האם ארגון קולך מתנגש עם אורתודוקסיות?

הערה נוספת.
משום מה יש לי תחושה שבמאבקים למען צדק חברתי נמצא את הנשים מ"קולך" יותר מאשר את הרבנים הלוחמים נגדן.

[לקחתי כוסית וודקה ,נחשב?]





הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

תוקן על ידי - קעלעמר - 13/01/2005 4:47:45

וודקה בהחלט נחשב (אתה חב"דניק, קעלמער? הניק שלך דווקא רומז על משהו ליטאי).
בשעת הדחק - אפילו בירה.
אם וודקה - מומלץ עם מיץ פירות: שליש וודקה שני שליש מיץ.
המקצוענים מעדיפים מיץ תפוזים, אשכוליות או עגבניות.
אני ממליץ על נקטר אגסים, וגם תפוחים או אפרסקים "הולכים".
כאן בארץ העמים יש מיץ של פרי שנקרא קרנברי (CRANBERRY), והשילוב שלו עם וודקה - משהו-משהו.
והעיקר שיהיה מעורבב טוב-טוב, ושיהיה קר-קר.

מחר, אם אתפנה, אענה לטענות האחרות. כרגע, החשוב חשוב קודם, והייתי חייב ללבן את הסוגיות הקשות העומדות על סדר יומנו (או לילנו).

אידך גיסא

כן, חבד'ניק, אבל מזויף,אילו הייתי אמיתי הייתי שותה מתוך נטלה.
המלצותיך ידועות לי ,אבל בתור שמרן, הדוחה כל נסיונות שינוי, אני אוהב את הוודקה שלי נקי. כפי ששתו אבותי ואבות אבותי. וכל הקוקטילים -חדשות אשר לא שיערום אבותינו מעולם.וכך דרכו של יצר. היום אומר לו עשה כך-ערבב משקאותיך- ולמחר מי ישורנו.






הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

וח"ו שלא תתקיים בנו תוכחת הנביא: "סבאך מהול במים".

אם כבר משקה נקי - קח וויסקי, וודקה זה משעמם.
ואבותיך החב"דניקים היו מהדרין על ספירט 96. דא עקא, שלא כדורות הראשונים דורותינו, והולך ופוחת הדור, ואם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים, ולא כחמורו של משיח (=הרבי מלובביץ'), אלא כסתם חמורים.


אידך גיסא

תוקן על ידי - אידך_גיסא - 13/01/2005 6:05:52

תוקן על ידי - אידך_גיסא - 13/01/2005 6:17:21

תגיד, קעלמער, אפשר לסגור איתך על סעודת פורים משותפת? בסביבתי הקרובה כולם יבשים כמו צנוניות בשלהי קייטא, ואני צריך פרטנר מסוגך.

אידך גיסא

נו.. ברור שיש גם באורטודקסיה שינוים.אבל הכל בתוך המסגרת.אבל את רוח המודרנה בסגנון הקוקטיילים לימדוני לדחות בכל תוקף.
[הויסקי אזל לצערי. ואותו נהגו במקומינו לשתות עם קוביות קרח,זכר לגילגולי שלג.]

סעודת פורים.דיל!

הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

אידגי,

אני מאמצת בחום את דבריך, מדוע אתה שולח אותי לארון השיכר?
מהפכות נהגו תדיר במוחם של השבעים:
האם קארל מרקס היה רעב ללחם?
האם צ'ה גווארה (אל קומנדנטה) היה חסר אמצעים?
האם טרוצקיה היה מזה רעב?

ראה דבריה של וירג'יניה וולף בספרה הפנומנלי "A room of her own". כדי ליצור, ובכלל זה כדי ליצור מהפכות, צריך תנאים מינימליים שמאפשרים מרחב חשיבה ויצירתיות.

.


שחרית, הדברים אינם מוחלטים.

לעתים, גם נואשים מייצרים מהפכות או מרידות.


ספרטקוס היה עשיר ושבע?

יונתן בן מתתיהו, נווד רעב ועייף במדבר, היה איש שבע ועשיר?

אידך

בביקורתך על 'קולך' כתבת:

החברה שלנו היא חברה ליברלית, שחרתה על דגלה בין השאר את שוויון האשה. החברה האורתו' לא ראתה בערך זה עקרון יסוד שלה, ובלשון המעטה. והנה, גם בחברה המתיימרת לנהוג שוויון, עדיין אנחנו רואים פערים ניכרים בין גברים לנשים, ששום בר-דעת אינו מוכן לקבלם, לרבות האורתודוקס החשוך ביותר: פערים בשכר, פערים בהזדמנות ההתקבלות לעבודה, פערים בצבא, ואיפה לא. כל אלה מצריכים מאבק אמיתי, כי הם פוגעים בזכויות מוחשיות, ולא בסמלים וב"פעילות הפנאי" של עבודת ה'.

אינני מקבל את הביקורת הזאת, משום שלדעתי אם אתה נוקט עמדה זו כלפי 'קולך' אתה אמור ליישם אותה כמו כן כלפי כל אדם או ארגון אחר שעוסק בפעילות חברתית, ואם כן 'לא שבקת חיי לכל בריה'. הרי יש הרבה מאוד בעיות חברתיות חמורות שדורשות תיקון, חלקן חמורות יותר וחלקן חמורות פחות. אי אפשר לבוא בטענות כלפי אדם שעוסק בטיפול בבעיה מסוימת על כך שהוא לא עוסק בבעיות חמורות יותר, אלא יש להודות על כך שיש בכלל מישהו שעוסק בעזרה לזולת ובתיקון החברה במקום לדאוג לבעיותיו האישיות ולהיות מרוכז אך ורק בעצמו.

הגע בעצמך, נניח שיש אדם שפתח גמ"ח למתן סעודות שבת למשפחות נזקקות. גם כלפיהן אתה יכול לבא בביקורת שהרי יש אנשים שממש מתים ברעב, ואין להם אפילו כסף לאכול ארוחה רגילה ביום חול, ואם כן מדוע הם דואגים דווקא למשפחות שלא יכולות להדר ולאכול ארוחת שבת חגיגית ומפוארת ? אולם ברור שלא תעשה זאת, משום שכאמור אתה מסכים עם כך שמדובר על פעילות חברתית מבורכת, ושיש גם מי שידאג לאותן משפחות נזקקות שלא יכולות להרשות לעצמן אפילו ארוחה ביום חול.

קיצורו של דבר, לכל אחד יש את התפקיד שלו, ואם כבר אדם עוסק בפעילות חברתית חיובית שבאה לעזור ב"תיקונו של עולם", הרי שעלינו לברך על כך, ולא לבקר אותו על כך שאינו עוסק בתחומים שלדעתנו הינם חשובים יותר.

יתירה מזו, אתה מתעלם מכך שהפעילות של קולך אינה נוגעת רק דברים שמוגדרים כ"שעות הפנאי" של עבודת ה', אלא גם בבעיות מאוד כאובות וחמורות. אני מניח שכוונתך לדברים כגון מתן לגיטימציה לכך שנשים יתפללו עם טלית ותפילין וכדומה, דברים שהינם (לדעתך) טריוויאליים ואינם פוגעים בנשים באופן מהותי, אולם כאמור 'קולך' פועל גם כדי לתקן עוולות משוועות, כמו למשל הטיפול הרשלני במסורבות גט בבתי הדין הרבניים, הטרדות של נשים במוסדות דתיים וכיו"ב. על כגון הא בוודאי שלא ניתן לומר שמדובר על "פעילות פנאי", אלא על דברים שהינם בהחלט צוו השעה.


יתר על כן, ההיגיון מחייב שקודם נתקן את האי-שוויון במקום שבו יש הכרה עקרונית בערך השוויון, ורק אח"כ נפנה לעבוד על אלה שכלל אינם מקבלים אותו כעקרון מנחה. למה, אם כן, פונות נשות קולך דווקא לשוויון הדתי, ולא ממקדות את מאבקן בזירה האמיתית?

אף על פי שמבחינה הגיונית יש משהו בדבריך, בכל זאת ניתן לטעון את ההפך, היינו שדווקא בציבור הדתי יש לפעול יותר כדי להטמיע את השוויון הדתי (באינטיליגענטי"ש: "לצרף את ה'קול' הנשי לשיח הדתי"), בעוד שבציבור החילוני הרי שממילא יש מודעות לנושא, ויש כבר מי שיטפל בבעיות החברתיות שאותן ציינת, כגון שוויון בשכר וכדומה.

אידך,

זהו בדיוק הפרדוקס שמצאתי בדבריך,

האורטודוכיה הזו "ששינתה את הכללים" לא כביכול, אותם 'קולך' מקווה לתקן,וזאת האורטודוכסיה שבתוכן הם רוצות להישאר משום שהיא גם שלהם, היא איננה שייכת לרבנים,הם לא המציאו אותה. היא שייכת לכלל קהילת יעקב שניתנה למשה מסיני - ולכן הן מודעות לכך שרק מתוכה אפשר לעשות שינויים, זה כלל ברזל אצלהן, ולכן לא יכול להיות שיצאו מתוך גבולותיה.

ובשולי הדברים, כיצד רוכשים מעלת הסבלנות אם לא במלחמתה של תורה- יש לך תחליף ל'מליצה' הזו?

וכיצד מוציאים צדק לאור אם לא במאבק, שבר את אוזני ואחכים?

.


חייב אני לומר כי באופן אישי, לו הייתי יכול לבחור לי את פעילויות הפנאי שלי, לא הייתי בוחר בתפילה במניין דוקא, בתפילין או בטלית.

את אלו אני מקיים כי אני מוכרח. לגבי פעילויות פנאי, מי שרוצה מוזמן (מצטער, זו הזמנה לגברים בלבד) להצטרף הלילה למשחק הכדורסל השבועי שלנו (לירושלמים, הסברים במייל).


ואז"ל