|
|
| נשלח ב-30/12/2004 13:30 |
 |
| |
פסיכולוג מקצועי אמור לשמור מרחק מהמטופל. הוא לא אמור לחשוף בפני המטופל את החיים הפרטיים שלו. הוא גם לא אמור להעניק חום ואהבה. התפקיד של הפסיכולוג הוא להמציא למטופל את הכלים שיוכל לטפל בבעיות שלו-המטופל בעצמו.
להחליף את המילה פסיכולוג בזונה וקיבלתם בעלת מקצוע תאילנדית.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 13:30 |
|
| |
מיימוני, לא היתה בדברי כל ביקורת, רק אבחנה. הצבעתי על תופעה. אני מקבלת אותה, ולמען האמת היא לא מפריעה לי אישית, וגם לא רעיונית. נדמה לי שזה צריך להפריע לגברים יותר, אבל לא חשבתי על זה עד הסוף. ונדמה לי שזה גם מצביע על ערך מוסף שנשים מביאות איתן למקומות עבודה, אם כי יש שיחלקו עלי.
כמובן שזה מצביע על כך שההבדלים בין גברים ונשים אינם רק ביולוגיים, אלא עמוקים הרבה יותר, גם אם יש בדברים אלו הכללה מסויימת.
צ'וטונג, היסטוריה רחוקה... הפורטפוליו וחלק מהאנשים נמכרו לחברה אחרת, האחרים נשלחו הביתה (זה נותן זוית מסויימת לשאלת העבדות שהעלה ציקלה  ).
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 13:53 |
|
| |
.
ושוב אני חוזר ושואל, מהי הגדרת "זנות" ?
שהרי אם נשתמש בהגדרה הכוללת מתן תמיכה רגשית, נתפתל ככל שנתפתל, פסיכולוג מעניק תמיכה רגשית בתמורה לתשלום נאה. ואם כך, ההבדל בין פסיכולוג לבין ברטנדר אמפתי, אולי רק בתואר, או בהשכלה.
ואם אנו מדברים על מי שמשכיר את גופו, הרי כל סבל בשוק עושה זאת, ואף לא אחד מאתנו חושב כי הוא עוסק בזנות.
ומה נעשה לעצמנו? אולי נאלץ להשאר עם ההגדרה המילונית הקלאסית, הקובעת כי זנות היא עיסוק ביחסי מין אך ורק בתמורה לתשלום כסף - אתנן.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 15:05 |
|
| |
מואדיב
לבקשתך, בחיפוש אחרי הגדרה -
סבורני שיש לנו כמה אינטואיציות כיצד להשתמש במילה זו (כמו בכל מילה, זה יותר אינטואיטיבי מאשר מילוני-מדוייק), והן מצביעות על שימושים שונים.
א. יחסי מין תמורת תשלום. כדבריך.
ב. מכירת שירותים באופן שמהווה בגידה בעקרונות. שהרי גם דוגמא א' היא ממין זה.
לכן, אפשר לומר שמי שמטיף לעקרונות שאינו מאמין בהם מרגיש שהוא "מתפרנס מזנות".
ג. מכירת יחס חם ואוהד שאינו אמיתי. גם זה דומה ל-א', מפני ששם הזונה מעניקה שירות שאמור להתבצע (לפחות לפי האידיאל של רובנו) מתוך אהבה ובייחודיות.
לכן, אפשר לטעון שהמלצרית המעניקה חיוך ואמפתיה אף היא "עוסקת בזנות". וכפי שצויין, גם הפסיכולוג בכלל.
השאלה היא באיזה קריטריון להשתמש. סבורני שהשפה מאפשרת לנו להשתמש בכולם, אך ברוב המקרים זה ייחשב למטאפורה, ולא לשימוש מדוייק ומילוני.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 15:39 |
|
| |
ומה בדבר זנות רוחנית, אינטלקטואלית. ידועות התופעות של עט להשכיר, של משורר החצר ושל סופר החצר,של אנשים שכותבים את נאומיהם של אחרים,ומשקיעים בהם מוח, לב ורגש (אולי מזוייפים). ומה בדבר הגונבים את עמלם הרוחני של אחרים, פלגיאטורים (כולל הבדיחה הידועה, שאם אתה גונב ממקור אחד אתה פלאגיאטור, אך אם אתה גונב ממקורות רבים אתה כותב עבודת ד"ר).
ובכלל כיצד נראים כל אותם החיים על עמלם של אחרים, בין גברים ובין נשים. והנה התקדמנו כבר לעבר הסוציאליזם, המרכסיזם והקומוניזם.
אפשר שריבוי סופיסטיקה וריבוי ההתפלספות מביאה לידי היקשים ואנלוגיות אבסורדיות. מוטב כמו שכתב כאן מי שכתב להשאר עם ההבנות וההגדרות מימי עולם, והלא זהו המקצוע העתיק ביותר בעולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 15:45 |
|
| |
.
ואני לתומי חשבתי שהמקצוע העתיק ביותר בעולם הוא החקלאות, גידול הצמחים של קין ורעיית הצאן של הבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 15:55 |
|
| |
מיימוני ומואדיב ודגים:
אני חושש שיש פה איזה שהוא אי הבנה. בטוי הנשמה הפנימית של האדם, פירוש צמצום הנפש האלוקית לדיבור ומעשה, הוא דבר יקר מאד. האדם צריך להשתמש בביטויים האלו בזהירות והכי חשוב שבטויים אלו יהיו אמיתיים. אחד שנותן לנשמה שלו להתבטא בצורה אקראית ובלתי אמיתית מזיק לעצמו בצורה חזקה ביותר. עדי שקר אאגרייהו זילי הגמרא אומרת. אדם כזה מאבד את ערכו בעיני עצמו ובעיני אחרים שסובבים אותו. אשה שחושפת את החלק הכי פרטי שלה לכל שואל תמורת כסף נכנה בשם איום - זונה. יש לטעון שכל אחת שחושפת את החלק הפנימי שלה בכל צורה שהיא לא באופן אמיתי אלא תמורת כסף גם היא זונה בזעיר אנפין.
פסיכולוגים, סופרים, כותבי הרצאות וכדומה כולם אינם אמורים לחשוף את הנשמה שלהם. הם משתמשים בכישורים שלהם לטובת אחרים, אבל האני הפנימי שלהם נשאר אמיתי וכנה מבלי בטויים שאינם נאותים.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 17:42 |
|
| |
ועוד לא דיברנו על ההגדרה ההלכתית של "זונה" ו"זנות", ומה נכלל בה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2004 19:34 |
|
| |
צ'אוטונג יפה אמרת.
ובקשר לסיפור הרי שאפשר ללמוד ממנו גם על גישות שונות ל'כסף' לקניין במובן הרחב. שפרה ופועה שתיהן צריכות/חייבות להתפרנס. ונניח שאין ברירה ואין שום אפשרות לעבודה אחרת.
תמיד יש את האפשרות של אי שיתוף פעולה במובן של ההזנייה.
ישנה העובדת האחת שעיסקנה בעיקר ברצונה להתפרנס,להחיות את עצמה. וישנה העובדת האחרת שרואה בעבודה כלי כדי לעשות כסף, 'ערך עליון', ואז כל האמצעים כשרים.
זונה מלשון "זן" "ניזון" וזה שיתוף שם לבעלי חיים ולאדם.רמב"ם ש"פ פ"א
_________________________________________________
כי ריב לה' את עמו, ועם ישראל יתווכח - מיכה ו, ב
וכשתיפול הקנאה ובקשת השררה –
יתאוו כל בני ישראל לו לבדו –
ויונח זולתו בלא ספק – רמב"ם
תוקן על ידי - riv - 30/12/2004 20:17:18
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2004 08:45 |
|
| |
א. האם תמיד זנות היתה מקצוע בזוי, או שמא היו זמנים או מקומות שהיה זה מקצוע מכובד. ואם כן, האם אין זה אומר שמדובר בסטנדרטים חברתיים, ולא באמת אבסולוטית.
דוגמא לכך אפשר למצא ביחס ל"אונס", שבתורה, היחס פושר למדי, 50 ש"ח וגמרת את הסיפור, ואולי גם להתחתן איתה, אם היא תרצה. ואילו היום, אונס חוטף 20 שנה בכלא, משהו כמעט זהה בחומרתו לרצח, מה שאומר שיש בזה הרבה סטנדרטים כפולים. (הערת אגב: כמדומני שזה אחד מהדברים הבודדים, שהדמוקרטיות מחמירות יותר מהתורה, וצ"ע)
ב. אם מדברים על זנות רוחנית. חושבני, שהמטיפים המחזירים בתשובה,שלומדים במשך שנים כיצד ליצור להט מזוייף, כדי לשכנע אחרים. והכל תמורת משכורת. יש בזה מן השפל שבשפלים, מכיון שהוא משכנע בלהט, וליבו בל עימו. כשהוא מתאר את השבת, ועיניו בורקות, הוא יודע טוב מאד שבמקרה הטוב הוא מגזים מאד. או כשהוא משבח את הבית היהודי, והוא יודע טוב מאד גם את הקטעים המעצבנים, שיש רק בבית יהודי, ואכמ"ל, הרי הוא מאחז עיניים, אבל בעצם זה בכלל לא שייך לאשכול.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2004 10:39 |
|
| |
לפום,
אולי תסביר לנו איך מצאת קשר בין נאנסת לבין זנות? ואיפה מצאת שהזנות הופיע כמקצוע מכובד?
האם העובדה שיפתח היה בן לאישה זונה הוסיפה לו כבוד?
____________________________________________
כי ריב לה' עם עמו, ועם ישראל יתווכח - מיכה ו, ב
וכשתיפול הקנאה ובקשת השררה –
יתאוו כל בני ישראל לו לבדו –
ויונח זולתו בלא ספק – רמב"ם
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2004 11:17 |
|
| |
כמו כן יש לציין ש"איסורי עריות" במובנם הרחב, אינם איסורים שבאים למנוע זנות כפשוטו,במובנו הרווח. מה עוד שאומרים חכמים עלי העריות כמאמר 'אפשי ואפשי' שאין בהם שום רע לכשעצמן, אלא כמו שהוזכר כבר הרבה פעמים, הן באו כדי להגביל את היצר.
אבותינו הרי לא היו זונים, והם וצאצאהם עד למתן תורה,הם כולם 'עברו' על איסורים אלה.
ואולי פה מקור הבילבול?
_________________________________________
כי ריב לה' עם עמו, ועם ישראל יתווכח - מיכה ו, ב
וכשתיפול הקנאה ובקשת השררה –
יתאוו כל בני ישראל לו לבדו –
ויונח זולתו בלא ספק – רמב"ם
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2004 11:31 |
|
| |
ריב
המשל מאונס, רק בא להראות, שמוסכמות מוסריות בנושא, אינם מוחלטות, ונתונות לשינויים של הזמן.
אכן, לא מצאתי הוכחה לכך שפעם זנות היתה לגיטימית, אבל יש לי תחושה כזאת, וסימוכין ממדינות אחרות
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2004 11:49 |
|
| |
.
תחושה איננה בגדר סימוכין. גיישה יפנית, או מדאם מהמערב הפרוע, אינן מכובדות.
ואם הוכחות לך, אל תחשוש לשימן כאן גלויות לכל קוראת.
|
|
|
|
|
] מדגישים שוב, את שעלה באשכול שהתייחס לדברי הרב אבינר אל בת הזוג כאל "עובדת סוציאלית", ומחדדים את טענתי כלפי דבריך על היותה "פסיכולוגית" [
.
