חשבתי שנסגר האשכול מפני התקנון והזנחתיו, והנה חזרתי והוא מלא. אני חוזר לשאלה הראשונה שנשאלתי, ולעומת זאת לטענה שאין בזה כל חדש, וכבר קדמו הרב קוסובר וכו' וכו'. ובכן השיטה הזו לפרש את רבינו תם בדרך אחרת, ולמנות שתי שקיעות בדומה ליראים, הועלתה מזמן, אבל ע"י הגאון ר' דוד שפירא, בשו"ת בני ציון (הוא שהחזון איש דן בדבריו וחלק עליו בחריפות רבה ['תלתא מקובלות באו לעקור'], ומפני אי הבנה בשמירת סוד [כנ' ע"י ר' שמעריל ג'] נתגלה לר"ד שפירא שכוונת החזו"א אליו, ועל כן הגיב שוב (כמדומני בסי' נ) והחזו"א אף התנצל במכתב שלא רצה שתתברר זהות הנמען, ראה בהקדמת המחבר. אחר כן עמד בשיטה זו גם הרב ברדה מטבריה, שכתב על כך כמה פעמים.
תמהני על המתדיינים. רבותי, לא על זה דברתי כלל. לא דברתי על איזה שהוא פירוש או פתרון לדברי ר"ת, אלא על פירוש חדש ומבריק, לדברי חכמי ישראל שבגמרא בפסחים, ואמרתי זאת בפירוש, ואיש לא הבין, ואיש לא טרח לעיין לא באור ישראל (מונסי), שישנו היום בהישג יד במאגר של אוצר החכמה, ולא בבית אהרן וישראל.
ובכן הרה"ח [=הרב החכם] המופלא, ר' יעקב גרשון ווייס שליט"א, מחבר הספר הנפלא מדות ומשקלות של תורה, העלה רעיון חדש, ואני מקוה שאיני עושה עוול, כשאני מנסה לתארו בקיצור, שזה בוודאי יגרום לקשיי הבנה (ק"ו מדברים מפורשים שאינם מובנים). הנקודה הראשונה היא מדוע מחשיך בלילה? הלא כאשר אנו רואים את השמש ביום, היא שולחת ממרחקים קרני אורה לכל היקום, ומדוע כאשר השמש אינה מול פנינו, החושך יכסה ארץ? ומדוע קרני השמש שמאירים את כל החלל אינם מאירים לנו (ניחא שאין קרני אורה נופלים על גבי הארץ, אך החלל שמעלינו היה צריך להיות מואר?) גם כאשר אנו איננו מול השמש?
בהכרח לומר שיש משהו באטמוספירה או בסטרטוספרה שבולם וחוסם את קרני השמש, ובלשון אחר גורם שלא יוחזר אור השמש לעיננו. א"כ ההסבר לדעת חכמי ישראל אינו שהשמש בעת שקיעתה נכנסת למנהרה/ארובה/חלון בעובי השמים, ומטיילת בה עד שלבסוף עולה מעל לרקיע שלא כנגד פתח המנהרה/ארובה/חלון ועל כן מחשיך, אלא אכן גוף השמש שוקע/יורד/נעלם מסביב לכדור העולם, והמחלוקת בין חכמי האומות וחכמי ישראל הייתה האם השמש - קרי: קרני השמש, מהלכת/מהלכים מתחת לשמים ואין רואים אותה/אותם, כדעת חכמי האומות, או שהשמש - קרי: קרני השמש מהלכת/מהלכים למעלה מן השמים ואין רואים אותה/אותם. בזה מיושבת הקושיא העצומה והנוראה, כנגד חכמי ישראל, עד כדי הפיכת דעתם לכאורה כחוכא, קושיא שהוקשתה כבר על ידי הגאונים, על שיטת חכמי ישראל, והיא שהלא השמים הם ספיריים, היינו שקופים, וכיצד השמש מהלכת מעל לכיפת הרקיע ולא תיראה??? כמו תמיד, כגודל הקושיא, כן יש הכרח בתירוץ קולע, שכן אי אפשר לעשותם כטועים בטעות שילד לא היה טועה בה.
זה בקיצור, וכמובן הפירוט והביסוס, במאמר באור ישראל, ובקרוב, אי"ה, יפרסם ספר מיוחד בנידון.
 |
|
|
