יחוסו של הרמב"ם לבית דוד

בקונטרס 'התקשרות', קונטרס שבועי לאנ"ש חסידי חב"ד לחיזוק ההתקשרות לכ"ק אדמו"ר רבי מנחם מענדל בהרה"ק לו"י מליובאביטש, זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, מס' תקמה, עש"ק פ' שמות, י"ט בטבת ה'תשס"ה.

בחוברת הזו שיצאה יום לפני היאהרצייט של הרמב"ם, נכתב (עמ' 13-12):

בספר 'שמן ששון מחבריך' כרך ב עמ' 55 מסופר: "פעם כתב ר' אברהם יצחק שי' וולפסון בנו של הגה"צ רבי משה וולפסון לרבי בעניין המובא בשם הרה"צ מרוז'ין, "שהרמב"ם היה ראוי להיות גואל צדק, שהרי חיבר חיבורו על כל הדינים שאינם נוהגים בזמן הזה רק לימות המשיח. אלא מפני שהדור לא היה ראוי לכך, על כן בא הראב"ד ועשה השגות עליו".

בתגובה השיב לו הרבי [במקרום אחר נאמר כי התשובה היא מפסח שני תשמ"ה]:

כהנ"ל נת' ות"ח. ולהעיר מאגרת תימן להרמב"ם יל דבר קבלתו בזמן החזרת הנבואה "והיא הקדמת המשיח" - ד"א תתק"ע (ה' שנים לאחרי פטירתו) - וזה הקץ היותר נכון - ועל פי זה הרי זה בעתה, ואחישנה צריך להיות לפני זה.

ומתייחס לרבינו הקדוש שהוא מזרע דוד המלך ע"ה.

על הנ"ל יש להעיר. דברי הרה"צ הר"י מרוז'ין נדפסו בקובץ כנסת ישרל, תרס"ה, עמ' סו, והובאו ע"י רי"א טברסקי במאמר בשנת תשל"ב, וע"י הבלין במאמר משנת תשמ"ג. באותו מאמר משנת תשמ"ג נתברר שהיחוס של הרמב"ם לדוד המלך יסודו בטעות של כתיבת אות אחת במקור הדברים (אגרת של ר' אהרן מלוניל לרמ"ה), וכן אח"כ בהרחבה במאמר בדעת 15, ושוב במבוא למהדורה הפקסימילית של כ"י אוקספורד מס' משנה תורה, מדע ואהבה. ובזה מובן מדוע הרמב"ם לא הזכיר אף פעם יחוס זה, גם כאשר מנה שבע דורות לפניו של רבנים ודיינים (סוף פיה"מ).

עוד הובא שם בגליון התקשרות זה, מכתב של הרבי למלך מרוקו, מכ"א באייר תשמ"ה, ובו נכתב בין היתר: 'יום הולדתו של הרמב"ם בי"ד בניסן, בערך בשנת (1135 - 4895).

ויש להעיר, כי אותו מאמר, בדעת 15 הנ"ל, הוא הרחבה וביסוס של קביעת כותב הערך רמב"ם באנציקלופדיה העברית, שתאריך זה אינו מדוייק, ואף תוארו שם גלגולי הדעות בעניין, מה הביא לדעה הנפוצה, ושהתאריך הנכון יותר הוא, ד"א תתצ"ח (1138).

תודה,דגים.













הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

ידועה אמרתו של הרב מבריסק על קושיות אחרות על ביאת המשיח, שכאשר יבוא המשיח יתרץ גם קושיות אלו, אני מניח שנכון הדבר להיאמר גם על הקושיה מה יקרה אם יופיע משיח שאינו מבני מלכות בית דוד.

בהזדמנות זו אם אפשר נא לציין מה המקור שהמשיח יהיה מיוצאי בית דוד (מגמ' ומעלה), תודה. [אני זוכר רק לגבי המלכות את המקורות, אך לא לגבי משיח]

תוקן על ידי - יהוסף - 11/01/2005 15:45:10

יהוסף, לשיטתך אפשר שמשיח יהיה גיורת כושית, והיא תתרץ כבר איך זה מתאים עם המקורות. אני לא יכול לחכות כבר.

לכאורה אפשר לוחדש עוד יותר, שמשיח לא יגיע כלל , ואז זה יהיה נכון מעצם ההגדרה שכשהוא יבוא הוא כבר יתרץ קושיא זו ודו"ק.

יהוסף
איני יודע אם הדברים שכתבת הם באמת ובתמים, או שכוונתם לגרות, לשטות ולהתסיס. כי קשה לי להאמין שאדם הכותב כאן לא קרא פרק בתנ"ך, ולא ראה מימיו גמרא.

ישעיהו פרק יא

וְיָצָא חטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה:
(ב) וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְי רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יי:
(ג) וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יי וְלא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ:
(ד) וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע:
(ה) וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו:
(ו) וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטן נהֵג בָּם:
(ז) וּפָרָה וָדב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יאכַל תֶּבֶן:
(ח) וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה:
(ט) לא יָרֵעוּ וְלא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְי כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים: פ
(י) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא שׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרשׁוּ וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד: פ
(יא) וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף אֲדנָי שֵׁנִית יָדוֹ לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת וּמֵאִיֵּי הַיָּם:
(יב) וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ:
(יג) וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם וְצרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ אֶפְרַיִם לא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה וִיהוּדָה לא יָצר אֶת אֶפְרָיִם:
(יד) וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים יָמָּה יַחְדָּו יָבזּוּ אֶת בְּנֵי קֶדֶם אֱדוֹם וּמוֹאָב מִשְׁלוֹחַ יָדָם וּבְנֵי עַמּוֹן מִשְׁמַעְתָּם:
(טו) וְהֶחֱרִים יי אֵת לְשׁוֹן יָם מִצְרַיִם וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים וְהִדְרִיךְ בַּנְּעָלִים:
(טז) וְהָיְתָה מְסִלָּה לִשְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר כַּאֲשֶׁר הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם עֲלתוֹ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:

ועיין יומא י ע"א, סוכה נב ע"א וע"ב, מגילה יז ע"ב, יבמות סג ע"ב סוטה מח ע"ב. ובגמ' בסנהדרין פירשו את הדברים בישעיהו על משיח, וזה היה המבחן שבו העמידו את בר כוזיבא (! 'בר כוכבא' הוא שם שהומצא כנראה ע"י הציונים).

נישטאיך, אני סמוך ובטוח בכשרון היצירתיות שלך, שתוכל לפרש את את הכתובים הנ"ל בצורה שיתאימו למי שרק תרצה (חוץ מהחזון איש והפרופסור).

דגים

מהפסוקים שהבאת אין ראי' נגד יהוסף שמשיח לא יהיה גר כושי (משלו של דוד)

כמו שאינך מפרש כפשוטו "ואריה כבקר יאכל תבן"
כך אין הכרח לפרש ששורש ישי הכוונה לזרע ישי ממש
(נקטו לשון ישי, כסמל)

אני לא בטוח שצריך לפרש את דברי הנביא בישעיהו כנבואה שמגלה לנו מה יהיה בעתיד על כל פרטיו
אלא אפשר גם לקרוא את דברי הנביא ככמיהה, כתקווה, כרצון עז for a better place .


(לא כל מה שנאמר בספרי הנביאים נאמר מדין נביאות
אפשר לקרוא הרבה קטעים כשירה יפהפיה ,כמוסר השכל וכו')

דגים

אם אני לא טועה, כבר שקל האבן עזרא למטרפסך.

פירוש של הגרי"ז, בחידושיו על התורה (סטנסיל תשי"ט), על ההבטחה שהמלכות לא תפסק מזרעו של דוד על פי המקראות ובדברי הרמב"ם שאף הוא מבסס דבריו על המקראות (ופשוט הוא שהרמב"ם וחכמי ישראל כולם ראו זהות בין המלכות שמדובר עליה, שהיא המלכות לעתיד ובין המשיח בן דוד) :

שם (ב' הפטרת ויחי) למען יקם ה' את דברו, אשר דבר עלי לאמר אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני באמת בכל לבבם ובכל נפשם לאמר לא יכרת לך איש מעל כסא,ישראל.

וצ"ב מהו כפל הלשון "לאמר" ב' פעמים.

ועוד צ"ב דבפסוק זה מבואר דההבטחה שלא יפסק המלוכה מזרע דויד תלוי בשמירת התורה, וכן בתהלים קלד יא: נשבע ה' לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית
לכסא לך, אם ישמרו בניך בריתי ועדתי זו אלמדם גם בניהם ישבו לכסא לך,
וגו', הרי מבואר כנ"ל דהשבועה היא בתנאי שישמרו בניו את התורה,

אבל בתהלים פט ד' כרתי ברית לבחירי, נשבעתי לדוד עבדי, עד עולם אכין זרעך וכסאו
כימי שמים, אם יעזבו בניו תרתי ובמשפטי לא ילכון, אם חקתי יחללו ומצותי
לא ישמרו, ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם, וחסדי לא אסיר מעמו ולא אשקר
באמונתי, לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה, אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד
אכזב, זרעו לעולם יהי' וגו'. הרי מבואר דהשבועה היתה גם אפילו אם לא
ישמרו את התורה, המלוכה לא תפסק מזרע דוד, וכן מבואר בשמואל ב' ז יב
כי ימלאו וגו' והקמותי את זרעך אחריך וגו', וכננתי את כסא ממלכתו עד
עולם וגו', אשר בהעותו והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם, וחסדי לא
יסור ממנו כאשר הסירות מעם שאול וגו' ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך
כסאך יהי'. נכון עד עולם.

והביאור בזה הוא כדמשמע בהרמב"ם פ"א ממלכים דהשבועה היתה שלא תפסק המלכות מבית דוד, אבל אם ישמרו את התורה תהא מלכות על כל ישראל ובעזבכם את תורתו תהא רק בירושלים, לא על כל ישראל, ע"ש ברמב"ם ודו"ק היטב. וזהו הביאור בפסוק הנ"ל באמרו ב' פעמים לאמור, דהרי שני הבטחות יש כאן, חד "לאמר אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני באמת וגו', ואזי "יקים ה' את דברו" דהמלוכה תהא על כל ישראל והשנית "לאמר לא יכרת לך איש מעל כסא ישראל" ההבטחה השניה דכשלא ישמרו את התורה "יקים את דברו" דבירושלים חלק מישראל אעפ"כ ישאר המלוכה לזרעו.
עד כאן

רמב"ם הלכות מלכים פי"א, ה"א
המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל ... וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה העידה עליו, שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'.

ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. אף בפרשת בלעם נאמר, ושם נבא בשני המשיחים, במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם, ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל [באחרונה], ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד, אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח, דרך כוכב מיעקב זה דוד, וקם שבט מישראל זה מלך המשיח, ומחץ פאתי מואב זה דוד, וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל, וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים, והיה אדום ירשה זה דוד, שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו', והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו'.

הלכה ב
אף בערי מקלט הוא אומר אם ירחיב ה' אלהיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו' ומעולם לא היה דבר זה, ולא צוה הקב"ה לתוהו, אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראייה שכל הספרים מלאים בדבר זה.

הלכה ג
ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו, אין הדבר כך, שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח, עד שנהרג בעונות, כיון שנהרג נודע להם שאינו, ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת, ועיקר הדברים ככה הן, שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן. השגת הראב"ד: אל יעלה על דעתך וכו', א"א והלא בן כוזיבא היה אומר אנא הוא מלכא משיחא ושלחו חכמים לבדקו אי מורח ודאין או לא וכיון דלא עביד הכי קטלוהו.

הלכה ד
ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח, אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי, ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד.

קודם כל זה הרמב"ם המצונזר, והלשון "ויתקן את העולם כולו" היא יצירת המדפיס.

ובכלל, מה ענין הגרי"ז והרמב"ם לכאן. השאלה היתה האם יש לזה מקור בלתי שפיט בש"ס ולפני הש"ס.