נוסח המסורה לתנ"ך

יהושע פרק טו
כ זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה--לְמִשְׁפְּחֹתָם. כא וַיִּהְיוּ הֶעָרִים, מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה, אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם, בַּנֶּגְבָּה--קַבְצְאֵל וְעֵדֶר, וְיָגוּר. כב וְקִינָה וְדִימוֹנָה, וְעַדְעָדָה. כג וְקֶדֶשׁ וְחָצוֹר, וְיִתְנָן. כד זִיף וָטֶלֶם, וּבְעָלוֹת. כה וְחָצוֹר חֲדַתָּה וּקְרִיּוֹת, חֶצְרוֹן הִיא חָצוֹר. כו אֲמָם וּשְׁמַע, וּמוֹלָדָה. כז וַחֲצַר גַּדָּה וְחֶשְׁמוֹן, וּבֵית פָּלֶט. כח וַחֲצַר שׁוּעָל וּבְאֵר שֶׁבַע, וּבִזְיוֹתְיָה. כט בַּעֲלָה וְעִיִּים, וָעָצֶם. ל וְאֶלְתּוֹלַד וּכְסִיל, וְחָרְמָה. לא וְצִקְלַג וּמַדְמַנָּה, וְסַנְסַנָּה. לב וּלְבָאוֹת וְשִׁלְחִים, וְעַיִן וְרִמּוֹן: כָּל-עָרִים עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע, וְחַצְרֵיהֶן. {ס}

לג בַּשְּׁפֵלָה--אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה, וְאַשְׁנָה. לד וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים, תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם. לה יַרְמוּת, וַעֲדֻלָּם, שׂוֹכֹה, וַעֲזֵקָה. לו וְשַׁעֲרַיִם, וַעֲדִיתַיִם, וְהַגְּדֵרָה, וּגְדֵרֹתָיִם: עָרִים אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. {ס}

לז צְנָן וַחֲדָשָׁה, וּמִגְדַּל-גָּד. לח וְדִלְעָן וְהַמִּצְפֶּה, וְיָקְתְאֵל. לט לָכִישׁ וּבָצְקַת, וְעֶגְלוֹן. מ וְכַבּוֹן וְלַחְמָס, וְכִתְלִישׁ. מא וּגְדֵרוֹת, בֵּית-דָּגוֹן וְנַעֲמָה וּמַקֵּדָה: עָרִים שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. {ס}

מב לִבְנָה וָעֶתֶר, וְעָשָׁן. מג וְיִפְתָּח וְאַשְׁנָה, וּנְצִיב. מד וּקְעִילָה וְאַכְזִיב, וּמָרֵאשָׁה: עָרִים תֵּשַׁע, וְחַצְרֵיהֶן. {ס}

מה עֶקְרוֹן וּבְנֹתֶיהָ, וַחֲצֵרֶיהָ. מו מֵעֶקְרוֹן, וָיָמָּה: כֹּל אֲשֶׁר-עַל-יַד אַשְׁדּוֹד, וְחַצְרֵיהֶן. {ס}

מז אַשְׁדּוֹד בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ, עַזָּה בְּנוֹתֶיהָ וַחֲצֵרֶיהָ--עַד-נַחַל מִצְרָיִם; וְהַיָּם הגבול (הַגָּדוֹל), וּגְבוּל. {ס}

מח וּבָהָר--שָׁמִיר וְיַתִּיר, וְשׂוֹכֹה. מט וְדַנָּה וְקִרְיַת-סַנָּה, הִיא דְבִר. {ס}

נ וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה, וְעָנִים. נא וְגֹשֶׁן וְחֹלֹן, וְגִלֹה: עָרִים אַחַת-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. {ס}

נב אֲרַב וְרוּמָה, וְאֶשְׁעָן. נג וינים (וְיָנוּם) וּבֵית-תַּפּוּחַ, וַאֲפֵקָה. נד וְחֻמְטָה, וְקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן--וְצִיעֹר: עָרִים תֵּשַׁע, וְחַצְרֵיהֶן. {ס}

נה מָעוֹן כַּרְמֶל, וָזִיף וְיוּטָּה. נו וְיִזְרְעֶאל וְיָקְדְעָם, וְזָנוֹחַ. נז הַקַּיִן, גִּבְעָה וְתִמְנָה: עָרִים עֶשֶׂר, וְחַצְרֵיהֶן. {ס}

נח חַלְחוּל בֵּית-צוּר, וּגְדוֹר. נט וּמַעֲרָת וּבֵית-עֲנוֹת, וְאֶלְתְּקֹן: עָרִים שֵׁשׁ, וְחַצְרֵיהֶן. {פ}

ס קִרְיַת-בַּעַל, הִיא קִרְיַת יְעָרִים--וְהָרַבָּה: עָרִים שְׁתַּיִם, וְחַצְרֵיהֶן. {ס}

סא בַּמִּדְבָּר--בֵּית, הָעֲרָבָה, מִדִּין, וּסְכָכָה. סב וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר-הַמֶּלַח, וְעֵין גֶּדִי: עָרִים שֵׁשׁ, וְחַצְרֵיהֶן. סג וְאֶת-הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, לֹא-יוכלו (יָכְלוּ) בְנֵי-יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם; וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת-בְּנֵי יְהוּדָה, בִּירוּשָׁלִַם, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה. {פ}

---------------------------------------
מה חסר? בית לחם! אחת הערים המרכזיות ביותר ביהודה.
אמנם בתרגום היווני המיוחס לשבעים ליהושע נוסף אחרי פסוק נ"ט פסוק נוסף, הכולל רשימה של אחת עשרה ערים נוספות, כולן באיזור בית-לחם, הכוללת בין השאר אף את בית-לחם, עיטם, וביתר (!!!).
מה משמעות הדבר?
האם אחד מי"ג עיקרים מחייב אותנו להאמין שנוסח-המסורה לנ"ך הינו הנוסח האותנטי "לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו"? (אין כוונתי לתקפותו ההלכתית, זהו עניין לדיון אחר).