|
|
| נשלח ב-25/8/2013 18:32 |
|
| |
לינקולן,השאלה מי מהם מייצג את היהדות כפי שהיא- נשארת פתוחה,עם כל הצער והבושה.
ולגבי מה שכתבת על התחושה שלהם שהשמש זורחת להם וכו' -יש להם לצערינו על מה להסתמך .על התורה: פרשת כי תבוא:ולתתך עליון על כל העמים....
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2013 22:02 |
|
| |
תלמידטועה, אני מודע היטב לבקורת שבדבריך, ואין לי פתרון. אכן, יש פער עצום בין הצו המוסרי שחייב בו האדם לבין המעשה הפוליטי אשר לרוב הוא הכרחי לשרידות המדינה. כאשר הפאשיסטים הספרדים בראשות פרנקו עלו על ספרד 1936, ופתחו במלחמת אזרחים עקובה מדם בסיוע גרמניה הנאצית, התנדבו אידיאליסטים זרים רבים לבוא לספרד ולהלחם לצד הרפובליקאנים. חלקם שילם על כך בחייו. כמה מכם מוכנים למעשה כזה? לעזוב את הבית החם וללכת לסייע לעם זר הנלחם על חייו? להסתכן במוות או פציעה למען ערך מוסרי? כמה מכם יסעו להאיטי לסייע לניצולים ברעידת האדמה? [אותו פרנקו סיפק בזמן השואה תעודות אזרחות ליהודים ספרדים ובכך הציל את חייהם]. מם80, האדם הוא 'רשע מן הטבע'. ממשלה אמורה לפעול לטובת האינטרסים של המדינה. יש במעשיה הרבה מאד ציניות ושיקולים אגואיסטיים קרים ומחושבים. בין שתי מלחמות העולם פעלה באירופה תנועה פציפיסטית חשובה אבל היא היתה חסרת אונים להשפיע על המציאות האיומה. אל דאגה. המנהיגים לא יחזרו בתשובה, הציבור בכל מקום דואג לעניניו, ולא פעם האינטרס של עם אחד מנוגד לזה של עם אחר והם עולים על מסלול של התנגשות. ראה את הבעיה הקשה שנתקלנו בה ביחס למהגרים מאפריקה, והיחס הגרוע שקיבלו כאן. בסוף שנות השלושים סגרה אמריקה את השערים בפני הגירה יהודית מאירופה. היא היתה בשפל הכלכלי הגדול ולה היתה מעוניינת בגלי הגירה של מחוסרי אמצעים. מהגרים שעזבו לאמריקה בתקווה נאלצו לחזור לאירופה. ולפני שאנחנו דואגים לשלום העולמי, הבט בשנאה שבתוכנו. השאלה שספרן הציג בפנינו היא שאלה מעשית נוקבת. יש כלל מוסרי מחייב, וקיימת מציאות חיים אנושית קשה מאד ואכזרית, ושני אלו מתנגשים. תמימות אידיאליסטית אינה מועילה בכלום. עודד
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2013 00:19 |
|
| |
עודד,
הצפרדעים התפללו לאל וביקשו שישלח להם מלך. האל שלח להם מקל, שנפל בקול רם בביצה, והפחיד את הצפרדעים. משנוכח אחד מהצפרדעים שהמלך איננו זז מקומו, החלו הצפרדעים לצחוק על מלכם. התפללו שוב לאל וביקשו שישלח להם מלך. שלח להם הידרה שהחלה לאכול את הצפרדעים. הצפרדעים התפללו לאל, שהשיב להם שעליהם להתמודד עם תוצאות בקשתם (אזופ).
על כך אמר הנביא: לא בחיל ולא בכח, כי אם ברוחי.
כאשר כל בני האדם, כולל ישראל, יבינו שהנהגה כוחנית הכופה את רצונה על הרבים איננה הנהגה מוסרית, אזי יתחילו לזכות בחירות אמתית.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2013 12:55 |
|
| |
מ
הסיפור שלך מזכיר לי מחלוקת תנאים על הצפרדע- או מלך הצפרדעים-
לכאורה מחלוקת תנאים משונה ביותר.
מה דעתך?
על מה נחלקו עמודי העולם? סנהדרין דף סז: תעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים, אמר רבי אלעזר: צפרדע אחת היתה, השריצה ומלאה כל ארץ מצרים. כתנאי, רבי עקיבא אומר: צפרדע אחת היתה, ומלאה כל ארץ מצרים. אמר לו רבי אלעזר בן עזריה: עקיבא, מה לך אצל הגדה? כלה מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות, צפרדע אחת היתה, שרקה להם והם באו.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 26/08/2013 13:07:46
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2013 14:39 |
|
| |
ירוחם,
לדעת רבי עקיבא, צפרדע אחת השריצה ומילאה את ארץ מצרים בולדותיה. לדעת רבי אלעזר בן עזריה, צפרדע אחת שרקה לכל הצפרדעים שבעולם והן שמעו קולה ובאו.
לדעת רבי עקיבא, הכח המוליד ומשריץ הינו מה שאיחד את הצפרדעים. לדעת רבי אלעזר בן עזריה, צפרדע, בריה היודעת לצפצף, איחדה את הצפרדעים בשריקה, וזה עניין רוחני.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2013 15:50 |
|
| |
אם נדייק מה שכתבת על רבי עקיבא- אמר רבי אלעזר. רבי עקיבא לא אמר השריצה- הוא אמר שהיתה צפרדע אחת והיא מילאה את ארץ מצריים. רבי אליעזר בן עזריה אמר שרקה. הצפרדעים ובאו. אבל השאלה היא מה ילפותא? הרי יש מסר למחלוקת תנאים זו. מסר של השקפה, או מבט לחיים. או רק סתם?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2013 16:15 |
|
| |
ירוחם,
הגמרא משווה את דעת רבי אלעזר ודעת רבי עקיבא.
התנאים דרשו מדוע התורה אומרת צפרדע בלשון יחיד. מאחר שלשון יחיד במובן רבים מורה על אחדות, הסבירו מה מקור אותה אחדות.
תוקן על ידי מם80 ב- 26/08/2013 16:27:07
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2013 16:29 |
|
| |
מ הדברים הרי ברורים- הבעיה אמנם היא איך התנאים לא הבינו כי אין כאן כל בעיה לשונית, למה הצפרדע נכתבה בלשון יחיד..
השאלה שלי, הרי התנאים לא דיברו סתם- מה הרעיון של כל אחד ואחד, למה המחלוקת? מה היה גורע לאחד מהם אם היה מסכים לדעתו של השני? ולמה רבי אליעזר בן עזריה העליב את רבי עקיבא- ושלח אותו לעסוק בענינים שהוא מבין? הרי יש דברים בגו, אם מתבטאים בצורה כזו!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2013 19:41 |
|
| |
מם80 כתב: צ'פרדע, בריה היודעת לצפצף, איחדה את הצפרדעים בשריקה, וזה עניין רוחני'. לא רוחניות כאן אלא יצר המונים. עוד כתב: 'כאשר כל בני האדם, כולל ישראל, יבינו שהנהגה כוחנית ...'. המון בני אדם אינו עוסק בהבנות ואינו חושק למלא כרסו דעת, אלא נוהר אחר הכח ומשתוקק להשתעבד לו. על כך ראה בספרו של אטיין דה לה בואסי 'על ההשתעבדות מרצון' בהוצ. נהר, גם את דברי האינקוויזיטור הגדול ב'אחים קרמזוב' של דוסטויבסקי [וראה ב'חובה לקרא חובה לראות' די בהתחלה]. קריאה אצילה נאיבית באמת אינה מועילה מבחינה מעשית.
עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2013 19:57 |
|
| |
ירוחם,
חלקו של רבי אלעזר בן עזריה היה בפירוש אגדות וחלקו של רבי עקיבא בהוראת הלכה בבעיות קשות מאד, ועל-כן ראב"ע אמר מה שאמר.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2013 20:08 |
|
| |
תפקיד מנהיגים אמתיים להוליך את ההמון בדרכים טובות וישרות ולא להיות מובלים ע"י יצרים שפלים של ההמון. מנהיגים שההמון מוביל אותם, בהמות טובות מהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2013 21:40 |
|
| |
מ הצפרדע היא מטאפורה- הויכוח הוא על שנאת ישראל בעולם, כשרבי עקיבא טוען כי מגיע שונא ישראל גדול מנצל הזדמנות, ומתחיל לעורר את השנאה ולהוליד ולפתח את האיבה. כלפי היהודים ולצרף שונאים חדשים. רבי א. בן עזריה אומר. שונאי ישראל קיימים מאז ומעולם, צריך רק מנהיג שישרוק להם והם יוצאים ממאורותיהם. לא נולד שום דבר חדש.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2013 21:51 |
|
| |
| מם80 כתב: |  | | תפקיד מנהיגים אמתיים להוליך את ההמון בדרכים טובות וישרות ולא להיות מובלים ע"י יצרים שפלים של ההמון. מנהיגים שההמון מוביל אותם, בהמות טובות מהם.
|
|
. מחר יקום לו מם 80 כמנהיג, ויחליט בשבילי מהי 'דרך טובה וישרה' מהו 'יצר שפל' ואלו ערכים לכפות עלי. הפיתרון הוא לא במנהיגות שמובילה את ההמון ומחליטה בשביל ההמון איך לחיות את חייו, אלא בחינוך למוסר ('מה ששנוא עליך, אל תעשה') ערכים הומניסטים קבלת השונה, וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2016 11:49 |
|
| |
לתולדות המימרה / דוד הנשקה
תוקן על ידי ספרן ב- 18/04/2016 11:50:27
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2016 12:38 |
|
| |
שו"ת ציץ אליעזר חלק כב סימן לה
שהכוונה היא אחרת, דאצל מחנה סנחריב אנו מוצאים שהמלאכים אמרו שירה ובשירה שלהם הרגו את כל החיל הגדול של המחנה, כי השירה האלקית העליונה היוצאת מפי מלאכי מעלה הנבראים מנהר דינור ולפידי קודש יורקים מפיהם, כחה אתה למלאות את כל האויר מתהום תחתית עד רום מעלה באש - קדש אלקי השורף ומכלה את כל כחות הטומאה והחשך עד מבלי להשאיר בהם כל רוח חיים, וככה עשו עם מחנה סנחריב, והמלאכים רצו לעשות ככה גם למחנה מצרים להטביעם ולכלותם בכח רוחני של שירתם העליונה. ואמר להם ה' רשעים כאלה ששיעבדו כ"כ קשה את מעשי ידי "בני בכורי ישראל" ורצו אף להטביעם בים "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", לא מספיק להם לכלותם בכחות רוחניים לבד בלי שיסבלו שום מיחושיים גופניים, "מעשי ידי טובעים בים", הם רצו להטביע מעשי ידי בים וטובעים אותם ביון מצולה של צרות ויסורים נוראים "ואתם אומרים שירה" רצונכם לכלותם רק במיתת נשמה, לא ולא, לא מספיק להם עונש כזה. כי אם בדבר אשר זדו לעשות בזה נשיב להם נקם ושילם.
|
|
|
|
|