עַל נַהֲרוֹת פּוֹנִיבֶז'

אכן קינה כהילכתה, צר לנו עליכם אחינו בנינו בחורי הישיבה,שתורתכם אינה אומנותכם ואתם מחזיקים ידיכם בכלי מלחמה,ואיזה מילחמה,לא מלחמתה של תורה אלא מלחמת כבוד,האם אילה גדולי הדור הבא? מלאתם כריסכם במה? האם בספרי מוסר בש"ס ופוסקים? היכן מצאתם פסק לחלל שם שמיים ברבים? ואחרי זה אתם מטים מוסר לאחרים. ראו ושאלו חילול ה' היכי דמי.

מים
עיני עיני יורדה מים על שבר הישיבה וקרן לומדי התורה

אני שומרת על זכותי לשנות את דעתי בכל עת

אה הנא עוד אשכול..

עוד 3 ואנחנו נהיה פורום ככל הפורומים.






















אה שחכתי, צריך 30,000 כניסות לל"ה.
בתחרות אם בח"ח אין לנו סיכוי אז למה לנסות?



















ועוד קצת אוור למה לא?

שלויימלע



(נהניתי במיוחד מ"פה ושם - קרבן אשם").

ציקלה,

מדבריך אני למד שמה שכתב שלוימעלע נראה לך לא מתאים לנו אלא לפורום שמותר להזכיר את שמו (ח"ח).

ובכן, בוודאי צדקת שאין לנו חפץ במריבות, פוליטיקה, לשון הרע ועוד.

אבל יש אופן שבו ניתן לדון בדברים והוא ראוי ומעניין ותורם. לפעמים הוא אפילו ספרותי. לדעתי.

מסתבר שזה שטח אפור, שקשה לתת בו הגדרות. על כל פנים, סבורני שמה שמופיע כאן הוא ראוי וכדאי, ולא מצאתי בו פסול.

אם תעדיף, אנסח זאת כך: זה ניסוח שירי/ספרותי לביקורת סוציולוגית.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

ובפרפרזה על:

"שם ישבנו גם בכינו"
הם בגלל חורבן הבית
הם בכו כי היו ערומים
הם בכו כי
אף על פי שהיו ערומים
אילצו אותם הכובשים
לנגן בכינורות.

מוקדש לשלויימלע ידידי הותיק והנאמן..וד"ש

אולי נגדיר לציקלה כך: יצירתו/שירו של שלויימלע -כלומר: עצם הצגת היצירה כשיר ולא כשיח דיון בו הרבה פעמים נאמרים הדברים אצל אותם כותבים/משוררים כדעות סובייקטיביות-במידת הבנתם - יצירה כמו של האקדמאי מכוונת לכיוון האובייקטיביות בהכרח...

זוהי התגלמות מהותה של המחשבה היהודית היצירתית,אצל מובחרי 'תלמידי החכמים' - כפי שהיא באה לידי ביטוי בהשתלשלות מסקנות לוגיות של מה שבמקרה זה קורה, באותה המידה הדברים יכולים להיות כתובים כמה שעלול להתרחש...כתוצאה...

אגב, זו לא 'חוכמה' שלי, את זה אריסטו אומר...ולמה נמשל הדבר אצלו? להבדל בין היסטוריון לבין משורר.שההיסטוריון עוסק במה שהיה, והמשורר במה שעלול להיות.

בח"ח עוסקים בהיסטוריה כל אחד כפי ראות עינייו , בדרך כלל מגיעים לקצוות ומעוותים. ב"עצור" מכריחים אותך להיות אובייקטיבי - כי כאן רובם/כולם 'משוררים' עסוקים באובייקטיבי - תלמידי חכמים..


אי אי אי איזה שעשועים...אמא אמא הרמב"ם מנצח!

אכן שיר יפה מאוד ולא על הכותב דיברתי.
כבר ראיתי אשכול נפתח בראי ההלכה ונהפך לכל מה שההלכה והדעת לא סובלים.
ולכן התייחסתי לנושא עצמו שהוא לא ראוי.
היה ראוי לדעתי בתקופה "חמה" זו כשאין שליטה ביצר בנושא מסויים לא להעלותו כלל.

ציקלה

אומרים שאדם מרגע שעמד על דעתו, כל מה שעוד מבדיל בינו לבין החוכמה, היא הזמן - הניסיון המוכח וכו'

נראה לי שחכמי הפורום אלה שמנהלים אותו מבחינים היטב כשמהבהב אור צהוב, הם מתכוננים יפה מאוד לאדום

יישר כוח מנהלים, מחזקת את ידיכם. רק שלא תחרב ירושלים


אי אי אי איזה שעשועים...אמא אמא הרמב"ם מנצח!

לתשומת לבכם!
http://olam-jew.com/shut/sipurmadhim.htm

ציקלה
הבאת לינק לאתר הגות ומחשבה ומהמשובחים שבהם!

לא מכיר את האתר פשוט העתקתי לינק לאחר שקראתי את האמור נדמה לי שדובר עליו רבות בח"ח והוא מוכר שם.

ציקלה

הסיפור שהבאת ראוי לאשכול בפני עצמו.

כדי להרגיע את הרוחות, אוכל לציין שעד כמה שידוע לי, הסיפור הוא שקר וכזב.

הוא נכתב כדי לעורר את הרכילאים הכותבים באינטרנט לתשובה ולתקן את דרכיהם.

הייחוס של הסיפור נידון באשכול מיוחד בפורום שמותר להזכיר את שמו. אמנם, כפי שהעירו כבר שם, למרות שהסיפור עצמו אינו אמת, יש דין ויש דיין, וצריך אדם לחשוב על מה שהוא אומר או כותב כדי לא להיכשל ולא להכשיל.

מסתבר שהכותב באתר שהעתיק את הסיפור האמין שהסיפור אמיתי, או שהתועלת בהעתקה מצדיקה את הפירסום גם אם זה שקר.

ניתן רק לשער שתוך זמן מסויים יופיע סיפור זה בין סיפורי המופתים של ימינו... לפנינו אם כן דוגמא חיה כיצד מתפתחת אגדה אורבנית מסוג סיפורי החסידים האופייניים של ימינו.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

ולמה כל זה באשכול הנפלא הזה של שלויימע?

למה ציקלה? וזה אחרי התגובה שלי לעיל