|
|
| נשלח ב-10/1/2005 15:04 |
|
| |
.
פרופיסור
אנא, הגדר אורתודוכסיה. בלי הגדרה כזו, אמירתך חסרת משמעות, גם טרם ניתחנו את ארגון קולך.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2005 15:06 |
|
| |
אני נוהג לחלק הרבה סמיילים ויישר-כוח, אבל הפעם, שחרית, הרווחת את זה בכבוד!
(מקום עבור איקון ירוק ורענן מניף אצבע בהערכה. מוזילה הטיל כהרגלו וטו).
פרופסור
(עוד איקון ירוק אחד)
לא זו בלבד שהצעת ניתוח של תופעה סוציולוגית מודרנית, אלא אף הענקת לה שם.
שם זה דבר שימושי מאד.
אז אולי תוסיף מעט. האם הרויזיוניזם הזה ספציפי לנשים, או בכלל?
ואיך הוא בא לידי ביטוי בחברה החרדית?
(רמז אפשרי: עצור חושבים?)
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2005 16:02 |
|
| |
מיימוני,
הרויזיוניזם הזה אינו ספיציפי לנשים, הרויזיוניזם הזה הוא ספיציפי לכל אחד שאינו מוכן לשתף פעולה יותר עם 'חטא העגל', במדבר כבר נכחנו בכוחן של הנשים וסיבת הברכה בהן בורכו- ובזכותם בני אדם אמיצים אלה, תינצל היהדות המורכבת מחברה של נשים וגברים כאחד!
_________________________________________
כי ריב לה' עם עמו, ועם ישראל יתווכח - מיכה ו, ב
וכשתיפול הקנאה ובקשת השררה –
יתאוו כל בני ישראל לו לבדו –
ויונח זולתו בלא ספק – רמב"ם
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2005 16:32 |
|
| |
קודם כל:
אורתודוכסיה זה מונח מודרני.
האורתודוכסיה - למורת רוחם של כמה ממשתתפי הפורום - איננה המשך של הר סיני או של דור יבנה, אלא תופעה חברתית המאפיינת את השמרנות שרווחה בחוגים מסוימים, בעיקר במזרח אירופה, כנגד מהפכת הנאורות ששטפה את אירופה, הכללית והיהודית. מלבד אי אלו בודדים, דוגמת רש"ר הירש, לא הציעה האורתודוכסיה אלטרנטיבה תרבותית, אלא הסתגרה בתוך עצמה. ושוב למען הסר ספק, אין מדובר באותם חומות של מוסד הקהילה שהגנו על המיגזר היהודי לאורך ימי הביניים וראשית העת החדשה, וזה משום שאותם חומות עתיקות התמוטטו בעקבות כמה אירועים פורמטיביים, שראשיתם בשבתאות, המשכם בחסידות וסיומם במהפכת ההשכלה.
אל תוך החומות החדשות שבנתה האורתודוכסיה בראשית המאה הי"ט, היה צריך לצקת תוכן. בעידן זה נוצרו לראשונה שתי תרבויות מקבילות, מוסד 'הצדיק' באיזורים גיאוגרפים שנתפסו לחסידות, ומוסד 'הישיבה' באיזורים שהגדירו עצמם מתנגדים לחסידות. שני המוסדות לא היו מעולם חוליה בשרשר הרצף היהודית, אלא תופעות חדשות, שנוצרו בתקופה מודרנית.
כל תופעה שנוצרה בעידן מודרני, מן הדין לכנותה תופעה מודרנית, גם אם זה לא מתקבל על הדעת.
האורתודוכסיה היא תשובת נגד מודרנית לתופעה המודרנית של הנאורות, ההשכלה, הציונות והחילון.
כיום סיימה האורתודוכסיה את תפקידה, או הולכת ומסיימת, מאחר והאוייב הגדול כבר אינו קיים. העידן הפוסט-מודרניסטי נואש מאידיאלים או ערכי תרבות שבכוחם להושיע את העולם. העולם בו אנו חיים מאמין ב'רב-תרבותיות', קרי: הכל קביל, הכל נכון והכל לגיטימי. עולם זה אינו מכיר גם במושג פלוראליזם, משום שפלוראליזם עם כל הסובלנות שבו, עדיין יוצר הירארכיה תרבותית מסויימת, לעומת 'רב תרבותיות' שבה הירארכיה זו אינה בנמצא.
התעמולה החרדית מתעקשת עוד לגייס מיתוסים אנכרוניסטיים נגד מגמות של פתיחות שהם בלתי נמנעות במציאות הקיימת. למשל, שילוב תכנית הליב"ה בבתי ספר חרדיים. יש עוד כאלו הסבורים שאם יכתבו שהכנסת אנגלית בת"ת כמוה כסגירת ישיבת וולוז'ין, זה עתיד לשכנע מישהו.
בעולם רב תרבותי, שבו אין יריבות אידיאולוגית, עתיד לשרור מעין 'פאקס רומאנה' דתי, ערכי ותרבותי. הצורה שבה ארגון 'קולך' מנסה להטמיע ערכים דתיים ופמיניסטיים יחדיו, זו רק סנונית ראשונה לתופעה החברתית-תרבותית החדשה העתידה לחבוק את העולם הדתי, לרוקן את האורתודוכסיה מתכניה וליצור יצור רוויזיוניסטי חדש המאמין בערכי תורת משה לצד הערכים האוניברסליים, בשלימות טבעית והרמונית.
אין אלו ימי המשיח. זהו העולם שלנו. אין זה אומר שלא יהיו אי-אלו שיחבטו בענק הרב-תרבותי המשכים לפתחם, וינסו להרחיק אותו מהם בסיסמאות שדופות. אבל במלחמה נגד טחנות רוח, רק דון קישוט ניצח, ובדמיונו.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2005 16:54 |
|
| |

|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2005 17:16 |
|
| |
אנקדוטה מעניינת בקשר לדבריו של הפרופ'
"אל תוך החומות החדשות שבנתה האורתודוכסיה בראשית המאה הי"ט, היה צריך לצקת תוכן. בעידן זה נוצרו לראשונה שתי תרבויות מקבילות, מוסד 'הצדיק' באיזורים גיאוגרפים שנתפסו לחסידות, ומוסד 'הישיבה' באיזורים שהגדירו עצמם מתנגדים לחסידות. שני המוסדות לא היו מעולם חוליה בשרשר הרצף היהודית, אלא תופעות חדשות, שנוצרו בתקופה מודרנית."
שהיו פונים לרי"ל 'תינוקות שנישבו', בעקבות שיעוריו- ובפעם הראשונה בחייהם הצליחו לחבר בין התורה/היהדות הטיפשית שלמדו בימי חייהם, לבין המציאות אותה הם חיים -הם ביקשו המלצה לאיזה מסגרת להיצטרף כשבכוונתם להצטרף ל'קהילת יעקב' מה שנקרא ל'חזור בתשובה'.
היה עונה להם, אין מסגרת שאפשר להיצטרף אליה כיום, יש את היהדות הלאומית משיחית, או את היהדות הגלותית המתבדלת -
אין חברה יהודית שחיה 'יהדות חיה' האחת מפנטזת בדמיון, והשניה חיה את הזיכרון-
_______________________________________
כי ריב לה' עם עמו, ועם ישראל יתווכח - מיכה ו, ב
וכשתיפול הקנאה ובקשת השררה –
יתאוו כל בני ישראל לו לבדו –
ויונח זולתו בלא ספק – רמב"ם
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2005 19:43 |
|
| |
פרופיסור:
ילמדנו רבינו, אם "רב תרבותיות" היא צו השעה (וכפי שהדגשת, לא פלורליזם אלא חוסר היררכיה וקבלת כל מערכת ערכים כשוות ערך לחברתה) מה יש לך נגד חרדים שלא רוצים לקבל את תכנית הליבה? "רב תרבותיות" לא כוללת את התרבות בה אסור ללמוד אנגלית בשקעלעס?
אגב, גם תרבות של קוצצי אזניים נראית לך כחלק מהמסגרת התרבותית העתידה (להזכירך: "הכל קביל, הכל נכון, הכל לגיטימי")?? אנא ספר לנו על כך, אני כבר בדרך עם המספריים....
ואגב דאגב, באמת? הכל נכון? 2+2=5? יסוד העפר יורד למטה? אנגינה מרפאים לא על ידי פנצילין אלא בעזרת אבקת תנינים כתושים?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2005 01:00 |
|
| |
מה שהולך פה, הוא שקם 'אירגון' שרק במקרה רובו מורכב מנשים שנלחמו מלחמתה של תורה,ונאבקו להגיע למעמד בו הן נכנסות באומץ רב למגרש האורטודוכסיה הגברית השובניסטית, מצויידות בארטילריה משלהן, ומשחקות שם על פי הכללים 'שלהם', המקובלים כמהלכים לגיטימיים ביהדות/בהלכה, מאז ומתמיד. נגמר העידן של השלכת אבנים מצידו האחד של המגרש לצידו האחר, גם נגמר העידן של שכיבה על הגדר תחת מטר אש! זה לא פמיניזם נשי כוחני, זה פמיניזם אנושי, שנשען על יסודות התבונה שעליה מבוססת תורת משה הלכה מסיני. הן נלחמות על שלהן בתוך מסגרת ההלכה כיאה וכראוי לכל ה'ריפורמטורים האורטודוכסים' שעשו זאת בדרך חוקית על פי כללי התורה וההלכה, וזאת המהפכה עליה מדבר הפרופסור. הן רוצות להחיות את היהדות ה'מתה'! מתוך שכלן- לא בדמיונן,ולא בזיכרונן.
ה'רב תרבותיות' על שלל הגדרותיה - זו המציאות האנושית במאה העשרים ואחת שבעל כורחך אתה מפיסטו כאדם שחי בה תקבל עליך!
תוקן על ידי - riv - 11/01/2005 1:40:57
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2005 00:17 |
|
| |
ואגב, רבינו הפרופסור.
אני לא בטוח שאתה לא צודק בתחזיות שלך לגבי העתיד, ימים יגידו. אבל הטון האולטרה בוטח בו אתה מכריז על קץ ההיסטוריה אינו מתישב עם הנסיון. אני בטוח כי בטון כזה דיברו המתיוונים בימי אנטיוכוס על התרבות החדשה, דברו הנוצרים בימי הביניים, הקומוניסטים לפני 90 שנה, ומי לא. השאר את קץ ההיסטוריה לפקויאמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2005 00:45 |
|
| |
בעקבות פרופסור:
האם "מנהג ישראל" (=אורתודוקסיה) אינו חלק בלתי נפרד מ"עקרונות ההלכה" (מנהג מבטל הלכה, מנהג ישראל תורה וכדו')?
האם "ירידת הדורות" (התבטלות אישית כלפי שומרי המסורת ההלכתית מהדורות הקודמים והמתבטאת בהמנעות ממהפיכות הלכתיות [אמוראים אינם חולקים על תנאים, ראשונים אינם חולקים על בעלי התלמוד וכו']) איננה חלק אינטגרלי מ"עקרונות ההלכה"?
דומה שקולך היא תנועה החותרת תחת עקרונות ההלכה ומסורת התושב"ע, את מתעטפת (תרתי משמע) בטלית שכולה תכלת.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2005 01:02 |
|
| |
מפיסטו?
הטון של הנביאים? אין לך טענות אליהם? בוטים, ובטוחים בעצמם...קלות בלתי נסבלת של בטחון עצמי מופרז! (לא שאני משווה חלילה.
יוסיפון,
תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 12/01/2005 1:28:04
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2005 01:07 |
|
| |
מיום שחרב...
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2005 01:18 |
|
| |
מפיסטו,
מדברים על הטון לא על התוכן...יש לך מה לומר על זה?
"ויהי דבר ה' אלי לאמור: בן אדם, יושבי החורבות האלה על אדמת ישראל אומרים לאמור, אחד היה אברהם וירש את הארץ, ואנחנו רבים(מלשון רוב), לנו ניתנה הארץ למורשה...לכן אמור אליהם כה אמר ה' אלוהים, על הדם תאכלו ועיניכם תשאו אל גילוליכם ודם תשפוכו והארץ תירשו? עמדתם על חרבכם עשיתן תועבה, ואיש את אשת רעהו טימאתם והארץ תירשו?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2005 07:49 |
|
| |
מפיסטופלס.
"אני בטוח כי בטון כזה דיברו המתיוונים בימי אנטיוכוס על התרבות החדשה, דברו הנוצרים בימי הביניים, הקומוניסטים לפני 90 שנה, ומי לא".
אינך שם לב כיצד חיידק התעמולה החרדית דבק בך: אי אפשר לטעון שום טענה רצינית מבלי לגייס מיתוסים עתיקים, כמו תרבות יוון וכו', ומבלי לייבא קטסטרופות חרדיות-היסטוריות, כמו סגירת ישיבת וולוז'ין
- לך אין זה יאה!
הנצרות איננה תרבות, ולכן אין מקום להזכירה לצד מהפכות פוליטיות.
כפי שכבר כתבתי: 'רב תרבותיות' איננה אידיאולוגיה, היא אנטי-אידיאולוגיה. היא מונחית ע"י הלך הרוח הכללי יותר משהיא מנחה אותו. לא בכדי עד היום לא נמצא מונח נרדף ל'בתר-מודרניזם', כי מונח יונק מעולם אמונות, ערכים ואידיאלים מסוים, מה שאין בתקופה זו.
העלבת, לא בצדק, את המתיוונים, בהשוותך בינם לביני.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2005 16:00 |
|
| |
אני אמנם חוזר על מה שכבר נאמר לעיל, אולם הייתי רוצה להשיב את הדיון לנקודה חשובה זו. אולי היה צריך לנסח את השאלה כך:
האם האורתודוכסיה מתנגשת עם האורתודוכסיות ?
אין זה משחק מילים מתחכם, אלא השאלה היא: האם האורותודוכסיה לא דוגלת במדיניות שלמעשה אינה משקפת כלל את ההיסטוריה של האורתודוכסיה, ולמעשה גם כנראה שאינה ניתנת כלל ליישום בעולם המציאות שבו אנו חיים ?
אם אנו טוענים שלפי האורתודוכסיה אין אפשרות לשנות את ההלכה בשום אופן, הרי שמן הסתם 'קולך' אינו נכנס לקטגוריה זו, שהרי בכמה נושאים שקשורים למעמד האשה הן דווקא כן דוגלות בשינוי (שינוי מזערי יש לציין) בחלק מההלכות שקשורות לתחום זה.
אולם, הואיל וכל מי שלומד את ההיסטוריה של ההלכה בעינים פקוחות יכול להווכח בעצמו שמעמד האשה בהלכה השתנה לכל אורך הדורות, לפעמים לטוב ולפעמים לרע, הרי שהמסקנה המתבקשת היא שההתנגדות ל'קולך' נובעת ממניעים סוציולוגיים בלבד, ולא ממניעים הלכתיים טהורים (ואע"פ שיש קשר בין הלכה לסוציולוגיה, הרי שהקורא הנבון יבין למה התכוונתי).
מה עוד שבדרך כלל 'קולך' פועל יותר בתחומים שאינם קשורים דווקא לשינוי ההלכה, אלא אך ורק ליישום ההלכה כמות שהיא, כמו למשל לגבי מסורבות גט וכדומה.
תוקן על ידי - רב_צעיר - 12/01/2005 16:04:27
 |
|
|
|
|
|