| נשלח ב-25/4/2005 20:50 |
 |
| |
אידך,
כדי להקל על הבנת הנקרא, אכתוב משפטים קצרים (שמעתי שזה עוזר):
הכתבה הועתקה מאתר "הארץ".
את הכתבה כתב מיכה אודנהיימר.
מיכה אודנהיימר אינו אמשלום.
אמשלום אינה לוקחת אחריות על כל מילה הכתובה שם.
לגבי שאלת הצניעות -
אני אכן חושבת ששאלתה של ריב חשובה ביותר.
איני מכירה את תלמידת הרבנות המרואיינת שם, ואיני אחראית לבחירותיה בחיים, גם לא לאלה המגדירות, מבחינתה, את דתיותה. אני יכולה רק לשמוח - וכך אני עושה מדי יום ויום - שה"קהילה" שלי, במובנה הרחב, מעודדת אנשים ונשים להתקרב לא-להים ולהעמיק את יהדותם בדרכים שונות, ואף מאפשרת להם לעשות זאת.
באופן אישי, אני מעריכה מאוד את הצניעות כערך דתי, אבל איני מאמינה כי חצאית ג'ינס מקרבת אותי אליה יותר מאשר מכנסי ג'ינס.
לגבי שאלתך בסיפא -
האם הכחשתי אי-פעם שהתנועה הרפורמית, במשך שנים רבות, ראתה בהלכה בעייתיות וקושי, גם במובנים פרטניים וגם כשיטה דתית? איני זוכרת הכחשה כזאת, לא באשכול זה ולא באשכולות אחרים (וקרא שוב דברי למפיסטו למעלה).
עונג גדול גורמת לי העובדה שזמננו אנו שונה, מבחינה זו (ומבחינות אחרות), ולכן יש לא/נשים כמותי מקום בתוך התנועה הרפורמית, לא רק לנהוג כרצוננו בד' אמות (זה היה תמיד), אלא גם לומר בקול את דברינו, מבלי להשמע "מוזרים" או "יחידי סגולה", ואולי אולי אפילו להשפיע.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2005 23:40 |
|
| |
אמשלום,
1. לא עלה על דעתי להתקיף אותך על השקפותיך האישיות. 
2. מאידך, מאד תמהתי, איך יתכן שעובדה כל כך חשובה ומהותית הנוגעת למאפיינים של התנועה הרפורמית הועלמה למעשה ממשתתפי האשכול.
3. גם את (כפי שכתבת), וגם שחרית, וגם חבצלת, וגם אחרים/ות כאן ידעתם כל הזמן שהתנועה הרפורמית נוהגת/נהגה בחוסר סובלנות כלפי פרטים בתוכה שנפשם חפצה לשמור מעט הלכה.
האם פרט כזה ראוי שיועלם ממשתתפי האשכול שאינם בעלי גישה ישירה למאפייני התנועה הרפורמית?
4. או שמא, בעיני חלק מהיודעים/ות מטרת השתתפותן/ם בפורום איננה בירור האמת, אלא להבדיל, לשווק את השקפת תנועתם, אפילו תוך הסתרתה?
5
ר"מ
]כל פוסט שיזכיר את ענין המחיקות או התנהגותם של משתתפי הפורום,ימחק לאלתר.
(קעלעמר)
תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 26/04/2005 4:30:43
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2005 23:46 |
|
| |
אמשלום,
שלא כר"מ, לא טענתי שהכחשת, או הסתרת, או כל כיו"ב, או או אחייך ואחיותייך לדעה. עלתה טענה עובדתית, וגם אני הסתקרנתי לדעת מה מידת האמת שבה.
חן חן על המידע והכנות שבתשובתך.
אידך גיסא
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2005 06:45 |
|
| |
ר"מ,
האם עלי להסביר שוב? כנראה.
לטובת העניין ולטובתך, אעשה זאת (שוב) במשפטים קצרים. אנא ממך - קרא לאט, ונסה להבין. כוחות הסבלנות שלי כלים והולכים:
מיכה אודנהיימר אינו אמשלום.
מליסה אינה אמשלום.
אמשלום אינה מרואיינת בכתבה.
אמשלום אינה עורכת העיתון (רגשי אשם עולים בי, שמא דוקא נקודה זו, אותה שכחתי להבהיר בהודעתי הקודמת, היא זו שגרמה לטעותך. אם כך הדבר, אני מבקשת סליחתך, ומקוה שההבהרה תעזור בהבנה).
אני איני אחראית להבנותיו של אודנהיימר, או למה שכתב.
מיכה אודנהיימר כתב שהיתה בעבר "רדיפה" של א/נשים שביקשו לשמור הלכה.
אני מעולם לא חשתי כך.
אני מעולם לא חשתי שאחרים (דומים/ות לי) חשים/ות כך.
אני יודעת שיש בך אושר גדול על כך ש"תפסת" את הרפורמים ימ"ש בשקר ובבגידה (ביהדות, הרי כבר ידעת מזמן שהם בוגדים, עכשיו "הוכחה" יש בידך שהגיס החמישי ששתלו פה בפורום, בוגד/ת בעצכ"ח עצמו ובעקרונותיו המקודשים!), אך אנא, עשה עמי חסד: לפני שאתה ממשיך להביך עצמך במסקנות חפוזות ובלתי מדוייקות (בלשון המעטה) ובהבעת עמדות שדבר אין להן עם העוּבדות, קרא שנית את דברי (בכל האשכול, או אפילו רק בשני העמודים האחרונים), ובדוק האם יש קשר (ולוּ קלוש בלבד) בינם לבין תגובתך הבאה.
אידך,
אני יודעת.
חן חן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2005 20:08 |
|
| |
ככה.
אני אחראי על מסגרת חינוכית רפורמית. עד עתה בכל שנה שמרנו על כשרות במסגרת הנ"ל, משום שמיעוט המשתתפים הקפיד על שמירת כשרות.
בשנה שעברה בה אחד מחברי המסגרת הנ"ל, שמר על כמה מהלכות שבת, כגון לא לנסוע בשבת, לא ארגו פעילות הכוללת נסיעה בשבת, ושאר חברי המסגרת ניסו להקל על אותו חבר לשמור שבת, כלומר הפעילות החברתית תוכננה כך שיוכל להשתתף.
אז בקיצור לפי נסיוני, אנו הרפורמים מנסים להעלות בקודש, ולהגדיל את שמירת המצוות בישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2005 20:14 |
|
| |
ועוד עניין.
יש נראה לי עוד מראשית הפורום איזו אי הבנה בסיסית.
אי ההבנה נוגעת לספר שולחן ערוך.
תראו, אני גדלתי כחילוני. כלומר אין מצב שאני אראה את מה שכתוב בספר הנ"ל, או בכל ספר הלכה אחר כמחייב אותי א-פריורית.
רוב העם היהודי מצוי במצב שלי.
אני טוען שרוב העם היהודי היה מצוי במצב הנ"ל (לפחות במערב אירופה) גם בתקופתו של גייגר (מייסד הרפורמה האמיתי), אבל לא משנה אם זה נכון או לא.
אני חושב שהרפורמה אז, ומאז, ובפרט היום, ובפרט בישראל, פונה אל החילוניים, ומציעה להם לשמור או לאמץ עוד מצוות. לפחות ברוב הממש מכריע של המקרים.
לפחות ממש במקרה שלי.
אז, בשביליל הרפורמה היא לה פריצת גדר, אלא הוספת גדר.
עכשיו אין מצב שהייתי מוסיף את הגדר האורתודוכסית.
אז, מה הייתם מעדיפים, שכל היהודים החילוניים בישראל יהיו מחר פורמים, כלומר יקימו לפחות חלק מן המצוות, או שרוב הציבור היהודי בארץ ימשיך להיות גויים דוברי עברית?
כשמנסחים את זה כך, זה פתאום נשמע יותר קל להחליט, לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2005 22:12 |
|
| |
שמעוןמזרחי, האמת? לא, ממש לא קל יותר להחליט.
האם אתה באמת חושב שיהודים אורתודוכסים הם קבלני מצוות של אלוקים, שיציינו אותך לשבח אם במקרה יצא לך לא לנסוע באיזו שבת, או לאכול ארוחה כשרה?
תראה, אני אמורה להיות בצד שלך, ואני מתקוממת מהשטחיות של "אין מצב" שתכיר במשהו א-פריורי. אתה לא מבין שאם כך, אז גם "אין מצב" שיקחו אותך ברצינות אחרי מין אמירה כוללת כזאת? אולי תתאמץ קצת יותר לחשוב על מה מניע את עולמך הדתי?
ואכמ"ל (וגם אם כן, זה אינו המקום..)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2005 22:31 |
|
| |
חבצלת,
תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2005 22:59 |
|
| |
אני שמח שמישהו התייחס להודעה, גם אם הוא כאמור מן הצד שלי.
למה אם אין מצב שאני אכיר בשולחן ערוך מראש, אז זה מעיד על זה שאני לא לוקח את השקפת עולמי הדתית ברצינות?
כלומר קראתי את השולחן ערוך. אני לא מסוגל לראות אותו כדרך הנכונה.העיקרית להיות יהודי. זה משהו שהוא מחוץ לעולם בו גדלתי, ולכן לא מבין איך זה יוכל להיות האמת היחידה.
שוב, למה זה מעיד על חוסר רצינות?
באשר לקבלני מצוות, אם הבנתי את השרשור הזה, אז לפחות חלקים ממנו ניסו לטעון שהרפורמים בכוונה מעבירים אנשים על דתם, ועל רצונם לשמור מצוות. רציתי לציין שבעולם הרפורמי שאני מכיר ההיפך הוא הנכון. זה הכל.
הסוף היה קצת קנטרני, אבל אני מקווה מעורר מחשבה, לפחות למי שרגיל לראות את הרפורמים ככוח המונע שמירת מצוות ולא ההיפך.
אני מסכים שהשאלה המופיעה בסוף ההערה הקודמת שלי היא לא באמת פשוטה, אבל אני מקווה שהיא כן מעוררת מחשבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2005 00:23 |
|
| |
חבצלת
אני דוקא מבין היטב את המשפט "אין מצב וכו'" של מנהל מכבי ת"א.
אין לי ספק שגם את תאמרי את אותו משפט ביחס לשריעה . אין שום סיבה בעולם לאדם מערבי נורמלי לקבל את השו"ע כספר מחייב. ואין שום סיבה שלא יוכל להגיב ולדון בספר ובחוקיו גם אם לא מקבל אותם על עצמו.
ומי שלא לוקח בן אדם בגלל עמדה זו ברצינות, יש לו בעיה רצינית.
תוקן על ידי - נאךאמלנישט - 27/05/2005 0:25:09
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2005 01:10 |
|
| |
הנה הואלתי לדבר ואנוכי עפר ואפר.
אני יכול לבטא כאן רק את הבנתי על הרפורמה, והרי היא לפניך:
1) אין הרפורמה, או לפחות זו שלי, רוצה לשמור את כל ההלכה בצורה הנוחה לחילוניים.
2) הרפורמה, לפחות זו שלי, מנסה להגדיל את חלקה של היהדות בעולם המודרני.
אנסה להסביר ולפרט.
כפי שאולי הובן מהערותי הקודמות, אני ניגש אל היהדות מלבר. כלומר גדלתי בבית חילוני. קשה לי מאוד לחיות עם אמירות שוביניסטיות, גזעניות, ומטרידות מבחינות אחרות המצויות במקורותינו.
אני חוזר ומדגיש, גדלתי בבית חילוני, וקשה אולי לאדם שגדל בבית מאוד לא חילוני, להבין שאני שוקל אם לקבל את כללי היהדות, או איך לקבל את כללי היהדות מבחוץ.
אני לא אקבל אפילו פסיק שיש לי התנגדות ערכית אליו, כי אני לא רואה שוב מחויבות למסגרת כמסגרת. מרגע שיש אפילו פסיק שמפריע לי במסגרת, ויש הרבה יותר מאחד, אז אני יכול לבחור להיות אתיאיסט, או לבחור חלקים מתוך המורשת, שמרגע ששברתי אותה כמסגרת בעיני, היא הפכה לאוסף של רעיונות, גישות ומחשבות, שיש לי הזכות לבחור ביניהם.
וכך, אני אבחר מה שמתיישב עם השקפת עולמי הכללית, ולא אבחר מה שנראה לי פסול מוסרית.
אני מניח שתוכל למשל לאמר שהחלטתי לנסוע בשבת נובעת מתוך איזו 'נוחות'. אך אני, שהורי אינם שומרים שבת, ואינם גרים קרוב לביתי, רואה ערך רב יותר ביכולת לראות אותם, מאשר בשמירה על כלל שהוא חיצוני לחיים שלי, ולדרך המחשבה שלי.
האם זה נשמע נורא? ייתכן מאוד שבפורום הזה התשובה היא כן. אבל, שוב אין דרך חשיבה אחרת שהיא טבעית לי.
האם היית מעדיף שאהיה אתיאיסט, או חילוני בהכרה? שוב, ייתכן מאוד שכן, אבל אני רוצה לשמר מן המורשת היהודית שלי את מה שאני יכול. גם אם בעיני המתבונן החיצוני זה נראה מעט, או ערבוב לא סביר של הבלים.
מקווה שהבהרתי את עמדתי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2005 11:21 |
|
| |
אם זכורתני כראוי באשכול זה הייתה נגיעה בדבר הציונות של התנועה הרפורמית - ואם אני טועה אני אשמח להוביל את האשכול לדיון בדבר הציונות והרפורמה.
אשמח אם תגיבו למאמר שנמצא בלינק הבא:
http://www.tau.ac.il/humanities/publications/hazionot/no9/CHAPTER6/
הוא נכתב ע"י ההסטוריון הרפורמי מיכאל מאיר.
אשמח לתגובותיכם...
ועכבר הכפר בתוך שדה כך לי אמר
ריח מתוק של פרדסים זה העיקר...
|
|
|
|
|
-
