץ היא שטוחה, (ראו את דבריו בפירושו לתקו"ז דף ה' עמוד ב): מדכתיב (איוב פרק לח) "לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ", ומבואר בספרי (במדבר פיסקא קטו) "על ארבע כנפות כסותך, למעט קרן עגולה", ובעיגול לא שייך לומר כנף, וראו את דברי הר"ר מרגליות ב"ניצוצי אור" על הזוהר, ויקרא דף י עמוד א, אות י, וראו גם ב"עליות אליהו", (וילנא תרט"ז/ירושלים תשמ"ט) עמוד צח הערה פב, שכתב על חיבורו של הגר"א בחכמת התכונה, חיבור שאבד: "לא ידעתי ולא שמעתי היכן נגנז חיבור זה, וראוי לחפש אחריו בחיפוש נרות , ... גם היה מתבאר יסודותיו ומופתים בענין *דעתו ז"ל המפורסם, עפ"י דרז"ל והקבלה מריבוע הארץ*, [נגד הכרעת החכמים מכבר, במופתים רבים את כדוריות הארץ, וכ"ה בזוהר ויקרא י משמיה דרה המנונא סבא".

האם ייתכן שהגר"א חשב שקטע זה הוא מהרשב"י, וחלק עליו?

איני חושב, שדברי בענין הזוהר, הם ששחררו את חרצובות לשונך, וגרמו לך לכתוב את אשר כתבת, שהרי לא הבעתי כל דעות או שאלות מקוריות, בשאלת אמיתותו או זיופו של הזוהר, ולכן נראה לי, שהיו אלה דברי בענין ידיעות ה"חזון איש" במדעים, ועל הספר הילדותי "מעשה איש", המתארים את קדושתו של החזון איש, כגדולה מזו של הרמב"ם, ושאר גדולי ישראל, שנאלצו ללמוד את מדע הרפואה, ואילו הוא ידע טוב יותר לנתח מוחות אדם, מאשר פרופסורים מומחים, ("מה הם כבר יודעים הפרופסורים האלה?"), וכ"ז מידיעותיו בדיני טרפות מוח הבהמה.

מילא גדול מהרמב"ם ושאר גדולי ישראל, אך איך ייתכן לומר שהיה גדול מהגר"א, ומהפני משה, שהיה זמן מה רבו של הגר"א בהיותו בקיידאן, שלמד שנתיים באוניברסיטה, כדי שידע לפרש את החלקים הריאליים שבתלמוד, שגם הוא נאלץ ללמוד מדעים, ומה שהוא לא למד הוא לא ידע, כפי שניתן להבין מדברי הפאת השלחן.

גם האדמו"ר מליובאוויטש נאלץ ללמוד את מה שלמד, אך לדברי חכמי בני ברק, החזון איש מעולם לא למד, ואעפ"כ ידע.

אני לא מוכן לקבל את דברי מעקמי המוחות של בני ברק.

ואין להאריך על אוזנו של כותב, אשר אינו זוכר את אשר הוא עצמו כתב:

<"ומנין יודע נישטאיך יודע הכול, ידיעה נפלאה זו, לא חלילה מבקיאותו בחכמה יוונית, אלא מהפירוש 'פני משה'!!! זאת אומרת, הריז"ש היה כ"כ טיפש שלא ידע להסתכל בפירוש הפני משה (ואולי החרימו, מפני שלמד שנתיים באוניברסיטה, כדי שידע לפרש את החלקים הריאליים שבתלמוד, דבר שלא מנע ממנו להיות זמן מה רבו של הגר"א בהיותו בקיידאן, ואין להאריך, על אוזן לא שומעת".

איני יודע מה הוא ידע או לא ידע, אך אני יודע שהוא כתב בהמשך דבריו:

"אמנם מה שכתבו באיזה חיבורים על מציאות הטעלעגראף, שנתחדש בימנו ע"פ המצאת איש יהודי מאמעריקא שמואל בן ידידיה מארס, אשר בשנת 1836 למספרם כוננו ידיו את מכונתו הראשונה".

האם ידוע לך אם ר' שמואל זה, מוצאו היה ממשפחת חסידים או ממשפחת ליטאים, ובאיזו ישיבה למד?




תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 09/01/2005 17:04:12