|
|
| נשלח ב-18/1/2005 08:15 |
 |
| |
בתור אחד שביקר (תרתי משמע) מערכות כשרות רבות בעולם (בפרט בארה"ב), אני יכול להגיד רשימת חוקים:
א) האוכל היחיד שכשר הוא מה שמכינים בבית.
ב) ככל שיש יותר מרכיבים במוצר, ישנם יותר סיכויים שהמוצר טרף לפי אמות המידה ההלכתיות.
ג) כל מוצר בחזקת טריפה עד שתתברר כשרותו.
ד) אם יש לך ספק בנוגע למוצרף אל תשאל את הועד המכשיר, אלא תברר את שמו של המשגיח ותשאל אותוף לפי שבדרך כלל ההנהלה לא יודעת מה המשגיח עושה.
ה) אם לא שמעת על הרב המכשיר, אל תכניסהו לפיך.
ו) כיום יש קרוב לאלפיים "הכשרים" בעולם, מתוכם כ10 אחוזים מנוהלים ע"י קונסרבטיבים ורפורמים, והם בחזקת טריפות אפי' לפי כל הקולות.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2005 14:13 |
|
| |
נישטאיך
ישר כוח על הסקירה המקיפה
אולי תתרץ לי קושיא ישנה שלי:
מי אמר את הברייתא "הצרי אינו אלא שרף וכו'"?
בכריתות זה ר' שמעון, בשבת זה ר' שמעון בן אלעזר.
ומאיפה נולדה גרסת" ר' ישמעאל"?
יש לזה אולי סמך מר' גרשום בכריתות על הדף ובתוס' קצת אחר כך.
מי שמביט בי מאחור, כבר לא יודע מי אני;
מי שמביט בי מלפנים, מהר מאוד יביט בי מאחור;
מי שעומד מאחורי ומלפני ומצדדי, שימשיך לעמוד...
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2005 07:54 |
|
| |
shuvkash
<"מי אמר את הברייתא "הצרי אינו אלא שרף וכו'"? בכריתות זה ר' שמעון, בשבת זה ר' שמעון בן אלעזר. ומאיפה נולדה גרסת" ר' ישמעאל"?>
ובירושלמי יומא פרק ד הלכה ה:
"תני רבן שמעון בן גמליאל אומר הצרי אינו אלא שרף של עצי קטף"
רמב"ן עה"ת, שמות פרק ל פסוק לד:
"אבל הצרי הוא השרף כעין שמן הנוטף מעץ הבלסמון הנקרא בלשון חכמים קטף, והוא מה ששנינו (כריתות ו א) רבן שמעון בן גמליאל אומר הצרי אינו אלא שרף הבא מעצי הקטף, ושמא יקראוהו קטף בעבור ששוברים ענפיו בימי החום והצרי זב מהקטיפה ההיא. ואמרו בגמרא בפרק במה מדליקין (שבת כה ב) רבי שמעון בן אלעזר אומר אין מדליקין בצרי, וכן היה ר' שמעון בן אלעזר אומר הצרי אינו אלא שרף הבא מעצי הקטף".
מי אמר מה?
הרב שעוועל (פירוש הרמב"ן הוצאת מוסד הרב קוק), מציין לגרסאות השונות: רבי שמעון, רבן גמליאל, רשב"ג, מבלי לציין לרבי שמעון בן אלעזר, שבשבת דף כו ע"א.
היכן מצאת את המאמר בשם רבי ישמעאל?
******
בעודי בפיטום הקטורת.
בשו"ת רדב"ז חלק ב סימן תרנג, מצאתי תשובה, שלא מצאתיה אותה במקום אחר:
"ואם נתןן בה קורטוב של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני ריחה", ולמה אין מערבין דבש מפני שהתורה אמרה".
שאלה: למה?
תשובה: ככה!
וכתב הרדב"ז: "וא"ת כיון שהוא אסור מאי קמ"ל בר קפרא? ובשלמא מי רגלים השמיענו שכל מעשיה בקדש, אבל בר קפרא מאי קמ"ל? וי"ל שאם יבוא פטם בקי ויאמר אם היו נותנין בה דבש היה ריחה חזק אומרים לו כבר קדמך בר קפרא. והוי יודע שמסדרי התפלות קבצו פסקי ברייתות וחברו מהם סדר זה הכתוב בסדורים ולכן אל תתמה אם באו שלא על סדר נכון".
מי הם "מסדרי התפילות"?
גם בר קפרא הוכנס ע"י מחברי התפילות. מקורו אינו בברייתא שבמסכת כריתות, אלא בסידור רב עמרם גאון.
ראה הסבר "חסידי" לשאלה ולתשובה, בסידור "צלותא דאברהם".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2005 11:53 |
|
| |
ישר כחך.
ר' ישמעאל פליטת קולמוס בעייפותי.
מי שמביט בי מאחור, כבר לא יודע מי אני;
מי שמביט בי מלפנים, מהר מאוד יביט בי מאחור;
מי שעומד מאחורי ומלפני ומצדדי, שימשיך לעמוד...
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 06:21 |
|
| |
בדף 2 של האשכול כתבתי:
<לי זכור שקראתי בספר שחיבר הרב יעקב דוד וילובסקי, שהיה אב"ד סלוצק, מחבר ספר השו"ת בית רידב"ז, והפירוש רידב"ז על הירושלמי, שהיה בשנת 1904, "רב הכולל וזקן הרבנים לכל ארצות הברית וקענעדא חונה בשיקאגא", (לשון חתימתו בשו"ת רידב"ז סימן י), שבו הוא מספר, על מלחמותיו עם חברי אגודת השוחטים של שיקאגו, ועל איומי המאפיה נגדו, ששלטו על האיגודים המקצועיים>
במשך שנים זכרתי שלא זכרתי, והיום מצאתי:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6802&st=%d7%a8%d7%99%d7%93%d7%91%22%d7%96&pgnum=13&hilite
הקדמת הספר "נימוקי רידב"ז" כאן:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2926&st=&pgnum=5&hilite
תוקן על ידי נישטאיך ב- 13/09/2009 6:38:32
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 09:18 |
|
| |
נישט
מה הלשון הזה של הבריתא - הצרי אינו אלא השרף? האם לא נכון יותר היה לכתוב הצרי הוא השרף?
מה הלשון הזו אינו אלא?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 15:14 |
|
| |
נו. מה אתה אומר, או שרק שואל?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 16:42 |
|
| |
ראה רמב"ם הלכות כלי המקדש פ"ב הלכה ד, ובכ"מ שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 17:47 |
|
| |
נישט
ידידי- וכי זו היתה השאלה? השאלה היתה על הלשון אינו אלא?
כידוע יש שני סוגים של צרי= שרף. צרי -זו גם רפואה -תרופה.
רמב"ן שמות פרק ל פסוק לד
נטף. הוא צרי. וכתוב בפירוש רש"י והצרי קורין לו טריגא, ועל שם שאינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף קרוי נטף. ולא ידעתי אם הוא טעות סופרים, או המגיד כחש לו, כי הטריאקה איננה סם אחד, אבל היא מרקחת רבת ההרכבה, יכנס בה שאור ודבש ובשר שקצים ורמשים, כי יכנסו בה אבק העקרבים ובשר האפעה, כי לכך נקראת כן, כי הארס בלשון יון תריאק. וכן בלשון תלמוד טרקיה חויא (שבת קט ב) , וכן הוזכרה המרקחת בלשונם כי טוריאקה לכוליה גופא (נדרים מא ב) , וחלילה שיכנס בקטורת בשר שקצים ורמשים ושאור ודבש, וכתיב (ויקרא ב יא) כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו:
לכן הקפיד ר'שב"ג להגיד -אינו אלא- השרף- ולא הצרי האחר התרופה!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 18:02 |
|
| |
איך מסתדר פירושך עם פירוש אותו המאמר בשבת דף כו עמוד א?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 20:32 |
|
| |
נישט
רש"י מפרש את המילה צרי גם כטריגא- כטיארקא- כלומר מין מרקחת של צמחים ושרצים- כלומר שלצרי היו בזמנם שני פרושים,
אף אחד לא טען כי הצרי בפרוש אחד אינו- השרף הנוטף- אבל בסלנג כנראה היו אנשים שקראו- כפי שרש"י מפרש- לצרי= טריאקה,
ולכן אמר רשב"ג- שלא יהיה כל טעות- הצרי הכתוב- בקטורת- אינו אלא השרף הנוטף.. ולא כל דבר אחר,
במה פרוש זה לא מסתדר עם הגמרא בשבת??
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2009 11:36 |
|
| |
ירוחם
הגמרא שם דנה בחומרי הבעירה המותרים והאסורים לנרות שבת ובה נאמר:
"גופא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: אין מדליקין בצרי. וכן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר: צרי אינו אלא שרף מעצי הקטף''.
הרי לפניך "צרי"- ללא ה' הידיעה (כפי שהוא במסכת כריתות שלפנינו) וללא כל קשר לקטורת.
הנראה לך שרבי שמעון בן אלעזר אמר את דבריו פעמיים?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2009 17:00 |
|
| |
נישט
א. רבי שמעון בן אליעזר- אינו רשב"ג, ולמאי נפק"מ? ואיזה קשר יש לזה לקטורת?
ב. בקטורת יש אחד עשר סממנים- באף אחד מהם לא נאמר אינו אלא, כמו בצרי,
וכן ב חומרי הבעירה הרבים שנמנו באף אחד מהם לא נאמר אינו אלא, סימן שלצרי היו לפחות שתי משמעויות,
ולכן נאלצו גם רשב"ג וגם רשב"א לציין על יד הצרי- אינו אלא- שלא תהיה טעות.
זה מה שפירשתי ותו לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2009 17:44 |
|
| |
ירוחם
<א. רבי שמעון בן אליעזר- אינו רשב"ג, ולמאי נפק"מ? ואיזה קשר יש לזה לקטורת?>
בהודעה קודמת בדף זה כתבתי:
"הרב שעוועל (פירוש הרמב"ן הוצאת מוסד הרב קוק), מציין לגרסאות השונות: רבי שמעון, רבן גמליאל, רשב"ג, מבלי לציין לרבי שמעון בן אלעזר, שבשבת דף כו ע"א".
<ב. בקטורת יש אחד עשר סממנים- באף אחד מהם לא נאמר אינו אלא, כמו בצרי>
האם יתכן ש ... לא אמר את שאמר כשהוא מתייחס בדווקא לצרי שבקטורת?
<וכן בחומרי הבעירה הרבים שנמנו באף אחד מהם לא נאמר אינו אלא, סימן שלצרי היו לפחות שתי משמעויות, ולכן נאלצו גם רשב"ג וגם רשב"א לציין על יד הצרי- אינו אלא- שלא תהיה טעות. זה מה שפירשתי ותו לא>
הביטוי "אינו אלא" מופיע במקומות רבים בתלמוד הבבלי, ואפילו כ"אינו אלא אפילו" (שבת דף קלב עמוד א: "או אינו אלא אפילו מילה"), וא"כ אינו בהכרח במשמעות "רק כך".
תוקן על ידי נישטאיך ב- 14/09/2009 17:45:04
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2009 20:32 |
|
| |
נישט
ראה- אני ראיתי את- אינו אלא- כחייב התיחסות ופרשנות, בגלל היותו שונה מיתר הסממנים- לכן פירשתי, כפי שפרשתי,
אם אתה לא חושב שהאינו אלא אינו צריך פרוש, אז לא.!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
