|
|
| נשלח ב-19/2/2006 22:57 |
 |
| |
הבעיה עם בתי הדין הרבניים כפולה
א. פער מנטלי עמוק בינם לבין המדיינים עמם הגורם לפער מושגים וראחה שונה של מערכות ערכים הגורמות לחוסר הבנה משני הצדדים אלא שלא על המדיינים הנאלצים לעמוד לפני בתי הדין התלונה אלא על בית הדין שאיננו מבין את דפוסי החיים של העמודים לפניו.
ב. מקדמא דנא היה הרב קשור לקהילה ולא היה רק סמכות מוסדית הממונה על ידי השלטון, מימילא הקשר בהלתי אמצעי בינו לבין הקבל, כמו גם הקרבה המנטלית יצרו שפה משותפת למרות שברור שתמיד יהיו חילוקי דעות בין מנהגי לצאן מרעיתו ובוודאי במקרים של דין ומשפט, אך היתה שפה תרבותית קרובה וכן הרב יכל להבין לרחשי לב הקהל.
(דוגמה מעולם אחר המדגימה זאת הוא פער הפסיקה בין החפץ חיים לערוך השולחן וזה נושא לאשכול אחר)
אך בתי הדין לוקים בשני התחומים וכאן שורש הפורענות.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2006 22:58 |
|
| |
בקשר לכתבותיה של לוביץ.
ההגינות ביחס למוסד ציבורי שעושה עוול למזדקקים לשירותיו. ואין חולק על כך שיש הרבה עוול במערכת גם בלי קשר לשאלות הלכתיות פרופר.
מוסד ציבורי מנוול, ראוי שיסבול מביקורת ציבורית. אין כל הגינות בטענה "אל תצעק על עוול, כי לא כל הדיינים רעים".
יש דיינם רשלנים ויש אנשים רבים מאד שסובלים מהתנהגות המערכת. לא בודקים יכולת משפטית וגישה אנושית לפני מינויים. לא מסלקים מהמערכת דיינים שאינם מתפקדים. מינויים נעשים לפי קשרים נטו.
כל זה ראוי שייפסק וראויים הם ראשי המערכת להשמצות כל עוד לא איכפת להם.
בקשר לשאלות טקטיות אני לא יודע. אבל הנח לגב' לוביץ לבחור בשיטות הפעולה שנראות לה נכונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2006 10:34 |
|
| |
לא יודע,
1. קרא שנית את טענתי בנוגע לרב אלישיב, דומני שלא הבנת אותה נכון. (טענתי היתה לגבי סמכות, לא לגבי משמעות בהכרח)
2. לוביץ' לא מבקרת רק את עצלנות הדיינים והסחבת, אלא בין השורות (וכפי שראינו לעיתים גם בשורות עצמן)
היא חולקת על היסודות של המתודה ההלכתית, ולכן כשם שאני נותן לה (דרך אגב היא מעולם לא שאלה אותי...) לכתוב את הפרופוגנדה שלה בדרך שהיא רוצה, אנא ידידי הרשה לי לבקר את דבריה בדרך שנראית נכונה בעיני.
יום נעים וכל טוב.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2006 10:48 |
|
| |
.
אני יודעת מדוע הציפור שבכלוב שרה / מאיה אנג'לו
ציפור חופשיה מזנקת על גבה של הרוח
וצפה על זרמי האויר עד שהרוח תחדל
וטובלת את כנפיה בקרני השמש הכתומות ומעיזה לטעון כי השמיים שלה.
אך ציפור הפוסעת בכלובה הצר בחוסר מעש
לעתים רחוקות תראה מעבר לסורגי הכעס
כנפיה שמוטות ורגליה קשורות ולכן היא פותחת את פיה לשיר.
הציפור שבכלוב מסלסלת בפחד קולה
ושרה על כמיהות הידועות רק לה
ונישאת שירתה, על גבעה מרוחקת עולה
כי הציפור שבכלוב שרה על חופש.
הציפור החופשיה חושבת על עוד משב של רוח
ועל צפרירים רכים אשר חומקים בינות לעצים
ועל תולעים שמנמנות ממתינות באחו, והיא קוראת לשמיים, שלה.
אך ציפור בכלוב עומדת על קברי חלומות
וצילה זועק זעקת ביעותי הלילה
כנפיה שמוטות ורגליה קשורות ולכן היא פותחת את פיה לשיר.
הציפור שבכלוב מסלסלת בפחד קולה
ושרה על הכמיהות הידועות רק לה
ונישאת שירתה, על גבעה מרוחקת עולה
כי הציפור שבכלוב שרה על חופש.
אודות מאיה אנג'לו:
http://www.americanpoems.com/poets/Maya_Angelou#biography
(הקישור תוקן)
תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 01/03/2006 10:04:12
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2006 11:09 |
|
| |
מואדיב,
אתה מתכוין ל"חופש" מההלכה ?
או לחופש אחר.
הצד הציפורי שבי לא מבין. (מה נעשה לא הכל לימדו הרעב'ס באפריקה)
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2006 11:13 |
|
| |
אין צורך לבדוק את מידת הלשמה של הכותבת ואם היא מערבת בדבריה עוד ערכים.
השאלה היא האם הביקורת מוצדקת?
גם התחבאות מאחר סמכות על אינה פותרת את הבעיה, כי היכן שמענו שדיין משועבד לסמכות על?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2006 11:44 |
|
| |
בעל בעמיו,
ביקורת באופן כללי בהחלט מוצדקת.
הביקורת של לוביץ' ואופן ההצגה שלה לא לגיטימי בעיני.
הולך?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2006 15:13 |
|
| |
מואדיב - 
תודה. זה שיר נפלא.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2006 04:03 |
|
| |
הפתרון הפשוט:*:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />
אבא דיין, שיש לו חברים דיינים.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=685822&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0
|
בית דין רבני התיר לרב חגי בצרי נישואים שניים ללא גט |
|
אביו של בצרי מכהן כאב בית הדין האזורי בירושלים וישב בעבר בהרכב להתרת עגונות |
|
בית דין רבני נתן היתר לרב החרדי חגי בצרי לשאת אשה שנייה, על אף שלא נתן גט לאשתו הראשונה, לונה. הנישואים התקיימו לפני שבועיים, וכך נסללה הדרך לסרבנות גט של הבעל ולסחיטת האשה. "הרבה יותר קשה לאלץ בעל לתת גט כשהוא כבר נשוי", אומרת עו"ד שרון שנהב, החברה בוועדה למינוי דיינים ופעילה בארגון למען זכויות נשים יהודיות |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2006 09:55 |
|
| |
מואדיב,
תודה על השיר הנהדר!
משב רוח רענן ומעורר מחשבה.
[אגב, הקישורית שהבאת לא עבדה לי]
נישטאיך,
הכללות זה דבר רע מעיקרו,
אבל דבריך האחרונים מעוררים בי שוב את הדאגה על כך
ששחיתויות ועמידה של חוסר צדק אנושי בסיסי מחד גיסא
ודתיוּת קלריקלית (בנבדל מדתיוּת רליגיוזית) מאידך גיסא,
הם שניים שהולכים יחדיו יותר מדי במקומותינו.
מה דעתך?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2006 09:57 |
|
| |
מה רוצים מהרב בצרי, הרי אין לו צורך להתיר חדר"ג אלא בסה"כ תקנות של הרבנות?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2006 10:16 |
|
| |
שחרית
"הד"ר רות הלפרין, שעומדת בראש מרכז רקמן למעמד האשה באוניברסיטת בר אילן אומרת שהדיין בצרי נחשב דווקא לדיין המיטיב עם נשים וארגוני הנשים. לכן היא שואלת כיצד דווקא הוא נותן יד לעוול נוראי כזה כאשר הדבר נעשה במשפחה הפרטית שלו?", (מהכתבה ב"הארץ").
אם ד"ר העומדת בראש מרכז רקמן למעמד האשה באוניברסיטת בר אילן, שואלת שאלות כשאלתה, מהן השאלות אותן שואלות בעלי השכלה נמוכה יותר במכון?
מה דעתך?
תוקן על ידי - נישטאיך - 01/03/2006 10:21:55
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2006 12:10 |
|
| |
לא מכיר את הרב בצרי, ולא הכתב, אבל אני מכיר את עיתון הארץ וכל מה שכתוב שם מסופק טובא. ואתן דוגמא מן הכתבה הזו עצמה.
לפי ההערכות, יש 100 אלף נשים הנתונות במצב של סרבנות גט בישראל
במדינת ישראל יש כ6.5 מליון תושבים נעגל ל7 לנוחות החישוב. מתוכם כחצי נשים ז.א 3.5 מליון.
ומתוכם יש 100 אלף במצב של סרבנות גט. וזה 2.8 אחוז. שימו לב!!! לא מתוך הנשים הגרושות, אלא מתוך כלל הנשים הקיימות היום באוכלוסיה!!! כולל אלו שלא נישאו! כולל ערבים שכלל לא מגיעים לבתי הדין, נשמע קצת מופרך.
נמשיך הלאה, שנתון בארץ הוא כ100 אלף איש, מתוכו כחצי נשים, זה אומר 50 אלף ונגיד ששוק הנישואין מאוזן בארץ (לא נכון אבל לצורך ההערכה) וזה אומר שכל שנה מתחתנות כ50 אלף נשים, ונגיד שמתוכם 20% מתגרשים וזה אומר כ 10,000 נשים כל שנה.
אז משהו יכול להסביר לי איך יש כ100,000 נשים מסורבות גט?!?!?!?
את כל זה כתבתי בלי לעיין בנתונים בלמ"ס, אחרי עיון קל בנתונים, הכתבה נשמעת מופרכת עוד יותר. ב2001 אכן התגרשו כ10000 זוגות
http://www.cbs.gov.il/publications/vital_stat01/pdf/t27.pdf
יש לי רושם שהנתון הזה כולל את כל מי שהגישה בקשה לגט ועדיין לא קיבלה אותו, כולל אלו שהחליטו לא להתגרש, וכבר 10 שנים התיק שוכב ברבנות. וכולל אלו שפשוט לוקח להם כמה חודשים לסדר את הגירושין.
והאמת שאחרי כל זה הנתון נשמע מופרך לחלוטין.
למה לא מלמדים כתבים חשבון?!?!?!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2006 12:37 |
|
| |
מרובקה כתב:
יש לי רושם שהנתון הזה כולל את כל מי שהגישה בקשה לגט ועדיין לא קיבלה אותו, כולל אלו שהחליטו לא להתגרש, וכבר 10 שנים התיק שוכב ברבנות. וכולל אלו שפשוט לוקח להם כמה חודשים לסדר את הגירושין.
והאמת שאחרי כל זה הנתון נשמע מופרך לחלוטין.
למה לא מלמדים כתבים חשבון?!?!?!
כל מי שאינו/ה חי עם בן זוגו/ה הרשמי ורוצה להיות משוחרר באופן רשמי וחוקי, ואינו משוחרר בגלל בתי הדין הוא דה-פאקטו מעוכב גט.
בעיני, חירותו של אדם גם לכמה חודשים היא דבר חשוב מאד.
אני מסכים שהנתון 100,000 נראה מוגזם, אז נניח שזה באמת "רק" 10,000. כמות כזו אינה מדאיגה?
|
|
|
|
|
