|
|
| נשלח ב-15/1/2005 20:53 |
 |
| |
מסתברא היקר
אתה כותב שלשונות הרמב"ם ביד, תואמים את הקדמות, אבל הן הרמב"ם הכריע נגד הקדמות, וא"כ לשונותיו אמורות להלום לכה"פ גם את הגישה של הבריאה, הלא כן?
[ממציא כל נמצא, נשמע בגישת הבריאה ולא בגישת הקדמות.
עכ"פ תודה על ההרחבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2005 08:20 |
|
| |
כאמור, לאור גישה ב' יש לבחון ולראות בכל המצוות המוגדרות כעבודת ד', חלק מהחיבור הנכון -מוסרי- למציאות.
ומעתה יש לפרט קצת ואנו לקראת סיום 
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2005 18:51 |
|
| |
יהוסף,
האם יש מצוות שמוגדרות כ"לא עבודת ה'"?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2005 19:25 |
|
| |
אמשלום
זה מה שיוצא מעניין מאד.
לגישה א' הרי שהמצוות שבין אדם לחברו, תוקפם בעיקר כעבודת ד', או על פי חלק מטוענים הם מצוות מזן אחר, ובפרט לאלו הטוענים שאין לנו כל קריטריון למוסר משל עצמנו.
לגישה ב', אדרבה, עיקר עבודת ד' בבין אדם לחברו ולבריאה, ועבודת ד' היא החלק העקרוני של אותו המוסר האמור לתחזק את כלל המוסריות. כלומר לגישה ב' הכל זה היינו הך - מוסר, ועבודת ד' הוא החלק המחזק, וענייני בין אדם לסבבתו מעצם המוסר.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2005 08:58 |
|
| |
יהוסף,
האם אתה מכוון לכך ש:
ע"פ גישה א' - יש לקיים את המצוות "שבין אדם לחברו" בגלל שא-להים אמר.
ע"פ גישה ב' - יש לקיים את המצוות "שבין אדם למקום" בגלל שהמוּסר אמר.
(סליחה על הפשטנות)
האם אין כאן הנחת יסוד (טריויאלית עבורך, אולי) שיש לקיים את המצוות?
האם יש מקום בכלל לבירור של ההנחה הזאת? 
תוקן על ידי - אמשלום - 18/01/2005 9:00:35
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2005 09:22 |
|
| |
אמשלום, תודה על אותה "פשטנות"
ואני חוזר על דברייך במודגש:
ע"פ גישה א' - יש לקיים את המצוות "שבין אדם לחברו" בגלל שא-להים אמר.
ע"פ גישה ב' - יש לקיים את המצוות "שבין אדם למקום" בגלל שהמוּסר אמר.
בקשר לשאלתך אודות המצוות, זו שאלה גדולה, ובאופן כללי המדד לכל ערכה מוסרית שעליה להבחן מתוך עצמה אם היא משרתת את אותו ייעוד שהוצהר בה בעת יצירתה, אך נושא זה מחמת ערכו ראוי לאשכול בפני עצמו, הלא כן?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2005 09:36 |
|
| |
יהוסף,
הבנתי.
תודה .
[לפעמים נדמה לי שכל האשכולות עוסקים אך בזה. אבל אולי אלה העינים שלי ]
תוקן על ידי - אמשלום - 18/01/2005 9:42:18
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2005 12:00 |
|
| |
אמשלום ויהוסף,
אם כבר פשטנות הרי:
גישה א' וגישה ב' חד הנה, שהמוסר הוא דבר הווה [אלוקים] האומר שלמען המוסר יש צורך גם במצוות "שבין אדם למקום".
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2005 13:41 |
|
| |
יהוסף, אנא פרט כיצד הלכות שבת לפרטיהם עונות על קריטריונים מוסריים.
אני מדגיש שאני מעוניין בפרטים, לכללים גם אני יכול למצוא משמעות (אמנם בקושי).
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2005 14:07 |
|
| |
אריק
אחרי שאתה תעשה את החלק שלך אני אעשה את שלי
תפרט פרט או פרטים שאתה רוצה הסבר אליהם, הבא את המקור וההסברים שיש על כך בגמ' ובמה שיש, ואז אני אעשה את שלי.
הסדר הוגן, לא?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2005 15:07 |
|
| |
אריק,
כל הלכה מהלכות שבת מצהירה ומחדירה [למי שאין עיקוש או עיוות מונעו מלהביט במשמעות מעשהו] כי "יום זה הוא יום מוכן ולא מכין". רעיון זה מצביע שלא אליל ולא אדם הוא המכין הכללי אלא הווה [השם]. כן יוצר הרעיון ביום זה אוירה של אוטופיה המאפשרת לאדם להתבונן בתמונה הכללית ובתכליתו.
הדבקות בהווה [התאמת האדם לדברים כהוויתם] וההתבוננות בתכליתו, הן יסודיות למוסר.
גם לזה שכל משמעות מעשהו היא ההקשבה לדבר השם מבלי לדעת בדיוק מה הכוונה ב"דבר השם" אלא בידיעה המעורפלת שזו הסמכות הגבוהה, הנעלה והישרה, הרי זה מאחר ולדעתו זה הדבר הנכון לעשות - קרי מוסרי.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2005 17:22 |
|
| |
ווטו,
מה שאתה אומר בקיצור נמרץ הוא: את ההווה ירא, ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם?
הבנתי נכון?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2005 17:31 |
|
| |
יהוסף,
האם בהצגת שתי האפשרויות האלו לבד לא החזרת אותנו לשאלתו הידועה של סוקרטס -
האם הטוב הוא טוב כי אלוקים ציווה עליו או שאלוקים ציווה על הטוב כי הוא טוב?
עד עכשיו היה נראה לי שאתה מנסה להתחמק מההפרדה הנוראית הזו בין שתי האפשרויות: מוסר כיסוד הכל או אלוקים והנה כשדברת ב"פשטות" התברר שאתה חוזר לשתי האפשרויות המוכרות.
אנא - גל עיני ואביטה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2005 17:39 |
|
| |
יהוסף,
שתי דוגמאות: טלטול ועירוב והאם יש מקום להחמיר או להקל.
בורר - מה ההבדל בין בורר אוכל מתוך הפסולת לבורר פסולת מתוך האוכל, ומדוע בבורר אוכל מתוך הפסולת מותר רק בבורר לאלתר.
ווטו1
חוששני לסיסמאות.
|
|
|
|
|
