תקנות בענין פתיחת אשכול ומדיניות מחיקה

ואם בקריטריונים עסקינן, הנה דוגמא לאנטומיה של מחיקה אנונימית מן העת האחרונה (ראו כאן http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1235973&whichpage=17):

שבתי ונפגשתי עם מחשבי הנאמן שלא בוחל אפילו בשמירת מסמכי נאצה דוגמת הודעתי המקורית, ונפניתי בחדווה מעיסוקי המשמימים כדי ללמוד על שיקולי המחיקה של צנזורנו הנכבד. אמנם יראתי מלעסוק בדברי נאצה הסתה חמורים שכאלה, אך מפני צורך הרבים אמרתי כי אלכלך ידי בשפיר ושליא למען ידע הציבור להזהר, והיה מחננו קדוש.

כמובן, כבר העיר מפיסטו בצדק כי שינוי משמעותי הוא מחיקת השם המפורש שאינו נהגה באותיותיו הרומז לאחת הכותבות כאן. אכן, צירוף השם הקדוש באותו משפט עם נאצה חמורה דוגמת "התחמקות" הוא שערוריה שאין לה תקדים במחוזותינו, ולא באתי אלא כיהודא ועוד לקרא, לחזור ולשנן זאת לכל באי שער עירנו, לבל יעלו על דל מקלדותיהם את אותו השם שאסור-להזכיר-את-שמו, ויפה עשה מי שהסיר את החרפה.

אלא, שבנוסף לתיקון הגדול הנ"ל, יש עוד כמה תיקונים חשובים שאל להם להשמט מעיני המעיין. חבל שנחמיץ את הזדמנות הפז ללמוד משגיאותם של אחרים כיצד יש לכתוב בפורום (לפחות אם אינך רוצה להמחק), וזה החלי בעזהשי"ת.

ובכן, במקום שכתוב כעת: "ומאז חיים כולם בשמחה ובששון באותו גן-עדן של בנות יענה. מדי פעם צץ לו החצוף התורן שלא למד כי אסור לשאול שאלות מביכות, אך הוא מושתק מיד." נכתב בראשונה (החלקים המצונזרים הודגשו, לתועלת המעיינים) "ומאז חיים להם כולם בשמחה ובששון באותו גן-עדן של בנות יענה. השיח נקי, הראש באדמה. מדי פעם צץ לו החצוף התורן שלא למד כי אסור לשאול שאלות מביכות, אך הוא מושתק מיד כיאה וכיאות, בקריאות "אידיוט" עניניות ומוקפדות למשעי."

גם אם בקריאה ראשונה לא הבנתם את שיקולי העריכה של הצנזור יר"ה, אל יאוש. אנסה ואענה את חלקי, ומיני ומינייכו תסתייע שמעתתא.

המשפט הראשון שצונזר, תמים למראה, הוא המסוכן מכל. כידוע, לאחרונה הולך ומתברר כי סלע קיומו של הפורום הוא השמירה על "שיח" (לא, אין הכוונה לזה ממשפחת הצומח), ויש גורסים "שיח נקי ומוקפד". למי שלא יודע, "שיח" זה פירושו, בעברית פשוטה של בורים דכוותי, כי הכל צפוי, והרשות לגדף נתונה ובלבד שדעותיך הן מצד אחד של המתרס (פ"י ס"י בלע"ז). דוגמאות פזורות באשכול זה ובשאר מקומות, עיי"ש. והנה, ידוע כי מיסודות קיומו של השיח הוא חוסר הפקפוק בצדקתו. על כן כל רמיזה על מגרעת בשיח זה, תמימה למראה ככל שתהיה ואפילו אינה מתיחסת אלא לדמויות פיקטיביות במשל שלא היה ולא נברא, אחת דינה להמית.

באשר לחלק השני שצונזר, הדברים סבוכים יותר. לכאורה יש מקום לומר כי המלה "אידיוט" היא זו שהקפיצה את פיוזיו של מוחקנו, אלא שאחר עיון נוסף נראה כי אין הדבר כן, שהלא היה די למחוק מלה זו ותו לא. על כן היותר נראה כי המוחק התורן נפגע מן השימוש בתארים " עניני ומוקפד" שיש לחוש שאף הם רומזים לאותו שיח, וסחור סחור אמרינן לנזירא וכו', ועדיין צ"ע ומצווה רבה ליישב.

בנוסף, נשמט חלק שלם בסוף ההודעה, והרי הוא לפניכם:

-------------
אכן, יש לציין לשבח את העובדה שתוכם של מנסחי המניפסט הנ"ל כברם, ובמקום להצהיר הצהרות שאינם מאמינים בהם, בחרו בפתרון יצירתי. צריך להיות מלמד זכות שיטתי כמיימוני, כדי לא לראות בפתרון שנמצא, נפתל ומעוקל כגבו של סוס שתוכנן על ידי ועדה, את הבעיה אותה בא הוא לפתור. דא עקא, כבר למדנו רבינו יונה כי גם לימוד זכות צריך להיות סביר.

ועכשיו אלך להתבייש לי בפנה.

השיח נקי, הראש באדמה
-------------

כאן קצרה בינתי מלהושיע. ההסבר היחיד שאני יכול לנפק הוא כי המשפט הפוגעני בסוף ההודעה גרר מחיקת עונשין, בבחינת אוי לרשע ואוי לשכנו. עוד יש לומר בדרך אפשר, כי אזכורו של "סוס" גרר פרץ תלונות בתיבה האישית ("המורה! הוא קרא לי סוס") שכנגדו לא עמד לו כוחו של המצנזר האנונימי, וכבר למדנו במשפט-הקופים שנערך למפיסטו כי אזכורם של מינים טקסונומיים בהודעות עשוי לגרור אחריו איבוד שליטה צנזוריאלי. אך כל זה דוחק, וכבר למדנו כי טובה קושיה חזקה מתירוץ דחוק, ויבואו המעיינים וישכילונו אורחות חיים למען לא נשנה באוולתנו ככלב השב על קיאו (אופס! שוב בעלי-חיים!),

החותם בברכת "כל שיח תדשא ותושיע",

הק' י"י


השיח נקי, הראש באדמה

למה נסגר אשכול "מאפייני התנועה הרפורמית"?

זה היה, בלי ספק, אחד האשכולות הטעונים ביותר, והדיון עבר יותר ויותר לפסים של פולמוס על אודות מדיניות המחיקה, אבל להערכתי פולמוס זה היה ממצה את עצמו חיש מהר, והיינו יכולים לחזור אל גופי הטענות, שהן בהחלט חשובות ומעניינות.

אני שולח בזאת את קריאתי לפתיחתו מחדש של האשכול.

אידך גיסא

גם אני מצטרף כיהודה ועוד לקרא.

י"י

ולמה לא חסת על כבודו של בעל השם המפורש שמתחיל במ' ונגמר בי' וקראת לו "מלמד זכות סדרתי" או משהו בדומה לזה?

(סמיילי בוכה).

ולכולם
לגבי הביקורת שנמחקה

לא הייתי שותף למחיקה זו, ומסתבר שלא הייתי מוחק. ויש דברים שקשה מאד להגדיר, מדוע כן ומדוע לא.

במקום להתווכח על מה שאיני יודע, אולי אתן דוגמא איך אני סבור שצריך להסביר למישהו שהוא מתחמק.

לדעתי, ראוי לכתוב לו בערך כך:

הצגתי בפניך את השאלה כך וכך (כאן מופיעה השאלה בקיצור).

לדעתי, שאלה זו היא מהותית לענין.

לא זכיתי לקבל תשובה כזו שיכולתי להבין. מה שכתבת אינו לדעתי עונה על השאלה בגלל כך וכך (נימוקים בקיצור).

אשמח מאד לקבל תשובה, גם בגלל שהדבר מעניין אותי, וגם כדי שלא יחשדו בך שאת/ה מתחמק/ת.

נראה לי שסגנון כזה פחות מעליב. ואפשר להוסיף ממילא התנצלות על שנשמעת ביקורת מן הדברים.

אז, כשהדברים נאמרים ברכות, הם יותר מתקבלים על הלב.

צריך לזכור כי גם אם אנו בטוחים בצדקתנו, הצד השני בטוח בצדקתו. ואם אנו באים להראות לו, לנו או לאחרים שהוא טועה, צריך לעשות זאת בצורה המתקבלת על הלב, לא בצורה תוקפנית.

הדברים הופנו לכתובתו של י"י, כמובן, רק בגלל שהוא היה האחרון שהעלה את הנושא, והם מכוונים לשני צדדי המתרס שהוקם כאן לפתע.

והאמת והשלום אהבו.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני, אני מבקשת להזכיר שיש למתרס הזה צד אחד... ואם לא, אזי הצד השני שלו הוא ההנהלה ומדיניות המחיקה הלא עקיבה שלה.

בוקר טוב מיימוני,

צר לי כי חשת שהכינוי "מלמד זכות" הוא לגנאי, ולא זו הייתה כוונתי. כמדומה כי המצויים כאן יודעים על נוהגך לדון כל אדם לכף זכות, ולהחמיר בכך אף מעבר למקובל אצל רובנו. מה חבל שהפעם חרגת ממנהגך כלפי.

לגופם של דברים, בנידו"ד הופנתה שאלה ענינית מצד כותב פלוני לכותבת אלמונית. משלא זכתה לתגובה, חזר הנ"ל ובקש הבהרה מספר רב של פעמים. הדיון הסתיים בכך שאלמונית הכריזה על חרם כלפיו, תוך הטחת רמיזות עבות על כך שהוא מזהם את הפורום בעצם נוכחותו. ניתן להבין כי אלמונית אינה מעונינת לענות על שאלתו של פלוני, ואולי אף חושבת כי ענתה לה. לא ניתן להבין, שלא לדבר על להצדיק, את תגובתה המתנשאת כנ"ל. במצב ענינים זה, באה תגובתי הנ"ל, הפורשת את פרשנותי שלי לענין עליו נסובה שאלתו של פלוני. התגובה נמחקה משום מה, ועד עצם היום הזה לא הושבה למקומה.

בהקשר רחב יותר, לצערי מזה השתרש בפורום הנוהג לפיו כותבות מסויימות (ודבר הכתוב בהווה) מרשות לעצמן להחליף טיעונים ותגובות לגופו של נושא בגידופים אישיים. וכך, פלוני הוא שטן, אלמוני גבה-לב, פלמוני ממלא את הפורום רפש ורעהו מזהם את השיח בעצם נוכחותו.הזה דובר דברי בורות, ההוא סתם מתוסבך, ועם השלישי אני בכלל לא מדברת. נוהג נפסד זה מלווה בהעלבות מתוזמרת, כולל לחץ על המנהלים בתיבתם ההאישית, שמטרתה ליצור את הרושם כי אותו צד הפוגע הוא הוא הקרבן שיש להגן עליו. לצערי, נראה כי הלחץ נושא את פירותיו.

דרושה מידה לא מבוטלת של חוצפה כדי להציג עצמך כקורבן של פגיעה ללא כל בסיס, בה בשעה שאתה מרשה לעצמך פגיעות חמורות בזולתך שוב ושוב ללא כל צדק. דרושה מידה לא פחותה של עזות מצח כדי להתלונן על סתימת פיות כאשר הרשות נתונה לך להכפיש ככל העולה על רוחך, ותלונתך מופנית דווקא כלפי מי שהודעותיו נמחקות פעם אחר פעם ללא הצדקה.

ובכן, יש.

על כן, אם לשוב לנושא האשכול, אני סבור כי מדיניות המחיקות בזמן האחרון, בפרט בדיונים הקשורים לתנועה הרפורמית והמסתעף, טעונה רענון ובדיקה מחדש. בענין זה, יפה בעיני הצעתו של גו"ג לפיה על המוחקים להזדהות בשמם ולקבל אחריות על מחיקותיהם, אם לא מעל גבי הפורום, לפחות בתיבה האישית.

השיח נקי, הראש באדמה

יצחק יונתן,






אמנם לא שייך לעבור על כל המחיקות ע"מ לתפוס צד, נראים דברי אמת היוצאים מהלב.

יצחק יונתן,

כמה חבל שאתה, אחד הכותבים המבריקים בפורום הזה, בחרת לצאת במסע צלב של תריסרי הודעות,שבהן אתה מערבב בין הכעס שלך בשל מחיקת הודעתך לכעס שיש לך כלפי וכלפי הרפורמה בכלל. וחבל.

אני סמוכה ובטוחה שהקוראים רואים שדבריך החריפים כלפי אינם מתיישבת עם העובדות, אבל יותר משמעוררים הדברים כעס עתה, הם מעוררים חמלה.

לגופם של דברים, אני מסכימה אתך שהמחיקה הייתה שגויה, הן מבחינה עניינית (לא היה ראוי למחוק) והן מבחינה טקטית (עתים דבריו של אדם הם הקטגור הכי אפקטיבי שלו).
אני מצטרפת אליך בבקשה שהמנהל המוחק יפנה אליך – באופן אישי או ציבורי ויסביר ואולי אף יתנצל.



האם אפשר לשים את הפרק העכוּר הזה מאחורינו או שמא תישטף הודעה זו בגל נוסף? זכות המילה האחרונה היא שלך.

י"י, רמבמזל, שחרית וכולם

בהמשך לרב שיח שהתנהל באישי, הוחלט לשים קץ לדיונים על מה שהיה. איני בא לברר מי צדק, אלא רק להפסיק דיון שהפך לויכוח שהפך למשהו עכור שלא היה נעים לשום צד.

לפיכך, אני מבקש לא לחזור ולדון מי פגע במי ומי צדק בטענותיו. נא לא לכתוב עוד בנושא זה כלל.

תודה מראש.


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו