בשורה - מגזין ברוח קרובה לעכ"ח לכא'

מסתברא
היות ואתה שואל כעניין אנסה אני להיות משיב כהלכה למרות שאין לי חלק ונחלה בהוצאת הגליון.

שאלת
א. מי צריך את זה ומהו החידוש בגליון זה?
ב. האם אינכם מודעים לסכנות?

תשובותי
א. אינני מכיר את עולם כתבי העת הדתיים לאומיים והאקדמיים, אולם עצם העובדה שאני אינני מכיר אותו דיה ללמד שרוב בני הישיבות החרדיות אינו מכיר אותם. הסגנון של הגליון הראשון של "ראשית" קרוב יותר לעולמם של בחורי הישיבות והאברכים בסגנונו ובנושאים הנידונים בו.
לידיעתך, רבים וטובים בעולם החרדי נבוכים היום בשאלות רבות הנוגעות לאורח חייהם ולהשקפת עולמם ואין להם שולחני לפורטם. אינני אומר שאין להשקפה החרדית תשובות לשאלות אלו, אולם לצערי אין מי שיאמר אותם. המשגיחים הר"מים וראשי הישיבות חלקם הגדול איננו מבין בזה וחלקם האחר חושש לדבר שכן ההשקפה החרדית העכשווית היא "אסור לדבר ואסור לחשוב".
זהו תפקידו של "ראשית" לשמש במה לחשיבה פנים חרדית
לדוגמא נידון בחוברת מדוע איננו הולכים לצבא? הכותב איננו מפקפק על השורה התחתונה ועל ההצדקה לכך, אלא דן רק "מה הם הסיבות לכך, והאם נכון להשתמש בדרך של ההסברה הננקטת כיום?"
עניין המידות לימודם ותיקונם שייך ביודעין ל"תנועת המוסר" מתי לאחרונה התקיים דיון פנים חרדי על העלמותה של תנועת המוסר והסיבות לך? [השבוע חל היארצייט של מרן הגרי"ס]
המסקנה היא הגליון הוא צורך חיוני ולואי שחפץ ה' בידם יצלח.

ב. אכן כן יש בכך סיכון, אולם מדובר בסיכון מחושב וכידוע "אין סיכוי בלי סיכון".
אינני מכיר את פרשת ר' נתן סליפקין אולם אני מכיר מקרוב פרשיות נוספות ונדמה לי שיש לשאוב מכך רק עידוד.
בדור האחרון ניהלו חוגים שונים ביהדות החרדית מאבקים רבים כנגד "דעות פסולות". כנגד ספרו של יהודה לוי "שערי תלמוד תורה", כנגד ש"ס שטיינזלץ, כנגד ספרו של ר' נתן קמינצקי כנגד ר' לייב מינצברג על אמירותיו באגדה ובהלכה וכנגד עיתוי משפחה ובקהילה על דבריהם בנוגע לאברכי הכוללים. בכל מקרה שילם האדם הפרטי מחיר אישי כזה או אחר, אולם לא בטוח שהרעיון אמנם נפגע אנושות. מאבק כזה גורם לפרסום נרחב של הדברים ולאנשים אובייקטיביים זוהי הזדמנות להיחשף למחשבות חדשות. אני עצמי נחשפתי בזכות "אגרות משה" לדברי ר' יהודה החסיד בספרו על התורה כשמטרת הגר"מ הייתה להעלים את דבריו ולגונזם. בזכות "יתד נאמן" שמעתי לראשונה על רעיונות של שטיינזלץ של ר' יוסף אביבי ועוד, גם במאבק נגד ר' לייב מינצברג פרסמו אויביו חוברת עם ציטוטים כשרבים נחשפים לראשונה לפן נוסף בלימוטד האגדה. גם במאבק נגד סליפקין הובא ביתד נאמן שישנם ציטוטים מגדולי ישראל שחז"ל לא ידעו לאשורם את מדעי הטבע, כשהעתון מבהיר שאסור לומר דברים כאלו.
לענייננו, מאבק בחוברת זו עשוי להגביר את תפוצתה עשרת מונים, כשיש כאן גם עניין של "מים גנובים ימתקו". ברי לי שאילו היו ספריהם של ר' נתן קמינצקי ור' נתן סליפקין כתובים בעברית הייתה תפוצתם בקרב אברכים ובחורי ישיבות עצומה. יתירה מזו, העובדה שכל השמות בגליון [יהודה צביאלי ושמואל גולדשטיין] אינם אמיתיים כדמוכח למעיין מוסיפה לתחושת המים גנובים מחד גיסא ומקשה על מאבק חזיתי מאידך גיסא.
בנוגע לשייכות לעצכ"ח, אינני יודע אם יש קשר ממשי בין הגליון לפורום אולם בכל מקרה ברור הרבנים לא יוכלו לפרסם על קיומו של פורום זה ועל האיסור לגלוש בו, אמירה כזו תגרום גם לפרסום דבר הפורום וגם תשתמע כמתן היתר לפורומים אחרים באינטרנט המשוקץ.

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.

ר' בןציון תודה.

לבקשת החברים, נפרסם עתה באשכול נפרד את מאמר מיצר שהזכירו עברי ויהוסף.

בנציון, באמת משיב כהלכה. תודה.

לדבריך נמצינו למדים, שהיתד הוא המפיץ של ידע אסור הכי גדול במחנה החרדי על ידי מאבקיו

האמת, שאני, גם מתוודע להרבה ספרים "אסורים" רק אחרי החרם. על מעיקינוג אוו א גדול ידעתי לפני שהחרימו אותו, אך על סליפקין שמעתי רק בגלל החרם וכך רבים.

יש רפוא להחרים ה"חרם"!

אגב: הידעתם שר' נתן קמנצקי (שמתם לב כל המוחרמים לאחרונה שמם נתן, נשמת נתן העזתי מקננת) כתב לאחרונה ספר ושמו של הספר הוא "חרם"! באנגלית BAN, הוא אינו מפיץ את הספר רק מחלקו לידידיו, וכל אחד חייב לחתום שאסור לו לפרסם תוכנו. (לי הגיע התוכן באמצעות אחד שלא הסכים לחתום ובכל זאת נתן לו ספר, וממילא אין האיסור חל עלי)

בן ציון כהנא
איך אתה מעלה על דעתך כי המגזין יתקבל על היהדות החרדית כאשר כבר בגליון הראשון נכתב המאמר - מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו- בסגנון לימוד שלומדים באוניברסיטה.
הכותב לא שנה ולא למד את הסוגיות לעומקם - כפי שלומדים בישיבות , אין כאן לא קומוניזם ולא נעליים , גם הראיות והסוגיות הקשורות שהביא הכותב מראות על לימוד שיטחי וחובבני.
איני חולק על זכותו של כל אדם לנתח טקסטים מהתלמוד בכל צורה שברצונו ולפי כל פרמטר ובכל מבט ובחינה- ביחוד שמשלמים על כך כסף באוניברסיטה. וודאי לפרסם מאמרים בכל מקום שיחפוץ - עדיין קיים חופש הבטוי .
אולם אם קהל המטרה של המגזין הוא לכוון הצבור החושב החרדי- אותו ציבור שלימוד התורה כפי שנלמד בישיבות הוא נר לרגליו- הרי שמאמרים בסגנון זה ימדרו את המגזין בין הכתבים המוקצים,

יהוסף

השאלה שהבאתה על שביל למשאיות ששימש 13 שנה והרב פסק שמותר לסוגרו - הרב ודאי פסק כהלכה לא רק בגלל שהרמ"א ושאר הפוסקיפ ( ערוך השולחן ועוד ) פוסקים כך - אלא שגם מסוגיית הגמרא עולה כך . בכל אופן כבר הבעתי את דעתי שהפורום הזה אינו מתאים לויכוח הלכתי רציני , וטוב כך
שבוע טוב ומבורך.

תלמיד

חוסר הגינות היא לקבוע שהשני לא צודק ללא נימוק, אך סלחתי.

בןציון
אם המטרה כבר ידועה מראש, כגון בדוגמא על שרות בני ישיבות בצה"ל, חבל על הזמן, וכמו שרג"נ אמר שאסור להיות מגמתי אלא בעל חשיבה חופשית וכמו שכתב בספרו עמ' לד הובאו דבריו ב http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1257218.
יתירה מזו, אם כדבריך <המשגיחים הר"מים וראשי הישיבות חלקם הגדול איננו מבין בזה וחלקם האחר חושש לדבר שכן ההשקפה החרדית העכשווית היא "אסור לדבר ואסור לחשוב". >
מי אמר שבאמת גישתם היא הנכונה?

יהוסף
לא ראיתי שאתה הבאת נימוקים נגד הפסק מלבד ה"טענה" שפשט הגמ' בבבא בתרא משמע נגד הפסק, ולכן לא מצאתי מקום להוכיח כי מפשט הגמ' לא משמע כדבריך.
הרשב"ם שהבאת - אינו מצוטט במדוייק. הרשב"ם שם אומר כי אם הרבים התקינו שם דרך ( סללו כביש ) והוא ראה ושתק הרי זה מוכיח שהוא מחל .
אולם כל זה בהסבר דברי ר' יהודה ש " מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו" .( התוס' אומר במפורש שרק ברשות בפירוש )
אלא שדברי ר"י אינם להלכה . הרמב"ם והרי"ף והשו"ע לא הביאו את דברי ר"י להלכה !! , וכן כתב במפורש בעל המאור שאין הלכה כר"י , ורק דברי המשנה הובאו להלכה כי שם מדובר שנתן בפועל .
אני מבקש סליחתך שלא ניתן במסגרת הפורום להרחיב ודי במה שכתבתי.

תלמיד,
קראתי את כתב העת החלוצי והמעניין 'ראשית', ואני מבקשת לשאול אותך האם דבריך שהוא כתוב "בסגנון הלימוד האוניברסיטאי" אמור על מה שאני קראתי (או לחילופין, על הלימוד באוניברסיטאות שלי יצא להכיר...). סגנון אוניברסיטאי, בטח במובן הנלעג שלו, ליתא לענ"ד.

אני סבורה שיש להתייחס למהות ולניסיון החשוב שנעשה כאן ולסלוח על קלקולים אחדים שהרי "ילדוּת הייתה בו".
תוכו אכל קליפתו זרק.

לכל מפעל חשוב יש כאבי גדילה ויש להניח שהגליונות הבאים יצאו מתוקנים יותר מבחינת הלשון והעריכה.



יישר כוח גדול לעוסקים במלאכה!!!

שחרית
ח"ו איני מתכוון ללעוג לא לנוסח ולא לתוכן.
אני רק טענתי כי המגזין תואם את רוח חלק גדול ממשתתפי הפורום עכ"ח שהם משכילים ורציניים וחלקם אפילו למדו תלמוד באוניברסיטה , וזו דרך הבנתם בלימוד התלמוד.
אולם אין המגזין יכול להיות מקובל על החרדים שאמונים על לימוד התלמוד כפי שנלמד בישיבות.
הצבת מאמר כזה בגליון הראשון של ראשית מציב אותו בנקודה שאינו יכול להיות מקובל על הצבור החרדי - כפי שחשב בן ציון כהנא . ומוטב שכך יהיה ולא יתיימר להיות מה שאינו.

תלמיד,

לו היית מכיר, ולו במעט, את אופי לימוד התלמוד באקדמיה, לא היית מעלה על דעתך לקשור בינו לבין המאמרים התלמודיים בעלון דנן (וק"ו לקשור בינם ברבים).

אין בכך בכדי להביע דעה על 'טיב' הלימוד הישיבתי או האקדמי או ה'ראשיתי', אלא רק על אופי המאמרים בעלון, הרחוק מאוד מאופי הלימוד האקדמי.

(אם זה מעניין אותך, אוכל להפנות אותך למאמרים שנכתבו ע"י חוקרי תלמוד על סוגיות שונות שנידונות בעלון, ותעמוד על זוית הראיה השונה לחלוטין).

ממללא
איני מכיר את הכותב ומה השכלתו , אולם אם המאמר אמור להיות דיון הלכתי קלאסי הרי שהמערכת לא בחרה את האדם המתאים
הכותב אינו תלמיד חכם במבחן הביקורת של היהדות החרדית ולפי אמות המידה של הלימוד הישיבתי. ולכן הבנתי שהוא אולי מהלומדים בשיטה האוניברסיטאית - ואיני מביע דעה על צורת לימוד זו.
אולם אם הנך יודע שגם אין דבריו מתאימים להגות האקדמית איני יודע מה מצאו העורכים להכניס מאמר זה.

תלמיד היקר, שמא הגעת להוראה??

הנה מה שכתבת אלא שדברי ר"י אינם להלכה . הרמב"ם והרי"ף והשו"ע לא הביאו את דברי ר"י להלכה!!

אתה כותב שהרמב"ם לא הביא דין זה?
במאמר הביא הכותב רמב"ם מפורש -
"אבל אינו יכול להחזיר כתלים למקומן לעולם שכל מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו" [פי"ג מנזקי ממון]

כתבת שהשו"ע לא הביא את הלכה זו???
לפלא שנעלם ממך סימן שלם סי' שע"ז. עיין שם גם בסמ"ע ותוסיף דעת.

ויואיל נא לעיין בראיית התוס' בב"ב י"ב, שמשם הוכיחו שמדובר ברשות.

אני חייב לומר לך שנראה שלא קראת את המאמר, חבל.

תוקן על ידי - מ_ראשית - 06/02/2005 15:16:42

מ_ ראשית
לא רציתי לכתוב על הסוגיות - איני רוצה להתווכח ואין הפורום הזה במה מתאימה לויכוח הלכתי מעמיק , אולם גררת אותי ואני אכתוב רק כמה מילים על הנושא .

יש שתי סוגיות בבא בתרא על הנושא .
בדף ס: מדובר על אדם שבנה את הכותל בתוך רשותו כיון שרצה לבנות מרפסת בחזית ואסור לו לצאת לרה"ר עם מרפסת אלא מעל גובה גמל ורוכבו. והניח לבני רשות הרבים להשתמש בחלק שנכנס פנימה . אינו יכול להחזר את הכתלים בחזרה ולהצר דרכם של בני רה"ר -אפילו אם לא בנה לבסוף מרפסת.
ואילו בדף ק' מדובר על מי שנתן לבני העיר מעבר בחצרו מתוך כוונה לקחת במקום זה מעבר קיים השייך להם. מה שנתן נתן ואינו יכול לקחת בחזרה ,
שתי ההלכות הללו נפסקו ברמב"ם נ"מ י"ג כ"ז ובשו"ע שע"ז ה"א- נפסק הדין של המעבר בבגמ' בדף ק' . ואילו הגמ' בדף ס' נפסק ברמב"ם נ"מ פי"ג הכ"ז ובשו"ע סימן תי"ז ה"ב . אולם ראה זה פלא.
בהלכה של הגמ' בדף ק' שנתן לבני רה"ר דרך מעבר הרי כתבו הן הרמב"ם והן השו"ע כי בני רה"ר זכו בקרקע כי נתן להם אותה . - ושם לא הרמב"ם ולא השו"ע מזכירים את ר' יהודה האומר מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלה.
ואילו בהלכה הראשונה לא כותבים כי בני רה"ר זכו בקרקע - אלא היא נשארת רכושו של בעל הקרקע , שהרי אם היו זוכים בקרקע היה אסור לו להוציא מרפסת נמוכה מתי שירצה אפילו לאחר שנים רבות.
הגמרא בשתי הסוגיות מביאה את דברי ר"י האומר "מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו" .דהיינו רבים שבעצמם החלו להשתמש והתקינו מעבר בחצרו והוא רואה ואינו מתנגד הרי מניחים שבוא מוחל להם ומסכים לתת להם רשות למעבר ואינו רשאי להפסיק .ר"י לא אומר כי הם זכו בקרקע , אלא רק אינו רשאי להפסיק המעבר, אולם אם בעתיד יפסיקו הרבים להשתמש במעבר הרי הקרקע נשארה בבעלותו והוא רשאי לסגור המעבר
בגמ ב"ב בדף ק' משמע מכל הראשונים כי המשנה מדברת בנתן מתנה לציבור ולכן זכו בקרקע , ולא בגלל ר' יהודה האומר "מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו". כי ר' יהודה אומר כי אם הרבים משתמשים מעצמם במעבר - ומתקינים מעבר ובעה"ב שותק הרי אסור לו למנוע אח"כ מהם את המעבר כי הוא הסכים לכך ומימילא הם ברי רשות למעבר . אולם לא אמר ר"י שהם זכו בקרקע. אולם המשנה והרמב"ם והשו"ע מדברים על מעבר שנתן לרבים במתנה ולכן הם זכו בקרקע. וא"כ הגמרא הזאת והרמב"ם והשו"ע אינם כר"י.
הגמ' בדף ס' מדובר שנתן להם את שימוש ולא שהם לקחו אותו לבד שהרי אם הזיז את קיר חצרו הגובלת ברשות הרבים פנימה הרי נתן להם רשות שימוש ולכן אינו יכול להחזיר הכתלים בחזרה לגבול המקורי . אולם כאן מדובר שנתן - ולא כר"י האומר שהחזיקו בעצמם ורק הוא שתק.
אולם יש עוד חילוק מהותי בין סברתו של ר"י לבין דברי הגמ' בב"ב ס: והרמב"ם נ"מ פי"ג הכ"ד והשו"ע
שהרי לפי ר"י שמיצר שהחזיקו רבים אסור לקלקלו א"כ אם הכניס הכתלים לחצרו הרי השטח שנתפנה הופך להיות רה"ר ושם הולכים גמלים עם רוכביהם ולא יוכל להוציא מרפסת נמוכה אלא מעל גובה גמל ורוכבו ( כמו בכל רה"ר- שהרי מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו ) , ואילו הגמ' הרמב"ם והשו"ע כולם פוסקים כר' יוחנן שתמיד יוכל להוציא מרפסת נמוכה. וא"כ גם כאן אין הלכה כר"י

אין הפורום במה מתאימה להתווכח עם מי שאינו מסוגל להודות בטעותו.

ליל מנוחה