|
|
| נשלח ב-23/5/2006 14:51 |
|
| |
בענין השתייכותם של יהודים נאמני הדת הריפורמית לארץ ישראל יש להעיר עוד שאחוז היהודים הריפורמים המבקרים בארץ הוא נמוך לאין ערוך מאחוז היהודים שומרי תורה ומצוות שמבקרים בארץ. ועוד, מספר הסטודנטים הריפורמים מחו"ל הנמצאים בארץ עומד מתחת ל 300 לפי השערתי בעוד שמספר הסטודנטים שומרי תורה ומצוות שבאים מחו"ל לארץ ישראל הוא אלפים רבים.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2006 15:13 |
|
| |
מה שהולך פה בדיון הזה זה בדיחה: רוצים לשנוא את הרפורמים ואת הדיעות שלהם בבקשה אבל למה להמציא סיבות טיפשיות ובלי בסיס ואז כשברור שהם בלי בסיס לזרוק אותם ולהמציא מהר סיבות אחרות? תגידו שאתם שונאים ודי כי מי שיוצא רע מכל הדיון המגוחך הזה זה האורטודוקסים שנראים כמו בובות על חוט שמקשקשות את מה שהמפעיל שלהם שם להם בפה. פתאום כל החרדים ששונאים את מדינת ישראל וחושבים שהיא רוע כמו chouteng אומרים שהרפורמים לא יהודים כי לפני מאה שנה הם לא היו ציונים. תגיד אתה רציני? פתאום הרב קוק והרב קלישר הם הסמל של האורטודוקסיה? פתאום הם המייצגים של המרכז הרעיוני של החרדים? פתאום ב37' כולם ידעו שתהיה מדינת ישראל? גם הרבנים שאמרו לחסידים שלהם לא לעלות לארץ וגם המנהיגים החרדים ששלחו את התלמידים שלהם לארצות-הברית? איפה ה'יושר האינטלקטואלי' שכתוב במצע של הפורום? נעלם במאבק נגד הרפורמים? אם זה ככה ופתאום במלחמות כאלה יוצא מהאנשים הרציונאליסטיים והחושבים שכאן כל המיץ של הכעס התינוקי שלהם אני כבר ממש מחכה שנחזור להילחם את המלחמה של המתנגדים בליטאים ולהיפך. אח! זה יהיה יום שמח בפורום הזה!
chouteng: אני חושב שהבנתי מה אמרת בדיון הזה: 1) אתה חושב שהרב לאו בק שיתף פעולה עם הנאצים אבל אין לך הוכחות כי זה רק משמועות. 2) לפי ההשערה שלך יש פחות סטודנטים רפורמים בארץ מאשר סטודנטים אורטודוקסים. זה נורא מעניין כי: 1) אני חושב שסבא שלך היה קוזק אבל אין לי הוכחות כי זה רק משמועות. 2) לפי ההשערה שלי אתה מדבר שטויות. הנתון האחרון לא באמת קשור לדיון אבל ככה גם הנתון שלך למרות שהנתון שלי יותר מבוסס מבחינה מדעית לפחות על-פי הסטטיסטיקה של ההודעות שלך באשכול הזה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2006 16:36 |
|
| |
רב_ניק:
אף אחד פה לא דיבר על שנאת הריפורמים. היו כמה שביקרו את התנועה הריפורמית על בסיס היחס שלהם לארץ ישראל. קם אחד וטען שהביקורת לא הגיונית. הראשונים הגיבו שדברו בהגיון. ובהודעות האחרונות הויכוח נסוב על ההיגיון שמאחורי הביקורת. כך מתנהלים להם ויכוחים רבים באינטרנט. והדת הריפורמית אין לה חסינות לא מביקורת ולא מויכוח.
בענין הביקורת שהפנתה אלי. אני קראתי אפה שהוא שליאו בק שיתף פעולה עם הנאצים (ליתר פירוט: מסר לנאצים רשימה של יהודים ממזרח אירופה השוהים בגרמניה בכדי שהגמרנים יוכלו להעביר אותם חזרה לפולין). העירו לי שהמקור הוא לא אמין. חזרתי וציטטתי את השמועה בהדגשה שהמקור לא מבוסס, העירו לי שוב שלא נכון לחזור על שמועה לא מבוססת אפילו אם אומרים שהיא לא מבוססת, וקבלתי את הביקורת. אני מאמין שנהגתי נכון, והודיתי על האמת. בל"נ אני שוב לא אתייחס לטענה הזאת כי אני חושב שהיא רק לקנטר.
בענין מספר הסטודנטים הריפורמים בארץ. יש מוסד ריפורמי אחד פה בארץ בשם HUC עם בערך 60 תלמידים מחו"ל. יש עוד מוסד של הקונסרבטיבים ששמה לומדים עוד כמה סטודנטים ריפורמים וכנ"ל לגבי כל מיני מוסדות בירושלים כגון פרדס וכיוצא. באוניברסיטה העברית יש בית ספר לסטודנטים מחו"ל בשם גולדשמידט נדמה לי ושמה יש בערך 100 סטודנטים אולי יותר. ברור הוא שלא כולם ריפורמים. אם נקח את האוניברסיטה העברית כבסיס ונעשה אקסטרפולציה לשאר האוניברסיטאות נדמה לי שהמספרים שלי יוכחו כצודקים. איך שלא יהיה, זה ברור ללא צל של ספק שמספר הסטודנטים הריפורמים מחו"ל הלומדים בארץ הוא נמוך לאין ערוך ממספר הסודנטים שומרי תורה ומצוות מחו"ל שלומדים בארץ.
לסיכום, ההודעה האחרונה שלך לא באה אלא לקנטר. אין דרכי להתעסק בויכוחים לשם ויכוח בפרט כשיש שמה רגשות שליליים. ואע"כ זאת תהיה התשובה האחרונה שלי לקינטורים שלך. אשמח אבל לנהל ויכוח ענייני על כל נושא שהוא.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2007 20:52 |
|
| |
הואר פה הבדל חשוב בין משמעות לימוד התורה אצל אורתודוקסים ואצל רפורמים. בעיני לימוד תורה אינו לימוד גרידא אלא מעשה דתי, ובעצם הוא המעשה הדתי בהא הידיעה. כך, להזמין כומר ללמד תורה לא מקביל לכך שיזמינו רב לדבר בפני נוצרים,אלא לכך שיזמינו אותו לערוך מיסה
נ.ב.
עכשיו ראיתי בקישור של לינקי את דברי שחרית שהם כדברי, רק בפחות נחרצות. היינו יש גם רפורמים שרואים בעצם הלימוד מעשה דתי.
תוקן על ידי nmzilber ב- 19/05/2007 20:54:12
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2007 20:59 |
|
| |
[זילבר,
כפי שראית בלינק שהביא לינקי (וכפי שאמרתי לעיל בדברי לאצת), גם בתוך התנועה הרפורמית יש על כך חילוקי דעות.
אני מבינה שקשה להתמודד מול גיוון וקל הרבה יותר להכליל בהגדרה פשטנית את מי שעומד מולך. למרות זאת, אני בטוחה שתצליח לא לחטוא לאמת ולהסתכל נכוחה במציאות רבת הפנים.]
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2007 21:11 |
|
| |
אמ"ש,
אני אשתדל. ובכל זאת: עדיף להתחיל בהכללה ואז לשנות או לסייג לפי הצורך, ולא להתחיל מעמידה מול המציאות רבת הפנים כים של פרטים חסרי פשר.(דרך אגב, זו תמצית פילוסופיית המדע של פופר ונכון לדעתי גם "במדעי החרטה")
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2007 21:50 |
|
| |
זילבר,
א. זו לא ההתחלה. הדיון (כפי שהראה לינקי, כבר התקיים כאן בעבר, והשנה אינו שונה במאום...).
ב. במציאות שמולך יש מרחב של דעות (ושוב, אין זו ההתחלה, העמדות פרושות לפניך כאן ובדיון משנה שעברה) אבל לא "ים של פרטים חסרי פשר". אם אתה בוחר להכליל (בלא ניסיון להבין את הסייגים ההכרחיים), זו זכותך, אבל לטעמי אתה חוטא לאמת.
[ג. בעיני, עצם ריבוי הדעות והפנים - שכאמור יש להם מכנה משותף, מורכב אולי, אבל משותף - הוא אחד ממהויותיה של התנועה רפורמית. אם אינך מצליח להבין זאת, הרי שיקשה עליך מאוד להבין אותה, את מניעיה ואת טיבה.]
תוקן על ידי אמשלום ב- 19/05/2007 21:47:32
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2007 22:27 |
|
| |
( זו התחלה השבילי... אל תצפי ממני לקרא אשכול של 29 עמודים )
לגבי ג' אחטא בהכללה נוספת ואת מוזמנת לתקן: הגיוון בתנועה הרפורמית היה מראשיתו מאפיין שבדיעבד.זו תוצאה בלתי נמנעת אך לא רצויה מהמצב שבו כל אחד רוצה בתיקונים אחרים, ולכן היו בגרמניה אסיפות לקביעת מצע מוסכם. רק בתקופתנו הפוסטמודרנית הגיוון הפך למשובח ולכתחילה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2007 22:43 |
|
| |
[זילבר,
בשבילי זו ממש לא ההתחלה, ואני מקוה שאתה סולח על חוסר הסבלנות שלי. אין לי הרבה כוח להתחיל מחדש בכל פעם שמישהו נכנס לאשכול הזה, במיוחד כשהשאלות וההנחות שלו כבר נשאלו והונחו (וברובן הגדול נענו, או לפחות קיבלו התייחסות - כי אני, בניגוד לאחרים, איני מתיימרת להחזיק את כל התשובות ואת כל האמת בידי) קודם.
מבחינתי, הגיוון משובח לכתחילה. ההיסטוריה חשובה להיסטוריונים או לצופים מן הצד (ואלה בהחלט יכולים לראות את התמונה הכללית, להבין ולנתח אותה), אבל למי שחי בתוך הדברים יש להם משמעות משלהם (ועיין בדיון בין איד"ג לבידור כאן).]
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2007 22:49 |
|
| |
התקבל בהבנה. אני מניח שגם אני אם הייתי "מומחה" הפורום בתחום מסויים, היה נמאס לי להגיב עליו.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2007 23:55 |
|
| |
והוא שריבוי האנפין והנכונות להכיל גישות שונות ודעות מגוונות בתנועה הרפורמית כערך לא היה קיים בתנועה הרפורמית מראשיתה. כלומר, למין ההתחלה היה מגוון דעות לא קטן, אבל הפלורליזם כעניין ערכי הרצוי מלכתחילה הוא פרי הדורות האחרונים.
אגב, בנושא התיקון דעתי לא התקבלה והשנה יש בין הדוברים לא רק כומרה נוצרית אלא גם איש דת מוסלמי. אני רואה את ההיגיון מאחורי זה אבל עדין לא מקבלת אותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2007 23:57 |
|
| |
תיקון ליל שבועות תשס"ז: מתן תורה, קבלת תורה וחידוש תורה
|
22:00-22:30
|
מופע פתיחה: להקת "יוּסֻף וְאֶחַד": מוזיקת עולם מקורית המשלבת טקסטים מן המקורות.
ניצן פרי – ניהול מוסיקלי, גיטרות, סאז ושירה
אמין סייג – כינור איתי בן-נון – קלרינט ונאי
לב אלמן – כלי הקשה
|
רחבת היברו יוניון קולג'
|
|
|
|
22:30-23:30 תיקון ראשון:
|
|
הרב ד"ר מיכאל מרמור: "מתן תורה, קבלת תורה וחידוש תורה"
|
רחבת הקולג'
|
|
|
|
23:30-23:45
|
הפסקה וכיבוד קל.
|
רחבת הקולג'
|
|
|
|
23:45-01:00 תיקון שני:
|
|
הרבה תמר דבדבני: "תורת אמת היתה בפיהו" – עיון בסוגיה תלמודית.
|
האולם הגדול - מרכז שמשון-בית שמואל
|
|
הרב עדה זבידוב: "ואולי לא היו הדברים מעולם" – מדוע נענש משה רבנו?
|
חדר 101
|
|
הרבה ד"ר דליה מרקס: "מציון תצא תורה ותפילה": מקומה המתפתח של ירושלים בתפילת ישראל.
|
האולם הקטן - מרכז שמשון-בית שמואל
|
|
ד"ר יובל גדות: "תורה וחומר" - התרבות החומרית כמשקפת ומעצבת אמונות, אידיאולוגיות וערכים.
|
חדר 112
|
|
פרופ' אליהו שלייפר: "חידושי תורה של החסידים על המוסיקה".
|
בית הכנסת
|
|
הרב ד"ר דוד לוין: "למי מיועדות התורה והברית" אוניברסליות ובדלנות בתקופת שיבת ציון.
|
חדר 104
|
|
סדנת משחק של בית שמואל: אימפרוביזציות על מגילת רות.
|
לובי מרכז שמשון-
בית שמואל
|
|
גב' דליה פקמן, אוצרת המוזיאון: "כלים ואותיות" - דו-שיח בין הנמצא לבין הכתוב. סיור במוזיאון סקירבל לארכאולוגיה מקראית.
|
מוזיאון סקירבל לארכאולוגיה מקראית
|
|
Prof. William Cutter: ''Poetry Renewing Torah Renewing Healing''.
|
חדר 106
|
|
Prof. Mustafa Abu Sway: ''Moshe Receiving the Torah'': The Islamic View.
|
אודיטוריום הקולג'
|
|
|
|
01:00-01:15
|
הפסקה וכיבוד קל.
|
רחבת הקולג'
|
|
01:15-02:30 תיקון שלישי:
|
|
|
ד"ר רוחמה וייס: "ברכות במוות, מוות בברכות" –
התמודדות עם המוות מתוך עולמה של מסכת ברכות.
|
בית הכנסת
|
|
הכומר ד"ר ברברה מאיר: "חידושי תפיסת התורה בנצרות".
|
חדר 106
|
|
הרב שלמה פוקס: קבלת תורה – עול תורה ומצוות,
"וצדיק באמונתו יחיה" למהותן של מצוות!
|
חדר 101
|
|
הרב ד"ר מיכאל מרמור: "שני פנֵיהּ של התורה: הלכה ואגדה"
|
חדר 104
|
|
גב' דליה פקמן, אוצרת המוזיאון: "כלים ואותיות" - דו-שיח בין הנמצא לבין הכתוב. סיור במוזיאון סקירבל לארכאולוגיה מקראית.
|
מוזיאון סקירבל לארכאולוגיה מקראית
|
|
להקת "יוּסֻף וְאֶחַד": "בחגיגה של מיזוג עולמות: מופע של מוזיקה אתנית המושפעת מתרבות המוזיקה הערבית והמערבית.
|
פטיו בית שמואל
|
|
Rabbi Naamah Kelman: ''The Torah of Moshe, Aaron, Miriam and Ruth''.
|
חדר 111
|
|
Dr. Yuval Gadot: ''Torah and Matter – How Material Culture Reflects and Forms Art, Ideology and Values''.
|
חדר 112
|
|
|
|
02:30-03:00
|
הפסקה וכיבוד קל
|
רחבת הקולג'
|
|
|
|
03:00-05:00 תיקון רביעי:
|
|
|
הרב פרופ' יהוידע עמיר: "מתן תורה -
מסע בעקבות התגלות האל לאדם".
|
בית הכנסת
|
|
05:00
|
מעמד תפילה במקום קסום עם הזריחה בהנחיית אשרת מורג.
|
מרפסת בלאושטיין מרכז שמשון-בית שמואל
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2007 22:50 |
|
| |
ממללא,
קב ונקי.
א"ג
_________________
אידך גיסא
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2007 08:49 |
|
| |
בוא'נה, להיות רפורמי זה משעמם משהו פחד. אם אתה רפורמי, אתה בהכרח שמאלני (כלומר חובב ערבים), אתה בהכרח בעד "צדק חברתי" (כלומר אנטי-קפיטליסטי כזה-כאילו-כזה?), אתה בהכרח אנטי-חרדי, אתה בהכרח שוחר הומואים וכאלה, אז כזה כאילו על מה נשאר לך להתווכח? אם ללמוד תורה מפי חמאסניק וכומרית או רק מפי איזה איזה ניו אייג'יסט שלוקח אותך כזה כאילו לחוות את הזריחה.
_________________
למה מה למה מי אתם, הא?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2008 10:21 |
|
| |
אני רק רוצה לתת תזכורת היסטורית:
מתוך התנועה הרפורמית לגווניה ולספיחיה לא יצא אפילו הוגה אחד שחידש משהו באמת: לא תפיסה פילוסופי, לא רעיון תיאולוגי, לא חידוש ערכי, כלום. כל "חידושי" התנועה הפרורמית ומחבריה, ככל שהצלחתי לעקוב, הם השתיים:
(א) מתן לבוש "יהודי" (בדרך כלל ציטוט פסוקים סלקטיבי או אימות "סמל יהודי" ויזואלי) לתפיסות, לרעיונות ולערכים מערביים מובהקים (דהיינו, שאפשר למצוא להם אלף מקבילות לפחות מחוץ לכרם בית ישראל).
(ב) אקסטרפולציה של ערכים כאלה. דהיינו, אם הנורמות המערביות אומרות א', יבוא הרפורמי ויהדר ב-א' עוד יותר מאחיו המערביים והחילוניים, כלומר, יטען: אני לא דוגל ב-א', אלא בא' פלוס-פלוס! (ע"ע צדק חברתי וכל זה).
טוב או רע, אפשר להתווכח. אבל אלה העובדות, ובעיני - עלובה העיסה.
|
|
|
|
|