|
|
| נשלח ב-2/3/2006 06:51 |
 |
| |
גו"ג,
אין לי ויכוח עקרוני איתך, אבל יש לי שתי הערות -
א. חלק גדול מן הבעיות שאתה מתאר, יכולות להפתר ע"י קיומו של הסכם משפטי טרום-נישואין.
ב. הנישואין היהודיים, מבחינה הלכתית, אינם שותפות, אלא קניין ויש הבדל מהותי בין השניים (פרופ' רחל אדלר, בספרה Engendering Judaism מציעה שינוי הלכתי כזה, שיבסס את קשר הנישואין היהודי על הלכות שותפות במקום על הלכות קניין, וכדאי למתעניינים לעיין שם).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2006 09:23 |
|
| |
אמשלום,
א. אני תומך עקרונים בהסכמי קדם-נישואין, אבל הם פותרים בעיות בעיקר בתחום הכספי; המשמורת על הילדים וכל הכרוך בה היא בעיה שהסכם כזה, מטבעו, מתקשה לתת לה פתרון, והיא הבעיה הקשה יותר בגרושין.
ב. הנישואין במדינת ישראל אינם הנישואין של היהדות; אמנם האופן בו הם מתבצעים הוא בטקס הלכתי, אולם המעמד של בני הזוג אינו המעמד ההלכתי. מבחינה כלכלית - הזכויות והחובות שלהם מבחינה הלכתית שונות ממעמדם בחוק; "חזקת השיתוף" וכיו"ב אינם חלק מן ההלכה (אם כי ההלכה יכולה להתאים עצמה לכך). מבחינת החזקה על הילדים, המחויבות הכספית כלפיהם, המחויבות לחינוכם וכיו"ב - גם כאן אין התאמה בין ההלכה לבין המצב החוקי במדינה. נראה לי שמצבם של בני זוג המגיעים לגרושין דומה הרבה יותר לשותפות (פרט לגט עצמו) מאשר ליחס של קניין.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2006 22:53 |
|
| |
דרשה של הבל ו"גילוי פנים בתורה שלא כהלכה" ?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2006 23:00 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2006 07:32 |
|
| |
באבא,
לא הבנתי את שאלתך. אתה מוכן להסביר?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2006 07:50 |
|
| |
מה הקשר בין המקורות שהיא הביאה ללימודים שהיא למדה מהם ? זה פשוט מופרך !
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2006 09:35 |
|
| |
.
באבא, אתה מוכן לפרט מעט יותר?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2006 10:00 |
|
| |
א)"אבות דרבי נתן מהרהר בתפקידו של הסייג בעולמה של תורה ומציע בפירושו כמה הצעות, החל בהסתייגות מן הסייג...".
איפה בדיוק אבד"ר מסתייג מן הסייג ?
ב)הלימוד מהבראשית רבה קצת מופרך, עושה רושם שהוא עוות ושובש כדי להצדיק את האג'נדה שלהם.
המקור:"אמר ר' אבהו מהיכן שהיה הקדוש ברוך הוא בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אילו. אמר: דין הניין לי, יתהון לא הניין לי [אלו נושאים חן לפניי (מהנים אותי), הנבראים הקודמים לא נשאו חן מלפניי]. אמר ר' פנחס: טעמיה (נימוקו של) דר' אבהו 'וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד' (בראשית א, לא) דין הניין לי, יתהון לא הניין לי (בראשית רבה, פ"ג, ה)".
"ורבי פנחס אמר: 'אל' הוא ישראל אביכם, מה הקדוש ברוך הוא בורא עולמות, אף אביכם בורא עולמות, מה הקדוש ברוך הוא מחלק עולמות, אף אביכם מחלק עולמות" (בראשית רבה פ"צט, ב)".
הלימוד:
"לדבריו, המחויבות הכפולה של שמע ישראל מחייבת את המתפלל המאמין להידמות לאביו ישראל-יעקב, ועוד יותר לאביו שבשמים. ולמיטב הבנתו מחויבות זו מגייסת אומץ לבנות ולא לחשוש מן הסכנה של חלוקה. התורה, ועמה מאמיניה, מסוגלים לעמוד במתח של ההשתנות, ואמונה בקדוש ברוך הוא כיחידי מחייבת את התעוזה להמשיך ולברוא, כלומר לדבוק בדרכיו. הקשר בין האדם לקדוש ברוך הוא קשר של יזמות דתית ולא קשר של תלות".
מה הקשר בין דברי הבראשית רבה למה שהיא הוציאה מהם ???
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2006 21:05 |
|
| |
בעבר הדיין היה פוגש את קרוביה של מעוכבת הגט בבית הכנסת ואולי אפילו את האשה עצמה ברחוב. היה עליו לחץ (סמוי או גלוי) לפעול לסיום הפרשה. הדיין היה מחויב לקהילה ותלוי בה או לפחות לתקיפים שבה. בקהילה היו מנגנונים לא פורמליים (קרי מו"מ או מכות) לסיום הסכסוך.
הדיין של היום אינו מחוייב לקהילה שממנה באים המתדיינים אלא לממסד הרבנות החרדי. האתוס של ממסד זה שמרני ומחמיר. הממסד הזה (בניגוד לשופטים החילונים שיושבים בתוך עמם) אינו מקיים דיאלוג עם הציבור הרחב. קול זעקת מסורבי או מסורבות הגט כמעט ואינו מגיע אליו.
במצב זה הנפגעים והנפגעות מאמצים את דרכי הפעולה של חברת ההמונים. הם ותומכיהם מקימים לובי שמנהל מסע תקשורתי לקידום ענייניהם, ומסע זה אינו תמיד מנומס ותמים. כדי להגיע אל הקהל הלובי צריך להפעיל את אמצעי התעמולה המקובלים, ואלה כוללים (אולי) שימוש דמגוגי בעובדות. גם ביטויים מעליבים כלפי המתנגדים נשמעים מדי פעם. הממסד ותומכיו אינם טומנים את ידם בצלחת. הם מכפישים את המתלוננות ותומכיהן ולא בוחלים באיומים. הם מגייסים לעזרתם את הדוֹגמה בת מאות השנים של ההלכה ושוכחים להזכיר שהלכה זו נוצרה עבור אנשים ונשים שהיו חלק מחברה שכלליה היו שונים מהמקובל היום.
במיוחד השתנו הנשים - הן אינן מוכנות להשלים עם מה שהשלימו אמותיהן בתקופת הרמב"ם והרי"ף. מהדיון המאלף אני למד שגם מה שנתן להם הרמב"ם בזמנו לא רוצים לתת להן היום. הממסד הרבני עמד מול גל הצונאמי של שחרור הנשים, ואני מסופק אם לאורך זמן הוא יוכל להתמודד עם כוח טבע אדיר זה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2006 09:14 |
|
| |
אבהו,
אתה בטוח שהשופטים החילוניים יושבים בתוך עמם?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2006 10:03 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | אבהו,
אתה בטוח שהשופטים החילוניים יושבים בתוך עמם? |
|
לא בתוך עמם החרדי, אולי, אבל בהחלט בתוך עמם. להזכירך, אדם צריך לעבוד מספר שנים כעו"ד לפני שמועמדותו נשקלת. לפני כן הוא לומד בתיכון, משרת בצבא, לומד באוניברסיטה ועובר מסלול רגיל, פחות או יותר, של אזרח במדינתו.
הדיין לעומתו בא מציבור שאימץ לעצמו אידיאולוגיה ופרקטיקה של הסתגרות. לא רק שירות בצבא אלא גם חיי עבודה זרים לו ברוב המקרים. על ישיבה בתוך עמו אין מה לחשוב כאשר אמצעי התקשורת הנפוצים אסורים עליו. אם הדיין מקבל את החינוך שקיבל כפשוטו רוב אזרחי המדינה הם בעיניו עבריינים.
|
|
|
|
|
