| נשלח ב-9/1/2005 23:00 |
 |
| |
משה מנדלסון - מה ה' דורש מאיתך
שלום אני חדש פה,
לפני כשלש שנים כשהייתי בשנתי הראשונה באוניברסיטה אחרי חמש שנים בישיבה (אפורה), התמודדתי על מקום למשלחת של סטודנטים לכנס סטודנטים בין לאומי בנושא זהות יהודית.
עיקר מארגני הכנס היו מהתנועה הרפורמית, למעט שאלה עצם ההשתתפות האם מותר מדין הכרה בלגיטימיות של תנועה זו, אני בתור בחור ישיבה היו לי כמה וכמה הצעות מעניינות שחשבתי לשתף אותכם.
בראיון שלי הייתי צריך להציג תזה או אג'נדה שעליה הייתי צריך לדבר בכנס עצמו, ובחרתי לדבר על דמותו של מנדלסון כמנהיג בעם היהודי שהביא שינוי. מבורך או לא כל אחד דעתו ולי יש דעה.
למעשה כל מה שידעתי על מנדלסון עד שבוע לפני הראיון היה מצומצם יחסית. בתור חניך של הציונות הדתית, מנדלסון והתנועה הרפורמית היוו מוקצה מחמת מיאוס דיברו עליהם בהכללה וייחסו את מנדלסון ב 100% לתנועה הרפורמית שקמה אחרי זמנו.
למדתי גם באותה תקופה קורס בפילוסופיה, שם נחשפתי לראשונה לדקארט ליום ואחרים , וערכתי במקביל לזה חזרה אינטנסיבית על מורה נבוכים כדי לא ללכת לאיבוד (כך חשבתי, ואז מצאתי את השיעורים של לייבוביץ' אבל לא לכאן אני הולך פה). בכל אופן הייתי עוד טרי טרי בתחום זה(חשיבה), רק נגיד שישיבה למדנו גמרא נטו לא דנו אלצינו בשום דבר שקשור בהשקפה היה נושא שנקרא רוח שעלה בשמו"סים למינייהם אבל שם דיברו על איך להתנהג בישיבה ובחיים בתוך הישיבה לא בחוץ.
למעשה הייתה הצעה לחזור לבמידת מה לתובנות של מנדלסון, באם על נושא ההשתלבות הטוטאלית בחיי המעשה של העולם הגדול (בארה"ב רק בעשרים שנה האחרונות מקובל ללבוש סימני זהות יהדים מובהקים במקום העבודה, מאות אולי אלפי יהודים אורתודוקסים לחלוטין אינם חובשים כיפה במקום העבודה)
מצד שני לחיות חיי תורה ב 100% מנדלסון לא וויתר על החיים היהודיים הילכתיים. אני מכיר כמה וכמה חבר'ה שכיום שומרים מצוות ודתיים מאוד אך לא הולכים עם כיפה בגלל הציבור שלנו איך שהוא נראה וזה מפריע ומשפיע על הזהות היהודית של עם ישראל.
אני לא ממש יודע אם כיוונתי בכלל לדברי מנדלסון או שהבנתי אותם נכונה עברו כמה שנים מאז אני חופר למצוא צורת חיים (אורח חיים) יותר אידאלי יותר אמיתי מזה שאני חיי בו עכשיו, ואני לא יודע מה ה' דורש מאיתי או יותר נכון איך להתמודד עם מה שהוא כבר כן דורש.
אני במסע ואני לא רואה לו סוף (אולי בכלל לא צריך סוף) אבל אני מחפש שבילים יותר ברורים כי ביינתים אני מפשטן על ג'בלאות סתם בלי כיוון מוגדר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2005 08:53 |
|
| |
יסובב עיר,
מרענן ומשמח לראות את דבריך - אתה מבקש לדעת מה השם רוצה ממך. לעומתך, יש פה אחדים שמה שמטריד את מנוחתם הואה האם הם מיישרים קו עם האורתודוכסיה. ראה לדוגמה:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1245198
יישר כוח על עצם החיפוש!
ואקדיש לך שיר קטן מפרי עטה של המשוררת שפרה אלון:
לא כל יום נפגש אדם עם א-להיו,
לא כל עת נתון אדם לתפילותיו,
לא כל שעה שעת חסד היא,
תועה אדם, טועה עד הגיעו לשיא
דרכיו.
ושוב חוזר ושוב אובד את עקבותיו
ומגשש ומחפש שביליו
הנשכחים.
אך אותם - המחפשים והתועים -
בנרות מבקש אותם הא-להים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2005 09:58 |
|
| |
ובספרי רמ"ד אל תשלחו יד.
(צוואת החת"ס)
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2005 11:54 |
|
| |
יסובב עיר בימים בהם ה'אמת' "עדרים עדרים"
אולי המלצתו של הרמב"ם תועיל לך
נראה כי למנדלסון היא הועילה.
"קרוב מאוד האל לכל קורא
אם באמת יקרא ולא ישעה
נמצא לכל דורש יבקשהו
אם יהלך נכחו ולא יטעה"
____________________________________
כי ריב לה' עם עמו, ועם ישראל יתווכח - מיכה ו, ב
וכשתיפול הקנאה ובקשת השררה –
יתאוו כל בני ישראל לו לבדו –
ויונח זולתו בלא ספק – רמב"ם
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2005 12:07 |
|
| |
יסובב עיר
באם נתייחס לדברי המהר"ל בדבר דרך הלימוד הקלוקלת שהתקבלה כדרך המקובלת - נגיע למסקנה שדבריו היו בחינת נבואה לדורות - המסלול שאתה תיארת הוא פארפרזה לדבריו
וראה
"וכולם הולכי דרך עקלקלות, תועים במסילה העולה בית אל, יגעו לריק ולבהלה כל ימיהם, ולא יעלה בידם מאומה. והוא יתברך ברחמיו ישיבנו אל תורתו, וידריכנו בנתיבות אמת ויושר"
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=754203
____________________________________________
כי ריב לה' עם עמו, ועם ישראל יתווכח - מיכה ו, ב
וכשתיפול הקנאה ובקשת השררה –
יתאוו כל בני ישראל לו לבדו –
ויונח זולתו בלא ספק – רמב"ם
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2005 14:03 |
|
| |
קראתי פעם תיאור ספרותי של ערב יום כיפור בביתו של
מנדלסון,איך שהכל "בסדר" על פי ההלכה,אבל חסר רגש
יהודי בסיסי [פגישה עם ידידו לסינג,האזנה למוזיקה
קלאסית וכו'] כמדומני שהמחבר היה הלל צייטלין.
האם מישהו יודע על המקור המדויק?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2005 11:31 |
|
| |
מטענותיו הקלוקלות : "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך"...
היהודי היחיד שראיתי שאדמו"ר כתב עליו ימ"ש...
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2005 11:36 |
|
| |
איזה אדמו"ר?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2005 12:31 |
|
| |
יסובב עיר, מהשם מצעדי גבר כוננו. כל אחד מאיתנו נשלח על ידי ההשגחה העליונה למקום אליו הוא נשלח. הדבר נכון באופן כללי [ביתו ומקום עבודתו של האדם] ובאופן פרטי לכל רגע ורגע.
"ובאת אל המקום אשר יבחר השם אלוקיך"...ומה עליך לעשות שם?... "לשכן שמו שם".
התורה והמצוות הם למעשה המקור של החיים שלנו והמדריך שלנו לחיי יומיום אמיתיים, מועילים ומשביעי רצון. רק בדרך זאת היהודי יכול להשיג שלוות נפש והגשמה אמיתית. בדרך זאת היהודי גם מקבל את ברכותיו של הקב"ה, נותן התורה ומצווה המצוות.
עשויים להיות אנשים יחידים אשר לפעמים הם מיואשים, ומרפים את ידיהם של אחרים מלצעוד בדרך חיים זאת, על יסוד הטענה שהדבר קשה מדי...במיוחד בימינו אלה...ובדורנו זה...בחברה בת זמננו...וכו'. אבל ברור שזו גישה מוטעית לחלוטין, משום שברור, והדבר מובן מאליו, שבורא העולם והאדם, אשר מכיר את העולם ואת הנבראים, לא היה נותן פקודה או מצווה קשה מדי לביצוע. ואם הוא נתן מצוות מסויימות שכל יהודי ויהודי נדרש לקיימן, כל אחד ואחת בנסיבות ובתנאים שלו או שלה, ברור שהוא נתן לפני כן את היכולת לבצע את המצוות שלו.
יש יהודים שנולדים עם יכולת טבעית גדולה יותר, ובזכותה הם ניצבים מול אתגרים וניסיונות גדולים יותר. אחרים נולדים עם יכולת קטנה יותר, ולכן האתגרים והניסיונות שהקב"ה מציג לפניהם אף הם קטנים יותר, לפי יכולתם. הקב"ה איננו מצפה שיעשו את הבלתי אפשרי.
אנשים שמוצאים את עצמם עומדים מול ניסיונות קשים, עומדים בעצם מול ההוכחה שיש להם יכולת גדולה ועוצמה רבה להתגבר עליהם.
אני מקווה שתהיינה לך בשורות טובות לדווח עליהן בכל האמור למעלה, ובייחוד שמצאת שלוות נפש, ושסידרת את חיי היום יום שלך כרצונו של הקב"ה, היינו על פי התורה והמצוות. יהי רצון שתלך מחיל אל חיל בכל האמור.
ריב, אני אענה לך באישי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2005 12:42 |
|
| |
אזרחי,
אשמח לתגובתך באישי
אך זה לבנתיים, בלי שום קשר לשמו של האדמו"ר
ג) הואיל ומקלל כל אדם מישראל חייב, למה ייחד לאו לדיין ולאו לנשיא--לחייבו שתיים. *נמצאת למד, שהמקלל אחד מישראל--בין איש בין אישה, בין גדול בין קטן--לוקה אחת.* ואם קילל דיין, לוקה שתיים; ואם קילל נשיא, לוקה שלוש. ובן נשיא שקילל אביו, חייב משום ארבעה שמות--שלושה של כל אדם, ואחת משום האב.
http://kodesh.snunit.k12.il/i/e126.htm
___________________________________________
כי ריב לה' עם עמו, ועם ישראל יתווכח - מיכה ו, ב
וכשתיפול הקנאה ובקשת השררה –
יתאוו כל בני ישראל לו לבדו –
ויונח זולתו בלא ספק – רמב"ם
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2005 12:59 |
|
| |
ריב, לא לחינם השארתי את העניין הזה לאישי...
על כל פנים הבאת את הלכה ג'. אנא קיראי גם את ד'...
לידיעתך! כל אדמו"ר הינו ממשיך דרכו של הבעש"ט. חבל לך להסתבך... עושים תשובה ומיד נגאלים.
בקשתי הנפשית היא לא להמשיך דיון זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2005 14:05 |
|
| |
אזרחי,
אי אפשר שתביא דברי אדמו"ר שכל מי שיראה את התואר הנכבד יחשוב שאולי ראוי ללמוד ממנו ולקלל.
לכן הבאתי את ההלכה, למען יווכחו ביופיה של היהדות, ובגנות המקללים,יהיה תוארם אשר יהיה.
ואגב, הבאתי לינק לכל הפרק, ומומלץ ללמוד את כולם , לא רק הלכה ד'
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2005 21:57 |
|
| |
יסובב עיר היקר
מה טהורה משאלת לבך, ואנסה להתמקד במוקד העניין שאתה מצוי בו.
כדי לדעת מהי דרך חיי תורה ראויה, עלינו להציב בראש ובראשונה את
1. תכלית התורה
2. התכלית שאנו מזדהים עמה
3. היחס בין התכליות
בנושא זה הורחב מאד, ותוכל למצוא חומר רב באשכול המומלצים.
הרוח של התורה ומוסריה המרכזיים - התורה נועדה לתקן את חיי האדם, להיותם חיי אמת ויושר, המתאימים לחיי האדם ולמציאות שהוא חי בה, לתחושות שהוא חש ומגיב, למחשבות ולמעשים הראויים.
מכאן דרך החיפוש, כיוונו ברור. עליך לחפש איך אתה מזהה את בתורה את התקדמותך הרצויה, ובאיזו מן הדרכים תתקדם באופן הטוב ביותר.
כמובן שתיתקל בשאלות כבדות משקל, אשר אתה הוא זה אשר אמור להעלותן, וראויים לדיון בכובד ראש.
הצלחה ואיחוליי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2005 19:50 |
|
| |
יסובב.
לעיתים, מה שהיה מוקצה מחמת מיאוס במאה הי"ח, הוא צורך השעה במאה הכ"א. היהדות, כידוע לך דינאמית מאוד, בדיוק כמו תנועת הנאורות.
בימים אלו יצאה לאור ביוגרפיה מקיפה על מנדלסון, תחת השם: 'משה מנדלסון' בהוצאת שזר, מפעלו של פרופ' שמואל פיינר מאוניברסיטת בר-אילן. אולי תצליח לרכוש אותו במחירי שבוע הספר. בהצלחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2005 01:31 |
|
| |
פרופסור,
זה בדיוק מה שאני חש כלפי מנדלסון (ואולי כבר בזמנו טעו ביחס אליו).
מיכי
|
|
|
|
|
